אָמַרְתָּ לִי
הִבְטַחְתָּ לִי אֶל שָׂדֶה טוֹב.
אָמַרְתָּ לִי אֶל מַיִם רַבִּים,
עָנָף לִהְיוֹת לְךָ.
וּלְשָׁרָשֶׁיךָ אֵין גֶּזַע.
זְרוֹעֲךָ כְּרוּחַ חַלָּשָׁה.
לְהָרִים אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁבַּצִּפֳּרִים.
*
שָׁנִים אֲרֻכּוֹת לֹא הָלַכְתִּי אַחֲרֶיךָ וּפֶתַע
לָבַשְׁתִּי אֶת פָּנֶיךָ עַתָּה
אָז כְּשֶׁעָיַף בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הֵנִיחַ
לְחָיֶיךָ וְנָח בְּגִידֵי יָדַי
אֶת בִּכְיִי קָרַשׁ קוֹצִים נָתַן כְּצִפָּרְנַיִם
כְּשֶׁמִּלִּים מִתְחַנְּנוֹת בִּשְׂפָתֶיךָ כָּאֲבוּ
רָפוּ אֶצְבְּעוֹתַי
לַעֲצֹר אֶת טַלְטֵלַת הַסַּנְטֵר שֶׁלְּךָ
שֶׁהִתְדַּיֵּן עִמּוֹ.
בְּבוֹאִי הָיִיתִי אִתְּךָ וְעִמּוֹ
אַחַר־כָּךְ לְבַדִּי
וּבְבוֹאֲךָ אֲנִי שׁוּב אִתְּךָ
בְּשׁוּבְךָ עַתָּה
לֹא אֶהְיֶה שׁוּב לְבַדִּי
אֲנִי מִפְּנֵי עִוְרוֹנְךָ רוֹאֶה.
דַּבֵּר. אֱמֹר: בְּנִי
אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ.
*
כְּפֶרַח טָעוּן הִיא אוֹדֶמֶת מֵעֲלֵיהֶם בְּבוֹאָהּ.
בַּשִּׂיא כְּסוּפַת שֵׂיבָה נִסְחֶפֶת
בַּזֶּרֶם הָאִטִּי,
הַמְנַסֶּה לְסַפֵּר
אֶת לְחָיֶיהָ הָרֵיקוֹת
עֵינֶיהָ בָּאָפֹר בַּחשֶׁךְ הַסּוֹבֵב.
נִדְמֶה דָּמָהּ אָזַל מִמַּאֲמָץ
לָבוֹא אֶל שֶׁלִּבָּם עֵר
הַלַּיְלָה רִנָּתָם
לִחְיוֹת, בְּרִגְעֵי גְּדֻלָּתָם אִתָּם לִהְיוֹת,
וּבְצַעַר
בֹּקֶר. יְדֵי בַּרְזֶל כְּבֵדוֹת
בְּעֹרֶף מִתְכַּוֵּץ.
*
הַדָּם הַמִּתְקוֹמֵם וְדָשׁ
אֶת פָּנַיִךְ וּפוֹרֵחַ בְּרַגְלֵךְ
הַשְּׂמָאלִית אֶת וְרִידַיִךְ צוֹבֵעַ סָגֹל
כִּסְגֻלָּה הוּא חָקוּק בָּךְ
וּבִי בְּעֶצֶב סְפָרִים רְחוֹקִים
מְנַמְנֵם
בְּשָׁרְשֵׁי שְׂעָרֵךְ
מֵאִיץ לִזְרֹם הַחֹם הַכָּבֵד
בֶּעָרוּץ יְמַהֵר אֶל פִּתְחוֹ
כְּמִדְבָּר מִתְרַכֵּךְ וּפָרוּשׂ אֶל עַרְבִית
אֶת הַשִּׂיחִים מְכַוֵּץ
בָּךְ מְקַוֶּה
יָם קָטָן שֶׁנִּקְוָה.
הַחֵרֵשׁ
חֶרֶשׁ חָרַשׁ
שַׁעֲשׁוּעֵי תַּחְבּוּלוֹת
וְלִבּוֹ הַתָּלוּי
כְּפַעֲמוֹן
בְּגוּף, חֵרֵשׁ לִמְזִמּוֹת
עָיַף לִלְחֹץ אוֹתוֹת לַעֲבָרִים
נָטַעְתָּ שֹׁרֶשׁ שָׁוְא, שָׁבוּי
בְּשֶׁפַע שֶׁל עֵינוֹת כָּזָב
עַכְשָׁו אַתָּה תּוֹעֶה בּוֹ אַתָּה הַשָּׁח
לִפְגּשׁ בּוֹ
הַחֹרֶף בְּרֹאשׁוֹ הִשְׁאִיר כְּפוֹר שְׁלָגָיו
שִׁבֵּשׁ דַּרְכֵי גִּירָה
אַל יָשׁוּב אִישׁ. שֶׁחָשְׁבוּ עַל
פְּגִישָׁה
הַשְּׁבִילִים שֶׁהוֹלִיכוּ וּבִקְשׁוּ בּוֹ
לָגוּר, לַשָּׁוְא סָבְבוּ
הָיוּ מַעְגָּל סָגוּר.
*
א
כְּשֶׁהִשְׁלַכְתְּ אֶת גּוּפֵךְ לְרַגְלַי וְנָחָשׁ נִמְנֵם
בְּחֵיקִי נוֹאָשׁ חִכִּיתִי חָד מִי רִאשׁוֹן יַכִּישׁ
ב
אַתְּ שֶׁאוֹתִי הָפַכְתְּ לְנָחָשׁ עַכְשָׁו בְּיָדַיִךְ
לַאֲזִקִּים מָשׁוּל פִּי הַפָּעוּר בְּרַעַל שָׁוְא זוֹעֵק
נְשִׁיפוֹת שֶׁל קַיִץ עָיֵף שֶׁתַּם שַׁל עוֹרֵךְ מֵעָלַיִךְ
אוּלַי הַבָּא הוּא אַחֵר
ג
עוֹדֵךְ רוֹדָה, אֵלַי רְדִי נְמוּכָה חוֹל רַךְ
וְעָנֹג אֲפַזֵּר עַל גּוּפֵךְ נְהָרוֹת יַעַבְרוּךְ רַק
לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים כְּבָר נְהָרָה עוֹבֶרֶת פָּנַיִךְ
ד
בִּלְחִישׁוֹת תְּכֻסֶּה וּלְחָשִׁים כְּסוּתִי הַיְחִידָה
שַׁלֵּם בְּמַעֲשֶׂיךָ בַּפַּעַם הַזֹּאת לוֹחֵץ לַיְלָה בַּחַלּוֹן
בֹּקֶר אוּלַי הוּא יְחַלֵּץ
ה
פִּי עַל פִּיךְ עֵינַי עַל עֵינַיִךְ כַּפִּי עַל כַּפֵּךְ
מִי מֵת לִשְׁנִיּוֹת מִי נִתְפְּלוּ חַיָּיו.
*
שָׁם כִּשְׁרוֹן הַמְשׁוֹרֵר מְשַׁמֵּר
שָׁם שִׁכְרוֹן שׁוּרוֹת בִּשְׁרִירוּת
נִקְשָׁר בְּשֶׁפַע שָׁרָשָׁיו
וּפֹה נִפְעָם רִפְיוֹן
בְּפֶה
נִפְלָא הַיָּפֶה קָפוּא
כְּפֶסֶל נִפְתָּל וְנָפוּל
שָׁם כִּשְׁרוֹן הַמְשׁוֹרֵר מְשַׁמֵּר
שִׁיר שְׁרִירִים נִקְשָׁר בְּשֶׁפַע שָׁרָשִׁים
וּפֹה בְּפֶה נִפְעָם עָלוּל
רִפְיוֹן יָפֶה לְהַפְלִיא קָפוּא
בְּפֶסֶל נִפְתָּל וְחָלוּל
לְחוֹלֵל לְפֶתַע
*
אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁרוּחַ שְׁטוּת שָׁבָה בּוֹ.
אַשְׁרֵי עֲנִיַּי, הָרוּחַ
לוֹחֵשׁ: תָּשׁוּב בַּגֶּשֶׁם לַמִּדְרוֹן, לָרַקֶּפֶת,
בַּשִּׁטָּפוֹן תָּשׁוּב לַמִּדְבָּר.
הַחוֹל שֶׁמִּלֵּא אֶת הַסֶּכֶר יְמַלֵּא אוֹתְךָ.
וּבַשָּׁמַיִם תְּבָרֵךְ הַכֹּל, אֶת נֶפֶשׁ הָרוּחַ, הַגּוּף.
השירים מתוך הספר "קָשׁוּר בְּשֶׁפַע שָׁרָשִׁים", הוצאת הקיבוץ המאחוד, 2014
קישורים חיצוניים
אנדד אלדן בלקסיקון הספרות העברית החדשה
אנדד אלדן באתר "שירה עובדת" – לקידום ולשימור זרם ההתיישבות העובדת
ניר חוטר-ישי - שר את שירו של אנדד אלדן "צל ביתך"
חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 60"
