דעה

נִפְגַּשְׁנוּ בְּמִלָּה חֲשׁוּכָה.

אַתְּ הִגַּעְתְּ סְדוּקָה

מְלֻפֶּפֶת חוּטֵי-הַבָּעָה סְבִיב רֹאשׁךְ

אֲנִי אָפֹר.

 

הַבֹּקֶר גִּמְגֵּם עַל גַּבִּי

וַעֲנָנִים חָנְקוּ אֶת הַמּוּסִיקָה.

אֲבָל לוּסִי אוֹהֶבֶת מִמֵּילָא גֶ'ז

זֶה מַזְכִּיר לָהּ חַיִּים

כְּשֶׁהִיא נִמְלֶטֶת       מִצִּפּוֹרְנֵי כִּירוֹן

 

צָרִיךְ לָלֶכֶת לִישׁוֹן

כַּף-רַגְלֵךְ טוֹבֶלֶת בַּחֲלַב הַיָּרֵחַ.

 

הוּא מְמַלֵּא אֶת הַבַּיִת בְּפֶחָם

וּמְרוֹקֵן אֶת מַה שֶׁנִּדְמֶה כְּעַצְמוֹ בְּשֵׁנָה.

זֶה מַזְכִּיר לוֹ אֵיךְ לְתַעְתֵּעַ בַּמָּוֶת.

גַּם בְּלִי נְשִׁימוֹת חַי הַלֵּב, "הוּא לוֹחֵשׁ".

אֲבָל לוּסִי אוֹהֶבֶת גֶ'ז

זֶה מַזְכִּיר לָהּ חַיִּים

כְּשֶׁהִיא נִמְלֶטֶת

מֵעֹל הַמִּיתוֹלוֹגְיָה

וּמֵהַהֶכְרֵחַ לִהְיוֹת כְּפוּפָה לַזְּמַן.

 

 

 

 

אניגמה

הַיּוֹם רִדֵּד אֶת מַחְשַׁכָּיו.

מַה שֶׁנּוֹתַר בַּקְּצָווֹת

נִפְלַט מֵהַמִּקְצָב.

 

שָׂפָה צַמְרִית

נָדַמָּה

מְסֻמְרֶרֶת מִחוּץ לַהַגְדָּרָה.

 

 

 

*

בַּיּוֹם שֶׁהִפְסַקְתִּי לְהִתְפַּלֵּל

נֶעֱצַר אֱלֹהִים בְּתוֹכִי.

בִּתְנוּעָה חַמְקָנִית, חוֹפְרָנִית

וַיְהִי יוֹם וַיְהִי עֶרֶב.

 

בַּיָּמִים שָׂרַפְתִּי מַחְשָׁבוֹת עִשְׂבּיּוֹת

וּבַעֶרֶב נִכְנְסָה וְיָצְאָה הַנְּשִׁימָה –

תַּחְלִיף לַנְּשָׁמִה.

 

מַה שֶׁחַי מִחוּץ לַשִּׁיטָה

אֱלֹהִים -

מַה שֶׁסּוֹד בֵּין לַחַשׁ הָעֵשֶׂב

אֶבֶן, עַכְבָּר, נוֹצָה, עָלֶה

אָבָק אֲמִתִּי.

 

מַה נוֹשֵׁר בְּכָל הַיָּמִים?

בִּתְנוּעָה חַמְקָנִית, חוֹפְרָנִית

וַיְהִי יוֹם וַיְהִי עֶרֶב.

 

 

 

*

בָּאתִי אֶל הַמָּקוֹם

וְהַמַּחְשָׁבוֹת

שֶׁל הַמָּקוֹם בָּאוּ אֵלַי.

 

בָּאוּ אַבְנֵי-דֶּרֶך

מִדְּרָכִים אֲחֵרוֹת.

 

לַיְלָה הֵנִיף אֶת הָיָּרֵחַ מִמְּקוֹמוֹ

בָּאוּ מַחְשְׁבוֹת הַיָּרֵחַ

אֶל הַלַּיְלָה.

 

בָּאוּ אַבְנֵי-נֶגֶף

לְהָרִיחַ

אֶת דָּמוֹ הַגָּלוּעַ.

 

בָּאוּ דְּרָכִים אֲחֵרוֹת

אֶל הַמָּקוֹם.

 

 

 

*

*Erst jenseits der Kastanien ist die Welt - Paul Celan

 

מחווה לפאול צלאן

קְלִפּוֹת מַבִּיטוֹת בָּעוֹלָם נָגוּס.

עַרְמוֹנִי

קוֹרֵן עוֹר הַבֹּקֶר

מַהְבִּיל נְשִׁימוֹתָיו

אֶל אֶרֶץ הַסִּפִּים.

 

אוֹקְטוֹבֶּר קָלוּף.

עַרְמוֹנִי

קוֹרֵן עוֹר הַבֹּקֶר.

 

* ראשית מעבר לערמונים העולם קיים

 

 

 

מה שמפריד ביני לבין הלילה

תֵּן לָעֶרֶב לְהִדַּרְדֵּר

לְשַׂק מַחְשַׁכִּים.

כּוֹכָבִים בְּקוּעִים בִּנְשִׁימוֹת הֶעָלִים

בְּרוּחַ הַמְּעֻלֶּפֶת.

 

סְתָו – עוֹנָה פְּצוּעָה.

 

תֵּן לָעֶרֶב לְהִדַּרְדֵּר

לְמַגָּעִים נְבוּלִים

צְלוּבִים

מוּקָעִים

מִחוּץ לְעוֹנוֹת הַשָּׁנָה.

 

תֵּן לָעֶרֶב לִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ לְחִנָּם

עַל שְׂדֵרוֹת מוּאָרוֹת בְּמוּעָקַת חֶנֶק.

 

תֵּן לַדְּמָמָה לִדְבֹּק בִּצְלִילֵי הָעוֹנוֹת.

 

 

 

יהודה איש קריות

מוֹכֵר לֶחֶם בְּגִמְגּוּם

פּוֹרֵס שָׂפָה.

דָּג בִּלְתִּי-נִרְאֶה כִּרְסֵם אֶת עֵינָיו

כִּרְסֵם אֶת אַהֲבָתוֹ.

לֹא כָּל סְעוּדָה הִיא הָאַחֲרוֹנָה.

 

יְהוּדָה

פּוֹעֵר אֶת יָדָיו הַמְּחֹרָרוֹת

וְאֶת עֵינָיו מוּל הַדַּעַת.

נֶעֱקָר

פְּזוּר רַגְלַיִם

מִתּוֹךְ שְׁנֵים-עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים

כְּמַטְבֵּעַ זָר.

 

אִישׁ קְרָיוֹת

בּוֹקֵעַ לֶחֶם בְּגִמְגּוּם

פּוֹרֵס שָׂפָה מְקֻרְקֶרֶת

גּוֹלֶה מִגּוֹרָלוֹ.

 

אוֹר מַחְשַׁכִּים

מְגַלֶּה אוֹתוֹ.

לַיְלָה אַחַר לַיְלָה – מָוֶת חָדָשׁ.

לֹא כָּל סְעוּדָה הִיא הָאַחֲרוֹנָה.

 

 

 

*

תְּפֹר

אֶת עוֹר הַתּוֹף הַקָּרוּעַ שֶֹׁל הַלַּיְלָה.

תְּפֹר

עוֹנָה מוּסִיקָלִית אַחַת

בְּתוֹךְ הָרַעַשׁ.

 

קָבוּר מִתַּחַת לַחֲוָיוֹת שֶׁל עַצְמוֹ

פִּרְפֵּר עוֹר הַלֵּב.

תְּפֹר

כַּפּוֹת-רַגְלַיִים אַוְרִירִיּוֹת

שֶׁיְּהַלְּכוּ צְדָדִיּוֹת

עַל עוֹר לִבּוֹ שֶׁל הַלַּיְלָה

עַל אוֹר הָעוֹלָם

וְעַל פִּרְפּוּר רַעַשׁ מַחְשַׁכָּיו.

 

טלי פולמן עוקבי נולדה ב-1970 בעפולה. בוגרת המדרשה להכשרת מורים בבית ברל. מתגוררת עם בעלה ושני ילדיה בגרמניה ועוסקת בהוראת אמנות. השירים שמתפרסמים כאן לקוחים מתוך ספר שיריה הראשון, "עור התוף של הלילה", שיצא ב-2013 באינדיבוק.

 

קישורים חיצוניים

הספר "עור התוף של הלילה" לרכישה באינדיבוק

טלי פולמן עוקבי במדור "משורר באור"

על שירתה של טלי פולמן עוקבי בבלוג של המשוררת לורן מילק

 

חזרה לדף הראשי של סופ"ש שירה מספר 30