לפעמים יותר
עַל הַמִּפְתָּן,
בְּאֵזוֹר הַדִּמְדּוּמִים שֶׁל נִשְׁמָתִי,
אֲנִי הָעִיר, אֲנִי הַוָּאדִי.
לִפְעָמִים יוֹתֵר הָעִיר,
רוֹקִיסְטִית שֶׁל דְּמָמָה,
לוֹחֶשֶׁת זְעָקוֹת לְנַחֲשֵׁי קוֹבְּרָה
הַמְּרִימִים רֹאשָׁם מֵהַסַּל, תְּמֵהִים
מָה הִיא רוֹצָה?
לִפְעָמִים יוֹתֵר הַוָּאדִי,
בְּגוּף אֲרָעִי וְדָחוּס
כְּמוֹ אֲדָמָה דְּשֵׁנָה
זְרוּעָה בְּגַחְלִילִיּוֹת
הַמְּסַמְּנוֹת אֶת מַפַּת הַשָּׁמַיִם
בְּדִיּוּק מֻשְׁלָם.
היום היה רגע כזה
אוֹתוֹ נַעַר עֲרָבִי נִשְׁעָן
עַל הַגָּדֵר אוֹתָהּ הוּא צוֹבֵעַ.
הוּא מַפְנֶה אֶת פָּנָיו הַיָּפוֹת
וּמִתְמַסֵּר אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הַחָרְפִּית
שֶׁקַּרְנֶיהָ אֵינָן מַבְדִּילוֹת בֵּין צוּרוֹת
הַחַיִּים עַל פְּנֵי הַפְּלָנֶטָה הָעֲצוּבָה
וְהַשְּׂמֵחָה הַזּוֹ.
אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת בּוֹ מֵחַלּוֹן חַדְרִי
בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה.
נִרְאֶה שֶׁהוּא מִתְמַסֵּר דַּוְקָא אֵלַי,
עֵינָיו עֲצוּמוֹת, יָדוֹ שְׁמוּטָה בְּהַכְנָעָה
לְצַד גּוּפוֹ, מִבְרֶשֶׁת הַצֶּבַע מְטַפְטֶפֶת
עַל נַעֲלָיו הַשְּׁחֹרוֹת.
הוּא אֵינוֹ מוּדָע לְקִיּוּמִי,
לְמַבָּטִי, וּלְרֶשֶׁת תְּשׁוּקָתִי הַנִּטְוֵית
סְבִיב חֲתוּלִיּוּתוֹ הַמִּתְמַכֶּרֶת.
בְּרֶגַע זֶה הוּא רוֹמֵיאוֹ,
וַאֲנִי יוּלְיָה שֶׁלּוֹ.
חוה-נחש-חוה
בְּבוֹא הַסְּתָו,
אֲקַבֵּל עָלַי אֶת עָנְשׁוֹ שֶׁל נָחָשׁ –
עַל גְּחוֹנִי אֶזְחַל וְעָפָר אֹכַל.
גְּדוֹלָה תִּהְיֶה הַשַּׁלְוָה,
לִהְיוֹת קְרוֹבָה אֶל הָאֲדָמָה שֶׁאֵלֶיהָ אָשׁוּב,
לִהְיוֹת עֲרֻמָּה עִם כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה,
לְהַתְחִיל אֶת דִּבְרֵי הַיָּמִים מֵחָדָשׁ:
לְפַתּוֹת אָדָם בְּתַפּוּחַ מֵעֵץ הַחַיִּים.
צער
דַּוְקָא בְּאֶמְצַע מַעֲשֵׂה הָאַהֲבָה,
אוֹחֶזֶת אוֹתִי תְּחוּשַׁת הַהַחְמָצָה,
בִּגְלַל הַתַּרְמִית הַגְּדוֹלָה,
בִּגְלַל הַמָּקוֹם הַלֹּא קַיָּם הַזֶּה
שֶׁבּוֹ הַשָּׁמַיִם מַקְשִׁיבִים לָאֲדָמָה.
כְּאִלּוּ אֶפְשָׁר לְנַחֵם אוֹתָנוּ,
כְּאִלּוּ אֶפְשָׁר לְחַבֵּר אוֹתָנוּ,
כְּאִלּוּ שָׁמַיִם וְאֶרֶץ יֵשׁ בֵּינֵיהֶם
שִׂיחָה.
קוצר החיים, יופייךָ
וּכְשֶׁבָּאתָ אֵלַי לְהִתְדַּפֵּק עַל
שַׁעֲרֵי הַגֵּיהִנֹּם שֶׁלִּי
וּפָתַחְתִּי לְךָ בִּמְאוֹר פָּנִים
כְּאִלּוּ אֶתֵּן לְךָ תִּקְוָה,
הַאִם הָיְתָה זוֹ תַּרְמִית
שֶׁעָלֶיהָ אֶתֵּן אֶת הַדִּין,
אוֹ שֶׁבְּבוֹא הַיּוֹם אֲזֻכֶּה
בְּשֶׁל הַנְּסִבּוֹת הַמְּקִלּוֹת?
ניאוף
לְדַקָּה קְצָרָה אַחַת בְּאֶמְצַע שְׁמֵי תְּכֵלֶת
מִיְּמִינִי וּמִשְּׂמֹאלִי קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ
אָצוֹת לְמַלֵּא שְׁלִיחוּתְךָ.
אַתָּה פּוֹגֵשׁ אוֹתִי זְהוּבָה וּמְאֻשֶּׁרֶת
וּמַנִּיחַ עַל כְּתֵפַי זוּג כְּנָפַיִם לְבָנוֹת וּשְׁקוּפוֹת.
תָּמִיד רָצִיתִי לִהְיוֹת שַׁפִּירִית שֶׁל מַיִם אוֹ
מַלְאָךְ בַּשָּׁמַיִם, אֲבָל עַכְשָׁו
אֲנִי אִשָּׁה עִם כְּנָפַיִם,
שֶׁעוֹשָׂה מַעֲשִׂים אֲסוּרִים וְיָפִים
לְדַקָּה אַחַת
בְּאֶמְצַע שְׁמֵי תְּכֵלֶת,
כְּשֶׁסָּבִיב טְרוּדִים מַלְאָכִים לְמַלֵּא מִצְוָתְךָ.
בִּכְנָפַיִם מְרוּטוֹת מִקְּדֻשָּׁה
אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת בְּמִטָּתוֹ הָאֲסוּרָה
וְנוֹאֶפֶת בּוֹ פְּרָעוֹת.
לא
לֹא בְּנֵי אֱלֹהִים
וְלֹא שְׁלִיחָיו,
אֶלָּא מִטַּעַם עַצְמֵנוּ בִּלְבַד
הִגַּשְׁנוּ אֶת הַלֶּחִי הַשְּׁנִיָּה
לָאַהֲבָה שֶׁלֹּא חָסָה עָלֵינוּ.
גם כי אלך
נִזְכַּרְתִּי אֵיךְ בָּאַלְפִּים הָאוֹסְטְרִיִּים,
לֹא הִתְגַּעְגַּעְתִּי אֵלֶיךָ כְּלָל,
צִיַּנְתִּי זֹאת כְּדֵי שֶׁתֵּדַע
שֶׁיֵּשׁ לִי קִיּוּם כִּמְעַט עַצְמָאִי.
בְּכָל דַּקָּה אָמַרְתִּי
עַכְשָׁו אֲנִי שׁוֹכַחַת אוֹתְךָ
שׁוּב וְשׁוּב, עַד שֶׁהָיִיתִי שִׁפְחָתְךָ,
מֵרָצוֹן, מֵרָצוֹן.
הֲרֵי הַמֵּאָה הַזֹּאת עָשְׂתָה אוֹתִי
אִשָּׁה חָפְשִׁיָּה לְהִמָּלֵט מִקְּרָבַי
הַזּוֹעֲקִים אֵלֶיךָ:
רַפְּאֵנִי בְּשׁוֹטִים.
ערומה
מַה יֵּדַע נֶכְדִּי
עַל נְעוּרַי,
אוֹ עַל לִבִּי הַסָּדוּק
שֶׁאַף כִּי אֻחָה בְּרַפָּאוּת סַבְלָנִית,
פּוֹעֵם בְּגַעְגּוּעַ תְּמִידִי
אֶל עוֹלָם בּוֹ הַכְּאֵב
אֵינֶנּוּ חֵלֶק מִתָּכְנִית הַבְּרִיאָה.
נִפְעֶרֶת הָאֲדָמָה שֶׁהָיְתָה
מָקוֹם לַעֲמֹד עָלָיו,
עוֹרִי אֵינוֹ מְכַסֶּה עוֹד אֶת מַעֲרֻמַּי.
הִנֵּה הָעוֹלָם מֵצִיץ אֶל תּוֹכִי
וְרוֹאֶה שֶׁאֲנִי
סַבְתָּא נִפְרֶמֶת.
בַּהַתְחָלָה לְאַט
וּבַחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא אֶשָּׁאֵר דָּבָר,
וְאַחַר כָּךְ בִּמְשִׁיכָה אַחַת הֶחְלֵטִית.
השירים מתוך "מסע הציפורים הכבדות" פרדס הוצאה לאור, 2016, "כתוב" סדרה לשירה חדשה בעריכת אמיר אור
קישורים חיצוניים
"מסע הציפורים הכבדות" באתר פרדס הוצאה לאור
על השקת הספר ב'הקיבוץ גלריה לאמנות ישראלית'
השיר "צער", ביצוע: עומר מושקוביץ
השיר "אוויר", ביצוע: רוני פורת
