עליזה פלורנטל

הלכתי לחפש את האושרALIZAFLORENTALצילום: עמי ארבל

יוֹם רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר
הוּא יוֹם טוֹב לְחִפּוּשׂ.
לָבַשְׁתִּי בֶּגֶד פָּשׁוּט,
נָעַלְתִּי מַגָּפַיִם נוֹחִים.
הֵסַרְתִּי אֶת הַשָּׁעוֹן —
הָאֹשֶׁר לֹא אוֹהֵב
שֶׁמּוֹדְדִים זְמַן.

אֹשֶׁר אוֹהֵב קָפֶה,
וּדְבַר מַאֲפֶה,
בַּבֹּקֶר, בָּאָבִיב,
כְּשֶׁהָרוּחַ רְטֻבָּה
וּכְשֶׁנָּקִי מִסָּבִיב.

אֹשֶׁר אוֹהֵב חוֹל
זְמַן פָּנוּי
וַאֲוִיר כָּחֹל.

אֹשֶׁר אוֹהֵב
אֶת הַיָּם,
וְאֶת אוּרִי־כַּדּוּרִי הַקָּטָן
שֶׁמְּנַסֶּה לְטַפֵּס
עַל דַּף לָבָן.

הוּא אוֹהֵב
שֶׁלֹּא מְמַהֲרִים,
שׂוֹנֵא
עַכָּבוֹת וּמַעֲצוֹרִים.

אֹשֶׁר אוֹהֵב
מוּסִיקָה וִידִידִים,
עָלִים נוֹשְׁרִים
אֲנָשִׁים שָׁרִים.

יֵשׁ הַמּוֹצְאִים
טֶפַח אֹשֶׁר
בֵּין הַמִּנְעָדִים.

 

 ALIZA FLORENTA book

 

צד שמאל

רֹב הַזְּמַן
הָיִיתִי הוֹפֶכֶת
אֶת הַמְּעִיל
שֶׁל הָעוֹלָם.

גִּלִּיתִי תְּפָרִים
עֲקֻמִּים
וּטְלָאִים צְהֻבִּים.

הָיָה זֶה רַק עֹל
לַהֲפֹךְ שׁוּב
אֶת הַמְּעִיל
עַל צַד שְׂמֹאל.

עַתָּה הַזְּמַן
לְהִתְבּוֹנֵן בָּעוֹלָם
בִּלְבוּשׁוֹ הַמֻּשְׁלָם.

כִּבְיָכוֹל מַתָּנָה
לְקַבֵּל עוֹלָם
בְּכִיסִים רְכוּסִים
בִּבְגָדִים מְכֻפְתָּרִים.

חָדַלְתִּי לַהֲפֹךְ
אֶת עַצְמִי
כְּדֵי לַחְשֹׂף
בִּטְנוֹת רַכּוֹת.

מִשֶּׁחָדַלְתִּי לַהֲפֹךְ
אֶת מְעִיל הָעוֹלָם
פָּסְקוּ הַדְּקִירוֹת.

 

 

 

משמעות החיים

מַה שֶּׁהַשֶּׁמֶשׁ
לַבְּגָדִים עַל הַחֶבֶל

מַה שֶּׁהָרוּחַ
לֶעָלִים

מַה שֶּׁהַשְּׁבִיל
לְפוֹסְעִים

מַה שֶּׁהַמַּבָּט
לְאוֹהֲבִים

מַה שֶּׁהַדְּמָמָה
לְבוֹדְדִים

מַה שֶּׁהַמִּפְגָּשׁ
לַחֲבֵרִים

מַה שֶּׁהַמּוּסִיקָה
לַחֵרְשִׁים

 

 

 

רעבים לפיוס

לֹא נַעֲשֵׂינוּ אֲטוּמִים
הַקְּלִפָּה הִתְקַשְּׁחָה
אַךְ הַחֹמֶר הָרַךְ
בִּפְנִים
עֲדַיִן חַם וְלַח

כְּמוֹ עוּגָה
שֶׁהוּצְאָה טֶרֶם
זְמַנָּהּ

סַכִּין חַד
חוֹשֵׂף נוֹזְלִים
רוֹתְחִים

עִסָּה דְּבִיקָה
עַד כִּי אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים
לִפְרֹס פְּרוּסָה

אוֹ שֶׁנִּטְרֹף
בָּצֵק רַךְ
אוֹ שֶׁשָּׁנִים
נִוָּתֵר רְעֵבִים
לְפִיּוּס

 

 

 

עיוורון

אִם בִּשְׁעַת קָרָה
אֵינְךָ אוֹמֵר תּוֹדָה
כְּשֶׁמַּיִם חַמִּים זוֹרְמִים עַל גּוּפְךָ;

אִם בִּשְׁעַת חַמְסִין
אֵינְךָ אוֹמֵר תּוֹדָה
כְּשֶׁאַתָּה נוֹהֵג בִּמְכוֹנִיתְךָ הַנּוֹחָה;

סִימָן שֶׁחָלַפְתָּ עַל פְּנֵי חַיֶּיךָ.

אַתָּה רוֹאֶה גָּוֶן לָבָן חֲלָבִי —
שֶׁמָּא הָפַכְתָּ עִוֵּר
צְבָעִים?

 

 

 

חרוז טהור

מִי שֶׁלֹּא פּוֹחֵד
מַמְתִּין
וּמְגַלֶּה
שֶׁשָּׁחֹר
מִתְחָרֵז עִם
אוֹר

 

 

 

לתפוס את הרגע

פַּעַם
מִהַרְתִּי
לִתְפֹּס אֶת הָרֶגַע

הַיּוֹם
יְשׁוּבָה בַּכֻּרְסָא
הוּא הִגִּיעַ אֵלַי
לְרֶגַע

פַּעַם
כָּתַבְתִּי שִׁיר אָרֹךְ,
לִתְפֹּס אֶת
הָרֶגַע.

הַיּוֹם
הוּא חָדַר
בֵּין שְׁתֵּי שׁוּרוֹת קְצָרוֹת —
וּמִיָּד,
לְבַל יַחְמֹק,

שַׂמְתִּי
נְקֻדָּה.

 

השירים מתוך "חלקיקים בודדים", פרדס הוצאה לאור, 2015

 

קישורים חיצוניים

"חלקיקים בודדים" בהוצאת פרדס 

עליזה פלורנטל ב"פסיכולוגיה עברית"

כתב עת מדעי לחקר הומור

"חלקיקים בודדים" באתר Bookme

ציפי ארצי על "חלקיקים בודדים"

 

עליזה פלורנטל ב"סופרים קוראים", ארכיון הוידאו של כלל סופרי ישראל של מרכז הספר והספריות ומפעל הפיס

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 73"