עַפְּסוּסִים בְּעֵמֶק זְבוּלוּן
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁרַק אַחֲרֵי הַרְבֵּה שָׁנִים
מְבִינִים מָה הֵם הָיוּ בֶּאֱמֶת.
אֱלֹהִים, כַּמָּה שֶׁהָיִיתִי מְאֹהָב!
הָיִיתִי בְּגִיל עֶשֶׂר, פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר,
הִיא הָיְתָה כִּמְעַט בַּגִּיל שֶׁל אִמִּי,
וְסָפֵק אִם בִּכְלָל הִבְחִינָה בַּיֶּלֶד
שֶׁחַמָּנִיּוֹת פָּרְחוּ מֵעֵינָיו מוּל פָּנֶיהָ.
וְגַם הַיּוֹם אִם תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי
אֶת מִי אֲנִי הֲכִי אוֹהֵב –
אֶת כָּל הַנָּשִׁים בָּעוֹלָם.
וּבְמִי אֲנִי הֲכִי מְאֹהָב –
בְּאֵלֶּה עִם הַקֶּמֶט הַקָּטָן,
כָּמוֹהָ,
לְיַד הָעַיִן אוֹ בְּצַד הַפֶּה,
שֶׁכַּמָּה שֶׁלֹּא חוֹפְרִים בּוֹ
לֹא מַגִּיעִים לְסוֹפוֹ.
וְזֶה הַדָּבָר הֲכִי יָפֶה בָּעוֹלָם –
כְּמוֹ שֶׁסַּפְּפֿוֹ אָמְרָה.
לחם חי
לֶחֶם חַי, כָּכָה קָרְאוּ בְּיַלְדוּתִי
לְלֶחֶם מֵחִטָּה מְלֵאָה.
לִפְעָמִים גַּם "לֶחֶם שָׁחוֹר".
אֱלֹהִים, הַיַּלְדוּת הַהִיא,
וְהַנְּעוּרִים,
אֲפִלּו הַבַּגְרותּ אַחַר כָּךְ –
תַּגִּידוּ, מַה לִּי וְלָהֶם?
נָכוֹן, הַלֶּחֶם מֻנָּח עַל הַשֻּׁלְחָן,
שָׁלֵם, לִבְצֹעַ, לֹא לִפְרֹס,
לְיַד בַּקְבּוּק שֶׁל בִּירָה נֶשֶׁר,
וְהַסַּכִּין, לָמָּה אֵין סַכִּין בַּשֻּׁלְחָן?
כִּי אֶת הַסַּכִּין הִיא מַלְהִיטָה מֵעַל הַכִּירָה
וּמַנִּיחָה עַל גַּב כַּף הַיָּד שֶׁל בִּתָּהּ.
בִּגְלַל זֶה אֵין סַכִּין בַּשֻּׁלְחָן.
רַק לֶחֶם חַי. וּבִּירָה. נֶשֶׁר.
אֱלֹהִים, הַיַּלְדָּה הַהִיא,
הַיַּלְדָּה הַהִיא,
כִּמְעַט אָמַרְתִּי אֲחוֹתִי.
(מתוך המחזור "לחמים")
עמק בית שאן
הַצָּהֳרַיִם בָּאָרֶץ הַחוּמָה הַזֹּאת,
בְּאֶמְצַע הַקַּיִץ,
לִפְעָמִים אֲנִי כָּל כָּךְ אוֹהֵב אוֹתָם.
הַכֹּל מְבַמְבֵּם לוֹ
לְאַט
לְאַט –
שְׁבִיל הֶעָפָר עַד הַלּוּל הַיָּשָׁן,
הָרֵיח הֶעָצֵל מֵהָרֶפֶת.
הִנְהַנְתִּי לָאִישׁ שֶׁרָכַב עַל הָאוֹפַנַּיִם:
לְאַט
לְאַט
הוּא בָּהָה בִּי.
עִם הַגִּבְעָה מֵאָחוֹר.
חֲלִילִית, פְּסַנְתֵּר וְקוֹנְטְרָה בַּס –
בָּרוּר שֶׁהִגַּעְתִּי!
כַּמָּה דַּקּוֹת אַחֲרֵי תְּחִלַּת הַמּוֹפָע
מִישֶׁהוּ בַּקָּהָל קָטַע תַּ'בָּסִיסְט,
שֶׁהִקִּישׁ עִם הַנַּעַל עַל הַבָּמָה,
וְדָרַשׁ מִמֶּנּו לַחְלץֹ אוֹתָהּ:
"זֶה מְשַׁגֵּעַ אוֹתִי!"
אֲמִתִּי לְגַמְרֵי – נִשְׁבָּע.
אֲנִי תּוֹהֶה אִם לְסַפֵּר
כַּמָּה בָּהָה בּוֹ הַבַּס
אוֹ אִם חָלַץ אֶת הַנַּעַל אוֹ לֹא.
אָה,
הַצָּהֳרַיִם בָּאָרֶץ הַחוּמָה הַזֹּאת,
בְּאֶמְצַע הַקַּיִץ,
לִפְעָמִים אֲנִי כָּל כָּךְ אוֹהֵב אוֹתָם.
צפונית לעפולה
צִרְחַת עוֹרֵב.
מַשָּׁב קָרִיר בְּיוֹם חַמְסִין.
כָּךְ, בְּאֵיזוֹ אַגָּבִיּוּת,
וּפִתְאֹם, מַרְגִּישִׁים שֶׁחַיִּים.
אָחִי אֵלִי אוֹמֵר לִי,
שֶׁהַנְּסִיעוֹת,
אִם הֵן לְעִתִּים רְחוֹקוֹת,
עוֹשׂוֹת לוֹ אֶת זֶה.
מַיִם רוֹתְחִים,
שְׁתֵּי כַּפִּיּוֹת קָפֶה –
עִם תַּעֲרֹבֶת הֶל וְחַוּוָיֶאג' –
מַרְתִּיחִים שׁוּב,
וְלַדֶּרֶךְ.
וָאדִי עָרָה,
צֹמֶת מְגִדּוֹ,
הַפְּנִיָּה הָרִאשׁוֹנָה יָמִינָה בִּכְבִישׁ הַסַּרְגֵּל,
וּמַגִּיעִים לְרַן.
שׁוּב קָפֶה –
הַרְבֵּה פָּחוֹת טָעִים –
מְשׂוֹחֲחִים וְצוֹחֲקִים,
מְקַלְּלִים וְצוֹחֲקִים,
וְהוּא מוֹצִיא לֶחָצֵר הַקְּטַנָּה
סִדְרַת צִיּוּרִים חֲדָשָׁה שֶׁלּוֹ.
אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בַּחַמְסִין הַזֶּה
מִתַּחַת לְעֵץ לֹא גָּדוֹל,
שֶׁכָּרָגִיל – לַעֲזָאזֵל – אֲנִי לאֹ מְזַהֶה.
הַצִּיּוּרִים מֻנָּחִים עָלַי אוֹ עַל אֵלִי.
אוֹ מִתַּחַת לַמַּאֲפֵרָה בָּרִצְפָּה.
וּפִתְאֹם, אֲנַחְנוּ נִרְעָדִים וְשׁוֹתְקִים.
מִי יוֹדֵעַ,
אוּלַי אֵלֶּה הַצִּיּוּרִים הָרְחוֹקִים,
כָּל כָּךְ רְחוֹקִים שֶׁל רַן,
שֶׁגָּרְמוּ לָנוּ לָזֶה.
אוּלַי הָרוּחַ.
אוּלַי הָעוֹרֵב.
בפנייה לְנִין
יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם
אֲנִי מַרְגִּישׁ תַּ'חַיִּים
בְּצוּרָה כָּל כָּךְ מוּחָשִׁית
כְּאִלּו הֵם אֶבֶן אוֹ עֵץ תְּאֵנָה.
עַד הַיּוֹם הוּא הֶרְאָה לִי
רַק צִיּוּר פִיגוּרָטִיבִי.
הַיּוֹם הוּא הֶרְאָה לִי צִיּוּרִים מֻפְשָׁטִים
וְאָהַבְתִּי אוֹתָם, אֵיךְ לוֹמַר,
כְּמוֹ אֶת הֶעָנָן הַהוּא –
סַבְלָנוּת, תֵּכֶף אַגִּיעַ אֵלָיו.
גַּם לָכֶם נִמְאַס קְצָת מִגֶּ'ז?
מַרְגְּלוֹת הַגִּבְעָה הַהִיא
הִצְמִיחוּ כְּפָר קָטָן:
גֻּמַּת חֵן לָרַכּותּ שֶׁלָּהּ.
"מוּחַמַד בַּכְּרִי גָּר שָׁם", הוּא אָמַר.
"לֹא", חָלַקְתִּי עָלָיו,
"הוּא גָּר צָפוֹנָה מִכָּאן, בַּגָּלִיל".
בְּכָל מִקְרֶה, הִסְכַּמְנוּ
שֶׁאֲנַחְנוּ מֵתִים עַל עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת –
בְּיִחוּד אִם הֵן מְשֻׁבָּצוֹת
בְּיֹפִי נוֹרָא כְּמוֹ שֶׁלּוֹ.
גַּם לָכֶם נִמְאַס קְצָת מִגֶּ'ז?
מֵהַטֶּרָסָה בַּמִּסְעָדָה
רָאִינוּ עַל קַו הָהָר אֶת נָצְרַת.
כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לַקָּפֶה וְלַבַּקְלַאוָּה –
פַנְטַסְטִית! –
עָנָן לאֹ יֻמְרָנִי
מָחַק אוֹתָהּ כְּמוֹ טִיפֶּקְס.
וַאֲנִי חוֹשֵׁב, אֱלֹהִים –
כַּמָּה שְׁטֻיּוֹת עָשִׂיתִי בַּחַיִּים שֶׁלִּי,
כַּמָּה מַחְשָׁבוֹת עַל אֲנָשִׁים וּדְבָרִים
שֶׁנִּמְחֲקוּ כְּבָר מִזְּמַן כְּמוֹ נָצְרַת.
גַּם לָכֶם נִמְאַס קְצָת מִגֶּ'ז?
אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה הִקְפַּצְתִּי אוֹתוֹ הַבַּיְתָה
וְנָסַעְתִּי אֶת הַזְמַּן הָאָרֹךְ עַד הַבַּיִת.
בְּשֶׁקֶט,
בַּחֹשֶׁךְ,
בְּלִי שׁוּם מַחְשָׁבוֹת,
נָסַעְתִּי תַּ'זְּמַן הָאָרֹךְ עַד הַבַּיִת.
נֶפֶרְטִיטִי: הסרט
בְּיוֹם זֶה וְזֶה
בְּשָׁעָה זוֹ וְזוֹ
הָלַכְתִּי לְאָלֶנְבִּי פִּנַּת הַיַּרְקוֹן
לִרְאוֹת בְּבֵית הָאוֹפֶּרָה סֶרֶט.
בַּחֲזִית,
בְּחַלּוֹן הָרַאֲוָה שֶׁל סְטִימַצְקִי,
הִסְתַּכְּלָה עָלַי נֶפֶרְטִיטִי מֵאֲחוֹרֵי הַזְּכוּכִית –
וְהֶחְזַרְתִּי לָהּ מַבָּט.
בְּיוֹם זֶה וְזֶה
בְּשָׁעָה זוֹ וְזוֹ
שִׁימוֹן בּוּזַגְלוֹ נָסַק לַשָּׁמַיִם,
הִתְאַחֵד עִם גַּלְגַּל הַחַמָּה.
הִיא נָתְנָה לִי לִרְאוֹת
אֶת עֵינֶיהָ, שְׂפָתֶיהָ.
נָתְנָה לִי לִרְאוֹת מַה שֶּׁלֹּא אֲסַפֵּר,
וְעָצְרָה אוֹתִי רַק מִלָּבוֹא אֶל קוֹלָהּ.
כְּשֶׁנִּפְלַטְתִּי מֵהָאֻלְפָּן הַהוֹמֶה,
רָאִיתִי שֶׁהַקָּהָל כְּבָר יָצָא מֵהַסֶּרֶט.
שׁוּם סִימַן אַכְזָבָה לֹא נִכַּר
עַל רוּחַ הַיָּם, שֶׁאָחֲזָה בְּיָדִי,
וְהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁטָּבְלָה מֵאָחוֹר.
Kawasaki GPZ900R
כַּמָּה רַעַשׁ מִלָּה אַחַת יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת.
אֲהוּבָתִי בַּתְּקוּפָה הַהִיא
הָיְתָה קוֹרֵאת לִי – לאֹ בְּלִי קִנְאָה – קַוָּאסָקִי.
וְלַמְרוֹת שֶׁאֲנִי לֹא יַפָּנִי,
הִיא הָיְתָה מַסְפִּיק נְבוֹנָה
לָזוּז מְעַט הַצִּדָּה,
וּלְהַשְׁאִיר אוֹתִי עִם הַ־GPZ900R.
מוּזָר, אוֹ לֹא,
אֲבָל הָאוֹפַנּוֹעַ הַזֶּה,
יַחַד עִם כָּל הָאוֹפַנּוֹעִים הָאֲחֵרִים
שֶׁהִרְעִישׁוּ אֶת יָמַי,
וְסִלְּקוּ בְּשַׁקְדָנוּת מֵחֲלוֹמוֹתַי
כָּל דָּבָר פְּרָט לַמַּרְאֶה מֵאָחוֹר
שֶׁל צְמִיג עָבֶה בֵּין שְׁנֵי מַפְלְטִים –
כָּל אֵלֶּה הִסְתַּלְּקוּ לָהֶם מִזְּמַן.
הָיִיתִי שָׂמֵחַ, לְפָחוֹת בִּשְׁבִיל הַפּוֹאֶטִיקָה,
לוֹמַר שֶׁרַק אֲהוּבָתִי נִשְׁאֲרָה.
אֲבָל – אִם נִתְעַלֵּם מֵהַנְּטִיָּה שֶׁלִּי לְגֻזְמָאוֹת –
אֲנִי לֹא אוֹהֵב לְשַׁקֵּר, בֶּאֱמֶת,
אָז כֵּן, גַּם אֲהוּבָתִי הִסְתַּלְּקָה.
וֶאֱלֹהִים, בְּאֵיזֶה רַעַשׁ.
(מתוך המחזור "סובארו, למשל, ואופניים")
אוניות
"הַהִיסְטוֹרְיָה הִיא כַּלְבָּה מוֹנוֹגָמִיסְטִית,
שֶׁהַדּוֹגְלִי שֶׁלָּהּ הוּא לִנְשֹׁךְ בְּךָ עֲלִילָה
מִתְּחִלָּתְךָ וְעַד סוֹפְךָ",
קָרָאתִי פַּעַם בְּאֵיזֶה מָקוֹם.
בֶּאֱמֶת.
וְכַמָּה הָיִיתִי רוֹצֶה
שֶׁהִיא תִּשַּׁךְ אוֹתִי עַכְשָׁו,
כְּדֵי לְהִזָּכֵר בִּתְשׁוּקָה,
בְּלַהַט,
בָּאַהֲבָה שֶׁלִּי הַהִיא, הָעַתִּיקָה.
אֳנִיָּה.
לַיְלָה.
שֹׁבֶל זוֹהֵר.
רַעַד עִם טַעַם מֶלַח בַּפֶּה.
(אֵיךְ הַחַרְטוֹם־עַד־לַשָּׁמַיִם שֶׁלָּהּ
הָפַךְ פִּתְאֹם רַק לְמִלָּה!)
אֲבָל זֶה סְתָם קִשְׁקוּשׁ
שֶׁל מִי שֶׁאַהֲבָתוֹ נִגְמְרָה מִזְמַּן
וְלִבּוֹ קַר, כְּמוֹ בַּבֹּקֶר אַחֲרֵי,
אֶל הַהִיסְטוֹרְיָה.
וְאֵלֶיהָ.
(מתוך המחזור "סובארו, למשל, ואופניים")
קישורים חיצוניים
שמעון בוזגלו בלקסיקון הספרות העברית החדשה
אלי הירש על "שמעון בוזגלו, מדשאות הוליווד"
שמעון בוזגלו במפגש משורר, פסטיבל מטר על מטר 4#
