מאת יוסי גמזו

מְסַפְּרִים עַל חַיִּים וַיְצְמַן, נְשִׂיאֵנוּ הָרִאשׁוֹן שֶׁיָדִיד, חֲבֵר הַפַּרְלָמֶנְט הַבְּרִיטִי שֶסִּפֵּר לוֹ יוֹם אֶחָד בְּנֹעַם סֵבֶר וְלָשׁוֹן כִּי לִנְסֹעַ הוּא עוֹמֵד בְּרֶגַע קְרִיטִי אֶל אִמּוֹ הַיְּשִׁישָׁה שֶׁבְּרִיאוּתָהּ הִיא בְּכִי רַע בִּנְיוּ-קָסֶל שֶׁבִּצְפוֹן-מִזְרַח בְּרִיטַנְיָה (הַשׁוֹכֶנֶת בְּמֶרְחֶק עָצוּם מִלּוֹנְדוֹן הַבִּירָה בְּמִתְחַם דִּיּוּר מוּגָן שֶׁהוּא אַכְסַנְיָה לִקְשִׁישִׁים) – שָׁאַל אֶת וַיְצְמַן, אֲשֶׁר חָשׁ עַצְמוֹ חַיָּב לְקִדּוּם הַצְהָרַת בַּלְפוּר הַהִיסְטוֹרִית שֶׁבָּהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה תַכְלִית מַאֲוַיָּיו, שְׁאֵלָה שֶׁהִיא לְגַמְרֵי לֹא רֵטוֹרִית.
"יְדִידִי פְּרוֹפֵסוֹר וַיְצְמַן, יֵשׁ כַּמָּה דְבָרִים מֻקְְשִׁים בִּתְבִיעַת הַצִּיּוֹנִים עַל פָּלֶשְׁתִּינָה וְרִאשׁוֹן בָּהֶם הוּא: לָמָּה זֶה אַתֶּם כֹּה מִתְעַקְּשִׁים עַל מָקוֹם רָחוֹק מִלוֹנְדוֹן אוֹ מִוִינָה, מִפָּרִיז, בֶּרְלִין אוֹ רוֹמָא וּבִפְרָט שֶׁהוּא יָשָׁן עִם מָלַרְיָה וּבְלִי שׁוּם צִיוִילִיזַצְיָה וְשׁוֹרְצִים בּוֹ בֶּדוּאִינִים וּשְׁרָבָיו הֵם כְּכִבְשָׁן וְגַם אֵין בּו לֹא תַרְבּוּת, לֹא סָנִיטַצְיָה?"

נִתְחַיֵּךְ לוֹ חַיִּים וַיְצְמַן וּכְדֶרֶךְ יְהוּדִים עַל קֻשְׁיָה עָנָה מִיָּד בְּקֻשְׁיַת-נֶגֶד וְאָמַר לוֹ: "יְדִידִי הַטּוֹב, הֵן שְׁנֵינוּ כָּאן עֵדִים כִּי מַמָּש סְבִיבְךָ בְּלוֹנְדוֹן זוֹ מֻצֶּגֶת בְּקִרְבַת-מָקוֹם אֵלֶיךָ וּמִתַּחַת לְאַפְּךָ פְּרֵזֶנְטַצְיָה מַרְהִיבָה שֶׁל עוֹבְרוֹת-אֹרַח צְעִירוֹת וְגַם בְּרִיאוֹת בְּכָל כִּכָּר וּמִדְרָכָה אָז כְּלוּם לֹא חֲבָל לְךָ עַל כָּל הַטֹּרַח שֶׁתַּשְׁקִיעַ בַּנְּסִיעָה עַד לִנְיוּ-קָסֶל הָרְחוֹקָה לְבַקֵּר אִשָּׁה זְקֵנָה וִידוּעַת-חֹלִי שֶׁאוּלַי כְּבָר תִּמְצָאֶנָּה שָׁם מֻתֶּשֶׁת וּשְׁחוּקָה כַּצָּפוּי מִמַּצָּבָהּ הַמֵּלַנְכּוֹלִי?"

נִתְכַּעֵס חֲבֵר הַפַּרְלָמֶנְט הַבְּרִיטִי וְצָרַח:
"אַךְ אִשָּׁה זוֹ כְּלָל אֵינָה זְקֵנָה חוֹלָה וְאָנוֹנִימִית, הִיא אִ מִּ י, פְּרוֹפֵסוֹר וַיְצְמַן, אִם מִזִּכְרוֹנְךָ פָּרַח פְּרָט חָשׁוּב וּמִשְׁפַּחְתִּי זֶה שֶׁבּוֹ קֶשֶׁר עַז, אִינְטִימִי מְקַשֵּׁר אוֹתִי אֵלֶיהָ בְּחִבּוּר בִּלְתִּי נִפְרָץ הַחוֹרֵג מִכָּל זִקָּה קוֹנְבֶנְצְיוֹנָלִית וְרוּטִינָה."
וְעַל כָּךְ הֵשִׁיב לוֹ וַיְצְמַן: "זוֹהִי בְּדִיּוּק נִמְרָץ הַסִּבָּה לְהִתְעַקְּשׁוּת הַצִּיּוֹנִים עַל פָּלֶשְׂתִּינָה..."

אֲבָל כָּאן, כְּמוֹ סוּס פְּזוּר-רוּחַ הָרָתוּם לְמַחְרֵשָׁה וְחוֹרֵג פִּתְאֹם תְּקוּף קְרִיזָה מִן הַתֶּלֶם נְיָעֵץ לְךָ, גוֹלֵשׁ יָקָר, לָשׁוּב בְּבַקָּשָה אֶל סִפּוּר גִּבּוֹרָתָם שֶׁל דַּפִּים אֵלֶּה עִם גֻּמּוֹת-הַחֵן וְעִם אַפָּהּ הַקָּט וְהַסּוֹלֵד:
יִשְׂרָאֵלָה הָעוֹמֶדֶת תּוֹךְ שְׁנִיָּה לְהִוָּלֵד...

קְטַנָּה, אֲבָל – לֹא סְתָם, כִּי אִם דְּרוּכָה וּמְאַתְגֶּרֶת וְחַיְכָנִית מַמָּש לְמִין הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן הִיא בָּאָה לָעוֹלָם אוֹתוֹ הַלַּיְלָה בַּעֲצֶרֶת וְלֹא נָתְנָה לְכָל מַחְלֶקֶת-הַיּוֹלְדוֹת לִישׁוֹן.
לְאִמָּא צִיּוֹנוּת אָמְנָם כָּאַב תְּחִלָּה בַּצַּד שָׁם הַחֶתֶךְ הַכִּירוּרְגִי שֶׁל תָּכְנִית הַחֲלֻקָּה, אַךְ דוֹקְטוֹר טְרִיגְוֶה לִי, מַזְכַּ"ל הָאוּ"ם הַמְּלֻמָּד שָׁם שֶׁבְּחָלוּק לָבָן עִם סְטָתוֹסְקוֹפּ שָׁלוּף עָמַד שָׁם וְאֶל דָּפְקוֹ שֶׁל פֶּרֶק כַּף-יָדָהּ מִיָּד נִצְמַד שָׁם אָמַר שֶׁזֶּה יַגְלִיד וְהִיא חִיְכָה לוֹ – וְשָׁתְקָה.
שָׁעוֹת סְפוּרוֹת לִפְנֵי-כֵן עוֹד צָוְחָה: "גֶוַאלְד! הַצִּילוּ!"
וְכָל חֲשָׁשׁ מִ"וֶּטוֹ" עוֹד גָּרַם לָהּ עִנּוּיִים
וְסָחָה: "מָה עוֹלַלְתָּ לְבִטְנִי, הוֹי אַבָּא בִּיל"וּ?
כְּלוּם זֶה סוֹפָם הַמַּר שֶׁל בִּלּוּיִים עִם בִּיל"וּיִים?"

אַךְ סָבְתָא, כְּיוֹלֶדֶת וָתִיקָה וְקוֹלֶגְיָאלִית
הִרְגִּיעָה: "זֶה יוֹתֵר בָּטוּחַ מֵהִסְתַּבְּכוּיוֹת כְּמוֹ פְלִירְטִים בַּמַּחְתֶּרֶת, אַהֲבָה בִּלְתִּי לֵגָלִית וְאֵין מָה לְדַבֵּר הַעֲפָּלוֹת מְלָאכוּתִיּוֹת"...
וְסָבָא, אֶל נָכוֹן, הוֹסִיף שֶׁאִם לִבְחֹן צִירֵי אִשָּׁה, הַסֵּבֶל מַמָּשִׁי – אַךְ בְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי זֶה דַוְקָא חֶסְכוֹנִי: חֶבְלֵי-לֵדָה הֵם גַּם חֶבְלֵי-מָשִׁיחַ!
וְתֶכֶף, בִּרְאוֹתוֹ אֶת זִיו פְּנֵי נֶכְדָּתוֹ סִפֵּר לְאַבָּא וְעֵינָיו הִבְרִיקוּ כְּשֶׁאוֹר מֵהֶן פָּרַץ אֵיךְ בְּטִפּוּל נִמְרָץ דָּאַג לָהּ הַמְּיַלֵּד אַנְדְרֵי גְרוֹמִיקוֹ מִבְּרִית-הַמּוֹעָצוֹת, עַזּוֹת וְנִמְרָצוֹת בְּהַצְהָרַת-תְּמִיכָה שֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהּ וְלֹא הָיְתָה כְּמוֹתָהּ מֵאָז הֻלַּדְתָהּ הַמַּפְתִּיעָה כָּל-כָּךְ שֶׁל יִשְׁרָאֵלָה שֶׁכְּבָר אַלְפַּיִם שְׁנוֹת תְּפִלּוֹת וְעֶרְגּוֹנוֹת זְקוּקִים לָהּ כְּמוֹ לְנֵס שֶׁל מֵדִיצִינָה וּלְבִיאַת גּוֹאֵל גַּם סָבָא יִשְׂרָאֵל וְכַמּוּבָן גַּם סָבְתָא פָּלֶשְׁתִּינָה.
וְאָז, כְּשֶׁאַבָּא בִּיל"וּ שֶׁשְּׁתֵּי עֵינָיו הִזִּילוּ דִמְעוֹת-שִׂמְחָה שֶׁמִּטְפַּחְתּוֹ קִנְּחָה הֵעֵז סוֹפְסוֹף לָגֶשֶׁת בְּסַקְרָנוּת נִרְגֶּשֶת יָשָׁר אֶל סַף הַדֶּלֶת הַפְּתוּחה שֶׁמֵּעֶבְרָהּ שָׁם, פְּנִימָה בְּמִטָּתָהּ שֶׁל אִמָּּא הֵצִיצָה בּוֹ בִּתּוֹ הַחֲבִיבָה, הוּא חִישׁ נָתַן בָּהּ מַבָּטוֹ כְּמוֹ רַב-אָמָּן בִּיצִירָתוֹ וְעַל שִׂפְתֵּי אִשְׁתּוֹ, בְּרֹךְ וְגַאֲוָה נָשַׁק, כְּאִלּוּ הוּא מַדְפִּיס שִׁיר-אַהֲבָה עַל דַּף כְּתַב-עֵת וְסָח, מוּל כָּל תַּלְתַּל וְרִיס שֶׁל הַקְּטַנָּה, כָּל הַקּוֹמְפְּלֵט:
"ֹ זֹאת לֹא יַלְדָּה, זֶה מַסְטֵרְפִּיס
(דְּהַיְנוּ: יְצִירַת-מוֹפֵת...)"

וְהַשְּׁאָר יְסֻפַּר לְכֻלְּכֶם, אַדְרַבָּה, בְּשִׂמְחָה וּבְכֵּיף בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא...

"צעירה בת שבעים" - מאת יוסי גמזו; לחן וביצוע: קלוד פרץ

הזנת תוכן: 28.5.2018

חזרה לדף הראשי "צעירה בת שבעים"