יוסף עוזר

 הָאוֹר הַיָּפֶה yosef ozer

הָאוֹר הַיָּפֶה הַזֶּה עַל אֶדֶן חַלּוֹנִי
אֵינוֹ שׁוֹנֶה מִשְּׁאָר הָאוֹרוֹת -
אוֹתָהּ הַשֶּׁמֶשׁ

בְּכָל הַחַלּוֹנוֹת נוֹגַעַת.

אַךְ יָפְיוֹ נוֹגֵעַ בְּעֵינַי
בִּגְלָלֵךְ אֲשֶׁר תֵּלְכִי כָּאן בְּבֵיתִי
מַרְגִילָה אֶת הָרוּחוֹת לְהֵעָצֵר
עַל סַף פִּתְחֵי הַבַּיִת
וּמְעוֹרֶרֶת אֶת יְלָדֵּינוּ וְאוֹתִי
לְהָבְחִין

כֵּיצַד יָפֶה הוּא נָח
גַּם עַל דְּבָרִים חַדִּים שֶׁבָּעוֹלָם
שֶׁמַבָּט רַךְ שֶׁלָּךְ יְעַגֵּל,
אִשְׁתִּי.


קוֹלָה וּמִכְנָסַיִם

בַּשָּׁבוּעַ בּוֹ חָלָה פָּרָשַׁת וַיֵרָא
כְּשֶׁגֵּרְשָׁה שָׂרָה אֶת הָגָר וְיִשְׁמָעֵאל
נִפְצָע הַיֶּלֶד עָאלִי גָּ'אווָ'ארִישׁ בֶּן הַ-7
מִכַּדּוּר פְּלַסְטִי
יָשָׁר אֶל תּוֹךְ הַמֹּחַ
עָאלִי גָּ'אווָ'ארִישׁ הֲפָךְ לְצֵמַח
בְּבֵית הַחוֹלִים הַיִּשְׁרָאֵלִי גָּסָס יוֹמַיִם
מַלְאַךְ הַמָּוֶת שֶׁבָּא
לֹא הֶרְאָה לְאִמּוֹ בְּאֵר מַיִם

וּבַשָּׁבוּעַ שֶׁחָלָה בּוֹ פָּרָשַׁת תּוֹלְדוֹת
אֶת עָאלִי גָּ'אווָ'ארִישׁ פִּרְקוּ לַחֲלָקִים
לַיֶּלֶד בֶּן 15 חִלְּקוּ אֶת הַכָּבֵד וְהָרֵאוֹת
אִמּוֹ אָמְרָה בְּשִׁדוּר
הַיֶּלֶד קָם וּבִקֵּשׁ קוֹלָה וּמִכְנָסַיִם
אַבָּא שֶׁל גָּ'אווָ'ארִישׁ אָמַר שֶׁיִּתְּנוּ חֲלָקִים גַּם לִיְהוּדִי
רַק אֶתְמוֹל חִלְּקוּ חַיָּל יְהוּדִי לְעֲרָבִים

וְשִׁיר מְשֻׁגָּע לִכְתֹּב
אוּלַי כָּךְ לְאַט בָּעֲדִינוּת
נַעֲשֶׂה אֶת חִלּוּפֵי הָאֶזְרָחִים
פָּלָשְׂתִינִים מֵחֲלָקִים שֶׁל יְהוּדִים
וִיְהוּדִים מֵחֲלָקִים שֶׁל פָּלֶשְׂתִינָאִים

וְשָׂרָה אִמֵּנוּ וְהָגָר אִמָּם
יִהְיוּ מַבְּסוּטוֹת בְּחֶלְקָן
וְנִשְׁתֶּה קוֹלָה וְגַּם נִלְבָּשׁ מִכְנָסַיִם

 


yosef ozer book1
הָלוֹ

לֹא צָרִיךְ שְׁנַת אוֹר
רַק רִכּוּז גָּבוֹהַ שֶׁל
נָנוֹ בִּכְיוֹמֶטֶר

 

מתוך הפואמה "עמק יזרעאל ירושלים"

 נ

בַּשָּׁנָה בָּהּ נוֹלַדְתִּי
נוֹלְדָה הַיְּצִירָה שֶׁשְּׁמָהּ
Four - Thirty -Three*
(טֶרֶם לִמְּדַנִי אֲבִי אֶת הִיסְטוֹרְיַת הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים)
4 דַּקּוֹת וּ 33 שְׁנִיּוֹת תַּקִּיפוֹת שֶׁל שֶׁקֶט
הַנַּגָּנִים יַגִּיעוּ מְאֻמָּנִים
בְּוַדַּאי שֶׁהַכִּנּוֹרוֹת יְכֻוְּנוּ כַּיָּאוֹת.
הַנְּשִׁימָה תִּהְיֶה נֶעֱתֶקֶת
הַשִּׁעוּלִים חֲנוּקִים:
אַף נַגָּן לֹא יָנִיחַ קֶשֶׁת עַל מֵיתָר.
הַמּוּסִיקָה תִּהְיֶה
הִרְהוּר חַיֵּינוּ, פְּלִיאַת הַפְּלָנֶטָה
הַהֲוָיָה שְׁקֵטָה כַּמִּלָּה
וַיִּדֹּם


* יצירה מוזיקלית בת שלושה פרקים –שאין מנגנים בה כלל- שנוצרה על ידי מלחין האוונגרד ג'ון קייג'.
אני מבין את היצירה הזו של קייג' לא רק כאמירה מופלאה בדבר החיים עצמם כמוסיקה. האימונים הטכניים של המנגנים, הריטואל של להתלבש לקונצרט ולא להשתעל, כל זה פגאני באיזה שהוא אופן, ניכור. עצירת המנגנים מלנגן מפנה את שימת הלב להאזין לנשימות עצמנו, לעקצוצי התנודות של הכסאות ורחש האויר בוילונות, לעכביש שמשתלשל שם, המוסיקאי האוונגארדי מזכיר לנוכחים שבעולם שבו מולך המוות - השתיקה והענווה מול זה שווה את הפגאניות... כי את המוות, כמו את החיים - יצר כוח מעבר לאדם. אם הדיבור הוא אלוהי. הגמגום הוא אנושי מאוד. והשתיקה היא "מעשה שטן". השואה מחברת את הדיבור, השתיקה והגמגום ומקשה להשמיע קול.


סא

הָרֶכֶב נוֹהֵם וּמְטַפֵּס.
בְּתוּלֵי עֵמֶק יִזְרְעֶאל מֵאֲחוֹרַי
וְדָּם הָרַמְזוֹר נִשְׁפַּךְ
בָעֲרָפֶל, בְּצֹמֶת מְגִדּוֹ.


סב

הַמִּלָּה שֶׁלֶף, הַמִּלָּה מְכוֹרָה,
רָאִיתִי תֶּלֶם, שְׁדֵמָה, רָאִיתִי נִיר,
רָאִיתִי אֲפָרִים וַאֲמִירִים רָאִיתִי
וְכִי מִתְגַּבַּהַת הַנְּשִׁימָה וּפַאֲתֵי הַנֶּפֶשׁ.
רָאִיתִי כִּי הַר הַמּוֹרֶה כֹּהֵן גָּדוֹל:
הַמַּפְתְּחוֹת עֲדַיִן בְּיָדָיו
הָיִיתִי עוֹלֶה רֶגֶל אֶל גַּנְעֶדֶן עֵינַיִים,
אֶל רוּחִי הָאֲמִתִּית
שֶׁכָּאן בֵּית גִּדּוּלָהּ
וְדָתָהּ - חָרִישׁ וּזְרִיעָה וְקָצִיר,
רֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ הַלֵּב.


סג

כָּל הַחַיִּים
אֵיזֶה יָפִים הֵם בַּחֲצִי כּוֹס הַמְּלֵאָה
רֵיקוּת וְאֵיזֶה בָּרֵיקָה הַמְּלֵאָה הִתְאַהֲבוּת
אֲנִי מְמַלֵּא אוֹתָךְ גַּרְעִינֵי רִמּוֹנִים
שָׂם סְבִיבֵךְ וְרִידֵי אֲדֻמִּים
מִתְבּוֹנֵן בָּךְ בֵּין חַמָּה לְצֵל
אֲנִי מְבָרֵךְ אוֹתָךְ
וְנִמְצָא מְקַלֵּל.


סד

הָאֵיקָלִיפְּטוּס עַל
אֵם הַדֶּרֶךְ
[כְּבִישׁ הַסַּרְגֵּל]
לְלֹא אֵם לְלֹא דֶּרֶךְ
בִּקְדֻשַּׁת הַבְּדִידוּת
וְעִם פְּרִי הָאוֹר הַשָּׁמַיִם הַשָּׂדוֹת
זִקְפַּת הַצֵּל
הַמִּתְאָרֵךְ וּמִתְקַצֵּר
בּוֹהֵק אַהֲבָה
עֲצֹר לְיָדוֹ
דּוֹמֵם
וּקְטֹף

 

 

מאיר ויואל

מֵאִיר, מִבֵּיתַר עִלִּית

עִיר מוּסָר וְיִרְאַת שָׁמַיִם

בֶּן 16, הִתְאַבֵּד בְּיוֹם שַׁבָּת –

לִפְנֵי שָׁנָה וּשְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים

אָחִיו יוֹאֵל, תָּלָה אֶת עַצְמוֹ

בְּחֹדֶשׁ אוֹגוּסְט

לִפְנֵי כְּשָׁנָה בִּהְיוֹתוֹ בֶּן 21

לְאַחַר אַזְכָּרָה שֶׁל אָבִיו

שֶׁנִּפְטַר מִמַּחֲלַת הַסַּרְטָן.

מֵאִיר עָבַד, הוּא עָבַד בְּחֶבְרַת טֶלֶפוֹנִים.

לָמַד "בִּישִׁיבָה חֲרֵדִית חֲזָקָה".

בְּבֵיתַר עִלִּית הַכֹּל כָּשֵׁר:

הָאֹכֶל בְּהֶכְשֵׁרִים מְשֻׁבָּחִים בְּיוֹתֵר.

הָאִינְטֶרְנֶט נִקְבַּר בָּרוּךְ הַשֵּׁם.

וִידֵאוֹ אֵין בְּאַף חֲתֻנָּה.

וּכְשֶׁמִּתְאַבְּדִים קוֹבְרִים מִחוּץ לַגָּדֵר.

קָשֶׁה לִכְתֹּב עַל הֲרוּגֵי בֵּיתַר.

כָּל כָּךְ פָּשׁוּט:

בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב,

בָּרוּךְ הוּא.

 

mifal hapais

השירים לקוחים מהספר "עמק יזרעאל ירושלים", הוצאת אפיק 2013, בתמיכת מפעל הפיס 

 

קישורים חיצוניים

המשורר יוסף עוזר בויקיפדיה

המשורר יוסף עוזר בלקסיקון הספרות העברית החדשה

"בדידתו של משורר" - ראיון עם יוסף עוזר, הארץ

"מהות הכוח העליון", על שירתו של יוסף עוזר, עיתון "הארץ"

הספר "עמק יזרעאל ירושלים" לרכישה באינדיבוק

 

שלמה ניצן קורא את שירו של יוסף עוזר "קולה ומכנסיים"

 

חזרה לעמוד הראשי של סופ"ש שירה מספר 8