מה נשמע באילת- שבועון מבית 'ערב ערב באילת', אופיר מלכי

25.12.2008

בליבה של נילי דגן, אשת עסקים מאילת,  הושתל
לפני ארבע שנים קוצב לב. בעקבות האירוע היא פנתה אל עולם היצירה. במטרה להגיע אל הקהל הרחב החליטה דגן על צעד יוצא דופן – לצד השירים המודפסים בספר שיריה הראשון, תמצאו דיסק המשלב הקראת השירים ומוסיקה שחוברה במיוחד בהשראת המילים. בכל העולם זכה הספר להתענינות מרובה והוא יוצג בירידי ספרים בערים שונות באירופה. סיפור מחמם לב על הצלחה בינלאומית.

סיפור הצלחתה של נילי דגן התרחש דווקא בעקבות אירוע כואב. לפני ארבע שנים היא עברה השתלת קוצב לב ("דבר איום אך גם מתנה מופלאה", כהגדרתה) ממנו יצאה אדם אחר. דגן נאלצה להפסיק את פעילותה העסקית והמנוחה שנכפתה עליה הביאה אותה לכתיבת שירים.

"הכל החל בלוויה של נעמי שמר. צפיתי בלוויה באילת, ומולי, על המרקע, דודו אלהרר שר את ארבעת השירים שציוותה לו שמר. הזלתי דמעה ומצאתי את עצמי חורזת פזמון לזכרה".נילי מבקשת לציין גם את החלק המשמעותי שהיה לקורס 'חשיבה חיובית' על המפנה בחייה.

מרגע שנבעה השירה החלטת להתעמק בתחום?

"השירה הייתה הקטליזטור שהחזיר אותי לספסל הלימודים. המרצה שלי לספרות מאוניברסיטת בן גוריון בשלוחה באילת, רונית גז, מצאה ענין בשיריי וכשהסטודנטים הגישו עבודת גמר, אני הגשתי לה קלסר עם שירים לניתוח. ביקרתי במקביל בסדנאות שירה בבית אריאלה בת"א, בהנחיית המשוררים מיה בז'רנו, רחל חלפי ואורי ברנשטיין, בעודי משלבת אז והיום לימודי פילוסופיה וספרות באוניברסיטת תל אביב. בהמשך התוודעתי אל עורך השירה עמוס לויתן, הבאתי אליו שירים ראשונים לעריכה, ובמסגרת פגישות העריכה ניהלנו שיחות מתמשכות על שירה".

את דמות מוכרת באילת, ספרי מעט על עצמך ומשפחתך.

"נולדתי בכפר-סבא למשפחה בעלת משק חקלאי. לאחר נישואיי הראשונים הקמנו משפחה באילת. ב-1986 נישאתי בשנית בחתונה היהודית הראשונה בטאבה. במשך כ-25 שנים עבדתי לצד בעלי, לואיס דגן, בניהול העסקים המשפחתיים באילת. משפחתי המורחבת מונה שישה ילדים ושבעה נכדים. הילדים הגדולים חיים מחוץ לאילת, מבני הגדול גיא, יש לי נכדים תאומים זהים, בן ואדם ונכדה שירז. שירלי, בתי לומדת משפטים, והבת הצעירה לי, החיילת, משרתת בחיל רפואה בבית החולים 'יוספטל'.

אם לסבתא היו גלגלים...

בהקשבה לדיסק אין להתכחש לאיכות הנוספת, הכמעט מהפנטת שמקבל הטקסט הכתוב. ההקראה המקצועית בידי השחקניות מוסיפה מימד שמעמיק את המפגש עם הטקסט הכתוב.

האם שירה היא יותר טקסט או יותר לחן?

"הבכורה היא לטקסט הכתוב. בחרתי להחזיר את השירה לימים שבהם היא הייתה מושמעת, נקראת בקול רם לפני קהל. בראשית היו השירים עם קריאה אמנותית, אחר כך שולבה המוסיקה ולבסוף שולבה קריאה אמנותית של הטקסטים בערבית, אנגלית וספרדית.

איך הגעת לרעיון של שילוב מספר מדיות?

"שם ספרי הוא – "בכל אדם יש ארבעה בנים", נגזר משורה המסיימת מחזור שירים שכתבתי בהשראת שיחות לימוד עם הרב שמואל שיש, העומד בראש הקהילה הקונסרבטיבית באילת. במסורת היהודית נמשלו ארבעת הבנים שבהגדה לארבעה טיפוסי יסוד שבאדם, בדומה לארבעת היסודות שבטבע: אש, מים, אוויר ואדמה. ראיתי ארבעה אופני הבעה המנהלים ביניהם רב-שיח אמנותי-שירה, תרגום, מוסיקה וקריאה. השירה נמשלת בעיניי לאש, המוסיקה משולה למים, הקריאה לאוויר המוליך את הקול, האמנות לעפר".

עיצוב הספר מיוחד...

"זהו מארז של ספר ודיסק. הוצאת "אבן חושן" מתמקדת בהוצאת ספרי שירה מיוחדים עם כריכה אמנותית לשוק הספרים בארץ ובעולם".

המארז עורר תגובות בינלאומיות...

"היצירה נבחרה להיות מוצגת בין ספרי האמן המיוחדים של יריד הספרים ה-60 בפרנקפורט באוקטובר 2008. הספר זכה לכתבות עיתונאיות, עורכת עיתון יהודי במינכן הביעה רצון להזמין אותי לערוך הרצאה בכנס יהודי סביב שירי השואה והיהדות שבספר, ונציגת הספרייה הלאומית בגרמניה ביקשה לרוכשו לספריה. כמו כן קיבלנו הזמנות להציג את הספר ב-2009 ביריד הספרים שיהיה בפריז במרכז פומפידו, וב-2010 ביריד ספרים בשוויץ".

מהו השיר החביב עליך בספר?

"אחד השירים שיש לי אליו יחס מיוחד הוא "סבתא שלי" (עמ' 10 בספר)

סַבְתָּא שֶׁלִּי הָיְתָה פַּעַם חֲבֵרָה שֶׁל אַנָּה פְרַנְק.

הַיּוֹם הִיא "נַהֶגֶת שׁוֹדִים" נוֹסַעַת בְּאוֹטוֹמוֹבִּיל כָּסוּף

בִּכְבִישׁ הַחוֹף לִנְתַנְיָה,

שָׂמָה דִּיסְק שֶׁל וִיוַאלְדִּי וְלוֹחֶצֶת עַל הַדַּוְשָׁה

מֵאָה שְׁמוֹנִים קמ"ש עַד מְלוֹן "אַרְבַּע הָעוֹנוֹת",

שָׁם הִיא מְבַלָּה בְּמִשְׂחַק קְלָפִים סוֹעֵר.

אִם לְסַבְתָּא שֶׁלִּי הָיוּ גַּלְגַּלִּים גַּם סַבָּא הָיָה נִצָּל.

מרד המשוררים

נתן זך, המשורר הידוע, פרסם לאחרונה, מאמר בשם "משוררים נשרפים גם בלי חיתולים", בעיתון 'הארץ' (21/11/2008) ובו קבל על מצבו של המשורר בתרבות הישראלית הנוכחית... "זך נחשב לפורץ דרך בשירה העברית ולאחד המשוררים העבריים החשובים. במאמרו הוא קובל על התקשורת שרוצה לדעת כל דבר על המשורר, הוא מבקר את הפיכת המשורר לאייטם רכילותי לצורך הגברת הרייטינג. הוא רוצה שיהיה יחס של כבוד לסופרים ולמשוררים המוכרים, יחס רציני יותר של הציבור, של המדיה ושל המדינה, שתשקיע יותר במשאבים ובמפעלים ספרותיים".

תכניות לעתיד?

בקרוב ייצא תקליטור שדרים ראשון באנגלית בביצוע גיליה שטרן, שהוא פרומו לאלבום אינטרנטי ראשון מסוגו ולמופע עם ארבע שחקניות בארבע שפות: "ב-2009 ייצא ספר שירים נוסף בשם – "אומרים רק מה שמוכרחים". ב- 26 לדצמבר תערך השקה חגיגית של הפרוייקט "בכל אדם יש ארבעה בנים", כולל מופע בהשתתפות דודו אלהרר, אביבה מרקס, תמי ספיבק ועמוס עבר הדני. יום ששי 11:30 רח' בן יהודה 99 תל-אביב. אתם מוזמנים.

מבחינה כלכלית לא משתלם להיות משורר. עובדה שסוציולוגים ומנתחי ערכים ומגמות יכולים להסיק ממנה על החברה ועל סדרי העדיפויות שלה. זהו עולמו של בובליל. עולמם של אלילי הרייטינג. תשאלו את לאה גולדברג שהייתה מרצה באוניברסיטה, את שלונסקי שעסק בעריכה ותרגום, את אלתרמן שעבד בעיתונות ואת נתן זך שפרסם מאמר בנושא זה ('הארץ' 1.11.2008) את מאמרו חתם בציטוט "הו שירה שירה שירה/ לא לדירה, אף לא לשכר דירה!?" בצר למשוררים, הם החלו פונים אל אפיקי שיווק חדשים במטרה להגיע אל קהלים רחבים. כך עשתה נילי דגן.ועל חשיבות הקנקן היא מעידה: "ספר שירה מודפס בהוצאת הספרים בכמות קטנה, האריזה בדרך כלל אינה מושכת, ונדמה שהוא מיועד לשוחרי שירה מובהקים. מכאן שלא נמכרים הרבה, כי מדובר בקהל זעום. אני בחרתי לשנות את השיטה".

בחזרה אל 'מן התקשורת'