מַשְׁכַּנְתָּא
שָׁלוֹם, אֲנִי רוֹצָה לִקְבֹּעַ פְּגִישָׁה בְּקֶשֶׁר לַמַּשְׁכַּנְתָּא.
בַּעֲלִי מַרְוִיחַ יָפֶה, הוּא עוֹבֵד בִּסְטַארְט-אַפּ.
יֵשׁ לִי תֹּאַר שֵׁנִי בְּסִפְרוּת וַאֲנִי עוֹרֶכֶת סְפָרִים.
חַיַּי עֲשִׁירִים מְאֹד.
סְלִיחָה,
אֲנִי בַּת אֲצֻלָּה. בְּקָרוֹב מְאֹד אֶהֱפֹךְ לְיוֹרֶשֶׁת.
אֲנִי מַמְתִּינָה שֶׁבֶּן דּוֹדִי פְרֶדְרִיק
יֵהָרֵג בְּהִתְרַסְּקוּת מָטוֹס נוֹרָאִית בְּהָרֵי סְקַנְדִינַבְיָה.
אֲנִי אֲקַבֵּל אֶת הַיְדִיעָה בְּפָנִים נְפוּלוֹת וּרְצִינִיּוֹת
וְאֶקַּח עַל עַצְמִי אֶת הָעֹל הַמִּשְׁפַּחְתִּי.
הַשִּׂמְלָה הַשְּׁחוֹרָה כְּבָר מוּכָנָה בָּאָרוֹן. הַהַלְוָיָה תִּהְיֶה קָשָׁה.
לֹא, אֵין לוֹ יְלָדִים, כָּךְ שֶׁאֲנִי מַמָּשׁ קְרוֹבָה.
הוּא מַרְבֶּה לָטוּס וּלְזַיֵּן.
עִם קוֹנְדוֹם כַּמּוּבָן.
אֵין לִי זְמַן לְחַכּוֹת, הַתַּשְׁלוּם עַל הַבַּיִת הוּא בַּחֹדֶשׁ הַבָּא
עַד שֶׁהוּא יִתְרַסֵּק – אֲנִי אֶסְתַּדֵּר, מַבְטִיחָה.
מֵעוֹלָם לֹא פִסְפַסְתִּי תַּשְׁלוּם.
אֲנִי יְשָׁרָה.
לֹא, אֲנִי לֹא כָּל כָּךְ מְבִינָה בַּעֲסָקִים.
הַדְּבָרִים מִסְתַּדְּרִים בַּסּוֹף, אַתְּ יוֹדַעַת
וּבַעֲלִי – הוּא מַרְוִיחַ יָפֶה.
*
הַשָּׁעוֹת הוֹפְכוֹת לְיָמִים
וַאֲנִי לֹא מַצְלִיחָה לְבַצֵּעַ פְּעֻלּוֹת פְּשׁוּטוֹת
כְּמוֹ לַהֲרוֹת אוֹ לִשְׁטֹף כֵּלִים.
הַבַּיִת עָיֵף וּקְצָת דָּבִיק
וַאֲנִי רוֹצָה לְהִסְתַּתֵּר גַּם מִפָּנֶיךָ
הַדּוֹאֲגוֹת.
וּכְשֶׁרַחֲמַי עָלֶיךָ גּוֹאִים
אֲנִי קָמָה מֵהַסַּפָּה
מְגַהֶצֶת חֻלְצוֹת
עוֹשָׂה קְנִיּוֹת.
כִּמְעַט בְּכָל יוֹם אַתָּה מוֹשֵׁךְ אוֹתִי
מַרְאֶה לִי אֶת הָאוֹר
וְעַל אַף שֶׁיֵּשׁ לִי אוֹתְךָ
וְלַמְרוֹת שֶׁאַתָּה עוֹלָם וּמְלֹאוֹ
הַשָּׁעוֹת הוֹפְכוֹת לְיָמִים
וְקָשֶׁה מְאֹד לָקוּם.
הִרְהוּרִים עַל אַרְטִישׁוֹק
מִסְּבִיבוֹ שָׂדֶה מֵגֵן
לְמַרְאִית עַיִן, אָפֹר וְרַךְ,
וּמְפַתֶּה לָגַעַת.
מוֹלִיךְ אֵלָיו שׁוֹלָל
יָד לֹא מְיֻמֶּנֶת
הָרוֹצָה לְשָׁלְפוֹ.
מִן הַקְּלִפּוֹת
הַמְכַסּוֹת עַל הַלֵּב.
שִׁכְחָה
בָּדַקְתִּי כְּבָר
בְּכָל הַכִּיסִים
בַּמְּגֵרוֹת
בַּתִּיקִים
בַּבּוֹיְדֶעם
אִבַּדְתִּי אֶת הָרֶגֶשׁ,
הִשְׁאַרְתִּי אוֹתוֹ אֵיפֹשֶהוּ
וַאֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת מָתַי.
את שם
שירים לקרן, אחותי
*
לוּ הָיוּ יָדַי אֲרֻכּוֹת יוֹתֵר
הָיִיתִי מִתְמַתַּחַת עַד אֵלַיִךְ,
מְחַבֶּקֶת וְנוֹגַעַת,
שׁוֹלַחַת אוֹתָן אֵלַיִךְ בְּכֹל יוֹם,
בּוֹדֶקֶת שֶׁאַתְּ בְּטוֹב.
רַק אֶת יָדַי הָיִיתִי שׁוֹלַחַת.
לִשְׁאַר גּוּפִי הָיִיתִי נוֹתֶנֶת מָנוֹחַ,
לְהִשָּׁאֵר בִּמְקוֹמוֹ, לִצְמֹחַ.
קשר משפחתי
אֵיפֹה אַתְּ נִגְמֶרֶת
וְאֵיפֹה אֲנִי מַתְחִילָה.
גַּם שֵׁם הוּא מִשְׁקֹלֶת
פַּעַם חָשַׁבְתִּי שֶׁמּוֹרֶשֶׁת.
אֲנִי כְּבוּלָה אֵלַיִךְ
בַּאֲזִקֵּי דָּם מְרֻפָּדִים
בְּאַהֲבָה.