צעירה בת שבעים

מדור המספר את סיפורה של מדינת ישראל בת ה-70

מאת יוסי גמזו

bat-70

 

 

 

 

אָז קֹדֶם כֹּל: שְׁמָהּ יִשְׂרָאֵלָה יִשְׂרָאֵלִי
וְגַם אִם זֶה נִרְאֶה כְּמִין חֲלוֹם-עִוְעִים
בַּדִּי-אֶן-אֵי שֶׁלָּהּ יֵשׁ אַנְטִי-אֵיגִ'ינְג פֶּלִאי
שֶׁל צְעִירָה הוֹרֶסֶת גַּם בְּגִיל שִׁבְעִים.

הִיא צַבָּרִית מֵאָה אָחוּז אִם כִּי נוֹלְדָה לָהּ
בְּבֵית-יוֹלְדוֹת אֶחָד רָחוֹק, בְּלֵיק סַקְסֶס
וְּכְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ שִׁיק הִיא פַיְטֵרִית לְאַלְלַהּ
שֶׁלֹּא מֻמְלָץ אִתָּהּ לָרִיב וּלְהִתְבּוֹקְסֵס.

כְּשֶׁהִיא יוֹצֵאת אֶל הַשְּׁכוּנָה, אוֹ לַמִּרְפֶּסֶת
רוֹתְחִים שְׁכֵנֶיהָ מִקִּנְאָה, מָה שֶׁנָּכוֹן
וּתְגוּבָתָם תָּמִיד נִזְעֶמֶת וְנִכְעֶסֶת
מִזֶּה שָנִים בְּמִזְרָחֵנוּ הַתִּיכוֹן

וּכְשֶׁיָּדָהּ לָהֶם מוּשֶׁטֶת יְשִירָה – הֵם
שִׁבְעִים שָׁנָה דוֹחִים אוֹתָהּ בְּתוֹקְפָנוּת
כִּי לְעוֹלָם, בִּמְקוֹם יִתְרוֹן פִּתְרוֹן פְּשָׁרָה, הֵם
לֹא מַחְמִיצִים שׁוּם הַחְמָצָה שֶׁל הִזְדַּמְּנוּת.

וְאֶת עַמָּם מַרְעִיל כָּל מוּפְתִּי וְכָל קָאד‏י
בַּהֲסָתָה וּשְׁטִיפוֹת-מוֹחַ חֲמוּמוֹת
שֶׁל שִׁכְפּוּלֵי אוֹתוֹ רֶפֶּרְטוּאָר גִּ'יהָאדִי
שֶׁרַק יָגוֹן וּשְׁכוֹל מֵמִיט עַל שְׁתֵּי אֻמּוֹת.

עַל חֲמוּקֶיהָ – כְּבָר נִרְמַז בַּטּוֹפּוֹגְרַפְיָה:
יֵשׁ לָהּ גִּלְבֹּעַ... וְתָבוֹר... אַךְ כָּאן, זְמַנִּית,
אֲנַחֱנוּ תֶכֶף מַפְסִיקִים תַּ'פּוֹרְנוֹגְרַפְיָה
פֶּן נָאֳשַׁם, אַ בְּרוֹךְ, בְּהַטְרָדֶה מִינִית...

עַל קְשִׁי עָרְפָּהּ וּנְחִישׁוּתָהּ שֶּאֵין בָּם דֹּפִי
יֵשׁ קַבָּלוֹת מוּל אֵלֶּה שֶׁלָּשוֹן חוֹרְצִים
כְּשֶׁהִיא הוֹדֶפֶת כָּל דְּבַר-דֹּפִי מֵרֹב אֹפִי
בְּ"תִקְפְּצוּ לִי!" מוּל כָּל שְׁמוּץ שֶׁל מַשְׁמִיצִים.

וּבַת-מַזָּל הִיא (אֵין זֶה סְתָם דִּבּוּר רֵטוֹרִי)
שֶׁאִי אֶפְשָׁר מִמֶּנּוּ לֹא לְהִתְפַּעֵל
כִּי לֵדָתָהּ אֵרְעָה בָּרֶגַע הַהִיסְטוֹרִי
בּוֹ צַ'נְס בִּטְרַנְס זֻמַּן לְסָבָא יִשְׂרָאֵל.

וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁהִיא נוֹלְדָה הוּרְמוּ יָדַיִם
בְּאוֹתוֹ דֶרְבִּי גוֹרָלִי שֶׁל הַצְבָּעוֹת
עַל חֲלֻקַּת אַרְצָהּ הַפִּיצְפּוֹנִית לִשְׁנַיִם
בְּלִי לְשַׁעֵר כְּלָל מָה יָבִיאוּ הַבָּאוֹת.

וְהָעוֹלָם, רָתוּק לָרַדְיוֹ, כֻּלּוֹ מֶתַח
שָׁמַע אֵיךְ רֹאשׁ אוֹתָהּ עֲצֶרֶת, בְּקוֹלוֹ
שׁוֹאֵל אֶת כָּל חַבְרוֹת הָאוּ"ם אִם אֶת הַשֶּטַח
הַפִּיצְפִּיצוֹן הַזֶּה יֵשׁ לְחַלֵּק אוֹ לֹא.

-"אַפְגָּנִיסְטָן?" שָׁאַל מַזְכָּ"ל זֶה בְּלִי לָסֶגֶת
מִקְּרַב זֶה בּוֹ כָּל צַד אֶת יְרִיבוֹ תוֹקֵף
וְצִיר עוֹיֵן, אַפְגָּנִיסְטָנִי, קָרָא: "נֶגֶד!"
כְּשֶׁכָּל אַרְצוֹת עֲרָב מִתְמוֹגְגוֹת בְּכֵּיף.

-"וְאַרְגֶּנְטִינָה?" הוּא הוֹסִיף בְּעֵת שֶׁנָּע אַט
מְחוֹג שְׁעוֹן-הַקִּיר מוֹרֵט הָעֲצַבִּים
וְהַנָּצִיג הָאַרְגֶּנְטִינִי סָח: "נִמְנַעַת."
כְּשֶׁהַקָּהָל כֻּלּוֹ יוֹשֵׁב אֶל עַקְרַבִּים.

-"וּבֶּלְגִּיָה?" הִמְשִׁיךְ מַזְכָּ"ל זֶה, צַעַד-צַעַד
כְּשֶׁהוּא שׁוֹאֵל עַל פִּי הַסֵּדֶר אֶת כֻּלָּם
וּשְׁלִיחַ בֶּלְגִּיָה קָרָא: "אֲנַחְנוּ בַּעַד!"
לְשִׂמְחָתָם שֶׁל יְהוּדֵי כָּל הָעוֹלָם.

וְכָךְ, בִּשְׁלֹשֶׁת וּשְׁלוֹשִים קוֹלוֹת "בְּעַד"
וּבִשְׁלוֹשָׁה-עָשָׂר קוֹלוֹת עוֹיְנִים שֶׁל "נֶגֶד"
וַעֲשָׂרָה קוֹלוֹת רָעִים שֶׁל אֲדִישִׁים וְנִמְנָעִים
נֶחְרַץ דִּינָהּ שֶׁל הַחְלָטַת עֲצֶרֶת אוּ"ם
שֶׁבָּהּ נִצְחוֹן הָרֹב שֻׁקְלַל וְאַף תֹּעַד
וּבִקְרִיאוֹת שֶׁל גִּיל פָּרְצָה אֻמָּה חוֹגֶגֶת
שֶׁהָעֲצֶרֶת הַנִּכְבֶּדֶת הֶעֱנִיקָה לָהּ מוֹלֶדֶת
בְּאֵין-אֶרֶץ מִשֶּׁלָּהּ וְאֵין מְאוּם.

וְאַף כִּי אִישׁ לְרֶגַע לֹא שִׁעֵר עֲדַיִן
מָה יְשַׁלֵּם מָחָר עַם שָׂשׂ לְהִגָּאֵל
עַל תִּקּוּנוֹ שֶׁל עָוֶל זֶה בֶּן שְׁנוֹת אַלְפַּיִם
שֶׁבּוֹ חֲתַן שִׂמְחָה זוֹ, סָבָא יִשְׂרָאֵל
חָזָה סוֹפְסוֹף בְּלֵדָתָהּ הַמְּיֻחֶלָת
שֶׁל נֶכְדָּתוֹ שֶׁהִמְנוֹנָהּ בְּאוֹן יוּשַׁר
וְיִתְנוֹסֵס בְּעֹז דִּגְלָהּ, לָבָן וּתְכֵלֶת,
כְּשֶׁלִּשְׁנֵיהֶם סוֹפְסוֹף יֵשׁ מַעַן שֶׁאֻשַּׁר
בְּרֹב מַכְרִיעַ שֶׁל אֻמּוֹת עוֹלָם, גָּאוּ בַּכִּכָּרוֹת
בִּטְרַנְס אֶקְסְטָטִי שֶׁל שִׁכְרוֹן-חֶדְוָה כְּלָלִי
מַעֲגָלִים שׁוֹצְפִים שֶׁל הוֹרָה שֶׁשָּׁטְפָה בִּסְחַרְחוֹרוֹת
זָקֵן וָנַעַר בֵּין רוֹגֵשׁ לִגְבַהּ-גַּלִּי.

אֶת הַהֶמְשֵׁךְ שֶׁבּוֹ עֵינְכֶם כָּאן תֶּחֱזֶה
נַגִּישׁ בְּעוֹד שָׁבוּעַ בָּאֲתָר הַזֶּה...

 

"צעירה בת שבעים" - מאת יוסי גמזו; לחן וביצוע: קלוד פרץ

 

הזנת תוכן: 18.4.2018

חזרה לדף הראשי "צעירה בת שבעים"