דן שטאובר כתב ופרסם שלושה ספרי ילדים, 
"אני מרגיש", "יום עם אבא" ו-"הבחירה של נועם".
מתגורר במושב צפריה (ליד אור יהודה) עם משפחתו.
ראיתי שעזבת עבודה בהיי-טק לטובות ההורות (יש לך חמישה ילדים). האם ספרי הילדים שלך נולדו בהשראת הזמן המשותף עם הילדים?
כשעובדים בהיי-טק אין הרבה זמן משותף עם הילדים. גם כשמגיעים הביתה בשעות הערב – אתה עדיין בעבודה. הן בפועל כי אתה בודק מיילים, מתחבר למחשב, מדבר בטלפון וכו', והן במחשבה – אתה כל הזמן חושב על הבעיות בעבודה שיש לטפל בהן. עזיבת העבודה בהיי-טק נבעה מהצורך להיות חופשי יותר לעצמך ולמשפחה.
לשמחתי, אני מעביר שיעורי פרשת שבוע לגילאי הגן בשבתות, כך שיש לי אינטראקציה טובה עם ילדים. אין ספק שאני צריך לשפר את זמן האיכות עם הילדים שלי – אבל אני עובד על זה.
הרצון לכתוב ספר ילדים מקורו בעיקר ברצון לייצר ספר איכותי, הפונה לקהל יעד שכיף לי לפגוש ובזמן קצר יחסית. בכל הספרים שכתבתי ואכתוב חשוב לי למצוא רעיון מיוחד ומקורי, ולהביא אותו לעולם באופן שישמח את הילדים ואף את ההורים.
הספר "אני מרגיש" הוא כמו "מדריך רגשות" להורים ולילדים. ראיתי שעבדת גם עם פסיכולוג שיתאים הפעלות שונות. ספר על זה קצת.
הרעיון של הספר היה לאפשר הנאה בכמה רמות: החל בהתבוננות באיורים היפים, דרך קריאה של שיר בחרוזים מדליקים וכלה בשיחה בין ההורה לילד על הרגש הספציפי. במקום שההורה יתאמץ לחשוב על שאלות, פניתי לד"ר שרגא שדה, פסיכולוג חינוכי, כדי שיכתוב שאלות אחדות לכל רגש. יכולתי להתיימר ולכתוב בעצמי, אך מכיוון שמדובר בנושא רגיש עם אוכלוסייה רגישה, חשוב לדייק. יכולות להיות שאלות שנשמעות טריוויאליות אך עלולות להיות בעייתיות ואפילו הרסניות לגבי הילד.
ד"ר שדה העביר לי את השאלות. לחלקן לא התחברתי, ולאחר כמה שיחות השאלה נפסלה או שונתה כך שהייתי שלם איתן כסופר, וד"ר שדה – כמקצוען.
גם הספר "אני מרגיש" וגם הספר "יום עם אבא" עוסקים במשהו שהוא כביכול מובן מאליו – רגשות ונקודות מבט שונות. מהי לדעתך החשיבות שבכתיבה על נושאים כאלה? במה זה תורם בעצם לילדים?
ילדים באופן טבעי חושבים על הצרכים האישיים שלהם ועל סיפוק הרצונות שלהם, בלי להבין את המשמעויות וההשלכות של המעשים. למשל, כשילד עושה מעשה קונדס ושובר פנס למכונית, זה מצחיק אותו ומאפשר לו לספר סיפור מצחיק לחברים. הוא לא מבין כמה צער הוא מסב לבעל או בעלת הרכב, ולאיזה נזק כספי הוא גרם. כאשר הילדים יתחילו לחשוב מכיוונים שונים, ההתנהגות תהיה שקולה יותר.
כמו כן, ילדים לרוב חושבים שהבעיות שלהם הן רק אצלם, ואף פעם לא אצל אחרים. כשספר משקף מצבים (ורגשות) שבהם הילד מכיר את הסיטואציה, הוא מבין שאולי הוא לא היחיד שחושב ומרגיש כך, ושהוא לא חריג.
ולסיכום, שאלה כללית יותר שמתקשרת לקודמת. האם לדעתך יש גם ספרי ילדים שיכולים להזיק לילדים?
בוודאי. אני דוגל בערכים. יותר דגש על אהבת הזולת ופחות על אהבת עצמי. שפה נקייה. כבוד לאחר.
ישנם ספרי ילדים שמנסים להיות עכשוויים ופופולריים, ועושים זאת על ידי שפה נמוכה ותוכן רדוד ואף מקומם. ספרים אלה בוודאי יעלו חיוך וצחוק אצל הילדים, אך בטווח הארוך יחנכו אותם באופן שגוי ורע.
לדף הפייסבוק של ספריו של דן שטאובר
הזנת תוכן: 27.12.2015
