הַפַּעַם

אֵינְךָ מִתְפַּעֵל מִכְּלוּם. גַּם הָאָבִיב הַזֶּה
אֵינוֹ עוֹשֶׂה אוֹתְךָ רָאוּי לְאֹשֶׁר. כְּמוֹ כָּל
דָּבָר אַחֵר, לְרֶגַע קָצָר, נוֹגֵעַ לַאֲחֵרִים יוֹתֵר
מִשֶּׁהוּא נוֹגֵעַ לְךָ. כְּמוֹ מִבֵּין שִׁנֵּי נָמֵר, אֲנִי
מְדַבֶּרֶת אֵלֶיךָ, בֵּין חֹם לְחֹם. מִפְּנֵי מָה
אֲנִי בּוֹכָה? מֶה הָיָה הָעוֹלָם חָסֵר?
אֵינֶנִּי מְבִינָה אֶת הַתֵּאוּרִים הַפְּשׁוּטִים.
לְעִתִּים רְחוֹקוֹת בִּלְבַד, אוֹ לְעוֹלָם לֹא,
אֶת הַנִּמּוּקִים. מַה מַּמְצִיא לָנוּ הַטֶּבַע?
הַכֹּל פּוֹרֵחַ לִבְלִי שׁוּב. אַפְּרִיל
הָאַכְזָר, בּוֹרֵא שָׂדוֹת וּמַחְרִיבָם.
אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְחַבֵּא בַּחֲדָרִים.
וּמִי שֶׁמִּתְחַבֵּא, יָשׁוּב וְיִמָּחֵל לוֹ.

דֶּצִיבֶּלִים

גַּלֵּי הָאֹרֶךְ שֶׁל רֵאשִׁית הָאָבִיב. לֹא הִתְפַּשַּׁטְנוּ הָעֶרֶב.
שָׁמַעְתִּי סִיסִים מִגַּג לְגַג. תַּכְרִיךְ עָשָׁן סְבִיב הָרְחוֹב,
צַר וְשָׁקֵט בֵּין בִּנְיָנִים וּבֵין אוֹבְדֵי עֵצוֹת.
מֵעוֹלָם לֹא הָלַכְתִּי פֹּה, מֶרְחָק בָּטוּחַ מִן הַיָּם, שָׁם
וַדַּאי עוֹלָה עַכְשָׁו גֵּאוּת וּמְצִיפָה בְּלִי לְהִתְבַּיֵּשׁ.
תֵּל אָבִיב שֶׁלְּךָ, סֵפֶר פָּתוּחַ. קָרָה, בּוֹעֶרֶת, מְמַהֶרֶת
בְּתוֹכֵחָה מָרָה כְּלַפֵּי שָׁמַיִם וְשִׁגְיוֹנוֹת פִּתְאֹם.
אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶל תּוֹךְ עֵינֶיךָ, אֲבָל אֲנִי מַמְשִׁיכָה
לִקְרֹא, לִנְשֹׁךְ, לְחַיֵּךְ. אֲנִי מַעֲדִיפָה לִרְאוֹת אוֹתְךָ
וּלְהַאֲמִין. הֶעָתִיד יַגִּיעַ בְּעוֹד רֶגַע אֶחָד. הַגּוּף הַזֶּה,
נַחְשֹׁב כַּמָּה זְמַן הוּא מְסֻגָּל לִבְעֹר, אֵין הֵדִים
לַצְּלִיל שֶׁלָּנוּ, בִּשְׁאִיפוֹת אֲוִיר עֲמֻקּוֹת וּנְשִׁיפוֹת שֶׁל לֹא כְלוּם.

יַעֲבֹר

לֹא מָצָאתִי דָּבָר שֶׁלֹּא הוּבַס עֲדַיִן. כַּמָּה מַהֵר
כָּבוֹת לֶהָבוֹת, נִפְסָקִים חִפּוּשִׂים, קֶרֶן אוֹר רָפָה.
שׁוּם הִתְעָרְבוּת חִיצוֹנִית, שׁוּם הַשְׁגָּחָה אוֹ עַיִן הָרָע
לֹא תַּפְרִיעַ לָנוּ לְהַגִּיעַ אֶל מָחָר. אֲבָל מַה יִּהְיֶה
כְּשֶׁנַּגִּיעַ? לַמִּנְהָרָה יֵשׁ קָצֶה, קַוֵּי הַסִּיּוּם נִמְתָּחִים,
חוֹמוֹת נִבְנוֹת כָּל הַזְּמַן. כְּשֶׁתִּרְאֶה שֶׁכֻּלָּם הִשְׁלִימוּ
תַּשְׁלִים גַּם אַתָּה. כָּל חֹדֶשׁ חִכִּיתָ לְמִי שֶׁתַּתִּיר לְךָ.
בַּצַּד הָיִיתָ מְכַבֶּה אֶת כָּל הַנּוֹשְׂאִים, חָמְרֵי הַבְּעֵרָה.
כְּשֶׁאַף אֶחָד לֹא הִסְתַּכֵּל, גַּם אַתָּה לֹא יָדַעְתָּ עַל הֵעָלְמוּתְךָ.

קַיִץ דְּאֶשְׁתָּקַד

אֶת הַשֶּׁמֶשׁ חִפַּשְׂנוּ תָּמִיד לְמַעְלָה, אֲבָל לָמָּה?
הֲלֹא הִיא בְּכָל מָקוֹם, תּוֹלָה אֶת עַצְמָהּ בִּזְרוֹעוֹתֵינוּ
בְּלִי שֶׁנּוּכַל לְהִתְנַעֵר, נִמְתַּחַת כָּל הַקַּיִץ, בְּחִבּוּק מָלֵא,
סְבִיב צַוָּאר, מְצַחְקֶקֶת. תֵּאַרְתִּי לְעַצְמִי אֶת עֵינֶיךָ,
שְׁבוּרוֹת וּמְלֵאוֹת תְּמִיהָה, שׁוֹנוֹת בְּתַכְלִית מִמָּה שֶׁהָיִיתָ.
עוֹמֵד תָּמִיד לִימִינִי, הַדִּמְיוֹן, כָּל עוֹד אֲנִי זְקוּקָה לוֹ.
הָיִיתִי רוֹצָה לָדַעַת מֶה עָלָה בְּגוֹרָלֵנוּ אַחֲרֵי הַמּוּבָן וְהַמֻּסְכָּם,
לִקְרֹא אֶת רְשִׁימַת הַחִסּוּל וּלְהִשְׁתַּכְנֵעַ: אֶת אֲשֶׁר טִהַרְתָּ
טִמֵּאתִי וַאֲשֶׁר טִמֵּאתָ טִהַרְתִּי. אֶת אֲשֶׁר הִתַּרְתָּ אָסַרְתִּי
וַאֲשֶׁר אָסַרְתָּ הִתַּרְתִּי. אֶת אֲשֶׁר אָהַבְתָּ שָׂנֵאתִי וַאֲשֶׁר שָׂנֵאתָ אָהַבְתִּי.

21 בְּדֶצֶמְבֶּר

הָיִינוּ חַיָּבִים. שְׁתִיקָה בֵּינֵינוּ נֶעֶשְׂתָה בִּלְתִּי חֲדִירָה לַחֲלוּטִין.
חֻקֵּי הָאַהֲבָה, חָשַׁבְנוּ, מִחוּץ לְכָל הַחֻקִּים הָאֲחֵרִים.
אֵיךְ מִתְנַהֲגִים אֲשֵׁמִים לִפְנֵי גְּזַר דִּין? מַקְשִׁיבִים
לַשֵּׁדִים שֶׁעוֹמְדִים בַּחֶדֶר, לוֹחֲשִׁים לָהֶם לִשְׁמֹר
מֶרְחָק, דּוֹחֲפִים נַעֲלֵי שַׁבָּת אֶל מִתַּחַת לַסַּפָּה
מַזִּיעִים קְצָת בָּאוֹר, מַה שֶּׁנּוֹתַר מִן הָאוֹר,
מְעַשְּׁנִים בַּחֶדֶר, מְבַשְּׁלִים בַּמִּטְבָּח,
מְרוֹקְנִים אֶת הָאַסְלָה, קוֹרְאִים
בִּשְׁמוֹת אֵיבָה, נִבְהָלִים.
בַּיּוֹם הַקָּצָר בְּיוֹתֵר
בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה
גִּלִּינוּ שֶׁאָנוּ
אוֹיְבִים.

וְאִם אַהֲבָה

מַה הַגֶּשֶׁם הַזֶּה? סִימָן לְמָה? כָּל טִפָּה וְטִפָּה
כְּמוֹ נְשָׁמָה חוֹטֵאת, מִתְגַּלְגֶּלֶת וְנִצְרֶפֶת.
עוֹמְדִים לִפְנֵי הַדָּלֶת, אֲנַחְנוּ מְחַכִּים שֶׁיֵּרָגַע.
צִלּוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר נִצָּב בֵּינֵינוּ.
אֵינֶנִּי מַאֲמִינָה לַשְּׁתִיקוֹת הָאֵלֶּה, הֲרֵי
אֹשֶׁר שֶׁל זֶה הוֹרֵס אֶת אָשְׁרוֹ שֶׁל אַחֵר.
הָיִיתִי חוֹלֶמֶת לַעֲשׂוֹת כָּאן רַעַשׁ גָּדוֹל, אַךְ
אֵין חֲלוֹמוֹת מוֹרִידִים אוֹ מַעֲלִים
וְאֵין סוֹפִי לִפֹּל אֶלָּא בְּיַד הָאַהֲבָה.
וְאִם אַהֲבָה אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת, אֵין עוֹלָם, וְאִם
עוֹלָם אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת, אֵין אַהֲבָה.

נִיסָן

אֶסְגֹּר אֶת דֶּלֶת הַבַּיִת בְּרֹאשׁ הַחֹדֶשׁ וְלֹא
נֵצֵא עַד הַבֹּקֶר. נִשְׁמַע אֶת הַבְּרָכוֹת,
זִיּוּפִים שֶׁל שִׁירָה חֲרִישִׁית. אֶת קוֹלֵנוּ אֵינֶנּוּ
זוֹכְרִים, אֲבָל שׁוֹמְעִים מִדֵּי יוֹם. עַל מָה וְלָמָּה
יוֹרֶדֶת הַנְּשָׁמָה? יְרִידָה לְצֹרֶךְ מַה הִיא?
סֹלֶת בְּלוּלָה בַּשֶּׁמֶן. עֵץ הַשֶּׁסֶק מָלֵא
פְּרִי. הֲלֹא זֶה עִקַּר הַסּוֹד: שֶׁרֵאשִׁית אֵינָהּ
רֵאשִׁית, וְצֹרֶךְ אֵינוֹ צֹרֶךְ. הַבַּיִת הַמַּחֲזִיק
מֵאָה חַיִּים, מַחֲזִיק גַּם אֶלֶף מָוֶת. כָּאן
מְלֻכְלָךְ, כָּאן נִגַּבְתִּי. כָּאן חִכִּיתִי לְךָ.
בֵּין פַּעַם אַחַת לַשְּׁנִיָּה, זְמַן חֹדֶשׁ. בֵּין
שְׁנִיָּה לַשְּׁלִישִׁית, שָׁכַחְתִּי, אוּלַי עַד
הַפַּעַם הַבָּאָה, מַחֲצִית הַיּוֹם

השם הנכון

אוֹתָן מִלִּים בְּכָל פֶּה, עַל כָּל מָסָךְ. כְּמוֹ תּוֹלָעִים רַכּוֹת,
יוֹם וָלַיְלָה, בִּתְנוּעָה כָּל הַזְּמַן. הוֹן וּשְׁקִיפוּת וּוַעֲדָה וּקְטָטָה
וְקָצְרָה הַדֶּרֶךְ מֵאֹזֶן לְאֹזֶן, וְכִמְעַט שֶׁלֹּא מַרְגִּישִׁים בָּן
וְחוֹזְרִים וְשׁוֹכְחִים אֶת קִיּוּמָן. אֶת שְׁמִי מְאַיְּתִים בְּאֶלֶף
שְׁגִיאוֹת, כְּאִלּוּ נָכוֹנוּ לוֹ שִׁבּוּשִׁים מֵרֹאשׁ. זַחַל טוֹוֶה סְבִיב עַצְמוֹ
פְּקַעַת. לַזַּחַל זוּג רַגְלַיִם אֲמִתִּיּוֹת. הַזַּחַל גָּדֵל בִּמְהִירוּת.
יַחְלְפוּ יָמִים רַבִּים וְאֶתְרַגֵּל לְהִסְתַּפֵּק בִּדְבָרִים פְּחוּתִים יוֹתֵר:
צְלִילִים דַּקִּים, שִׁעוּל, חִיּוּךְ עָקֹם. אֶצְבַּע אַחַת
עַל חַלּוֹנוֹת: תִּרְאִי, בָּתִּים בְּתֵל אָבִיב פְּקוּחִים, עֵרוּת יֶתֶר.
אִישׁ אֵינוֹ מְכַבֶּה אֶת הָאוֹר בְּלֵילוֹת אוֹגוּסְט שֶׁלֹּא יֵאָמְנוּ,
בַּחוֹף הָרָחוֹק מִמִּדְבָּר וּמֵהַר, בְּלִי הֲדַס, בְּלִי שִׁטָּה, בְּלִי מַזְהִיר וְנִזְהָר.
אֲבָל לְפָחוֹת אָדָם אֶחָד זוֹכֵר, וְיִתְפַּלֵּל לִפְנֵי שֶׁהוּא נִשְׁבָּר:
בָּרוּךְ בַּעַל נֶחָמוֹת, אוֹי לַצַּעַר, נֶחָמוֹת תֵּן כְּמֵי נָהָר. כְּמֵי נָהָר.

השירים מתוך "מחדש", הוצאת "עם עובד" 2015

קישורים חיצוניים

נוית בראל בויקיפדיה

באתר של הוצאת "עם עובד"

אלי הירש קורא שירה

במדור "ספרים" של עיתון הארץ

על הספר "מחדש" מאת בכל סרלואי, במגזין הספרות "הפתיליה"

נוית בראל ב"סופרים קוראים", ארכיון הוידאו של כלל סופרי ישראל של מרכז הספר והספריות ומפעל הפיס 

כאן שיר | נוית בראל - מחדש

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 82"