אביב

וְהַיּוֹנָה הַזֹּאת
לֹא מַפְסִיקָה לַהֲמוֹת
בַּסַּרְעֶפֶת הַמְּתוּחָה שֶׁלִּי,
בַּתֻּפִּים שֶׁבְּאָזְנַי.
אֲבָל אֲנִי מְמַהֶרֶת, סוֹגֶרֶת
אֶת הַחַלּוֹן, לוֹבֶשֶׁת
כְּלוּב־אֲרֶשֶׁת שֶׁל שְׁלִיטָה,
נוֹשֶׁמֶת רַק אֲוִיר מְסֻנָּן,
לֹא שָׁמַיִם, מִתְרַחֶקֶת
מִמֶּנִּי, מֵהַכְּמִיהָה לְקִרְבָה פְּשׁוּטָה,
מֵהָרָעָב שֶׁמְּאַיֵּם
לְמוֹטֵט עָלַי אֶת בֵּיתִי.

הלילה הוא מִקווה של שקט

מִקְוֶה שֶׁל שֶׁקֶט, קִבּוּלוֹ מֻחְלָט.
לַעֲצֹם עֵינַיִם וְסוֹף־סוֹף,
רַק לָצוּף, לִנְשֹׁם.
בַּלַּיְלָה אֲנִי מַלְכָּה, תּוֹכִי הָפוּךְ הַחוּצָה:
מִטְפָּחוֹת דַּקִּיקוֹת בָּרוּחַ,
פְּרָחִים קָמִים עֲרֻמִּים לַטֶּרֶף.

חצי אני

זֶה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת חֲצִי אֲנִי, חֲצִי אַתָּה.
אֲבָל אֶת הָרֶחֶם שֶׁל אִמָּא
מִלֵּאתִי כִּמְעַט לְבַדִּי,
גְּדוֹלָה וַאֲדֻמָּה.
אַתָּה נוֹלַדְתָּ פַּג כָּחֹל,
אֲנִי נוֹלַדְתִּי רִאשׁוֹנָה —

עַכְשָׁו תּוֹרְךָ. אֲנִי שׁוֹתֶקֶת, אַחֲרוֹנָה.
הוֹלֶכֶת אַחֲרֶיךָ,
גְּדֵלָה וּמִצְטַמְצֶמֶת, מַנְמִיכָה מַבָּט,
מַמְתִּיקָה "בְּבַקָּשָׁה", "תּוֹדָה", "סְלִיחָה!"
מְחַפֶּשֶׂת לִי פִּנָּה
יוֹתֵר קְטַנָּה.

הפעם האחרונה

נִכְנַסְתִּי בְּשַׁעַר הַבַּיִת,
עָלִיתִי בַּמַּדְרֵגוֹת,
פָּתַחְתִּי אֶת דַּלְתוֹת הַזְּכוּכִית.
הָיִית רָזָה מְאֹד,
לָבַשְׁתְּ פִּיזָ'מָה תְּכֵלֶת לָבָן, עִם שׁוּלַיִם רְקוּמִים.
בְּאֵזוֹר הַצַּוָּאר אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת
אֶת קְצֵה סִמּוּן הַטּוּשׁ הַלֹּא מָחִיק
שֶׁחָצָה אֶת כָּל בֵּית הֶחָזֶה.
כְּבָר לֹא סִדַּרְתְּ פְּרָחִים בַּחֶדֶר — רַק אֲנִי הֵבֵאתִי זֵר גָּדוֹל.
הָלַכְתְּ לְהָבִיא אֶת הַוָּזָה, נִשְׁעֶנֶת עַל הַמַּקֵּל.
"זֶה מַקֵּל טוֹב", אָמַרְתְּ, "הַמַּקֵּל שֶׁל סַבָּא שֶׁלָּךְ".
הִתַּרְתְּ אֶת הַסֶּרֶט,
וּכְמוֹ תָּמִיד הַפְּרָחִים נַעֲנוּ לָךְ, מִסְתַּדְּרִים
כְּמוֹ לַהֲקַת רַקְדָנִים בְּמֶחֱוַת הַסִּיּוּם.

יום ראשון

מְשָׂרֶכֶת רַגְלַיִם לַבַּנְק
לָקַחַת טְפָסִים. מַמְשִׁיכָה עִם הַקָּפֶה
עֲדַיִן בַּיָּד. אֶת הַתִּיק שָׁכַחְתִּי בַּבַּיִת.
אֵלּוּ הַפְּרָחִים הַסְּגֻלִּים שֶׁעוֹצְרִים אוֹתִי,
הַגֹּבַהּ, הַצִּפּוֹר שֶׁפִּתְאוֹם.
מוּל הַמִּשְׂרָד חֲתוּלוֹת יוֹשְׁבוֹת עַל הַמִּדְרָכָה וְחוֹשְׁבוֹת.
שׁוּב אֲנִי מְאַחֶרֶת.

הגילוי

הִנֵּה הוּא מֵעַל הַשָּׁד, גּוּשׁ קָטָן וְנֻקְשֶׁה
כְּמוֹ חֶלְקִיק חָצָץ מִתַּחַת לָעוֹר.
בִּבְדִיקָה שִׁגְרָתִית בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל יוּנִי 2010
עֲנָת גּוֹלְדְמַן, טֶכְנָאִית רֶנְטְגֶּן, הִצִּילָה אֶת חַיַּי.
וְהִנֵּה אֲנִי, סוֹף־סוֹף מֻקֶּפֶת חֲבֵרִים.
אֲפִלּוּ מְנַהֶלֶת הַמַּחְלָקָה שֶׁלִּי מְחַבֶּקֶת אוֹתִי,
אֲפִלּוּ הַמּוֹכֶרֶת בְּבֵית הַמִּרְקַחַת.
בַּעֲלִי שָׁלַח לִי צִיּוּר שֶׁל פֶּרַח בַּפֶּלֶאפוֹן,
כֻּלָּם רוֹצִים לָדַעַת "אֵיךְ גִּלּוּ", וְאִם אֶחְיֶה.

הלְבוש

סוֹף־סוֹף נֶחְלַץ הַגּוּף
מֵהַגִּ'ינְס הַמְהֻדָּק
שֶׁל הַחַיִּים.
פַּעַם קָרְאוּ לוֹ אוֹר,
קָרְאוּ לוֹ צֶדֶק,
הַיּוֹם אֲפִלּוּ לֹא עֲנָנָה.
קַלִּילָה כְּמוֹ שִׂמְלַת קַיִץ,
נוֹגַעַת־לֹא־נוֹגַעַת,
הַמַּחֲלָה. עוֹד מְעַט וְתִנְשֹׁר.

צריך

כְּדֵי לֹא לָמוּת, צָרִיךְ
לְהוֹשִׁיט רֶגֶל אַחַת, רוֹעֶדֶת,
לְגַשֵּׁשׁ מְקוֹם מִדְרָךְ
לְהַעֲבִיר מִשְׁקָל —
לַעֲמֹד
עַל שְׁתֵּי הָרַגְלַיִם
וְלִנְשֹׁם.
כְּדֵי לֹא לָמוּת, צָרִיךְ לִחְיוֹת.

השירים מתוך הספר ״שקרים״ ראה אור בסדרת 'כתוב' בעריכת אמיר אור,  הוצאת "פרדס" 2017 

קישורים חיצוניים

הספר "שקרים" באתר של הוצאת "פרדס"

"קורא בספרים" - על הספר "שקרים"

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 87"