מעֵבר לַחלון פרפר
צילום: Norbert Jessen
מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן פַּרְפַּר נוֹאָשׁ (אוֹ כָּךְ
נִדְמֶה לָנוּ) לָבוֹא בְּמַעֲלוֹת הָאוֹר
וּלְהֵחָרֵךְ בְּלַהַט הַנּוּרָה. יְצוּר שׁוֹטֶה
אֲנַחְנוּ צוֹעֲקִים. אַתָּה וְשֶׁכְּמוֹתְךָ, כַּמָּה
דּוֹרוֹת נְחוּצִים לָכֶם לְהַפְנִים אֶת זֶה?
וַאֲנַחְנוּ הַחֲכָמִים וְהַנְּבוֹנִים שֶׁאֶלֶף
שָׁלֵם שָׁבִים כְּפַרְפָּרִים, מִתְדַּפְּקִים
בְּחַלּוֹנוֹתֶיהָ הַמַּזְהִירִים שֶׁל אֵירוֹפָּה,
רַק כְּדֵי שֶׁשּׁוּב וָשׁוּב נֵחָרֵךְ בְּלַהֲטָהּ —
מַהוּ נְאוּם הַהֲגַנָּה שֶׁלָּנוּ?
אמר ג', סטודנט למִנהל עסקים
I
מַה שֶּׁנֶּחְתַּם בֵּין אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם
הִיא דֻּגְמָה קְלָסִית לְחוֹזֶה עִסְקִי;
לֵאלֹהִים בִּלְעָדִיּוּת אֵצֶל אַבְרָהָם
שֶׁבִּתְמוּרָה קִבֵּל זְכֻיּוֹת הֲפָצָה.
וְכָךְ, כְּשֶׁאֱלֹהִים אָמַר לֶךְ לְךָ
הָפַךְ אַבְרָהָם בְּאַחַת לְסוֹכֵן
פָּנַס אוֹר לַגּוֹיִים, מִזְוָדָה
וּמַפַּת כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם
וְזוֹ תַּמְצִית הַסִּפּוּר.
II
הָאָדָם הוּא סִפּוּר נוֹדֵד
עֶגְלוֹת שְׁוָרִים
שַׁיְרוֹת גְּמַלִּים
כִּרְכְּרוֹת סוּסִים
רַכָּבוֹת דּוֹהֲרוֹת
מֹחַ הָאָדָם וְאַלְפֵי כֹּחוֹת סוּס
הֲיֵשׁ שִׁלּוּב יוֹתֵר מְנַצֵּחַ?
רַכָּבוֹת, רַכָּבוֹת, מַה שֶּׁאַתֶּן מַעֲלוֹת —
מֶה הָיְתָה בְּדִיחָה יְהוּדִית בְּלֹא
קְרוֹן רַכֶּבֶת עִם שְׁנֵי יְהוּדִים? מֶה
הָיְתָה הָרַכֶּבֶת בְּלֹא בְּדִיחָה יְהוּדִית?
מֶה הָיִינוּ אִלְמָלֵי הָיִינוּ לְמַה שֶּׁהִנֵּנוּ
וּפְרָט לָזֹאת, הַכֹּל דָּפַק
תִּיק תַּק.
תִּיק תַּק.
וְאִלּוּ רַק...
וְאִלּוּ רַק...
משמעות
כְּשֶׁהַחִטָּה הָיְתָה מִלִּים
אֲנִי רָעַבְתִּי לְמַשְׁמָעוּת.
כְּשֶׁהָאַהֲבָה בָּאָה בִּדְמוּת
לַמִּלִּים אָבְדָה הַשְּׁפִיּוּת.
הָיִיתִי שְׂעוֹרָה בְּעֵין הַסְּעָרָה
וְנָפְלוּ עָלַי אֵלֶם וּמוֹרָא.
שָׁאַלְתִּי אֶת נַפְשִׁי
חוֹבַת הָאַהֲבָה עָלֶיךָ.
סֶלפי עם CT
זֶה שָׁנִים שֶׁאָבִי מִתְיַצֵּב אֶצְלִי בַּמַּרְאָה
וּכְדַרְכּוֹ מַבָּטוֹ חָמוּר, לֵאמֹר: הַפִּנְקָס פָּתוּחַ.
אִמִּי הַמַּמְשִׁיכָה לִדְאֹג לִבְנָהּ חֲמִשִּׁים שָׁנָה,
אִמְּצָה לְעַצְמָהּ אֶת הָאַשְׁמֹרֶת הַשְּׁנִיָּה.
לְעֻמַּת זֹאת אֶת עַצְמִי דָּאַגְתִּי לְהַרְחִיק
מֵעַצְמִי. עַד הַמִּפְגָּשׁ הַגּוֹרָלִי עִם הַ־CT.
מִי יָדַע שֶׁ״דַּע אֶת עַצְמְךָ״
הוּא כָּל־כָּךְ רַב־מַשְׁמָעִי.
השחיין
עַכְשָׁו שֶׁאַתָּה צוֹלֵחַ אֶת חַיֶּיךָ בְּסִגְנוֹן פַּרְפַּר
הֲתִשְׁקַע בְּמַחֲשָׁבוֹת: לָמָּה כָּל חַיַּי הָיִיתִי גֹּלֶם?
אַתָּה הַמַּתְמִיד בְּיִעוּדְךָ לִגְנֹב לְמַעַן הָאֱנוֹשׁוּת
עוֹד שַׁבְרִיר שְׁנִיָּה, הֲתִזְכֹּר כַּמָּה יָגַעְתָּ עַד
שֶׁהִגַּעְתָּ לְיוֹם שֶׁל שֶׁמֶשׁ? הֲתַטְבִּיעַ אוֹתוֹ בַּבְּרֵכָה
לְכִבּוּשִׁים שֶׁל רְדִידוּת? הַמַּעֲמַקִּים כֻּלָּם עוֹד לְפָנֶיךָ
וְאַתָּה מְרַשְׁרֵשׁ בְּפַחִית שִׁבְרֵי שְׁנִיּוֹת כְּשׁוּלְיַת
פּוֹשֵׁט יָד לִפְנֵי בֵּית תְּפִלָּה שֶׁל רוּחַ. פְּקֹד
אֶת נְשִׁימָתְךָ וּצְלֹל עַד פַּאֲתֵי הָאֹפֶל.
זְמַנְּךָ מוּטָל עָלֶיךָ חָמוּר וּמִתְבּוֹנֵן
הכלכלנים עדיין
הַכַּלְכְּלָנִים עֲדַיִן לֹא סְגוּרִים בְּאֵיזֶה קֶצֶב מֻתָּר
לְאָדָם לְהוֹצִיא אֶת חֶסְכוֹנוֹתָיו כְּדֵי שֶׁיַּסְפִּיקוּ לוֹ
לְכָל הַחַיִּים. לְאֵלֶּה טְעָנוֹת מִן הַדַּעַת וּלְאֵלֶּה
מִן הַנִּסָּיוֹן, וַעֲדַיִן חֲסֵרָה אוֹתָהּ תְּרוּעַת נִצָּחוֹן
שֶׁאַחֲרֶיהָ יִפָּתַח הַשַּׁעַר לַתָּמֵהַּ: וּבְאֵיזֶה קֶצֶב מֻטָּל
עָלֵינוּ לִחְיוֹת כְּדֵי שֶׁיַּסְפִּיקוּ לְכָל הַחַיִּים? וְדַוְקָא כָּאן,
שׂוֹרֶרֶת זְחִיחוּת שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָהּ, כְּאִלּוּ שֶׁמֵּעֵבֶר לַפִּנָּה
מְחַלְּקִים שׁוֹבְרֵי הֲנָחָה לַהַחְלָפָת הַחַיִּים בַּחֲדָשִׁים.
וזה היופי בדבר
לֶעָלֶה נָחוּץ עָנָף.
הֶעָנָף נִסְמָךְ עַל גֶּזַע.
הַגֶּזַע צוֹמֵחַ מֵהַשָּׁרָשִׁים.
לַשָּׁרָשִׁים דְּרוּשָׁה פִּסַּת קַרְקַע.
לַקַּרְקַע נְחוּצִים מַיִם וְחֶמְדַּת שָׁמַיִם
כִימְיָה מִפוֹטוֹן רִאשׁוֹן בֵּין חַמָּה לְחַמָּנִיָּה.
הַכֹּל דּוֹרְשִׁים וְהַכֹּל נִדְרָשִׁים אֲבָל
אַף לֹא לְאֶחָד נְחוּצָה נוֹכְחוּתִי
וְהַלֵּל שִׁירִי. וְזֶה הַיֹּפִי בַּדָּבָר.
הנייר הוא האציל בסטואיקנים
אִם קוֹסְטְרוֹבִיצְקִי יָכוֹל לַהֲפֹךְ לְאַפּוֹלִינֶר
וְקוֹזֶ'נְיוֹבְסְקִי לְקוֹנַרְד, אָז צַ'אצְ'קֶס מֻתָּר
לְעַגְנוֹן, זַייטֶלְבַּךְ לְזַךְ וּפְּפוֹיְפֶר לְעַמִּיחַי.
עֲפִיפוֹנִים בְּרוּחַ הַמּוּזוֹת, סוּפוֹת רְדוּפוֹת רַעַם;
הֶחֱלִיפוּ אֲרָצוֹת, שֵׁמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת — הַנְּיָר הוּא
הָאָצִיל בַּסְּטוֹאִיקָנִים וְסוֹבֵל הַכֹּל. אֲבָל זִכְרוּ:
מֻטָּל עָלֵינוּ לְהַבְטִיחַ שֶׁלֹּא יְבַקֵּשׁ לָשׁוּב לָעֵץ.
לוּ יכולתָ לכתוב
לוּ יָכֹלְתָּ לִכְתֹּב שִׁיר אֶחָד גָּדוֹל
אֵיךְ הָיִיתָ מְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ?
קָצָר. כְּחַיֵּי הַפַּרְפַּר.
לוּ יָכֹלְתָּ לִכְתֹּב שִׁיר אֶחָד קָצָר
אֵיךְ הָיִיתָ מְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ?
שָׁקֵט. כְּטֶרֶם שַׁחַר.
לוּ יָכֹלְתָּ בְּשִׁיר שָׁקֵט אֶחָד
אֵיךְ הָיִיתָ מְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ?
עַל בְּהוֹנוֹת הַחֲלוֹם.
וְלוּ יָכֹלְתָּ שֶׁלֹּא לִכְתֹּב,
אֵיךְ הָיִיתָ לֹא כּוֹתֵב אוֹתוֹ?
בִּלְשׁוֹן אוֹהֲבִים
בֵּין שְׂפָתַיִךְ
לְזֶמֶר הַטֶּבַע.
על שיר אחד של פרנסיס פונג'
באנתולוגיה לשירת העולם מיוצג Francis Ponge
(1988-1899) על ידי שיר אחד.
שְׁמוֹנִים וְתֵשַׁע שְׁנוֹת חַיִּים נִדְחֲסוּ
לְשִׁיר אֶחָד: ״עַל הַתַּעֲנוּג שֶׁבַּדֶּלֶת"
עַל הָאשֶׁר שֶׁבָּאֲחִיזָה בְּיָדִית חַרְסִינָה.
וּמְאֹד הֵצַרְתִּי עָלָיו; וְזֶה סַךְ כָּל חַיָּיו?
אֶלָּא שֶׁאָז תָּפַסְתִּי כִּי הַשִּׁיר הוּא יָדִית
בְּסֵפֶל חַרְסִינָה הַמֵּכִיל אֶת שִׁירַת הָעוֹלָם
וְכַמָּה רָצִיתִי לִהְיוֹת לַיָּדִית הַמְכַוֶּנֶת
אֶת הַסֵּפֶל לַפֶּה הַצָּמֵא לְשִׁירַת הָעוֹלָם.
וְכַמָּה רָצִיתִי לַפֶּה הַצָּמֵא
וְלַלָּשׁוֹן בַּפֶּה הַזֶּה וְלִהְיוֹת
השירים מתוך הספר "נגד כיוון השאון", קשב לשירה 2015
קישורים חיצוניים
פיליפ רונזאו בלקסיקון הספרות העברית החדשה
פיליפ רוזנאו בשיח משוררים
