ביאליק
רְחוֹב בְּיַאלִיק נִרְאֶה לִי שׁוֹנֶה.
בַּיִת הָיָה בַּיִת
מִרְפֶּסֶת נֶחְשְׁבָה מִרְפֶּסֶת
הַמִּלִּים הָתְפָּקְדוּ לִשְׁתִיקָה
עֲצֵי הַפִיקוּס מָחֲקוּ
אֶת הַשָּׁמַיִם בְּצַמַּרְתָּם
מֵהַבַּיִת לֹא רָאוּ אֶת הָרְחוֹב
כִּסְצֶנָה מִתּוֹךְ סֶרֶט אִלֵּם
הַזְּמַן בְּשֶׁלּוֹ כְּהֶרְגֵּלוֹ מִתְעַלֵּם
עֲשִׁירִים לֹא גָּרוּ כָּאן
רַק מַנְגִּינָה שֶׁל עוֹבְרֵי אֹרַח
בְּתַחֲלוּפָה שֶׁל הַחַיִּים
בְּיַאלִיק
שֶׁאֲנִי הִכַּרְתִּי הָיָה מְשׁוֹרֵר
לְיָמִים בְּיַאלִיק בִּשְׁבִילִי זֶה הָ-רְחוֹב
השירה שלי לא מחכה
הַשִּׁירָה שֶׁלִּי לֹא מְחַכָּה שֶׁיִּדְפְּקוּ אֶצְלָהּ עַל הַדֶּלֶת
אֵינָהּ מְחַכָּה לַבָּרוֹן דֶּה רוֹטְשִׁילְד שֶׁיַּכְרִיז
עַל תְּחִיַּת הַמֵּתִים.
הִיא לֹא תֵּאוֹת
לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמִבְצָע שֶׁל אַרְבַּע בְּמֵאָה
הִיא תִּפְתַּח חַלּוֹן וְתִתְאַוְרֵר
לֹא תְּעַוֵּר עֵינֵי מְבַקֵּר זָר
לֹא תִּתְהַדֵּר לִכְבוֹד... וְלֹא תְּחַזֵּר
לְפִתְחָם שֶׁל שְׁלַל נְבִיאֵי דּוֹר הַשִּׁיר
חַיָּה בְּשָׁלוֹם עִם עַצְמָהּ
יוֹדַעַת שֶׁכְּבוֹדָהּ מֻנָּע לְנָתִיב חָפְשִׁי
נִשְׁכֶּבֶת עֵירֻמָּה מוּל הָאוֹר מִתְמַסֶּרֶת
הדברים הברורים
אֲנִי מְשַׁנֵּן וְאוֹמֵר,
אוֹמֵר בְּקוֹל רָם:
הַדְּבָרִים הַבְּרוּרִים נִמְצָאִים תָּמִיד לְיַד הַקָּצֶה שֶׁל הַקֹּשִׁי.
הָאַכְזָבָה מְאִירָה פָּנֶיהָ מִשִּׂמְחָה
מִזְדַּכָּה עַל נִצָּחוֹן חוֹמֶדֶת לַבָּאוֹת
וַאֲנִי רוֹאֶה מֵהַצַּד בְּבֵרוּר
אוֹר מַבְהִיק
מְחַיֶּה קְצָווֹת.
השריד האחרון
כְּשֶׁאַבָּא מֵת נָשַׁמְתִּי לִרְוָחָה,
הוּא נִגְאַל מִיִּסּוּרָיו
וַאֲנִי נִגְאַלְתִּי מִיִּסּוּרֵי הַמַּצְפּוּן שֶׁקִּנְּנוּ בִּי שְׁתִיקוֹתָיו.
הַזָּקָן שֶׁגִּדַּלְתִּי כְּאֶחָד מִמִּנְהֲגֵי הָאַבְלוּת
הָיָה כְּאַלְפֵי סַכִּינִים חַדּוֹת כְּמַתְּנַת פְּרֵדָה
אוֹ הַשָּׂרִיד הָאַחֲרוֹן לְאַהֲבָתִי אֶת אַבָּא.
מָחָר יוּסַר אַף הוּא מִפָּנַי.
כל יום
כָּל יוֹם גּוֹנְבִים לִי
אֶת אֱלֹהִים
מֵחָדָשׁ
סוֹקְלִים הָאֱמוּנָה בְּנוֹנְשָׁלַנְטִיּוּת
הַהִיסְטוֹרְיָה
מִתְקַלֶּפֶת מִתּוֹדַעֲתִי
מִתְפַּזֶּרֶת בְּקַלּוּת בְּמֶרְחֲבֵי הַחֹפֶשׁ.
כָּל יוֹם גּוֹבְרִים בִּי
גַּעֲגוּעִים
וַחֲשָׁשׁ
מְעַרְבְּבִים בְּנָקֵל רוּחַ וָאֵשׁ
אֱלֹהִים מְדַבֵּר עִבְרִית חֲדָשָׁה
וּבִי לֹא מִתְעַרְעֶרֶת
הַזִּקָּה לְקֹדֶשׁ.
כָּל יוֹם
כָּל יוֹם
מורה
יֵשׁ לִי אֱלֹהִים אֶחָד וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה,
וַאֲנִי אֱלֹהִים בְּעַצְמִי בּוֹרֵא כָּל יוֹם מֵחָדָשׁ.
מוֹרֶה לְנַפְשִׁי לְהִתְיַצֵּב רְאוּיָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ
כִּי לְפָנֶיהָ נוֹהֵג עוֹלָם לְלֹא בִּטּוּחַ מַקִּיף.
ההבדל
בִּקַּשְׁתִּי אֶת הַהֶבְדֵּל.
זֹאת אֶפְשָׁרוּת זְמִינָה לְכָל בַּר־דַּעַת.
לִהְיוֹת מִישֶׁהוּ אַחֵר.
עַכְשָׁו יוֹתֵר קַל וְנוֹחַ לִי לִבְחֹר
לְהִשְׁתַּגֵּע בְּאֶמְצַע הַיּוֹם
וְלִזְנֹחַ אֶת הַדַּעַת לַאֲנָחוֹת.
שכולה
הָאֱמֶת הַפְּרָטִית שֶׁלָּךְ
קְבוּרָה בְּמִלּוֹתַיִךְ
וְהוֹפֶכֶת לְנַחֲלַת הַכְּלָל.
אֵינֵךְ מִתְפַּשֶּׁרֶת
עִם הַחֹשֶׁךְ הֶחָדָשׁ
שֶׁצָּבַע בָּךְ אֶת עַצְמוֹ.
בְּכָל יוֹם אַתְּ מִתְלַבֶּשֶׁת
עִם הַמָּוֶת וְיוֹצֵאת לָךְ
אֶל מִשְׁעוֹל הַשְּׁכוֹל
הַמָּוֶת יִמַּח שְׁמוֹ
תָּפוּר עַל-פִּי מִדָּתֵךְ
הִתְלַבֵּשׁ עַל יָמַיִךְ
הַזְּמַן שֶׁעוֹד נוֹתַר לָךְ
יִשְׁרֹק לָךְ מַנְגִּינַת חַיִּים.
השירים מתוך הספר "להשתגע באמצע היום", חדרים - הוצאה לאור 2015
קישורים חיצוניים
אתר 'חדרים-פרוזה ושירה עברית חופשית'
'ההגיון שבשיגעון' רשימת ביקורת מאת מבקרת הספרות ארנה גולן ב"יקום תרבות"
'כתיבה בזרם התודעה' רשימת ביקורת מאת מבקרת הספרות דליס, 'פסיפס' כתב-עת לשירה
יאיר בן חיים קורא את שירו "להעניש"
יאיר בן־חיים – בתוכנית 'יצירה מקומית'
יאיר בן־חיים בראיון עם השדרן נתיב רובינזון, המוסף התרבותי "מה יהיה" רשת ב' (18/11/2016)
