חישוקים
"מעשה שאמרו לו לחוני: התפלל שירדו גשמים.
מה עשה? עג עוגה ועמד בתוכה."
(משנה, תענית ג, ח)
א.
קַמְתָּ בְּמִשְׁקַל סְלָעִים.
מְמָאֶנֶת לְהִתְקַדֵּם מִן הַשְּׂמִיכָה
נִרְדֶּמֶת חֲלוּפוֹת עִם הַתְּרִיס
בַּלַּיְלָה עָפוּ בַּחֶדֶר צִפֳּרִים גְּדוֹלוֹת שְׁחֹרוֹת
הִשְׁאִירוּ כְּנָפַיִם
אַחַר כָּךְ שָתִית קָפֶה מְבֹהָל
רָעַדְתְּ קְצָת לְיַד הַתַּנּוּר
הַשֶּׁמֶשׁ קָרְבָה לַחַלּוֹן וְנִדְמֶה הָיָה שֶׁזֶּה חוֹלֵף.
בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה הָיָה יוֹם שֶׁל רִצְפָּה
כַּמָּה שֶׁפָּחוֹת עֵינַיִם
מִרְצָפוֹת לֹא צָרִיךְ לְהַרְגִּיעַ שֶׁהַכֹּלבְּסֵדֶר
חָזַרְתְּ בְּדֶרֶךְ עוֹקֶפֶת
הַכֹּל הָיָה סָגוּר
בַּתִּיק נִגְרָרִים אִתָּךְ חֶשְׁבּוֹנוֹת הַנֶּפֶשׁ
שֶׁגַּם הָעֶרֶב לֹא תַּסְפִּיקִי לְשַׁלֵּם.
ב.
אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבוֹת אֶל הָעֶרֶב רוֹחֲשׁוֹת מִזִּמְזוּם הַיּוֹם
אַתְּ בָּאָה הַיְשֵׁר מֵחִשּׁוּקַיִךְ
שֶׁזְּמַן אָרֹךְ אַתְּ כְּבָר עוֹמֶדֶת בְּתוֹכָם וּמְבַקֶּשֶׁת
רַק בְּדִיּוּק אֶת מַה שֶּׁאַתְּ צְרִיכָה.
בַּחוּץ אָבָק מִתְוַעֵד עִם זְכוּכִית הַחַלּוֹן
פַּרְפָּרִים מִתְלַחֲשִׁים עִם הָרֶשֶׁת
וְכוֹס הַתֵּה מְבַקֶּשֶׁת מְחִילָה בֵּין כַּפּוֹתַי
לְחָיֶיהָ בּוֹעֲרוֹת מִבּוּשָׁה עַל שֶׁלֹּא יָדְעָה אֵיך
לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַחֹרֶף לְהִשָּׁאֵר.
פְּרוּסַת לִימוֹן צְהֻבָּה צָפָה בְּצִפִּיָּה כְּלַפֵּי הָאוֹר
וְאֵין לִי נֶפֶשׁ לְהִסְתַּכֵּל הַחוּצָה וְלִרְאוֹת
וּלְהַגִּיד לָךְ שֶׁגַּם מָחָר
לְלֹא שִׁנּוּי.
ג.
(אֲבָל תִּרְאִי כַּמָּה שֶׁאַתְּ
בְּרִיאָה)
חלזונות
א.
וּמָה אֶעֱשֶׂה כְּשֶׁהַסְּפֵקוֹת מִצְטָרְפִים אֵלֵינוּ
הַלַּיְלָה, בַּמִּטָּה הַזּוּגִית
אֲפִלּוּ פְּעִימוֹת הַלֵּב מִתְחַלְּקוֹת לִשְׁתַּיִם:
אֵלֶּה שֶׁפּוֹעֲמוֹת לְמַעַנְךָ
וְאֵלֶּה שֶׁלֹּא.
ב.
הַשְּׁבִיל הָיָה מָלֵא חֶלְזוֹנוֹת,
כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ בִּקֵּשׁ לְהַזְכִּיר אֶת אֶפְשָׁרוּת הַשַּׁבְּלוּל.
חָזַרְתִּי לַדִּירָה הִצַּעְתִּי אֶת הַמִטָּה
אַף אֶחָד לֹא עָנָה.
ג.
עַכְשָׁו כְּשֶׁהָלַכְתָּ, אֲנִי יְכוֹלָה סוֹף סוֹף
לוֹמַר לְךָ שֶׁתֵּלֵךְ.
בַּבֹּקֶר יוּסְרוּ צְבָתוֹת הַחֹסֶר הַלּוֹפְתוֹת אֶת הַגָּרוֹן
אֲוִיר יְבַקֵּר בָּרֵאוֹת, קָפוּא אֲבָל נִנְשָׁם.
לֹא אֶשְׁלַח מַבָּט אֶל הַחוּץ לִבְדֹּק אִם כְּבָר הִגִּיעַ דְּבַר מָה
בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה בַּחֶדֶר
תֵּכֶף תָּבוֹא תְּהוֹם
אֲבָל בֵּינְתַיִם הַגּוּף מִתְרַוֵּחַ עַל הַסַּפָּה
בַּהֲקָלָה הַלֹּא נְכוֹנָה.
לעצום
בָּחַרְתָּ בִּי כְּמוֹ שֶׁבּוֹחֲרִים דִּירַת חֶדֶר וָחֵצִי בְּנַחְלָאוֹת
בִּשְׁעַת צָהֳרַיִם הַנּוֹף מִן הַחַלּוֹן שִׁמְשִׁי בְּזָוִית מַבְרִיקַת עָלִים.
מָה זֶה, שָׁאַלְתָּ אֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת עַל הַצֵּל הַשָּׁחֹר הַמְּכֻנָּף,
זֶה לֹא יַפְרִיעַ לְךָ בִּכְלָל הִיא אָמְרָה
זֶה הָלַךְ וְגָדַל לְעִתִּים הִסְתַּמֵּן כִּפְסַנְתֵּר כָּנָף
לְעִתִּים כְּמֶלְקָחַיִם, בַּחֹרֶף נֶחְסְמָה הַדֶּלֶת לַמִּטְבָּח,
חֲדַר הַשֵּׁנָה הִתְמַלֵּא דַּרְכֵי לְלֹא מוֹצָא סְתוּרוֹת.
קִירוֹת שֻׁבְּרוּ וְתֻכְנְנוּ מֵחָדָשׁ, מַשְׁקוֹפִים הִכְחִילוּ,
הַנֶּצַח סִּבֵּךָ אֶת הָעִנְיָנִים.
יָדִית הַדֶּלֶת נוֹתְרָה בְּיָדְךָ כְּשֶׁאָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה נוֹסֵעַ.
מָה לְהָבִיא לָךְ, שָׁאַלְתָּ, בִּקַּשְׁתִּי עַפְעַפַּיִם.
הייתי אומרת
לְיַד הַשַּׁיִשׁ בִּזְמַן טִגּוּן שֶׁכָּזֶה
יְכוֹלוֹת הָיוּ לְהִתְקַבֵּל כָּל הַהַחְלָטוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.
הַפַּפְּרִיקָה עֲדַיִן חֲרִיפָה מִדַּי,
הָעַגְבָנִיּוֹת לֹא בְּשֵׁלוֹת בְּמִדָּה זֵהָה
אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם הַלֹּא מְדֻיָּק
אֵינוֹ מְבַשֵּׂר רָעוֹת
מַשֶּׁהוּ נֶחְשָׂף לְפֶתַע תַּחַת קְלִפַּת הַעָגְבָנִיָּה,
"תִּרְאִי", אַתָּה מְגַלֶּה בְּסַקְרָנוּת
מֵאוֹת נִימִים וְעוֹרְקִים מִשְׂתָּרְגִים עַל הַתּוֹךְ.
זָהִיר כְּרוֹפֵא מַנִּיחַ שְׁתַּיִם עַל הַשַּׁיִשׁ זוֹ לְצַד זוֹ
פּוֹעֲמוֹת בְּסָמוּך לַסַּכִּין. כָּל כָּךְ פְּגִיעוֹת, שֶׁאִם הָיִיתָ
מַצִּיעַ שֶׁאֶתְחַתֵּן אִתְּךָ
הָיִיתִי אוֹמֶרֶת כֵּן.
פוטוסינתזה
א.
סַבָּא שֶׁהֵבִיא לִי אֶת אוֹר הַצָּהֳרַיִם הַפָּתוּחַ הַזֶּה
אָסַף אוֹתוֹ בְּבַקְבּוּקֵי פְּלַסְטִיק רֵיקִים וְהִשְׁאִיר
שֶׁיִּהְיֶה לִי לְהַשְׁקוֹת אֶת הַמִּטָּה בַּלַּיְלָה
אִם יָבוֹאוּ חֲלוֹמוֹת רָעִים
לִמֵּד אוֹתִי לִשְׂחוֹת בְּתוֹךְ הָאוֹר בְּלִי לִטְבֹּעַ
לִמֵּד אוֹתִי פוֹטוֹסִינְתֶזָה, שֶׁאֶגְדַּל
עַד שֶׁיָּשׁוּב מָחָר בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה
לָשִׂים אַהֲבָתוֹ בְּכַפִּי.
ב.
שְׁתֵּי כַּפּוֹת הַיָּדַיִם שֶׁל הַמְּהַנְדֵס
הַחֲלָקָה – לְלִטּוּפִים, הַמְּחֻסְפֶּסֶת – לַעֲבוֹדָה
הֶחֱזִיקוּ בּוֹ מִבִּפְנִים אֶת הַמֹּאזְנַיִם.
כְּשֶׁשִּׁלֵּב אַחַת מֵהֶן בְּיָדִי, שָׁמְרָה אוֹתָנוּ הַשְּׁנִיָּה
בְּדִיּוּק עַל הַקַּו הַיָּשָׁר
שֶׁל הַמִּדְרָכָה הַנּוֹשֶׁקֶת לַדֶּשֶׁא.
ג.
דָּבָר לֹא הֻלְאַם מִמֶּנּוּ בְּהַסְכָּמָה.
לֹא קֶצֶב הַתְּנוּעָה שֶׁהוּאַט וְהִצְטַמְצֵם אֶל הַקָּצָר וְהַקָּרוֹב
לֹא הָרְאִיָּה שֶׁהָלְכָה וְהִתְמַסְּכָה בְּאֵדִים עַל שִׁמְשַׁת הָעֵינַיִם
לֹא הַקְּמָטִים שֶׁנֶּחְרְשׁוּ וְהֶעֱמִיקוּ בִּישֹׁרֶת מַחְשְׁבוֹתָיו.
כְּמוֹ בְּרִיאָה הֲפוּכָה נִלְקְחוּ הַחֲלָקִים:
מְשַׁבְּשִׁים אֶת הַיֵּשׁ אֶל הָאַיִן.
ד.
בְּחַדְרִי הָאַחֵר בִּירוּשָׁלַיִם הַנּוֹחָה לִזְכֹּר
אֲנִי פּוֹסַעַת כָּעֵת רָצוֹא וָשוֹב בְּתוֹךְ הַצָּהֳרַיִם
מִבַּעַד לַחַלּוֹן שְׁנֵי פּוֹעֲלֵי בִּנְיָן כְּפוּפִים
מְמַיְּנִים קוֹרוֹת עֵץ בַּשֶּׁמֶשׁ:
מָה כְּבָר אֶפְשָׁר לִנְטֹעַ בַּקִּיר
וּמָה הַצִּדָּה לְגִמּוּר סוֹפִי
ה.
אֲבָל אֲנָשִׁים, אֵין לָהֶם גִּמּוּר סוֹפִי
יֵשׁ לָהֶם חִסְפּוּס בַּקְּצָווֹת וּסְדָקִים,
וְקִמְטֵי צְחוֹק שֶׁחִיְּכוּ אֵלַי תַּחַת עֵינָיו שֶׁל סַבָּא
גַּם כְּשֶׁהָלְכוּ וְכִסּוּ אֶת גּוּפוֹ.
השירים מתוך "כותנה", הוצאת כרמל, 2016
קישורים חיצוניים
כשהפרפר הופך לגולם – ביקורת על הספר במוסף שבת של "מקור ראשון"
פנטזיה על כתונת פסים – רשימה של עמיחי חסון על הספר במוסף "ספרים" של הארץ
רשימה על הספר בבלוג של מוקי צור
אורית גידלי על השיר 'מרחקים שווים' בשיחה עם ילי שנר
