בבוקר שלמחרת אחרי
אַחֲרֵי שֶׁאִמָּא מֵתָה
רַצְתִּי לַמַּרְאָה
מִתּוֹךְ הַפֶּה שֶׁלָּהּ נִפְרְשָׂה
לִי תְּהוֹם רַבָּה
שֶׁל שִׁיר יְלָדִים קָטָן
וַאֲרֻבּוֹת עֵינֶיהָ הָעֲצוּמוֹת
וְכָךְ בִּזְמַן שֶׁהִיא הִתְרוֹמְמָה לָהּ מַעְלָה
הוֹרַדְתִּי אֶת הַמַּיִם
בַּשֵּׁרוּתִים
כְּדֵי לֹא לִשְׁמֹעַ
אַחֲרֵי שֶׁאִמָּא מֵתָה
רַצְתִּי לַמַּרְאָה
לִבְדֹּק אִם לֹא יָצָא לִי
קֶמֶט.
תשבץ
לְעוֹלָם אֲנַחְנוּ לֹא פּוֹתְרִים אֶת יְחָסֵינוּ עִם הַהוֹרִים
גַּם אַחֲרֵי שֶׁהֵם הוֹלְכִים, גַּם אַחֲרֵי שֶׁנִּפְטָרִים
לְעוֹלָם אֵינֶנּוּ מְדַבְּרִים
עַל הַמִּדְבָּר
וּכְמוֹ בְּתַשְׁבֵּץ חֲסַר הִגָּיוֹן
תָּמִיד חֲסֵרָה רַק עוֹד הַגְדָּרָה
וְהַמְאֻנָּךְ לְעוֹלָם לֹא
מְאֻזָּן.
וְזֶה מַטְרִיד כְּמוֹ שֶׁקָּשֶׁה לְהִזָּכֵר בְּשִׁיר
וְזֶה מַטְרִיד כְּמוֹ שֶׁקָּשֶׁה
לְהִזָּכֵר
אַךְ לִפְעָמִים
כְּשֶׁחָשִׁים זֹאת מַמָּשׁ מִבִּפְנִים
שֶׁהִנֵּה סוֹף סוֹף זֶה בָּא וּמָצָאתִי הַגְדָּרָה
זֶה בְּעֶצֶם רַק הוֹלֵךְ וְנִהְיֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר רַע.
הו מַיין בזאר אהובתי
הוֹ מַיין בָּזָאר* אֲהוּבָתִי
לֹא הֶאֱמַנְתִּי לְמַרְאֵה עֵינַי
קִבַּלְתְּ אוֹתִי, פָּרָה עִוֶּרֶת
עַל עֲרֵמָה שֶׁל זֶבֶל וְאֵינְסוֹף
מַבָּטִים הוֹפְכִים מִכָּל הַכִּוּוּנִים
וְיֶלֶד עִם קַבַּיִם מִתְחַנֵּן, רֵיחוֹת
מַחְנָק מָתוֹק וְקָארִי
וּבְכִי שֶׁל תִּינוֹק הִיסְטֶרִי
כַּסֵּה, כַּסֵּה גַּם אֶת עֵינַי בְּסָארִי
וְהַבַּדִּים שֶׁנִּשְׁפָּכִים כְּמוֹ עֹנִי
מַבָּטִים, מַזְמִינִים, מַפְשִׁיטִים
לוֹטְשִׁים בְּלִי רֶוַח נְשִׁימָה
צִפְצוּפִים סִנְווּרִים וַהֲמֻלָּה כְּאִלּוּ הַצְּעָקָה
קַיֶּמֶת שָׁם תָּמִיד מֵעָל
דּוֹחֶסֶת צְבָעִים וּמַרְאוֹת כְּמוֹ עֹדֶף שֶׁל כְּבָסִים בִּמְכוֹנָה
וּמְעַרְבֶּבֶת שָׁם בְּלִי נַחַת טוּרְקִיז, עָשָׁן, יָרֹק וְצֶבַע יַיִן
וְלֹא תֵּדַע מָנוֹחַ זֹאת הָעַיִן
כִּי הָעַיִן רַק בּוֹחֶנֶת בְּמַבָּטִים
רִגְשֵׁי, רִגְשֵׁי, רִגְשֵׁי
בֵּין כָּל הָעִרְבּוּבִים
אַךְ דָּבָר לֹא יְכַבֵּס אֶת הָאַשְׁמָה,
כְּשֵׁם שֶׁדָּבָר לֹא יַעֲצֹר אֶת גַּלְגַּלֵּי הָרִיקְשָׁה
קַבְּלוּ אוֹתוֹ נֶהָג שָׁדוּף
עִם כֹּחַ עָל לִסְחֹב גַּם 100 ק"ג
רַק תְּנוּ לוֹ 10 רוּפִּי לְהַעֲבִיר אֶת הַיּוֹם
רֵיחוֹת שֶׁל בַּאנְג, קְטֹרֶת, עֲשַׁן מְטֻגָּנִים בִּמְקוֹם אֲוִיר
שֶׁלְּעוֹלָם לֹא מְפַנִּים אֶת הַמָּקוֹם.
סְפָרִים "מַיי פְרֶינְד" מוֹכֵר לִי בְּעִבְרִית אֶת כָּל רַבֵּי הַמֶּכֶר
"שָׁעוֹת מֵתוֹת" שֶׁל אוּרִי אָדֶלְמַן כְּבָר כָּאן
לִפְנֵי שֶׁהוּא הִסְפִּיק לָמוּת
"פְּלִיז מָדַאם, גַ'סְט סִי נוֹ מָאנִי."
שׁוּב עֲרֵמָה שֶׁל זֶבֶל מְחַבֶּקֶת אֶת אַפֵּינוּ
וְרֵיחַ עוּגִיּוֹת חֶמְאָה חָזָק וּמְפַנֵּק
"אַיי גִיב יוּ קוּקִי אוֹנְלִי בִּיקוֹז יוּ אַר מַיי פְרֶינְד"
אַךְ הַיֶּלֶד שׁוּב בְּפֶתַח הַחֲנוּת עוֹמֵד
דָּבָר לֹא יַעֲצֹר אֶת גַּלְגַּלֵּי הָרִיקְשָׁה
גַּם לֹא אֶת גַּלְגַּלֵּי הָעֹנִי
וְאֶת הַגֵּרוּד הַמְצֹרָע שֶׁל הַכְּלָבִים
וְאֵיךְ לִרְגָעִים מָצָאתִי בָּךְ אַף יֹפִי
הוֹ מַיין בָּזָאר אֲהוּבָתִי
עוֹרַרְתְּ בִּי צְחוֹק וּבְכִי
הַשִּׁגָּעוֹן הָזוּי וְצִבְעוֹנִי וְלֹא רֵיאָלִי
5 דַּקּוֹת לִחְיוֹת בָּךְ
נִיחוֹחוֹת חַיִּים שְׁלֵמִים.
וּבָּאבָּא עִם זָקָן לָבָן עוֹצֵר בִּי
עֵינָיו אוֹמְרוֹת הַכֹּל
חֶמְלָה תְּפִלָּה וְרַחֲמִים
שִׁיוָה וּפַּרְוָטִי בְּדוּכָן בַּצַּד
צוֹחֲקִים רוֹקְדִים וּמִזְדַּיְּנִים
הוֹ מַיין בָּזָאר אֲהוּבָתִי
עָלִית לִי כְּבָר עַל כָּל הָעֲצַבִּים.
* מַיין בזאר - אחד השווקים הראשיים בעיר דלהי
כריעת שמע
חָלַמְתִּי שֶׁאֲנִי יוֹלֶדֶת אוֹתָךְ בְּאוֹרְגַזְמָה
זֶה נִרְאָה לִי יוֹתֵר קַל
שֶׁתִּהְיִי לְרֹאשׁ
בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי נִפְתַּחַת
וְאַתְּ עוֹבֶרֶת לָךְ
בַּמִּסְדְּרוֹן הַמּוֹבִיל
אֶל הַחַיִּים
מִתַּחַת.
כִּתַּת יוֹרִים יוֹצֵאת מֵאַיָּלוֹן דָּרוֹם
שׁוֹטֶפֶת אוֹתִי הוֹרְמוֹנִים בַּכְּנִיסָה לָעִיר
אֲנִי בּוֹכָה וְאַתְּ מִבִּפְנִים
יוֹם אֶחָד אַתְּ תִּסְלְחִי לִי שֶׁהוֹצֵאתִי אוֹתָךְ וְתָבִינִי
זֹאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל אִמָּא בְּהֵרָיוֹן
וְעוֹשָׂה אִתּוֹ מַשֶּׁהוּ נִפְלָא
כְּלוֹמַר: לֹא הַפָּלָה
כְּלוֹמַר: שֶׁמַּשֶּׁהוּ יוֹצֵא
לַדֶּרֶךְ קָדִימָה
אַתְּ תִּמְצְאִי אוֹתָהּ יַחַד
עִם אִמָּא.
חָלַמְתִּי שֶׁאֲנִי יוֹלֶדֶת אוֹתָךְ
בְּאוֹרְגַזְמָה זֶה הָיָה בְּלִי כְּאֵבִים
אַךְ הַפְּגִישָׁה בֵּינֵינוּ הָיְתָה לְאֵין קֵץ
הַגּוּף חָשׂוּף כְּמוֹ נְחִיתָה
עַל יָרֵחַ וּקְרִינָה
לֹא הָיִיתִי מוּכָנָה,
מַגָּע כָּזֶה עוֹד לֹא נוֹדַע
וְהֶחְלַפְתִּי גַּלְגַּל
וְגִלִּיתִי נְזִילָה
מֵעֵינַי עָלוּ רֵיחוֹת פַּסְטֶל וְחָלָב שֶׁל אִמָּא טְרִיָּה
רֶגַע לִפְנֵי שֶׁאֶטְעַם אֶת הָרֵיחַ שֶׁלָּךְ
רֶגַע לִפְנֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם
וּתְרוּעַת חֲצוֹצְרוֹת
וּקְרִיעַת הַגּוּף
אוֹ אָבְדַן סִיר מַטְעַמֵּי הַזָּהָב
וְעַבְדוּת לְחֵרוּת מְתַקְתֶּקֶת.
שני סטודנטים
שְׁנֵי סְטוּדֶנְטִים אוֹחֲזִים יָדַיִם
כַּמָּה הָיִיתִי רוֹצָה לְהִכָּנֵס אִתָּם לַמִּטָּה
אֲבָל אֲנִי לֹא סְטוּדֶנְטִית. חָפְשִׁיָּה.
הָיִיתִי רוֹצָה לְהִלָּחֵץ אִתָּם לִפְנֵי בְּחִינָה,
לְהִתְמַכֵּר אִתָּם לִכְלָלֵי הָעֹנֶג הַזּוֹלִים,
לְמִין וּלְסַמִּים קַלִּים
לְהַחֲלִיף אִתָּם
סֵפֶר בַּסִּפְרִיָּה
לְהַחֲלִיף אִתָּם,
טֶלֶפוֹנִים,
לְהַחֲלִיף אִתָּם
אֶס אֶם אֶס חָצוּף, לְהִצְטַלֵּם אִתָּם בִּשְׁנֵי עֳתָקִים,
דּוּ צְדָדִית
לָשֶׁבֶת אִתָּם וְלִלְמֹד לָגַעַת בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם,
לִרְקֹד אִתָּם בִּמְסִבָּה
לִשְׁתּוֹת אִתָּם, לְהִשְׁתַּכֵּר
לִמְצֹץ וְאָז לִזְרֹק
רַק לֹא לַחֲזֹר הַבַּיְתָה
לִהְיוֹת אִמָּא עַכְשָׁו.
ברכת המוציא
אֵיךְ אַתָּה בּוֹרֵר מִמֶּנִּי מַתְּנוֹת הַטּוֹב,
שׁוֹלֵף מִתּוֹכִי אֶת תַּפּוּחַי הַטְּרִיִּים,
כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ שָׁם בְּתוֹכִי כַּמָּה רְקוּבִים
מְסַפֵּר עַל גּוּפִי הֶחָלָק כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ בּוֹ כַּמָּה קְמָטִים,
מְהַלֵּל אֶת לִבִּי הַטָּהוֹר כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ בּוֹ כַּמָּה סְדָקִים,
אוֹמֵר שֶׁאֲנִי מַלְאָךְ, כְּאִלּוּ לֹא רָקַדְתִּי מֵעוֹלָם עִם שֵׁדִים
שׁוֹפֵךְ עָלַי טוֹנוֹת אַהֲבָה כְּאִלּוּ לֹא שָׂנֵאתִי אוֹתְךָ לִפְעָמִים,
מַאֲמִין לִי כָּל כָּךְ, מַאֲמִין
כְּאִלּוּ לֹא שִׁקַּרְתִּי לְךָ מִלְּפָנִים
מוֹצִיא נִשְׁמָתִי וּמַחֲזִיר מְלֻטֶּשֶׁת
בְּכָל פַּעַם, אֲהוּבִי, אֲנִי שָׁבָה נְקִיָּה יוֹתֵר.
במשפחה שלי
בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי כָּל מַה שֶּׁלֹּא נִרְאֶה טוֹב
מְאַפְּרִים,
כָּל מַה שֶּׁלֹּא נָעִים לְדַבֵּר עָלָיו,
מְחַיְּכִים
כָּל מַה שֶּׁמַּסְרִיחַ מְבַשְּׂמִים בְּרֵיחוֹת וּשְׁמָנִים
אוֹ מְטַהֲרִים בְּאֶקוֹנוֹמִיקָה אֶת הַפָּנִים
וּמַלְבִּינִים וּמַלְבִּינִים.
בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי יוֹדְעִים לְדַבֵּר עַל הַדְּבָרִים לְיַד
וִיכוֹלִים לִשְׂנֹא וּלְחַיֵּךְ בְּשֶׁקֶט
מִבְּלִי לְדַבֵּר עַל הַדָּבָר עַצְמוֹ
בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי יֵשׁ צְבִיעוּת שֶׁיְּכוֹלָה לְהִתְחָרוֹת
עִם כָּל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת שֶׁל אִיל מָקִיאַג'
וְעוֹד הֲמוֹן רֶגֶשׁ הוּנְגָרִי שֶׁמִּתְכַּבֵּס בַּמְּכוֹנָה
וּמוֹתִיר צֶבַע כְּאֵב, תִּסְכּוּל, נִכּוּר, וְקִנְאָה
בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי אַף אֶחָד לֹא בֶּאֱמֶת רוֹצֶה שָׁוֶה בְּשָׁוֶה
אֶלָּא רוֹצֶה לִהְיוֹת שָׁוֶה בְּיוֹתֵר
בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי כְּמוֹ בַּמֶּמְשָׁלָה שֶׁלִּי יֵשׁ שִׂנְאָה
וְאֶתְמוֹל הִיא יָצְאָה בְּיוֹם הַבְּחִירוֹת
אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת
אֶת יַד יָמִין
מְנַפְנֶפֶת לְשָׁלוֹם לְתַהֲלִיךְ שָׁלוֹם
אַתָּה יוֹדֵעַ, אוּלַי זֶה טוֹב לַמְּדִינָה אִם נִרְצֶה,
הִגַּעְנוּ כְּבָר עַד לַקָּצֶה
סוֹף סוֹף כָּאן
אֶפְשָׁר לָשִׂים אֶת הַדְּבָרִים עַל הַשֻּׁלְחָן
הִנֵּה בֶּאֱמֶת הָעָם בַּלֵּב פְּנִימָה לֹא רוֹצֶה שָׁלוֹם
לָכֵן בָּחַר קָדִימָה
וְיֵשׁ מָקוֹם, בָּרוּךְ הַשֵּׁם
לִשְׂנֹא מִכָּל הַלֵּב
בַּמֶּמְשָׁלָה שֶׁלִּי כְּמוֹ בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי
מְדַבְּרִים אֶחָד וּמִתְכַּוְּנִים לְאַחֵר
כְּבָר עוֹד מְעַט לֹא צָרִיךְ לְאַפֵּר
מֻתָּר כְּבָר לְסַפֵּר?
אֲנַחְנוּ מְנֻכָּרִים וְשׂוֹנְאִים
אוֹי, זֶה כָּל כָּךְ לֹא נָעִים
וְכָל כָּךְ מְפַחֲדִים
מֵרֹב זֶה כְּבָר שָׁכַחְנוּ לְדַבֵּר
אֲבָל הַחֹשֶךְ שֶׁבּוֹעֵר
מֵעִיר אוֹתִי לְיוֹם אַחֵר.
השירים מתוך "כריעת שמע" אבן חושן 2014
קישורים חיצוניים
מאיה הובני באתר של אמיר אוריין - תיאטרון החדר
מדיטציה - כתבה וביימה: מאיה הובני
כשעסוקים - כתבה וביימה: מאיה הובני
תן לי לחבק אותך / מאיה הובני / מתוך הספר 'כריעת שמע'
