דוד לוין

יום בחיי האריdavid levin1צילום: דניאל בר און

הוּא קָם

הַמִּכְנָסַיִם הַחֻלְצָה הַמְּעִיל

אֶת הַנַּעֲלַיִם שׂוֹרֵךְ פַּעֲמַיִם

נוֹעֵל אֶת הַדֶּלֶת

נוֹסֵעַ בָּאוֹפַנַּיִם לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת

נוֹעֵל אֶת אוֹפַנָּיו, קוֹנֶה עִתּוֹן וְקָפֶה

אוֹתוֹ הוּא שׁוֹתֶה בַּעֲמִידָה

עוֹלֶה עַל הָרַכֶּבֶת לְבֶּרְלִין

בֶּרְלִין זֶה לִפְרִידְרִיךְ שְׁטְרָסֶה

פְרִידְרִיךְ שְׁטְרָסֶה זֶה הַנְס

הַנְס לֹא בַּבַּיִת. הַנְס מַגִּיעַ

נִכְנָסִים

הַנְס אוֹמֵר לֹא

הָארִי אוֹמֵר כֵּן.

וִכּוּחַ.

הָארִי אוֹמֵר שֶׁהָעִנְיָן עֶקְרוֹנִי

הַנְס אוֹמֵר שֶׁהָארִי קַטְנוּנִי

הָארִי אוֹמֵר שֶׁעַל הַנְס לִלְמֹד מִסְפַּר דְּבָרִים

הַנְס אוֹמֵר שֶׁיִּלְמַד. אֲבָל לֹא מִפִּי הָארִי

הָארִי אוֹמֵר שֶׁגַּם הוּא לָמַד דְּבָרִים מֵאָבִיו

הַנְס אוֹמֵר שֶׁאָבִיו כַּנִּרְאֶה לֹא דָּמָה לְאָבִיו

הָארִי אוֹמֵר שֶׁהוּא מִתְחַצֵּף

הַנְס אוֹמֵר, הָאֱמֶת לֹא תָּמִיד נְעִימָה לָאֹזֶן

הָארִי אוֹמֵר שֶׁהוּא הוֹרֵס אֶת חַיָּיו.

הַנְס אוֹמֵר שֶׁהוּא הוֹרֵס אֶת חַיָּיו

הֵם יוֹרְדִים לִשְׁתּוֹת בִּירָה.

הֵם יוֹרְדִים לֶאֱכֹל נַקְנִיקִיָּה.

הָארִי מַנִּיחַ יָדוֹ עַל כִּתְפֵי הַנְס.

הַנְס מַחֲלִיק גַּב כַּף יָדוֹ עַל לֶחְיוֹ שֶׁל הָארִי.

נִחְיֶה וְנִרְאֶה אוֹמֵר הָארִי.

נִרְאֶה גַּם נִחְיֶה אוֹמֵר הַנְס.

הָארִי יוֹצֵא

הַנְס נִשְׁאָר

הָארִי הוֹלֵךְ לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת

הָארִי עוֹלֶה לָרַכֶּבֶת

הָארִי יוֹרֵד בִּשְׁוֶרִין

הָארִי עוֹלֶה עַל אוֹפַנָּיו

הָארִי מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ, לֹא לִפְנֵי

שֶׁהוּא קוֹנֶה לַחְמָנִיּוֹת וּגְבִינָה.

הָארִי חוֹלֵץ נַעֲלַיִם

הָארִי מַנִּיחַ אֶת הַלַּחְמָנִיּוֹת אֶת הַגְּבִינָה

וְאֶת הָעִתּוֹן עַל הַשֻּׁלְחָן וּמְטַלְפֵן לְהַנְס

הָארִי פּוֹתֵחַ אֶת הַטֶּלֶוִיזְיָה וּמְטַלְפֵן לְהַנְס

הָארִי מַקְשִׁיב לַחֲדָשׁוֹת וּמְטַלְפֵן לְהַנְס

הָארִי עוֹבֵר לַעֲרוּץ הַסְּפּוֹרְט וּמְטַלְפֵן לְהַנְס

הָארִי שׁוֹתֶה יַיִן וּמְטַלְפֵן לְהַנְס

הָארִי עוֹבֵר מֵעָרוּץ לְעָרוּץ וְחוֹזֵר לַעֲרוּץ הַסְּפּוֹרְט

וּמְטַלְפֵן לְהַנְס.

מָחָר בַּבֹּקֶר הוּא נוֹסֵעַ לְבֶּרְלִין.

 

 

 

הכל כאילו למענֵךְ

הַכֹּל כְּאִלּוּ לְמַעֲנֵךְ.

הַכֹּל לְמַעֲנֵךְ מוּעָד לְכִשָּׁלוֹן. אֲבָל לֹא הַיּוֹם.

הַיּוֹם כֻּלּוֹ הִבְהוּב. הַיּוֹם הַכֹּל צְחוֹקִים. שִׁכְבוֹת הָאוֹר מַצָּע לַגֵּו.

טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם מְטַפְּסוֹת חוֹזְרוֹת לָעֲנָנִים. נְיָר חוֹזֵר לִהְיוֹת שׁוּב עֵץ.

חֲלֵב פָּרָה לְעֵשֶׂב וְכוּ' וְכוּ' וְכוּ'. וַאֲשֶׁר לִי, גַּם אִם אָחוֹר אֲנִי שָׁעוּן,

קָדִימָה אֲנִי רוֹכֵן. גַּם אִם לָאֲדָמָה נִשְׁאָב, עַל גַּלִּים צָף, לֹא בְּמַעֲשֵׂי

נִסִּים מְדֻבָּר. בָּךְ מְדֻבָּר. זֶה מַה שֶּׁאַתְּ עוֹשָׂה לַחַי, לַדּוֹמֵם וְלַצּוֹמֵחַ.

אֱמֶת, כָּל זֶה בְּרֹאשִׁי טָעוּן. אַךְ מָה אֲנִי לְלֹא רֹאשִׁי הֶחָג דָּרוּךְ סְבִיבֵךְ

זֶה מַה שֶּׁמַּטְרִיף מַעֲצִים אֶת דַּעֲתִי וְעִם זֶה הַיְדִיעָה שֶׁהַכֹּל לְכִשָּׁלוֹן נוֹעַד.

הַהַכָּרָה שֶׁרָאִיתִי שְׁנַיִם שְׁלֹשָה דְּבָרִים בְּחַיַּי.

 

 

 

 

 

יום ללא עיתון ללא רדיו וטלוויזיה

בַּיּוֹם הַמֻּשְׁלָם הַזֶּה. יוֹם לְלֹא פְּרוֹזְדוֹר.

יוֹם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מְבוּכָה וּמְהוּמָה.

יוֹם בּוֹ חֹשֶךְ לֹא צָר עַל אוֹר.

יוֹם חָתָן כַּלָּה שֶׁאֵין בּוֹ כּוֹס שְׁבוּרָה.

יוֹם שֶׁאַף לַיָּחֵף בַּחֲלוֹמוֹת מָקוֹם לְהִשְׂתָּרֵעַ.

יוֹם בּוֹ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ עֲרֵבִים זֶה לָזֶה

וְכָךְ, בֵּין שְׁעַת בֹּקֶר מְאֻחֶרֶת לְצָהֳרַיִם קְרֵבִים

אֲנַחְנוּ פּוֹתְחִים שֻׁלְחָן. מוֹזְגִים יַיִן. וּמִינֵי מַאֲפֶה

וּגְבִינוֹת. פִּלְפְּלִים וּבְצָלִים וְעוֹד כָּל טוּב הַיָּם

הַיַּבָּשָׁה עוֹלִים וְיוֹרְדִים וּפִרְצֵי קוֹלוֹת בְּדִיחָה

וּמְשׁוּבָה עַל עוֹר הַתֹּף גּוֹהֲרִים מְעַרְסְלִים נִבְלָעִים

וְשֶׁכְּמוֹתָם מִן הַפִּיּוֹת מִיָּד מְמַהֲרִים מְגִיחִים

וְיֵשׁ כּוֹרֵךְ זְרוֹעוֹ בְּמָתְנֵי נַעֲרָה וּשְׂפָתָיו מַמְתַּקִּים –

עַל שְׂפָתֶיהָ צָרִים וְזֶה לִשְׂמֹאלוֹ מְלַבֶּה חִכּוֹ בַּעֲנָבִים –

רוֹדְפִים דֻּבְדְּבָנִים וְאִשָּׁה שֶׁפָּנֶיהָ רָזִים מְשַׁבַּחַת קִשּׁוּאִים

עֲשׂוּיִים בְּצִמּוּקִים וְיֶלֶד סְמוּק בִּרְכַּיִם מִתְחַפֵּשׂ לְעָנָן

בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ עֲנָנִים.

לֹא רוֹקְדִים סְבִיב עֵגֶל. לֹא שׁוֹבְרִים דִּבְּרוֹת.

הָאֲוִיר נָם וּבִגְדֵיהֶם רַכִּים. הַכֹּל כִּדְבָרוֹ.

עוֹלָם עַל צִירוֹ בִּדְמָמָה סוֹבֵב. גַּם אִוְשַׁת הַיּוֹנָה

הַשָּׁבָה מִמַּסָּעָהּ וּזְמוֹרָה בְּפִיהָ.

 

 

אהבה זה נוף

אַהֲבָה זֶה נוֹף קָבוּעַ בְּפֶלֶס עֵינֶיךָ

חִיּוּךְ מְהַלֵּךְ עַל שְׂפָתֶיךָ

דֶּלֶת נִפְתַּחַת לִבְהוֹנוֹת רַגְלֶיךָ

אַהֲבָה זֶה מַה שֶּׁהוֹפֵךְ מִלָּה לְשִׁיר.

עַד כָּאן בְּעִנְיַן אַהֲבָה שֶׁבְּדוֹמֶה לִתְפִלָּה, רָאוּי לְהַתְחִיל וּלְסַיֵּם בָּהּ יוֹמְךָ

וְעַכְשָׁו עַל סְדָקִים.

עַל דַּעַת יוֹצֵאת מִגִּדְרָהּ.

עַל פְּצָצָה מִמָּטוֹס נוֹפֶלֶת וְאִשָּׁה בַּמִּקְלַחַת רָצָה לֶחָצֵר. מִתְרוֹצֶצֶת עֵירֻמָּה.

עֵינֶיהָ מְחַפְּשׂוֹת. עֵינֶיהָ עַל בְּנָהּ נוֹפְלוֹת

וְהוּא לֹא צוֹעֵק וְלֹא צוֹחֵק וְלֹא בּוֹכֶה וְלֹא כּוֹאֵב

רַק שְׁאוֹן מַיִם בֶּחָצֵר סוֹבֵב

וּבְנָהּ שָׁקֵט מְאֹד.

 

הַתְּגוּבוֹת: אֵלֶם. צְוָחָה עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת. יְלָלָה קְטוּעָה. יְבָבָה.

(הַנֶּפֶשׁ מְסָרֶבֶת לְקַבֵּל) זְעָקוֹת קִצְרוֹת נְשִׁימָה. דִּבּוּר קָמוּט.

(הַנֶּפֶשׁ מְעַרְעֶרֶת) שְׁבָבֵי מִלִּים מֻתָּזִים לְכָל עֵבֶר. (הַנֶּפֶשׁ מְבַקֶּשֶׁת

לְהַחְזִיר לְאָחוֹר) שְׁתִיקָה כְּרוּכָה בְּמִקְבַּץ קוֹלוֹת. (הַנֶּפֶשׁ רוֹקַעַת

בָּרַגְלַיִם) יְלָלָה מְעֹרֶבֶת בִּיבָבָה. (הַנֶּפֶשׁ נֶחְלֶשֶׁת) בְּכִי אָרֹךְ בְּפֶה פָּעוּר.

(הַנֶּפֶשׁ סְחַרְחָרָה) הַנֶּפֶשׁ זוֹעֶקֶת לֹאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא.

(הַנֶּפֶשׁ שְׁטוּחָה עַל הָרִצְפָּה, מְבַקֶּשֶׁת לָצֵאת מִן הָעוֹלָם וְלֹא לָשׁוּב)

לֵאמֹר אֵין וְלֹא יִהְיֶה מָזוֹר. אֵין וְלֹא תִּהְיֶה אֲרוּכָה.

 

 

זה הזמן

זֶה הַזְּמַן לִכְתֹּב עַל אָבִי וְאִמִּי שֶׁבָּאוּ לְפָּלֶשְׂתִּינָה לִמְצֹא אֶת אָשְׁרָם

אָבִי וְאִמִּי שֶׁהִתְגַּעְגְּעוּ כָּל הַיָּמִים לַמָּקוֹם בּוֹ הָיוּ וְאֵלָיו לֹא הִגִּיעוּ

אָבִי שֶׁהָיָה חוֹפֵר בּוֹרוֹת סְפִיגָה לְהַשְׂבִּיעַ רַעֲבוֹנֵנוּ וַאֲנִי מוֹרִיד

בַּדְּלִי אֲרוּחַת צָהֳרַיִם לְהַשְׂבִּיעַ רַעֲבוֹנוֹ. אָבִי וְאִמִּי שֶׁמֵּתוּ

אֶלֶף מִיתוֹת בְּעַל כָּרְחָם. אָבִי וְאִמִּי שֶׁדַּאֲגוֹת פַּרְנָסָה

הָיוּ כָּל הַיָּמִים לַחְמָם. אָבִי וְאִמִּי שֶׁדָּבָר לֹא מְדַבֵּר

עוֹד אֶל לִבָּם. אָבִי וְאִמִּי שֶׁנִּסּוּ בְּכָל כֹּחָם וּמְאֹדָם.

גַּם אִם אֶמְתַּח מִלִּים עַד לְהִקָּרַע, לֹא יַעֲלֶה בְּיָדִי.

מוּטָב אֵלֵךְ לַפַּארְק. אֶתְבּוֹנֵן בָּאֲנָפָה.

מוּטָב אֶכָּנֵס לַחֲנוּת סְפָרִים יָד שְׁנִיָּה.

מוּטָב אֵלֵךְ לַמּוּזֵיאוֹן. אֶתְבּוֹנֵן שׁוּב בַּדְּבָרִים שֶׁעָשׂוּ הַיְּוָנִים לִפְנֵי

אַלְפַּיִם שָׁנָה

מוּטָב אֵלֵךְ לַנָּהָר אֶשְׁאַל כָּל נַעֲרָה שְׁנִיָּה לְאָן פָּנֶיהָ. מִנַּיִן הִיא בָּאָה.

וְאוּלַי אַרְחִיק וְאֶעֱלֶה עַל סְפִינָתוֹ שֶׁל פְרַנְסִיס דְרֵייק

וְאַחַר כָּךְ, חוֹצֶה, אֵלֵךְ לִכְנֵסִיַּת פָּאוּל הַקָּדוֹשׁ. מִשָּׁם

לְכִכַּר טְרָפַלְגַר. לְפִּיקָדִילִי וּלְהוֹלְבֶּרְן, שָׁם (אֵין סָפֵק)

אֵרֵד לַתַּחְתִּית. יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה.

 

 

על גדת נהר

עַל גְּדַת נָהָר מַבִּיט בִּגְדַת נָהָר עַל גְּדַת נָהָר מַבִּיט

בִּגְדַת נָהָר עַל גְּדַת נָהָר מַבִּיט

בִּגְדַת נָהָר עַל גְּדַת נָהָר.

וַיָּבוֹא. וַיַּחֲנֶה. וַיֵּלֵךְ.

אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת.

דִּבְרֵי הַיָּמִים.

 

 השירים לקוחים מתוך הספר "שירים 9", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011

 

 

המשורר דוד לוין בויקיפדיה

המשורר דוד לוין בלקסיקון הספרות העברית החדשה

 "אלי הירש קורא שירה" על ספרי שיריו של דוד לוין

שירים מאת דוד לוין ב"מטעם"

ספר שיריו של דוד לוין "שירים 9" באתר של הקיבוץ המאוחד

רפי ויכרט: להצית תשוקה בתשוקה: השירה של דוד לוין Ynet

 

קטע מתוך ההצגה 'אברם' -הצגה מקורית מאת דוד לוין

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 20"