רציתי שתמות

כֵּן
רָצִיתִי שֶׁתָּמוּת
לֹא אָמַרְתִּי אֶת זֶה אַף פַּעַם לְאַף אֶחָד
אֲפִלּוּ לֹא לְאִמָּא
אֲבָל זֶה עָבַר לִי בָּרֹאשׁ –
רָצִיתִי שֶׁתָּמוּת

מָוֶת כָּזֶה שֶׁאֲנִי לֹא קָשׁוּר אֵלָיו
תָּרוּץ לַכְּבִישׁ בְּטָעוּת לְמָשָׁל וְלֹא אַסְפִּיק לִתְפֹּס אוֹתְךָ
או תִּטְבַּע בַּיָם
בְּטָעוּת

וְאָז אֲנִי נוֹרָא אֶבְכֶּה

סְלַח לִי אֲהוּבִי הַקָּטָן וְהַטָּהוֹר
שׁכֶךָּ רָצִיתִי
לֹא הֵבַנְתִּי עַד כַּמָּה הָיִיתִי אָנֹכִי
וְשָׁקוּעַ בְּרַחֲמִים עַצְמִיִּים

לֹא יָדַעְתִּי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אוֹר עַד שֶׁבָּאתָ
וּבִצְעָדִים קְטַנִּים, צַעַד אַחַר צַעַד
לִמַּדְתָּ אוֹתִי
מַהי אַהֲבָה

הסעה

בַּפעַם הָרִאשׁוֹנָה
שֶׁעליתָ לַהַסּעה
וְהָיָה עָלֶיהָ סִמּוּן שֶׁל יְלָדִים נָכִים
הִתְנַפְּצָה לִי הַנְּשָׁמָה
לְמִילְיַארְד רְסִיסִים

נֶחְנַקְתִּי
בתְּוך הָאַסְפַלְט
הַמִּתְחַמֵּם לוֹ בְּשֶׁמֶשׁ הַבֹּקֶר
נִקְבַּרְתִּי עָמֹק־עָמֹק
כְּמוֹ בְּבֹץ טוֹבְעָנִי

וְאָז שַׂמְתִּי לֵב
שֶׁאַתָּה מְאֻשָּׁר וְצוֹחֵק
וְאֶצְלְךָ הַכֹּל בְּסֵדֶר, אֲפִלּוּ בְּסֵדֶר גָּמוּר
וְהַחִיּוּךְ שֶׁלְּךָ וְעֵינֶיךָ הַמְחַיְּכוֹת
הָיוּ לִי קֶרֶשׁ הַצָּלָה

אוטיסט

אוֹטִיסְט
מְצַקְצְקותֹ הַפּולניוֹת
כַּמָּה נוֹרָא

אםִ תצטרכו עזרה
אֲנַחְנוּ תָּמִיד כָּאן
בַּשְּׁנִיָּה שֶׁנְּסַיֵּם אֶת הַ־
שׁוֹפִּינְג/בִּלּוּיִים/מַסָּע בֵּין כּוֹכָבִים

אוֹטִיסְט
אֵלֶּה הַחַיִּים
תִּתְמוֹדֵד – זֶה מַה יֵּשׁ
אוֹטִיסְט
תַּגִּיד תּוֹדָה שֶׁזֶּה לֹא יוֹתֵר גָּרוּעַ
אוֹטִיסְט
מְלַחְשְׁשִׁים הַשְּׁכֵנִים
אוֹטִיסְט

"אֲנִי מַכִּיר אוֹטִיסְט שֶׁלָּקְחוּ אוֹתוֹ לְ־
פְּסִיכוֹלוֹג/דִּקּוּרִיסְט/שָׁמָאן/מַעֲלֶה בָּאוֹב/מְטַפֵּל
בַּאֲבָנִים וּבַעֲצָמוֹת
וְהוּא יָצָא מִזֶּה לְגַמְרֵי..."

אוֹטִיסְט
כְּמוֹ לַחְרֹט בְּלֵיזֶר
לְארֶֹך ולְּרחַֹב הַנשמָה

אוֹטִיסְט
בְּדַם נַפְשִׁי, עַד סוֹף יָמַי
יֵשׁ לִי יֶלֶד אוֹטִיסְט

קקי

בַשָּׁבועַ שֶׁעָבַר
אחרי שׁירָדתָּ בַּמַּדרֵגות
וּכְבָר הָיִינוּ בְּשִׂיא הַמּוּכָנוּת
לָלֶכת לַגן

נִצַּלְתָּ רֶגַע שֶׁלֹּא הִסְתַּכַּלְתִּי
ופתאם
בְּלִי שׁוּם הַתְרָאָה
עָשִׂיתָ קָקִי עַל הַדֶּשֶׁא הַצִּבּוּרִי

נוֹרָא כָּעַסְתִּי
וצְָעַקְתִּי עָלֶיךָ
וְאַתָּה הִבַּטְתָּ בִּי בְּשַׁלְוָה וְאָמַרְתָּ
אֲבָל אַבָּא, נָתַתִּי אֹכֶל לַזְּבוּבִים

הדובי הלבן

אַתָּה יָשֵׁן
אֲני מִתְבּונֹןֵ בְּךָ
אַתָּה מְחַבֵּק אֶת הַדֻּבִּי הַלָּבָן
שֶׁהֵבֵאתִי לְךָ מֵחוּ"ל לִפְנֵי שָׁנָה

ילֶד מַלְאָךְ
אֲנִי בָּטוח שֶׁצַיָּרי רֶנֶסַנְס
הָיוּ בּוֹחֲרִים בְּךָ כְּמוֹדֶל
לְצִיּוּרֵי הַמַּלְאָכִים שֶׁלָּהֶם
כָּל כָּך כָּל כָּך יפֶָה
יָפֶה כְּמוֹ קְלִישָׁאָה עַל יֹפִי

אַתָּה יָשֵׁן
גַּם הָאוֹטִיסְט שֶׁבְּךָ יָשֵׁן
לְפָחוֹת עַד הַבֹּקֶר.
הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁרַק אַתָּה תָּקוּם בַּבֹּקֶר
וְהָאוֹטִיסְט שֶׁבְּךָ
ימשיך לישֹׁן
עם הַדֻּבִּי הַלָּבָן

הכי חשוב בחיים

הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב בַּחַיִּים
הוּא לְכַסּוֹת אוֹתְךָ בַּשְּׂמִיכָה
שׁגלשה לרצפה
בְּאֶמְצַע הַלַילה

מסכה

קַמתְיִּ בבקר
עָטִיתִי אֶת מַסֵּכַת הָעֲבוֹדָה
עָזַבְתִּי אֶת הַבַּיִת
לְיוֹם חָדָשׁ שֶׁל חֹל

בָּעֲבוֹדָה עָטִיתִי מַסֵּכָה שֶׁל תִּחְכּוּם, שֶׁל יֶדַע
וְגַם מַסֵּכָה שֶׁל סַמְכוּת
מַסֵּכָה שֶׁל חֶבְרֶה'מָנִיּוּת
וְגַם מַסֵּכָה שֶׁל הוּמוֹר

חַָזְרתִּי הַבְַּיָתה
הוֹרַדְתִּי אֶת הַמַּסֵּכָה
רַבְתִּי עַם אִמָּא
וּבָאתִי אֵלֶיךָ וְאֶל גִּילִי

נִשַּׁקְתִּי אוֹתְךָ, נִשַּׁקְתִּי אֶת גִּילִי
הִקְרֵאתִי לָכֶם סִפּוּר בַּמִּטָּה
בְּלִי צרֶֹך בְּמַסֵּכָה
עַד מָחָר בַּבּקֶֹר

תודה

תּוֹדָה לְךָ אוֹרִי שֶׁלִּי
שֶׁבָּאתָ וְעָשִׂיתָ אֶת הָעוֹלָם
מָקוֹם הַרְבֵּה יוֹתֵר מְעַנְיֵן
הַרְבֵּה יוֹתֵר יָפֶה

תּוֹדָה לְךָ יָפֶה שֶׁלִּי
עַל הָאַהֲבָה שֶׁאַף פַּעַם
לֹא נִגְמֶרֶת וְשֶׁבָּאָה לְךָ
כָּל כָּך בְּטִבְעִיוּתּ

תּוֹדָה לְךָ אוֹרִי שֶׁלִּי
שֶׁאִלַּצְתָּ אוֹתִי
לִרְאוֹת דְּבָרִים
לְגמַרֵי אַחֶרֶת

תּוֹדָה לְךָ מָתוֹק שֶׁלִּי
עַל שֶׁאַתָּה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה
צוֹחֵק, מְאֻשָּׁר
וְכִמְעַט אַף פַּעַם לֹא עָצוּב

תּוֹדָה לְךָ יֶלֶד שֶׁלִּי
עַל הֱיוֹתְךָ
ילְַדִּי
שֶׁלִּי

השירים  מתוך "לעוף כמו דולפין", ספרית פועלים-הקיבוץ המאוחד, 2015

קישורים חצוניים

הספר  "לעוף כמו דולפין" בהוצאת הקיבוץ המאוחד

הבלוג של רני וייס באתר "סימניה"

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 63"