אבנר להב

אַלְגֶּ'זְאִירavner-lahav

1.
בְּאַלְגֶּ'זְאִיר,
אֲנִי אָבִי מֵישִׁיר הַמַּבָּט
וְצוֹעֵד בְּבִטְחָה אֶל מִשְׁמַרְתּוֹ,
חָגוּר לְמִשְׁעִי,
מַקְרִיב עַל מִזְבַּח הַפַּרְנָסָה
אֶת בְּעֵרַת נְעוּרָיו.
אֲנִי אָבִי שְׁטוּף הַשֶּׁמֶשׁ וּלְמוּד הַגַּלִּים,
אֵיתָן עַל הַסְּלָעִים,
דָּג בְּשַׁלְוָה סְתוּמָה שָׁעוֹת אֵינְסְפוֹר,
כְּדֵי לְהַנְעִים אֶת הַמִּשְׁפָּחָה וְאֶת הַיְּדִידִים
בִּפְרִי הַיָּם וּמְלוֹאוֹ.

אָבִי
הַיּוֹשֵׁב לְשֻׁלְחָן הַקְּלָפִים בְּבֵית הַקָּפֶה הֶעָשֵׁן,
הַלּוֹגֵם אֲנִיזֶט וּמַרְעִים בְּקוֹלוֹ וְכַף יָדוֹ
בְּכַף יָד חֲבֵרוֹ לַנִּצָּחוֹן.
אָבִי
הַמְּשַׁחְזֵר בְּכָל עֵת וּבְדַיְקָנוּת מֻפְלֶגֶת
יְמֵי בַּחֲרוּת בְּפָּרִיס וּשְׁנוֹת מִלְחָמָה אֲבוּדוֹת
בֵּין חֲזִיתוֹת קוֹרְסוֹת,
וְהוּא יְהוּדִי לְלֹא תְּפִלּוֹת וְגִנּוּנִים:
יְהוּדִי סוֹצְיָאלִיסְט עַל־פִּי הַהַכָּרָה.
הוֹ אָבִי,
כְּמוֹ בְּסֶרֶט יָשָׁן,
פַּס הַקּוֹל חַד־גּוֹנִי לְעַיֵּפָה וְהַצִּלּוּם דָּהוּי,
אַךְ הַמַּעֲשִׂים מִצְטַבְּרִים לִבְלִי שׁוּב,
חוֹרְצִים גּוֹרָלוֹ שֶׁל אָדָם.

וְלֹא נִטְּלָה מִמְּךָ,
בְּאַלְגֶּ'זְאִיר אֲחֻזַּת הַשִּׂנְאָה,
דֵּעָה צְלוּלָה עַל חוֹבַת הַחֹפֶשׁ,
וְלֹא יִלָּקַח מִמְּךָ,
עַד יוֹם אַחֲרוֹן,
זִכְרוֹן עוֹלָמְךָ תַּחַת שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת.
אַתָּה מֵעוֹלָם לֹא עָזַבְתָּ
אֶת אַלְגֶּ'זְאִיר.

2.
בְּאַלְגֶּ'זְאִיר,
אֲנִי אִמִּי רְכוּנָה לַתְּפִירָה
עַד כְּלוֹת הַגַּב.
אִמִּי
שֶׁעוּגוֹתֶיהָ הַמְּסֻכָּרוֹת וּכְבָסֶיהָ הַמַּבְהִיקִים עַל הַגַּג הַפָּתוּחַ
הָיוּ לְתִפְאֶרֶת הַלֹּבֶן וְהַשֶּׁמֶשׁ.
אִמִּי
שֶׁמְּלֶאכֶת בֵּיתָהּ הָיְתָה רְקוּמָה,
בְּסַבְלָנוּת אֵין־פֵּשֶׁר,
מְאַלְּפֵי שִׁגְרוֹת קְטַנּוֹת הַחוֹזְרוֹת עַל עַצְמָן לְלֹא קֵץ,
סוֹפֶגֶת לְעִתִּים אֶת יָדוֹ הָרָמָה שֶׁל הָאִישׁ,
נוֹתֶנֶת פֻּרְקָן לְגוּפוֹ הַהוֹמֶה.

אֲנִי אִמִּי,
הַמִּתְיַפָּה בִּשְׁקִיקָה בְּבוֹא הַחַג אוֹ הַיְּצִיאָה לָאוֹפֶּרָה
שֶׁל אַלְגֶּ'זְאִיר,
הַמַּנְעִימָה אֶת לְבוּשָׁה בְּסִכָּה מְעַטֶּרֶת,
אֶת צַוָּארָהּ בַּעֲדִי דְּמוּי זָהָב וְאֶת עוֹרָהּ
בְּבֹשֶׂם קָבוּעַ.
בְּאוֹתָם רְגָעִים שֶׁל חֶסֶד מְשַׁכֵּר,
אִישׁ לֹא הִבְחִין בַּהַכְנָעָה וּבַסֵּבֶל.
הוֹ אִמִּי,
מָה יָפִית בַּתַּצְלוּם הַהוּא מִשְּׁנוֹת הַשְּׁלוֹשִׁים,
מָה עָדִין חִטּוּב פָּנַיִךְ וּמָה הִבְטִיחַ לָךְ הָעוֹלָם
וְלֹא קִיֵּם,
כְּמוֹ בָּרוֹמָנִים הָהֵם מֵהַמֵּאָה הַתֵּשַׁע־עֶשְׂרֵה.

וְלֹא נִטְּלָה מִמֵּךְ,
בְּאַלְגֶּ'זְאִיר שְׁטוּפַת הַדָּם,
עִקְּשׁוּת הַקִּיּוּם
וְלֹא יִלָּקַח מִמֵּךְ,
עַד יוֹם אַחֲרוֹן,
כַּעֲסֵךְ הֶעָצוּר עַל אֹשֶׁר שֶׁאֻכַּל בְּטֶרֶם פָּרַח.
אַתְּ מֵעוֹלָם לֹא הִמְרֵאת
מֵאַלְגֶּ'זְאִיר.

3.
בְּאַלְגֶּ'זְאִיר,
אָנוּ הַיְּלָדִים הוֹפְכִים אֶת הֶחָצֵר הַמְּשֻׁתֶּפֶת
לְטַבּוּרוֹ שֶׁל מִגְדָּל בָּבֶל,
מְבַלִּים יָמֵינוּ בֵּין מִדְרוֹנִי הַמַּדְרֵגוֹת לִשְׁבִילֵי הַפְּרוֹזְדּוֹרִים,
וּבִשְׁעַת מְרִיבָה,
אֵין שׁוּם אֵם הַיּוֹצֵאת נְקִיָּה
מִפִּינוּ.
הַתְּאֵנָה הָעֲבֻתָּה שֶׁבִּגְבוּל עוֹלָמֵנוּ הִיא הַמִּסְתֹּר,
הַמַּרְגֹּעַ מִן הַחֹם וּמִקּוֹל הַהוֹרִים,
גִּבְעַת הַטְּרָשִׁים הִיא שְׂדֵה הַקְּרָב מִמֶּנּוּ גַּם הַגִּבּוֹרִים שָׁבִים
עֲטוּרֵי חַבּוּרוֹת.

בְּאַלְגֶּ'זְאִיר,
הַיָּם נוֹטֵעַ בְּמֹחִי אַהֲבַת הָאֹפֶק
וְיֶדַע הָרוּחוֹת,
בַּשּׁוּק וּבַמִּטְבָּח הַטְּעָמִים וְהָרֵיחוֹת נַעֲשִׂים זִכָּרוֹן
שֶׁלֹּא יִמָּחֶה עוֹד.
הָרָב מַרְבִּיץ תּוֹרָה בִּקְשִׁיחוּת
וּבָאַהֲבָה,
רֵאשִׁית הָעִבְרִית בְּמִבְטָא גְּרוֹנִי,
קוֹלוֹ בִּתְפִלָּה מִסְתַּלְסֵל וְעוֹלֵה בְּעָצְמָה מֻפְלָאָה
אֶל אֱלֹהִים.
בְּאַלְגֶּ'זְאִיר,
נִכְתָּשִׁים אֲנָשִׁים,
חוֹלְפוֹת עַל פָּנֵינוּ שַׁיָּרוֹת צוֹפְרוֹת,
דְּגָלִים שְׁחֹרִים שְׁזוּרִים לְהַחְרִיד בְּכַבְלֵי הַחַשְׁמַל.
מוֹרֶה צָעִיר מְלַמֵּד אֶת "קַנְדִּיד",
נֶאֱבָק בָּאֵיבָה הַחֲשׂוּפָה.
אָנוּ חַיִּים
בְּמִתְחָם הוֹלֵךְ וּמִצְטַמְצֵם.
וּלְעֵת הַפְּרִידָה מִן הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה,
הַחֲרוּכָה,
מִצְטוֹפְפוֹת הַמִּשְׁפָּחוֹת עַל הַסִּפּוּן,
נִשְׁמָתָן שְׁסוּעָה.
אֲנִי מִתְאַמֵּץ עוֹד
לְשַׁמֵּר אֶת הַנּוֹף הֶחָרוּט מִיַּלְדוּת בָּאִישׁוֹנִים,
עַד רֶגַע הַהִנָּתְקוּת
מִן הַמֵּזַח,
הַפְּנִיָּה הָאִטִּית לְלֹא שׁוּב אֶל הָעֹמֶק הַמַּכְחִיל.
מִתְבּוֹנֵן בְּקִסְמֵי הַחַרְטוֹם הַחוֹצֵב אֶת הַיָּם בִּגְעִישָׁה לְבָנָה,
וְיוֹדֵעַ בְּוַדָּאוּת תַּת־קַרְקָעִית:
אֲנִי
מַרְחִיק, מַרְחִיק סוֹפִית
מֵאַלְגֶּ'זְאִיר.

 

 avner-lahav-book

 

על מות אבי - והמפץ

קוֹל הַנֶּפֶץ הַמֵּמִית אֶת
הַסֵּבֶל
הַמַּפְסִיק בְּאַחַת אֶת
זֶרֶם הַחַיִּים
בֵּין שְׁתֵּי הָרַקּוֹת מַסְלוּל
הַכַּדּוּר
הַקּוֹרֵא בּוֹ־זְמַנִּית לְקֵץ
וְלָרַחֲמִים

אָבִי נָטַל אֶת נַפְשׁוֹ
בְּכַפּוֹ
כְּשֶׁאֵימֵי הָעִוָּרוֹן הֶעֱבִירוּ אוֹתוֹ
עַל צְלִילוּתוֹ
חֲתִימָה חַדָּה כְּתַעַר
מְלֻבָּן
וּמַקְפִּיא
גְּדִיעַת עַצְמוֹ לָדַעַת

לֹא מִמָּרוֹם
וְלֹא בְּעֵת אַחֶרֶת
עַכְשָׁו
הוּא חוֹזֵר אֵלַי
בַּתְּמוּנָה הַמְּשַׁתֶּקֶת שֶׁל פָּנָיו
הַדּוֹמְמִים
הִנֵּה מוּטָלוֹת כָּךְ תּוֹלְדוֹת אַבְרָהָם
אָבִי
מְרֻקָּנוֹת מִכָּל פִּרְפּוּר
הִנֵּה
פָּג תּוֹקְפוֹ שֶׁל
אָדָם
וַאֲנִי דּוֹמֶה לוֹ
וַאֲנִי שׁוֹנֶה בְּתַכְלִית
טוֹבֵל בְּיָם הָאֲנָשִׁים לְלֹא מוֹרָא

לוּ אַךְ נִזְכַּרְתָּ
אָבִי
עַד כַּמָּה אֲנִי
אִתְּךָ

 

 

 

אמי

בִּדְחִי יָמֶיהָ מֵתָה אִמִּי.

חַיֶּיהָּ נִגְּרוּ אֶל נְהַר הַסּוֹף,
נִפְרְמוּ בִּכְאֵב טוֹרְדָנִי,
מְחַלְחֵל.
אִמִּי אִבְּדָה אוֹתָנוּ
בְּרֶגַע בִּלְתִּי־צָפוּי אַךְ
יָדוּעַ מֵרֹאשׁ,
שֶׁבּוֹ זְמַן הַתְּגוּבָה שֶׁלָּהּ הֵחֵל לְהִתְאָרֵךְ כְּמוֹ
הַנֶּצַח.
אִמִּי אָבְדָה לָנוּ
כְּשֶׁגּוּפָהּ לֹא הִתְיַשֵּׁר עוֹד,
כָּלוּא בַּתְּהִיָּה מִתְמַשֶּׁכֶת.
עֵינֶיהָ נִפְקְחוּ אֵלֵינוּ בַּחֲטָף
וְחָזְרוּ לְהַבִּיט לְעֵבֶר נְקֻדָּה לֹא־נוֹדַעַת,
יָדֶיהָ גִּשְּׁשׁוּ לְלַטֵּף.
הוֹ אִמִּי,
אֵיךְ נְשָׁמָה פּוֹרַחַת לְאַט,
לְלֹא קֵץ,
מֻשְׁרֶשֶׁת עֲדַיִן בְּגוּף חֲסַר־מַעֲנֶה.
אֵיךְ הֶעֱנִיקוּ לָךְ
כָּל שֶׁיָּדְעוּ
וְלֹא יָכְלוּ
לַמַּכְאֹב הָאַחֲרוֹן,
בּוֹ כָּל הַפְּחָדִים מִתְּהוֹמוֹת
מִתְקַבְּצִים בְּאַחַת וְאֵינָם
עוֹד.

יְהִי זִכְרְךָ כָּרוּךְ בָּנוּ עַד יִסְעֲדוּ גַּם אוֹתָנוּ
עַד תֹּם.

 

 

 

האהבה

הַפַּרְפַּר הִתְדַּפֵּק עַל דַּלְתִּי,
פָּתַחְתִּי לוֹ וְהוּא רִפְרֵף סְבִיב הַנּוּרָה.
"הַשֶּׁמֶשׁ מֵתָה" אָמַר לִי,
"הַשֶּׁמֶשׁ מֵתָה וְהַיָּרֵחַ חִוֵּר,
קַר לִי וּכְנָפַי כְּבֵדוֹת,
הַגְּבָעוֹת קוֹרְסוֹת,
גּוֹוְעִים הַיְּעָרוֹת".
יָצָאתִי לִרְאוֹת.
הַכֹּל הָיָה שָׁקֵט.
אֶבֶן לֹא נָעָה,
עָלֶה לֹא רָעַד.
"זוֹ חֲבֶרְתִּי, הַלֹּא תֵּדַע, שֶׁמֵּתָה הַבֹּקֶר.
פֶּרַח רַע, בְּחָלְפָהּ, בָּלַע אוֹתָהּ".

 

 

 

הַשְּׁטְרוּטְהוֹף

               מחנה ריכוז במזרח צרפת

לְבַשׁ שְׁחֹרִים וּלְבַשׁ דָּם
אֱכֹל אֶת הָעֵשֶׂב בְּגֹבַהּ הַקַּרְקַע
כִּי כָּאן נָעוּ הָאֲבָנִים
מֵרִבּוֹא עֲצָמוֹת
מִבְּשָׂרִים חֲרוּכִים
מִגּוּפִים שֶׁנִּתְלוּ.
לְבַשׁ שְׁחֹרִים וּלְבַשׁ דָּם
וּקְרַע אֶת מִצְחֲךָ
עַל הַגְּדֵרוֹת
שֶׁמִּגְדְּלֵיהֶן עוֹד נוֹשְׂאִים
אֶת אוֹר הַזַּרְקוֹרִים הַמְּמִיתִים.
תָּרוּץ, תָּנִיף אֶת יָדֶיךָ
אַךְ בְּלוֹאֶיךָ יַכְשִׁילוּ אוֹתְךָ
כִּי אַתָּה נוֹפֵל
וְהֵם יוֹרִים...
אַתָּה, הַזָּר, בַּעֲלוֹתְךָ לִשְׁטְרוּטְהוֹף,
אַל תִּקְנֶה לֹא גְּלוּיָה לֹא תַּצְלוּם
וְאִם זֶרֶם הַדְּמָעוֹת
עוֹלֶה בִּגְרוֹנְךָ
חֲשֹׁק שְׂפָתַיִם עַל לִבְּךָ
וַחֲשֹׁב עוֹד
עַל תָּא הַגָּזִים.

 

השירים מתוך "פרחי חולין" הוצאת ספרא, 2015

 

קישורים חיצוניים

באיגוד כללי של סופרים בישראל 

הספר "פרחי חולין" באתר אגרון 

 

תערוכתה של הציירת דורית מגל - בהשראת שיריו של אבנר להב

 

 חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 75"