קרן קוך

אַת מתהפכת במיטהkeren koch1

כַּף רֶגֶל נִפְגֶּשֶׁת בְּקֵפֶל סָדִין חָרֵד
אִוְשַׁת רוּחַ בַּוִּילוֹן מְסִיטָה אֶת הַצֵּל מִפָּנַיִךְ
רִבּוּעִים נִצְחִיִּים מְרַצְּדִים בַּקִּירוֹת
אַתְּ פּוֹקַחַת אֶת עֵינַיִךְ וּמִסְתּוֹבֶבֶת,

גַּבֵּךְ, תָּמִיד, לָעוֹלָם.

 

 

 

שמיטה

בִּזְמַן שֶׁאַתָּה אוֹחֵז בִּי
נִשְׁמֶטֶת
אֲחִיזָתִי בָּעוֹלָם

בַּיִת וְקִירוֹתָיו מְסַמְּנִים לָנוּ מָקוֹם

אֲחִיזָתֵנוּ שׁוֹמֶטֶת עוֹלָמוֹת
מִתְהַפֶּכֶת
לְאַהֲבָה.

 

 

 

בתוך ביתנו

נִמְנָעִים מִן הָעוֹלָם, מֵאִשּׁוֹ וּכְוִיּוֹתָיו,
אֲבָל אָז, בְּתוֹכֵנוּ, מַתְחִילוֹת לִבְעֹר שְׂרֵפוֹת קְטַנּוֹת.
בַּתְּחִלָּה, רַק לְחִישַׁת גֶּחָלִים, אוֹ רֶמֶץ רָדוּם
מִתְעוֹרֵר לְחַיִּים.
אֲנַחְנוּ פּוֹסְעִים בִּזְהִירוּת בֵּין הַמְּדוּרוֹת
מְדַלְּגִים מֵעַל הָאֵשׁ.
בְּנֵנוּ הַקָּטָן יוֹשֵׁב בְּלֵב הַבַּיִת
ומִּתְבּוֹנןֵ בִּפְלִיאָה בַּלֶּהָבוֹת
הַלּוֹחֲכוֹת אֶת כַּפּוֹת רַגְלָיו.

 

 

 

מקום

רוֹכֶנֶת מֵעַל יַלְדִּי
שֶׁיָּשֵׁן אֶת שְׁנַת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ
רֶגַע לִפְנֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר בִּבְכִי
אֶל חַיָּיו

הָעוֹלָם הָפַך לִהְיוֹת
נְהַר הֶחָלָב שֶׁנִּמְזָג מִמֶּנִּי אֵלָיו

אֲנִי מְדַלֶּגֶת בֵּין הַשְּׁלוּלִיּוֹת
שֶׁהוּא מוֹתִיר
תָּרָה אַחַר מָקוֹם לְהַנִּיחַ בּוֹ אֶת רַגְלַי
שֶׁיִּהְיֶה נָטוּל מִמֶּנּוּ
וְאֵין בָּעוֹלָם מָקוֹם נָטוּל מִמֶּנּוּ

 

 

 

לפני שנתמעטה קומתנו

לִפְנֵי זֶה שָׁטַפְתִּי פָּנִים.
לִפְנֵי זֶה הִבַּטְתִּי בַּמַּרְאָה
לִפְנֵי זֶה הָיָה בֶּכִי
לִפְנֵי זֶה הָיְתָה צְעָקָה
לִפְנֵי זֶה רָעֲדָה הַיָּד
לִפְנֵי זֶה תֵּה קָמוֹמִיל
לִפְנֵי זֶה שְׁרִיקַת קוּמְקוּם
לִפְנֵי זֶה חֲלִיצַת מַגָּפַיִם
לִפְנֵי זֶה הִבַּטְתִּי בַּמַּרְאָה
לִפְנֵי זֶה מַדְרֵגוֹת
לִפְנֵי זֶה כְּבִישׁ מִתְפַּתֵּל דֶּרֶךְ מַרְאָה צְדָדִית
לִפְנֵי זֶה "גְרָסְיָיה עַל הוידה" בָּרַדְיוֹ
לִפְנֵי זֶה רַמְזוֹר אָדֹם וּרְעִידַת בִּרְכַּיִם
לִפְנֵי זֶה אֲנִי לֹא עוֹנָה
לִפְנֵי זֶה צִלְצוּל טֶלֶפוֹן
לִפְנֵי זֶה תַּחֲנַת דֶּלֶק שֵׁרוּת עַצְמִי וַאֲנִי נְטוּלַת אַשְׁרַאי
לִפְנֵי זֶה חֲרִיקַת מַגְּבִים
לִפְנֵי זֶה טִפְטוּף
לִפְנֵי זֶה שְׂדֵרַת עֵצִים אֲדֻמִּים
לִפְנֵי זֶה נְשִׁימָה
לִפְנֵי זֶה מַרְאָה
לִפְנֵי זֶה
דֶּלֶת נִסְגֶּרֶת
לִפְנֵי זֶה בֵּית הוֹרַי
לִפְנֵי זֶה
הוֹרַי.

 

 

 

חדר

וְתָמִיד יֶשְׁנָהּ אִמָּא שֶׁיּוֹשֶׁבֶת מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַחֶדֶר
וְתָמִיד הַחֶדֶר מָלֵא בַּחֲפָצִים אוֹ רֵיק מֵהֶם
וְתָמִיד הַיָּדַיִם נִשְׁלָחוֹת אֶל הָעֵבֶר הַהוּא שֶׁל הַחֶדֶר
וְתָמִיד שָׁבוֹת הַיָּדַיִם רֵיקָם

וְתַפְקִידֵי הַחַיִּים אֵינָם יוֹדְעִים שֹׂבַע
וְהָרֵיקוּת מִתְפַּשֶּׁטֶת הַחֲדָרִים מִתְרוֹקְנִים
וְתָמִיד יֶשְׁנָהּ אִמָּא מֵעֶבְרוֹ הָאֶחָד שֶׁל הַחֶדֶר
וְיַלְדָּה בְּעֶבְרוֹ הָאַחֵר

 

 

 

אשת לוט

בַּמָּקוֹם בּוֹ נִצֶּבֶת אֵשֶׁת לוֹט
עוֹמֶדֶת אִמִּי.
הִיא לֹא מְעִזָּה לְהַבִּיט לְאָחוֹר
קְפוּאָה בִּמְקוֹמָהּ
אֵינָהּ נָעָה לִקְרַאת יְלָדֶיהָ
זוֹרָה מֶלַח עַל פִּצְעֵי אַהֲבָתָהּ,
נִשְׁעֶנֶת עַל לוֹט,
וּסְדֹם וַעֲמֹרָה בְּגַבָּהּ.

 

 

 

דיבור

אַבָּא הוֹלֵך
וּמִצְטָרֵד.
קוֹלו, שֶׁמֵּעוֹלָם לאֹ הָיהָ לוֹ,
הוֹלֵךְ
וּמִתְכַּסֶּה אָבָק שֶׁל זְמַן וּשְׁתִיקוֹת.
כְֹּשֶהוּא נֶאֱנָח
אֲנִי שׁוֹמַעַת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַמִּלִּים שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לוֹמַר.
אֲנִי שׁוֹמַעַת גַּם אֶת הַמִּלִּים שֶׁרָצִיתִי אֲנִי לוֹמַר לוֹ.
קוֹלוֹ הוֹלֵך וּמִצְטַמְצֵם
(בְּגָרוֹן חָנוּק הוּא אוֹמֵר מַשֶּׁהוּ עַל הַלִּמּוּדִים
שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא סִיַּמְתִּי
אוֹ עַל הַבַּיִת שֶׁהֵם רוֹצִים לַעֲזֹב)
שְׁרִיקָה חֲלוּדָה מְלַוָּה אֶת מִשְׁפָּטָיו
כְּמוֹ מַנְגִּינָה שֶׁזִּמְזֵם לְעַצְמוֹ שָׁנִים בְּתוֹךְ בִּטְנוֹ
וְעַתָּה נִמְתַּחַת מֵעַל לַמִּלִּים -
אֵד מְרַחֵף בִּלְתִּי נִרְאֶה
אוֹבֶר־טוֹן שֶׁל חַיָּיו -
יוֹם אֶחָד לֹא אֶשְׁמַע עוֹד אֶת קוֹלוֹ
וְאוּלַי אָז נְדַבֵּר.

אַבָּא מִצְטָרֵד
וְהוֹלֵךְ

 

 

 

מה שנשאר בבית של סבא וסבתא

שֶׁלָּהּ - מַחְבֶּרֶת מַתְכּוֹנִים:
עוּגַת שְׁקֵדִים חַד־פַּעֲמִית, חֲמִיצָה שֶׁפַּעַם שָׂנֵאתִי, קְצִיצוֹת שֶׁרַק
הִיא יוֹדַעַת
שֶׁלּוֹ - סֵפֶר יוֹגָה בְּגֶרְמָנִית, בּוֹטָנִיקָה בְּאַנְגְּלִית, מַחֲזוֹת בְּצָרְפָתִית
עוֹד סְפָרִים. אֵלוֹת עִבְרִיּוֹת בְּאַנְגְּלִית, אַיינְשְׁטֵיין בְּגֶרְמָנִית,
סִפְרֵי גֵּאוֹגְרַפְיָה מְקוֹמִית, עוֹלָמִית, מִשְׁפַּחְתִּית
שֶׁלָּה - מְכוֹנַת תְּפִירָה שֶׁלֹּא תָּפְרָה וְתוֹלָעִים אָכְלוּ בָּהּ, לְעִיסָתָם
עוֹד בְּאָזְנַי
שֶׁלּוֹ - עֵט נוֹבֵעַ וּמְכַל הַדְּיוֹ עוֹדוֹ מָלֵא
שֶׁלָּהּ - יוֹמָן רֵיק פְּרָט לְדַף אֶחָד גְּדוּשׁ צַעַר:
"יָמִים חֳדָשִׁים הִנְנִי מִתְהַלֶּכֶת שׁוֹתֶקֶת אֵין לִי לְמִי לְדַבֵּר..."
שֶׁלּוֹ - מַחְבֶּרֶת לְלִמּוּד אִיטַלְקִית רְצוּפַת פְּעָלִים נְטוּלֵי ה' בְּסוֹפָם
הַמִּלִּים הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁלָּמַד: * sono senze voce

* אין לי קול.

 

השירים לקוחים מתוך "עד תקרת הבית", קשב לשירה, 2015

 

קישורים חיצוניים

קרן קוך בלקסיקון הספרות העברית החדשה

וואללה:  שיר של שבת: עם המשוררת קרן קוך

הספר "עד תקרת הבית" באינדיבוק

אלמוג בהר על ספרה שיריה הראשון של קרן קוך "אי-אהבה"

עינת יקיר משוחחת עם קרן קוך על ספר שיריה הראשון

 מדף הספרים של קרן קוך - nrg

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 66"