שירים מן המימד הרביעיmiriam-nigerצילום: זהר נייגר

אֲנִי מְבִיאָה לָעוֹלָם שִׁירִים מִן הַמֵּמַד הָרְבִיעִי,
אֶת הִשְׁתַּקְּפוּתָם הַהֲפוּכָה כְּבָבוּאַת עֵצִים בְּמַיִם סוֹעֲרִים,
צַלְמֵי יוֹמְיוֹם מֻקְרָנִים בְּקֻפְסָה שְׁחוֹרָה,
דְּמֻיּוֹת מְהַלְּכוֹת עַל אַנְטִיפּוֹד,
מְעָרַת אַפְּלָטוֹן מֻכַּת זַעֲזוּעַ, נְטִיפֶיהָ מִתְרַסְּקִים עַל
יוֹשְׁבֶיהָ הַנִּמְלָטִים אֶל הַפֶּתַח הֲלוּמֵי פְּלִיאָה.
מַלְאָכִים לְבָנִים עִם כְּנָפַיִם מֵאֵשׁ מְחַפִּים
עַל סְדָקִים בְּדָפְנוֹת מְצוֹקִים וּמְצוּקוֹת שֶׁל אִי נִרְאוּת.

שִׁירִים מִן הַמֵּמַד הָרְבִיעִי בּוֹקְעִים אֵלַי מִתּוֹכְכֵי "חוֹר תּוֹלַעַת",
מִבֵּין הַקְּפָלִים הַקּוֹסְמִיִּים שֶׁבִּסְלִילֵי הַדִּי.אֶן.אֵי.
וְהַדִּבּוּר שֶׁמִּתַּחַת לַדִּבּוּר נֶחְשָׁף לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הָעַזָּה
וּבְעֵרַת כְּתָמֶיהָ
וְנִשְׂרָף

 

 

חיסון עצמי

שֶׁחֱרָזָדָה קָמָה בְּתוֹכִי, בִּמְחוֹלָהּ מוֹסִיפָה צְעִיפִים עַל צְעִיפִים.
כָּל יוֹם קוֹלַעַת עַצְמִי לְצַמּוֹת, מַצְמִיתָה אֶל גּוּפִי
וּמוֹלִיכָה שׁוּב שׁוֹלָל.

וְכָל לַיְלָה - עֲלִילָה וְשִׁבְרָהּ.

בֵּינִי לְבֵינִי, אֲנִי מוֹלֶכֶת עַל הַסִּפּוּרִים שֶׁנִּרְקָמִים
וּמוֹשֶׁלֶת עַל תְּהוֹם נִפְעָר בְּתוֹךְ מִלָּה.

וּבֵין הַזְּמַנִּים
הַחֲלוֹם

 

 

 

אשה חזקה

לְאֵלֶּה הָאוֹמְרִים: "אַתְּ אִשָּׁה חֲזָקָה"
אֹמַר: "לֹא. אֲנִי אִשָּׁה לְמוּדָה".
כְּמוֹ כַּדּוּר הָאָרֶץ הַחַיָּב בִּתְנוּעָה מַתְמֶדֶת
כְּדֵי לֹא לְהִשָּׁאֵב לְאִבּוּד בֶּחָלָל, אֲנִי נֶאֱלֶצֶת לָנוּעַ
כְּדֵי לְהִתְגַּבֵּר עַל הַחִדָּלוֹן הַמָּתוֹק.
יֵשׁ וּכְעֵז הָרִים אֲנִי מְפַלֶּסֶת בְּמַעֲלֵה הָהָר
לִמְצֹא שִׂיחַ מֵזִין אוֹ לִרְאוֹת רָחוֹק

פְּעָמִים, הַדִּמְעָה בְּמִסְתְּרֵי עַפְעַפַּי נֶאֱצֶרֶת,
וְכָל הַדִּמּוּיִים הַצְּמוּדִים אֵלֶיהָ טוֹבְעִים בִּקְלִישָׁאָה,
עוֹד לִפְנֵי שֶׁהַנִּלְעָגוּת תְּתַיֵּג אוֹתִי אֵלֶיהָ,
אֲנִי תּוֹלֶשֶׁת אֶת הַדִּמְעָה מִתּוֹךְ הַשָּׂפָה.

בְּמִשְׂחַק הַמִּינִים מוּל הַגַּבְרִי הַמֵּעִיק אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת
לְהַרְפּוֹת, לְהַרְפּוֹת מִמֶּנִּי וּלְהִשָּׁאֵר בַּנְּשִׁיָּה
אֲנִי אִשָּׁה חֲזָקָה, אֲמַרְתֶּם, אָז מָה?
קְצָת רֹךְ, קְצָת רֹךְ, אֲנִי רוֹצָה
קְצָת רֹךְ

 

 

 

קצת אחרתmiriam-niger-book

פֶּנֶלוֹפֶּה כְּבָר מִזְּמַן לֹא אָהֲבָה אֶת אוֹדִיסֵאוּס
בְּסֶתֶר הַנּוּל יָשְׁבָה שֶׁיַּנִּיחוּהָ לְנַפְשָׁהּ.
הַרְפְתקָאוֹתַיו לֹא הִטְרִידוּ אוֹתָהּ.
זֶה הָיָה עִנְיָן גַּבְרִי לֹא נוֹגֵעַ בָּהּ.
מִצִּדָּהּ שֶׁלֹּא יַחֲזֹר בִּכְלָל.
מִמֵּילָא כְּבָר מִזְּמַן יָשְׁנוּ בְּמִטּוֹת נִפְרָדוֹת
וְלֹא נָגְעוּ זֶה בָּזֶה. פְּלָנֵטוֹת בְּמַסְלוּלָן.
הַזּוּגִיוּת הָיְתָה רַק חֲזוּת. וְכֹל מַעֲשֶׂה הַטְּוִיָה
הַסְוָאָה. הִיא עָסְקָה בְּאָמָּנוּת. אֶלָּא שֶׁבָּאֶפּוֹס
שֶׁל אוֹתָם זְמַנִּים זֶה לֹא הִסְתַּדֵּר בַּהַגְדָּרוֹת,
רַק בְּצוּרַת הִתְנַצְּלוּת.
הָאָמָּנוּת הָיְתָה מֶרְכָּז חַיֶּיהָ, מִתּוֹכָהּ יָצְאָה לְמַסָּעוֹת.
וְאוֹדִיסֵאוּס הֵיטִיב לְהָבִין זֹאת.
מֵאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ יָצָא לְדַרְכּוֹ, מֵאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ
נִקְלַע לַסַּכָּנוֹת וְכָל הַקִּירְקֶה, הַמָּגֵן הַמְפֹאָר,
הַמָּוֶת, הָרֵעִים וְהַשְּׁאוֹל. מֵאַהֲבָתוֹ.
וּכְמוֹ בְּמִשְׁפָּחוֹת הֲכִי טוֹבוֹת
הַמְּתִיקוּת מֻגְדֶּרֶת לְפִי הַצִּפִּיּוֹת הַמּוּצְהָרוֹת.
אֲבָל לֹא הָאֱמֶת.

 

 

 

 

חתול

וְלֹא הָיָה בֵּינֵינוּ אֶלָּא חֲתוּל אַשְׁפַּתּוֹת אֲפֹר פַּרְוָה
שֶׁעָבַר רָצוֹא וָשׁוֹב, מִמְּךָ אֵלַי וּלְהֵפֶךְ
ובּקִֵשּׁ מֵאִתָּנו אַהֲבָה.
חָתוּל שֶׁעָבַר לְטוֹב בֵּינֵינוּ, מַמָּשִׁי, בָּשָׂר וָדָם וְזָנָב,
חִכֵּךְ אֶת פַּרְוָתוֹ אֶל זְרוֹעוֹתַי, וְאַחַר כָּךְ הוֹלִיךְ
אֶת מַגַּע כַּפּוֹתַי שֶׁסָּמְרוּ אֵלֶיךָ אֶל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ
בְּעוֹדִי כְּבָר מִתְקַמֶּרֶת מִבִּפְנִים כִּנְמֵרָה רְעֵבָה.
חָתוּל שֶׁעָבַר בַּמִּרְוָח בֵּינֵינוּ, בְּחוּטִים סְמוּיִים תָּפַר בִּצְעָדָיו
אֶת הַפַּעַר בֵּין גּוּפֵינוּ הַמְבַקְּשִׁים לְהִשָּׁאֵר נִימוּס וְתַרְבּוּת
מִתַּחַת לִבְגָדִים, מִתַּחַת לְעוֹר.
וּלְרֶגַע לֹא נִמְדָּד הָיִינוּ גּוּף אֶחָד, מַחְזוֹר דָּם אֶחָד,
אֲבָל אַתָּה רָאִיתָ רַק חֲתַלְתּוּל מִתְפַּנֵּק בְּחִבָּה.

מִשּׁוּם כָּךְ הָאַהֲבָה שֶׁלִּי אֵלֶיךָ נִשְׁאֶרֶת כְּלוּאָה
בְּתוֹךְ הַסְּפָרִים הַסְּגוּרִים עַל מִטָּתִי וְרַק אֲנִי
יוֹדַעַת בְּאֵילוּ עַמּוּדִים הִיא הִתְחַבְּאָה.

 

 

 

סכינים

הַסּוֹד נִמְצָא בַּדֶּרֶךְ בָּהּ פָּרַסְתָּ אֶת הַלֶּחֶם הַחַם
כְּשֶׁכָּרִיּוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ נָחוּ בַּעֲדִינוּת עַל הַחֵלֶק הַשָּׁלֵם
בְּעוֹד כַּף יָדְךָ הַמְסֻכֶּנֶת קוֹטַעַת
בְּקֶצֶב מָדוּד.
הַסּוֹד נִמְצָא בַּסַּכִּין, בְּאֶצְבְּעוֹתֶיךָ הַפּוֹרְסוֹת,
לֶחֶם בְּיָדְךָ לְרֹךְ, רֹק תַּחַת לְשׁוֹנְךָ,
גַּם תַּחַת לְשׁוֹנִי נָצוּר.
מִי יִנְצְרֵנִי מִסַּכִּין מַבָּטְךָ
גּוּפִי מוּטָל הַנְדָּסִי
לֹא אוּכַל לְהַסְכִּין.

 

 

 

נמנום

הַגּוּף נוֹטֶה לְנִמְנוּם וְלֹא מִן הַנִּמְנָע שֶׁהוּא
מִתְכּוֹנֵן לִשְׁנַת הַתָּמִיד.
הַמֹּחַ שׁוֹאֵף לְהַצְנִיחַ אֶת הָעַפְעַף
וּלְהוֹרִיד אֶת הַמָּסָךְ אֶל הַמְּאוּם.
אֲבָל יֵשׁ בִּי עוֹד בַּת קוֹל
שֶׁמְּצַוָּה עָלַי לְהִתְיַצֵּב כִּזְכוּכִית בֵּין הַזְּמַנִּים,
כְּדֵי שֶׁאֵי פַּעַם עִם פְּגִיעַת הַקֶּרֶן הַנְּכוֹנָה
אָבִיא אֶת הֶעָבָר לִידֵי בְּעֵרָה.
וְעַד לְאוֹתָהּ הַצָּתָה הַנִּמְנוּם מַבְטִיחַ
שֶׁעוֹלָמִי יוֹסִיף לְהִתְנַהֵל בְּאוֹתָהּ זְחִיחוּת מַרְגִּיעָה,
הֲלֹא בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נוּכַל לְהַנִּיחַ, לְפִי שָׁעָה,
שֶׁכָּל שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן מִמֵּילָא זָנִיחַ.

 

 

 

בועות מחשבה אודות אהבה

א.
רְעֵבָה מוּלְךָ וּפָנַי חֲתוּמִים
הָיִיתִי שִׁרְיוֹן בְּלֹא אַבִּיר, הָיִיתִי נְזִירַת רִיק.
גְּלִימָתִי הַנּוֹפֶלֶת כּוֹפֶלֶת קְפָלִים, צִלְלֵי בַּדִיּם עַל קִיר.
הָיִיתִי לְאֶבֶן, הָיִיתִי לְעֵץ, עִלָּה בִּידֵי אָמָּן.
הַזְּמַן הָאָרוּר שֶׁזּוֹחֵל בְּגַפּוֹ הֶרְאָה בִּי פָּעוּר.
וְהָיִיתִי בּוּעַת מַחְשָׁבָה פְּרוּעָה
שֶׁלֹּא בָּאָה לִכְדֵי מִלָּה.


ב.
לֵב שֶׁנּוֹצַר מִקֶּצֶף חָלָב וְשָׁקַע מְתוּנוֹת
בְּקַרְקָעִית הַסֵּפֶל אָפוּף בַּעֲנָנָיו
נֶעֱזַר בִּשְׂרִידֵי קָפֶה דְּקִיקִים לְשַׂרְטֵט אֶת גְּבוּלוֹתָיו
המְִתִּין מִתְיַבֵּשׁ לְמֶחֱוָה מִתְבַּקֶּשֶׁת
אוּלַי לְאַפְרוֹדִיטֶה שֶׁתְּקַפֵּץ לוֹ מִן הַצֶּדֶף אוֹ מִן הַקֶּצֶף
(תָּלוּי אֶת מִי שׁוֹאֲלִים)
עַד שֶׁכֹּה וְכֹה גָּבַר עָלָיו קִצְפּוֹ

 

השירים מתוך "שיר למרים", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018

 

קישורים חיצוניים

מרים נייגר-פליישמן בויקיפדיה

הספר "שיר למרים" באתר של הוצאת הקיבוץ המאוחד

מרים נייגר-פליישמן בלקסיקון הספרות העברית החדשה 

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 96"

 

صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل