בלילה, שתקנו כך
בַּלַּיְלָה, שָׁתַקְנוּ כָּךְ:
שָׂמַחְנוּ נוֹרָא,
שָׁתִינוּ,
עִשַּׁנּוּ,
כָּתַבְנוּ שִׁירִים.
בָּכִינוּ,
צָחַקְנוּ,
כָּעַסְנוּ,
כָּאַבְנוּ נוֹרָא.
בַּלַּיְלָה אָכַלְנוּ עוּגוֹת
וּבָשָׂר,
פִּיקַאסוֹ הָיָה תָּלוּי עַל חַבְלֵי הַכְּבִיסָה
הַמִּטְבָּח הָיָה עֵירֹם.
אַתְּ הָיִית עֵירֻמָּה.
עָשִׂינוּ הַרְבֵּה אַהֲבָה.
בַּלַּיְלָה חָיִינוּ,
בִּשַּׁלְנוּ,
רָאִינוּ סְרָטִים
עָשִׂינוּ סַמִּים.
בַּלַּיְלָה
צָחַקְנוּ, בָּכִינוּ,
אָהַבְנוּ נוֹרָא.
וְשָׁתַקְנוּ כָּךְ:
וְהַיָּם רַק שֶׁלָּנוּ.
הָלַכְנוּ אֵלָיו יְחֵפִים,
רָדַפְנוּ אֶת הַחַיִּים,
חִבַּקְנוּ,
רָקַדְנוּ,
שָׁכַבְנוּ אִתָּם.
שָׁתִינוּ מִן הַיַּיִן
הַתָּמִיד לָבָן,
תָּמִיד מֶרְסֶדֵס,
תָּמִיד מֵאָה שָׁנִים שֶׁל בְּדִידוּת בְּאוֹר הַמִּטְבָּח.
דֶּרֶךְ מִרְפֶּסֶת
עֲטַלֵּפִים יִלְּלוּ,
הוֹשַׁטְתִּי לָהֶם פְּרִי,
אַתְּ הוֹשַׁטְתְּ צַוָּארֵךְ,
בַּלַּיְלָה
הֵנֵצּוּ פָּנָסִים כְּחַמָּה
וְהֵקִיצוּ הַיְּלָדִים –
אַתְּ וַאֲנִי.
הגשם של מאסימיליאנו, העוד של אנואר
וְהַצְּלִילִים שֶׁלּוֹ חוֹתְכִים
בַּבֶּטוֹן,
יוֹרְדִים לָאֲדָמָה עַל אַרְבַּע וּמִתְפַּלְּלִים
אֶל הַהַרְמוֹנְיָה הַמִּשְׁתַּנָּה, נוֹהִים
אַחֲרֵי הַ-changes.
רִבְעֵי טוֹנִים
אוּם כֻּלְתּוּמִים
נִדְמָעִים
לַמֶּרְחַקִּים.
וְהַבֶּטוֹן שֶׁלּוֹ,
חוֹתֵךְ אֶת הַשָּׁמַיִם
כְּסִירָה הַחוֹצָה אֶת הַיָּם.
אֲנִי אַמְשִׁיךְ עַד לְבוֹא
גֵּאוּת הַדָּם. עַל שְּׁלוּלִיּוֹת הַחוֹף
חוֹלֵף כָּעוֹנָה
הַחוֹלֶפֶת כְּגוּף,
וּמֵיתָרָיו, זוּגוֹת זוּגוֹת
שְׁטוּפִים
בְּלַחַשׁ.
אָנוּאַר, אָנוּאַר,
נַגֵּן אֶל אָזְנֵינוּ...
שָׁכַחְנוּ הַכֹּל וּכְבָר אָנוּ מוּכָנוֹת
לַסֻּלָּם שֶׁלְּךָ, לַחִתּוּךְ הָאַחֵר
לְמִרְוָח חָדָשׁ שֶׁיִּפָּתַח
כְּמוֹ גֶּשֶׁם וְנַשְׁקֶה אֶת שְׂדוֹתֵינוּ הָעֲזוּבִים עַל הַדְּרָכִים
הַזְּקֵנוֹת.
לכל מקום הלך אתך המלאך
לְכָל מָקוֹם הָלַךְ אִתָּךְ
הַמַּלְאָךְ.
הוּא לָקַח אוֹתָךְ אֶל הַגַּן
הוּא הֶחְזִיק בְּעַמּוּד חֻפָּתֵךָ,
הוּא צָפָה בְּלֵדָתִי,
הוּא עָצַם אֶת עֵינֵי הָעֻבָּר בְּבִטְנֵךְ.
הוּא בָּחַשׁ בַּסִּירִים,
הוּא חִבֵּק אוֹתָךְ כְּשֶׁחִבַּקְתְּ אוֹתִי,
הוּא הִדְלִיק טֶלֶוִיזְיָה בַּסָּלוֹן,
וְהִשְׁעִין עָלַיִךְ אֶת רֹאשׁוֹ כְּשֶׁנִּרְדַּמְתְּ.
הוּא שָׁכַב אִתָּךְ בַּפֶּט סְקֶן,
הוּא הֶחְזִיק אֶת גַּבֵּךְ בַּהוֹפָעָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל יְהוּדִית
רָבִיץ,
הוּא נָהַג בָּאַמְבּוּלַנְס הַבּוֹעֵר כְּשֶׁלֹֹּא יָכֹלְתְּ כְּבָר לִנְשֹׁם,
הוּא נָהַג כְּשֶׁהוֹבִילוּ אוֹתָךְ אֶל ההוֹסְפִּיס,
הוּא חִכָּה מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת
לִנְשִׁיפָתֵךְ הָאַחֲרוֹנָה,
הוּא כִּסָּה אוֹתָךְ בַּאֲדָמָה יְבֵשָׁה
בִּתְנוּעוֹת חֲרוּצוֹת
וְחָפַר בּוֹר עָמֹק
בְּתוֹכִי.
הוּא חִיֵּךְ בְּבֵית אִמֵּךְ
כְּשֶׁכֻּלָּם הִתְפַּלְּלוּ
הוּא נִזְכַּר אֵיךְ
לְכָל מָקוֹם הָלַךְ אִתָּךְ –
הַמַּלְאָךְ.
Moving
חֲפָצִים זָזִים
מִצַּד לְצַד,
מֵעִיר לְעִיר,
וְאַתְּ יָפָה.
יָפְיֵךְ אֵינוֹ נוֹדֵד הוּא נִשְׁאָר בַּמָּקוֹם
גַּם כְּשֶׁגּוּפֵךְ נָע עַל הַמִּישׁוֹרִים הַצְּפוּפִים.
הַכְּבִישִׁים מַסְמִיכִים,
עוֹד לֹא חֹרֶף וְאָנוּ מִתְכַּסִּים נְדוּדִים.
רוּחַ צָהֳרַיִם קְרִירָה, וְנוֹשֵׂאת
רֵיחַ דֶּלֶק עָשָׁן וּפֵרוֹת –
רֵיחַ מְתִיקוּת וְחֻצְפָּה.
לֹא יָדַעְתִּי שֶׁתִּקְּחִי
אֶת יָדִי בִּשְׂעָרֵךְ בִּשְׁתִיקָה.
אִם הָיִיתִי יוֹדֵעַ:
אָחַזְתִּי כָּךְ בְּמָתְנֵךְ וְחָזַרְנוּ תַּחַת צֵל הַבָּתִּים
לְבֵיתִי כְּזוּג נֶאֱהָבִים
אוֹ כְּכָל הָאֲנָשִׁים.
הציד
הוּא מְכַוֵּן עֲדָשָׁה עַל הַמֵּזַח,
צָד בָּהּ גּוֹלֵשׁ בִּתְנוּעָה
הַצָּד אֶת הַגַּלִּים
הַצָּדִים אֶת הָעִיר
הַצָּדָה אוֹתוֹ.
אֲנִי צָד אוֹתוֹ בְּמַבָּט מִשְׁתַּהֶה.
יִתָּכֵן כִּי מָאַסְתִּי
בַּכֹּל דַּוְקָא
כְּשֶׁלָּמַדְתִּי
לֶאֱהֹב אֶת חַיַּי.
נחל חוף
שַׁפִּירִית מְלַוָּה
זְרִיחָה מְהִירָה בֵּין הַקָּנִים.
מִגְדָּלִים יְשֵׁנִים, מַעֲלִיּוֹת כְּבוּיוֹת.
כָּךְ נֶאֱסַפְתִּי אֶל עוֹלָם
בּוֹ פָּחַדְתִּי לִהְיוֹת
וְעֵינַי נוֹדְדוֹת
עַל הָאֲדָמָה הַחַמָּה.
עִם זֹאת,
לֹא הִרְגַּשְׁתִּי זָר –
לֹא לְמֶלֶךְ הַנְּחָלִים,
לֹא לְרַחַשׁ הַזְּרִימָה
לִימִינִי.
אַךְ נֶחְבָּא מִמֶּנִּי הַפֶּטֶל הַקָּדוֹשׁ
כִּי בְּכָל צַעַד
אָסַפְתִּי דְּבַר מָה
כְּמוֹ טִפְטוּפִים
שֶׁל שֶׁמֶן.
וְהַיַּרְקוֹן בִּכְלָל צָף.
וְאוֹחֵז בִּי,
מְשַׂרְטֵט אוֹתִי בְּמִכְחוֹל וְחוֹתֶמֶת.
כְּשֶׁהַטֶּבַע מְקַבֵּל
אוֹתְךָ הַכֹּל
מַמְשִׁיךְ מֵעַצְמוֹ,
אַתָּה נִמְשָׁךְ.
השירים מתוך "למות חולם", ספרי עתון 77, 2017
קישורים חיצוניים
הספר "למות חולם" באתר עיתון 77
