יפו, אישי

כְּשֶׁגָּדַלְתִּי בָּהּ הִיא לֹא הָיְתָה עִיר בְּפִי

וְלֹא בְּדִמְיוֹנִי

הִיא הָיְתָה הַשַּׁד שֶׁלִּי, גּוּפִי, הָאֲדָמָה,

הִיא הָיְתָה מִגְרָשׁ הַמִּשְׂחָקִים וּפִסְגַּת הַחֲלוֹמוֹת

בַּגִּבְעָה הָעַתִּיקָה.

אַחַר כָּךְ הִיא הָיְתָה מִלָּה.

לִפְנֵי זֶה עוֹד הָיְתָה לִי אֲנָשִׁים, וּמְקוֹמוֹת,

הָלְכָה אִתִּי לְכָל מָקוֹם וְנִכְנְסָה אִתִּי לִישֹׁן.

אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁהָיְתָה שָׂפָה,

יָכֹלְתִּי לְהַתְחִיל לַעֲשׂוֹת אִתָּהּ

שִׂיחוֹת, וּמְרִיבוֹת, וְאַהֲבָה.

וְאָז הִגִּיעָה תֵּל-אָבִיב

וּמָשְׁכָה אוֹתִי אֵלֶיהָ.

וְעוֹד הָלַכְתִּי מֶרְחַקִּים

עָזַבְתִּי אֲנָשִׁים, עָזְבוּ אוֹתִי,

יָפוֹ נֶעֶשְׂתָה גַּעְגּוּעַ

רְכוּשׁ פְּרָטִי,

אִישִׁי.

 

 

 

מכתב מן הגולה

--------

בָּרַחְתֶּם לִשְׁמָמָה מְכֻשֶּׁפֶת

מֶרֶד עֲשִׂיתֶם לָכֶם, גַּנָּבִים, מֶרֶד.

הִשְׁאַרְתֶּם מֵאָחוֹר עֲרָבוֹת מֻשְׁלָגוֹת וְאוֹתָנוּ,

בְּקֹר הַגּוֹלָה, בְּלִי יְלָדִים, בְּלִּי מִשְׁפָּחָה.

הַרְפַּתְקָה בִּקַּשְׁתֶּם. הַגְשָׁמָה עַצְמִית.

נָסַעְתֶּם לְאֶרֶץ חֲרוֹן לַעֲשׂוֹת לָכֶם מְרִיבָה,

לִכְבֹּשׁ גִּבְעָה, לִכְבֹּשׁ גַּיְא,

אֲבָל לִכְבֹּשׁ גַּאֲוָה לֹא יָדַעְתֶּם.

רַמָּאִים. הִפְסַקְתֶם אֶת אַהֲבָתֵנוּ.

גָּדַעְתֶּם עֵץ דּוֹרוֹת. הוֹתַרְתֶּם אוֹתָנוּ כָּאן.

נְכָדִים רָצִיתִי. לְעַרְסֵל בְּיָדַי, לְלַטֵּף בְּעֵינַי, לְנַשֵׁק מִנְּשִׁיקוֹת פִּי.

יָדַי רֵיקוֹת. עֵינַי כְּבוּיוֹת. פִּי יָבַשׁ מִזְּמַן.

 

 

 

כולנו אלוהים

אִם אֱלֹהִים שֶׁבְּאָדָם הָיָה פּוֹגֵשׁ

אֶת אֱלֹהִים שֶׁבְּאָדָם

כָּל נְשִׁיקָה הָיְתָה מַעֲבִירָה אֱלֹהוּת

מִפֶּה לְפֶה

אָמַר אֱלֹהִים שֶׁבָּאָדָם

 

אֱלֹהִים עוֹצֵם עֵינַיִם וְרוֹאֶה

אֱלֹהִים שֶׁמַּסְתִּיר פָּנָיו בְּתוֹךְ פָּנֶיהָ

אֱלֹהִים רוֹאֶה הַכֹּל

וְהַכֹּל זֶה הוּא

 

אֱלֹהִים חוֹלֶה מַזְמִין אֱלֹהִים בָּרִיא

שֶׁיַּנִּיחַ יָד רַכָּה עַל מִצְחוֹ

אֱלֹהִים זוֹנָה עוֹמֵד כְּנֶגֶד רְצוֹנוֹ

לְפַתּוֹת אֱלֹהִים זְקֵנִים

וְאֱלֹהִים בָּנִים

וְאֱלֹהִים עִוְּרִים וְאֱלֹהִים

שֶׁמְּחַפְּשִׂים אֱלֹהִים

 

אֱלֹהִים בּוֹדֵד קוֹנֶה אֱלֹהִים בַּחֲנוּת

אֱלֹהִים שָׂמֵחַ מוֹשִׁיט קְדֵרַת מָרָק

לְאֱלֹהִים קַבְּצָן

אֱלֹהִים נָדִיב מְחַלֵּק אֶת עַצְמוֹ

לְאֱלֹהִים חַסְרֵי אֱמוּנָה

 

אֱלֹהִים חַשְׁקָן מְשַׁדֵּךְ נְדָבָה

לְאֱלֹהִים אַלְמָן

אֱלֹהִים מְחַיֶּה אֱלֹהִים

לְעוֹלָם וָעֵד.

 

 

 

חוויה שלא הכרת

נַסֵּה פַּעַם חֲוָיָה שֶׁלֹּא הִכַּרְתָּ

אֲנִי נִסִּיתִי

נַסֵּה פַּעַם הַמְרָאָה

וּנְחִיתָה

וּזְרוֹק אֶת עַצְמְךָ

אֲנִי זָרַקְתִּי

זָרְקוּ אוֹתִי

זֶה לֹא אוֹתוֹ דָּבָר

נַסֵּה פַּעַם לִהְיוֹת אַתָּה

צְלֹל אֶל הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה

אֲנִי נִסִּיתִי

אִבַּדְתִּי אֶת הַנְּשִׁימָה

נַסֵּה פַּעַם בִּמְקוֹמִי

נַסֵּה לִהְיוֹת אֲנִי

אֲנִי נִסִּיתִי

 

 

 

כי הרי אנחנו עם שלם

וְאִם נֹאמַר טַלִּית וְאִם נְקַפְּלָהּ

וְאִם נִטְמֹן אוֹתָהּ בְּכִיסֵנוּ וְאִם נִשְׁמֹט אוֹתָהּ מִזִּכְרוֹנֵנוּ

לְיוֹם אוֹ לְיוֹמַיִם

וְאִם נֵלֵךְ וְנִשְׁקַע אֶל שִׁכְחָה

וְנָמִיר בַּחֲלּוּקֵי אֶבֶן אֶת מַטְבֵּעוֹת קִיּוּמֵנוּ

וְאִם נֵעוֹר וְנִתְעוֹרֵר וְנִוָּכַח שֶׁהַיְנוּ הָךְ

וְאִם נַכִּיר טוֹבָה לֵאלֹהֵי הָרֵיק וְהַחֶדְוָה וְאִם נוֹקִיר וְנִיוַשָע

עוֹד בְּאִבֵּנּוּ עוֹד בְּרֵאשִׁית הַמַּעֲשֶׂה וְאִם נִדֹּם בָּעֵת הַהִיא וְנַאֲזִין

אוּלַי נִשְׁמַע. אוּלַי נִשְׁמַע כֵּיצָד בְּמַעֲבֶה שְׂדֵה בְּרִיחָתֵנוּ

עוֹלָה הָאֲנָחָה וְאֵיךְ מֵאוֹב דּוֹרוֹת חוֹזֶרֶת הַבְלָחָה דַּקָּה

וּמְיַשֶּׁבֶת בְּתוֹכֵנוּ שְׁלַל קוֹלוֹת –

לִשְׁמֹר עַל דֶּרֶךְ, לֹא לִטְעוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ נַרְפֶּה וְלֹא נֵבוֹשׁ

וּמִשּׁוּם כָּךְ נִשְׂמַח וּבְשֶׁל כָּךְ נִדְרֹשׁ אַחַת וּלְתָמִיד וּבְלִי מַשּׁוֹא פָּנִים

הַנַּח לִי אֱלֹהִים שְׁמוֹר לִי אֶצְלְךָ מָקוֹם וְתֵן לִי רְוָחָה

לָשִׂים וּלְהַבִּיט בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וְלִקְרֹעַ זְעָקָה וּבְנֵס שֶׁל רֶגַע

לְהָבִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה וְרֵיחַ הַבְּשׂוֹרָה בְּעֵת וּבְעוֹנָה

וְתֵן לַיָּד אֲשֶׁר הוּנְפָה לַחֲדֹר בְּשֶׁקֶט אֶל הַכִּיס וּלְהָגִיחַ חֲזָרָה

עִם הַטַּלִּית שֶׁהֻצְפְּנָה וּבְלִי מֵשִׁים לִטֹּל אוֹתָהּ בְּעוֹדֶנָּה מְקֻפֶּלֶת

וּלְהַצְמִיד אֶל הַשְּׂפָתַיִם הַיְּבֵשׁוֹת.

 

 

 

גוֹבְּלֶן

יָדַעְתִּי מִיָּד

כְּשֶׁהוֹפִיעָה הַמִּלָּה גוֹבְּלֶן מָה תִּהְיֶה הַתְּמוּנָה.

עַתָּה עָלַי לְחַפֵּשׂ מַחַט מַתְאִימָה, חוּטִים בִּצְבָעִים מְדֻיָּקִים

וּמִלִּים. מִלִּים שֶׁיָּבוֹאוּ מִמֶּרְחַקִּים

וְיַרְגִּישׁוּ בַּבַּיִת. מִלִּים קְצָרוֹת, שֶׁמַּעֲלוֹת רֵיחַ

וּמַּעֲלוֹת דְּמָעוֹת. שֶׁדַּרְכָּן יֵירָאוּ פָּנִים מוּכָּרִים, וּמִשְׁפָּחָה,

רָהִיטִים מְפֻזָּרִים, צְחוֹק וּגְרִירַת רַגְלַיִם, וּפַעַר דּוֹרוֹת.

 

דּוֹדָה מִלְכָּה. בָּרֹאשׁ וּבְרִאשׁוֹנָה. יוֹשֶׁבֶת. עַל הַסַּפָּה.

דּוֹדָה רוֹזָה מִיָּד לְיָדָהּ, עִם כַּרִיוֹת יָפוֹת. וְכַמּוּבָן, הַדּוֹד לֵיאוֹן,

בְּסַפַּטוֹס, מְבָדֵר אוֹתָנוּ בְּמֶרְחָבֵי הַסָּלוֹן.

בָּאִים וְיוֹצְאִים בְּנֵי דּוֹדִים וּבְנוֹת דּוֹדוֹת. בִּשְּׁנֵי הַבָּתִּים לְאֹרֶךְ שְׁדֵרוֹת יְרוּשָׁלַיִם.

יָפוֹ שֶׁל שְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים. בּוּלְגָּרִים. וֶנִי סוּזִי וְחַנָּה מַחֲלִיפוֹת מִשְׁמָרוֹת

חֵלִי וְסָבִּי בָּאִים, לָהֶם לֹא אִכְפַּת לְחַכּוֹת.

 

בֵּינְתַיִם צְבָעִים נוֹשְׁקִים זֶה לָזֶה, גְּדֵלִים בְּיַחַד, וְאָז עוֹשִׂים סִיבוּב טַבַּעַת,

מִתְפַּצְּלִים, מְחַפְּשִׂים צְבָעִים חֲדָשִׁים, רוֹקְדִים בַּקְּצָווֹת.

 

תְמוּנָה עַל הַקִּיר. קִיטְשׁ בִּצְבָעִים שֶׁלפַּעַם. זִכָּרוֹן בְּצֶבַע בָּהִיר.

 

(סַפַּטוֹס – נעלי בית)

 

השירים מתוך הספר "יפו, כשהייתי רחוק" הוצאת עיתון 77, 2012

 

קישורים חיצוניים 

המשורר שבתאי מג'ר בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הבלוג של שבתא מג'ר

שבתאי מג'ר קורא שירה בבית ביאליק

שבתאי מג'ר במדור "ספרים" בעיתון הארץ

הספר "יפו כשהייתי רחוק" לרכישה באינדיבוק

 

שבתאי מג'ר קורא משיריו

 

חזרה לעמוד הראשי - סופ"ש שירה 24