הַתַּפְסָן שֶׁל ג'וֹןצילום: ירון קרן

          "דַּמְיְנוּ שֶׁאֵין גַּן עֵדֶן"
                                 ג'ון לנון

שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לְאַחַר שֶׁהַתַּפְסָן מִשְֹּדֵה הַשִּׁיפוֹן
יָרָה בְּג'וֹן לֵנוֹן,
הִמְתַּנְתִּי מְבֹהָל בַּתּוֹר לְרוֹפֵא
בְּמִרְפְּאַת הַשִּׁנַּיִם הַצְּבָאִית בְּתֵל הַשּׁוֹמֵר.
הַטְּרַנְזִיסְטוֹר בַּמִּסְדְּרוֹן טִרְטֵר וּבִרְבֵּר
וְהָרוֹפֵא לֹא וִתֵּר
וְכִסֵּחַ לִי אֶת הַצּוּרָה:
הוּא דָּקַר וְשָׁבַר וְעָקַר.
וַאֲנִי –
דִּמְיַנְתִּי וְדִמְיַנְתִּי וְדִמְיַנְתִּי.

 

 

 

 

אֲנָשִׁים מְשַׁקְּרִים בְּעִנְיַן גִּילָם

אֲנָשִׁים מְשַׁקְּרִים בְּעִנְיַן גִּילָם
וּבְעִנְיַן שֵׁם הָרְחוֹב שֶׁבּוֹ הֵם גָּרִים.
הֵם מְשַׁקְּרִים בְּעִנְיַן בְּרִיאוּתָם
וּבְעִנְיַן אֹרֶךְ הַתּוֹר בְּקֻפַּת חוֹלִים
וּבְעִנְיַן אַהֲבָתָם.
מְשַׁקְּרִים שִׁקְרֵי-שְׁקָרִים
תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן, בְּבָתֵּי קָפֶה וּבְמִסְפָּרוֹת.
בְּעִנְיַן מֶזֶג הָאֲוִיר מְשַׁקְּרִים
וּבְעִנְיַן עֲרֵמוֹת הַפְּחָדִים שֶׁלָּהֶם וַחֲלוֹמוֹתֵיהֶם
וּבְעִנְיַן פֵּשֶׁר הַחֲלוֹמוֹת, שֶׁקַּיָּם אוֹ שֶׁאֵינֶנּוּ קַיָּם.
אֲנָשִׁים מְשַׁקְּרִים, חָפְשִׁי עַל הַבָּר,
לְאוֹר הַיּוֹם, בְּלִי לְמַצְמֵץ
אוֹ בַּחֲשֵׁכָה גְּמוּרָה מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה.
אֲנָשִׁים אוֹהֲבִים לְשַׁקֵּר. הֵם מְסִיטִים אֶת הַדִּיּוּן,
אוֹ מַרְדִּימִים אֶת הַמַּחְשָׁבָה,
אוֹ אוֹמְרִים שֶׁהָעִנְיָן אֵינֶנּוּ חָשׁוּב,
אוֹ שֶׁבַּמִּקְרֶה הַטּוֹב
הוּא חָשׁוּב כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם
אוֹ כְּשֶׁלֶג דְּאֶשְׁתָּקַד,
וְשֶׁכְּבָר שָׁנִים עַל שָׁנִים הֵם לֹא בָּעִנְיָנִים.
וּבְעִקָּר, וַהֲכִי הַרְבֵּה,
הֵם אוֹהֲבִים לְשַׁקֵּר בְּעִנְיַן הַזְּמַן:
זֶה שֶׁעָבַר וְזֶה שֶׁעוֹד נוֹתָר.

 

 

 

אֶל תֵרֵזָה דִי מוֹן

קָשֶׁה לִזְכֹּר פְּרָטִים כָּאֵלֶּה
כְּשֶׁאֹרֶן זָקֵן וְזָמִיר עוֹמְדִים בְּחַלּוֹנֵךְ.
וּבְכָל זֹאת:
כְּשֶׁלִּבְלְבָה אַהֲבָתֵךְ,
אֵיךְ שָׁכַחְתְּ אֶת הַכְּלָל הַבְּסִיסִי שֶׁל הָאַהֲבָה:
לְכָל שַׁבָּת יֵשׁ מוֹצָאֵי שַׁבָּת.

 

 

 

הַמְּשׁוֹרֵר, מָה הוּא אוֹמֵר?

הַמְּשׁוֹרֵר, מָה הוּא אוֹמֵר
בְּמוֹנִית, בְּשׁוּטוֹ עַל פְּנֵי שְׂדֵרוֹת עֲשׂוּיוֹת
בִּרְחוֹבוֹת עִיר שֶׁהוּא מַכִּיר?
מָה הוּא חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ
עַל חַיָּיו וְעַל שִׁירָתוֹ
וְעַל גִּילוֹ הַמְּתַקְתֵּק וְעַל הַמּוֹנֶה הַדּוֹפֵק?
וְעַד כַּמָּה הוּא נִפְתָּע לְגַלּוֹת
שֶׁמִּזְוַדְתּוֹ וְאַהֲבָתוֹ -
עוֹדָן אִתּוֹ.

 

 

 

לְיַד הַזְּדַאבּ

לְיַד הַזְּדַאבּ,
בְּגִנָּתוֹ שֶׁל יְחֶזְקֵאל הַחַזָּן
מִבֵּית הַכְּנֶסֶת הָעִירָאקִי "יְחֶזְקֵאל",
פּוֹרַחַת בַּצַּד –
בַּגְדַּאד
שֶׁנִּשְׁתְּלָה בְּרָמַת גַּן.

זְדַאבּ (בעיראקית) – צמח בושם שבו משתמשים יהודים עולי עיראק להבדלה. יש המאמינים כי הוא בעל סגולה נגד עין הרע. שמו הבוטני: פֵּיגָם מצוי. מכונה גם רוּטָה או רוּדָה.

 

 

 

בְּסִירַת נְיָר

בְּסִירַת נְיָר שָׁט אָבִי בָּעוֹלָם
וְשׁוֹאֵל מָתַי נַגִּיעַ.
וְהָעוֹלָם הוּא קַר.
וְהָעוֹלָם הוּא מַר.
וְהָעוֹלָם הוּא צַר
וְאַכְזָר.
וְאָבִי לְבַדּוֹ – בְּסִירַת נְיָר.

 

 

 

שָׁנָה וּקְצָת

                           "רַק אָבִי לְכָאן אֵינֶנּוּ שָׁב,
                             רַק אָבִי לֹא שָׁב עִם רֶדֶת יוֹם"
                                                            יעקב שבתאי

שָׁנָה וּקְצָת אַחֲרֵי מוֹתוֹ,
שָׁב אָבִי אֶל מִרְפֶּסֶת בֵּית יַלְדוּתִי,
וְהִתְיַשֵּׁב עַל כִּסֵּא נוֹחַ מְפֻסְפָּס לְיַד הַמַּעֲקֶה.
אֲנִי, שֶׁכְּבָר לָמַדְתִּי שֶׁהַזְּמַן קָצוּב,
מִהַרְתִּי לְדַבֵּר אֵלָיו בְּעַרְבִית עִירָאקִית
כְּדֵי שֶׁיָּבִין אוֹתִי הֵיטֵב.
"אָבִי, אָבִי", אָמַרְתִּי לוֹ,
"הוֹי, אַבָּא,
אוֹי, בָּאבָּא, בָּאבָּא".

 

 

 

אֲנָשִׁים שֶׁהִכַּרְנוּ

אֲנָשִׁים שֶׁהִכַּרְנוּ, עָזְבוּ.
אֵלֶּה שֶׁאָהַבְנוּ, לֹא כָּאן.
עָבְרוּ מִפֹּה – לְשָׁם,
וּמִזֶּה – לְהַבָּא.

נוֹתַרְנוּ בַּחַלּוֹן, מַמְתִּינִים לְאוֹת.

 

השירים מתוך: "עִם כָּל הַכָּבוֹד לַגֶּשֶׁם", ספר שיריו השני של טוּבִי סוֹפֵר, הוצאת פואטיקה, 2014

 

 

 

 

אוקינוס

מָה אֶעֱשֶׂה בִּמְכוֹנַת הַתְּפִירָה שֶׁהִשְׁאַרְתְּ,
בְּפַקְעוֹת הַצֶּמֶר וּבְבִגְדֵי הֶחָג שֶׁלָּךְ?
מָה בִּסְפָרַיִךְ, בְּמַחְבְּרוֹתַיִךְ,
בְּשֻׁלְחַן הַפוֹרְמַיְקָה שֶׁבַּמִּטְבָּח,
בַּמִּזְנוֹן, בְּכֻרְסַת הַסָּלוֹן?

וּמָה דִּינָהּ
שֶׁל הַשּׁוֹשַׁנָּה
שֶׁבַּגּוֹבְּלֵן?

אִמָּא, מִכָּל אֵלֶּה
אֶבְנֶה רַפְסוֹדָה
וְאָשׁוּט כָּל יָמַי
בְּאוֹקְיָנוֹס אַהֲבָתֵךְ.

 

 

 

כָּךְ אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ אֶל אִמִּי

אֲנִי מִשְׁתַּהֶה בַּחַלּוֹן, אֲנִי רוֹאֶה בַּחֲלוֹם.
וְזֶה תָּמִיד וּבְכָל מָקוֹם:
בְּלֶכְתִּי בַּדֶּרֶךְ,
בְּשָׁכְבִי וּבְקוּמִי 
רַק אִמָּא שֶׁלִּי
אִמָּא
אִמִּי, אִמִּי.

 

 

 

אֶל הַנֶּפֶשׁ אֲנִי מְדַבֵּר

אֶל הַנֶּפֶשׁ אֲנִי מְדַבֵּר.
בְּדִבְרֵי חֲלָקוֹת אֲנִי בָּא אֵלֶיהָ,
מְסַפֵּר לָהּ סִפּוּרִים, מַמְצִיא תֵּרוּצִים.
לוֹאֵט בְּאָזְנָהּ:
מָה לָךְ, נִרְדֶּמֶת? אַל תִּפְחֲדִי.
עוּרִי, קוּמִי, פִּתְחִי חַלּוֹן, אֲחוֹתִי,
רְאִי אֵיךְ הַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה.

 

 

 

מַאֲזִינִים מְטַלְפְּנִים לָרַדְיוֹ

מַאֲזִינִים מְטַלְפְּנִים לָרַדְיוֹ
וּמְבַקְּשִׁים דְּבָר מָה.
הֵם מִתְיַעֲצִים עִם הַמֻּמְחֶה
וְתָרִים אַחַר שִׁיר נִשְׁכָּח.
מָה הֵם שׁוֹאֲלִים,
אִם לֹא אַהֲבָה אֲבוּדָה
וְיַלְדוּת מְחוּקָה
וְאֶת אִמָּא וְאֶת אַבָּא
וּפָחוֹת בְּדִידוּת בְּתוֹךְ הַמְּהוּמָה.
וּכְאִלּוּ הַשַּׁדְרָן בּוֹדֵד פָּחוֹת מֵהֶם:
"הִשָּׁאֲרוּ עִמָּנוּ," הוּא אוֹמֵר,
"אַל תֵּלְכוּ לְשׁוּם מָקוֹם אַחֵר."

 

 

 

הִתְבּוֹנְנוּת בִּמְשׁוֹרֵר

אֲנִי בּוֹחֵן אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר הַנַּעֲרָץ עָלַי
וּמְגַלֶּה לְחֶרְדָתִי שֶׁהוּא בֶּן תְּמוּתָה.
אֵיךְ לֹא יָדַעְתִּי שֶׁהוּא דּוֹפֵק שָׁוַארְמָה בַּצָּהֳרַיִם,
שֶׁהוּא מְבַלֶּה בַּשֵּׁרוּתִים,
שֶׁהוּא אוֹהֵב נָשִׁים כְּמוֹ עֶגְלוֹן,
שֶׁכַּפּוֹת יָדָיו מַסְגִּירוֹת אֶת גִּילוֹ,
וְשֶׁאֵין מַמָּשׁ בְּתַדְמִיתוֹ הַתְּלוּשָׁה:
רַגְלָיו נְטוּעוֹת בַּקַּרְקַע,
הוּא יוֹדֵעַ מִי נֶגֶד מִי,
וְהִלּוּכוֹ בָּעוֹלָם – כְּעַל לוּחַ שַׁחְמָט.
וּלְכַמָּה כְּסִילוּת נִדְרַשְׁתִּי
כְּדֵי לְהַאֲמִין כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ
שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּנָפַיִם.

 

 

 

מַאֲכִיל הַיּוֹנִים בְּכִכַּר אוֹרְדֵעַ

מַאֲכִיל הַיּוֹנִים בְּכִכַּר אוֹרְדֵעַ
נוֹתֵן סִימָנִים בְּיוֹנָיו
וְקוֹרֵא לָהֶן בְּשֵׁמוֹת.
הוּא מְלַמְּדָן תִּקְוָה, וְהֵן מְבַשְּׂרוֹת.
וּבֵינוֹ לְבֵינָן יֵשׁ חִבָּה וְיֵשׁ הֶסְדֵּר:
גַּם בָּאַהֲבָה –
גַּרְגֵּר תְּמוּרַת גַּרְגֵּר.

השירים מתוך: "רַפְסוֹדָה", ספר שיריו השלישי של טוּבִי סוֹפֵר, הוצאת צבעונים, 2021

 

 

בּוֹנְסַאי 

הִתְפַּיַּסְתִּי עִם עֵץ בּוֹנְסַאי.
שָׁנִים זָכַרְתִּי אֶת נְסִבּוֹת הַגָּעָתוֹ אֵלַי
כְּמַתָּנָה מְנַחֶמֶת בְּיָמִים קָשִׁים
וְנָתַתִּי לוֹ רַק מָה שֶׁהָיָה בְּכוֹחִי.

הוּא צָמַח כְּפִי יְכָלְתּוֹ.

עַכְשָׁו, לְאַחַר שֶׁהִתְפַּיַּסְתִּי עִם חַיַּי,
הִתְפַּיַּסְתִּי גַּם אִתּוֹ
וְהוּא יוֹשֵׁב עִמִּי בַּחַלּוֹן.
כְּבָר חִזַּקְנוּ אֶת הַגֶּזַע וְצִמַּחְנוּ עֲנָפִים.
בְּקָרוֹב תַּגַּעְנָה צִפּוֹרִים.
 

 

דּוֹדָה דֶיְזִי חוֹצָה אֶת רְחוֹב בְּיָאלִיק

לִפְנֵי שָׁנִים, כְּשֶׁהָיְתָה כְּבָר בַּת יוֹתֵר מִתִּשְׁעִים,
חָצְתָה דּוֹדָה דֶיְזִי אֶת רְחוֹב בְּיָאלִיק בְּרָמַת גַּן
בְּדַרְכָּהּ לְבֵית אֲחוֹתָהּ,
דּוֹדָתִי הַנּוֹסֶפֶת, נַעִימַה.
הִיא חָצְתָה אֶת הַכְּבִישׁ בְּגַפָּהּ,
וַאֲנִי, שֶׁעָצַרְתִּי אֶת מְכוֹנִיתִי בָּרַמְזוֹר,
עַל קַו מַעֲבַר הַחֲצָיָה,
שָׂמַחְתִּי: הִנֵּה בְּאֶמְצַע הַיּוֹם
דּוֹדָה דֶיְזִי בִּמְלוֹא הֲדָרָהּ.
לֹא צָפַרְתִּי לְאוֹת שָׁלוֹם מֵחֲשָׁשׁ שֶׁתִּבָּהֵל,
לֹא נוֹפַפְתִּי בְּיָדִי מֵחֲשָׁשׁ שֶׁתִּתְבַּלְבֵּל,
רַק הִבַּטְתִּי בְּדוֹדָה דֶיְזִי הַחוֹצָה
בִּנְחִישׁוּת אֶת הַכְּבִישׁ.
כְּשֶׁהִגִּיעָה לִשְׂפַת הַמִּדְרָכָה הַשְּׁנִיָּה, הוּקַל לִי.

דּוֹדָה דֶיְזִי, שֶׁהִפְלִיגָה מִנַּהֲרוֹת בָּבֶל אֶל הַצֹּמֶת הַזֶּה,
תָּמִיד יָדְעָה לַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם
מִגָּדָה אֶל גָּדָה.

 

אֲפִלּוּ מִבְצָר 

אֲפִלּוּ חוֹמָה בַּת אֶלֶף שָׁנִים,
אֲפִלּוּ מִבְצָר,
לְעוֹלָם לֹא יוּכְלוּ לִשְׁכֹּחַ
אֶת אַבְנֵי הָהָר.

השירים מתוך: "רְחוֹבוֹת", ספר שיריו הרביעי של טוּבִי סוֹפֵר, הוצאת ספרי עיתון 77, 2026

 

 

קישורים חיצוניים

"סטטוס פואטי", על הספר "עם כל הכבוד לגשם", ידיעות אחרונות

"קצר, חד ומדויק" - על ספרו של טובי סופר "עם כל הכבוד לגשם", News1

על השיר "אמא של אלעד מטלפנת אליי", מתוך הספר "רפסודה", ידיעות אחרונות 

"והרפסודה שטה" – על הספר "רפסודה", הזמן הירוק, שבועון הקיבוצים 

"הפלגה ברפסודה" – על ספרו של טובי סופר "רפסודה", News1

"מסע מן הרחובות אל הרוח" - על ספרו של טובי סופר "רחובות", עיתון 77, עמודים 29-28

"לידיעת הציבור: שירתו של טובי סופר" – על הספר "רחובות", יקום תרבות

טובי סופר בויקיפדיה

 

השדרן זהר סדן קורא בקול המוסיקה משירי ספרו של טובי סופר "עם כל הכבוד לגשם"

 

השדרן רון נשיאל משוחח עם טובי סופר על זכייתו בפרס אח"י לשירה ועל ספרו "רפסודה", "מגזין שבת", כאן רשת ב' 

טקס הענקת פרס אח"י לשירה לשנת 2020 לטובי סופר

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 45"

 

 

הזנת תוכן: 8.3.26