נועם ויסמן

איתךְ לבדnoam wissman

אֵינִי קוֹרֵא עַתָּה מֵרֹב אִי-שֶׁקֶט
זֶה אִי-הַשֶּׁקֶט שֶׁל הַיְּצִירָה
עַל-כֵּן הִיא בְּמִבְנֶה יַצִּיב חוֹשֶׁקֶת
חַיֵּי עוֹלָם לִשְׁנֵינוּ בְּשִׁירָה

יְסוֹדוֹתָיו כִּדְבַר הַמְּבַקֶּרֶת
עַל תּוֹמַס ווֹלְף קָלְעָה בְּפֵרוּשָׁהּ
הָאַהֲבָה, גַּם בְּמִלִּים דּוֹבֶרֶת
אֶל מוּל הַמַּעֲשֶׂה הַמְּרֻשָּׁע

בֵּינְתַיִם צַחֲנַת הָרִקָּבוֹן
עַל-פִּי חֻקֵּי הַפַּחַד מִצְטַבֶּרֶת
אַךְ מִי שֶׁבְּתוֹכָהּ אֵינֶנּוּ חָשׁ בָּהּ כְּלָל

אֲנִי כּוֹתֵב לָךְ מִן הָעִזָּבוֹן
אִתָּךְ לְבַד אִתִּי רַק הַמַּחְבֶּרֶת
נְמַל שִׁירַי בְּהַפְלִיגָם אֶל הֶחָלָל

 

 

 

דרך המֵצַר

הַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב שׁוֹקַעַת עַל סַף מִשְׁכָּנֵךְ
הָאֹפֶק הַקָּרוּעַ שָׁר בָּעֲלָטָה
עוֹדֶנּוּ שָׁר אֲבָל בֵּינִי וּפְרִי גַּנֵּךְ
הַיָּם וְהָאוֹקְיָנוֹס מַפְרִידִים עַתָּה

לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל בִּתֵּךְ אַתְּ מוֹסִיפָה עוֹרֵב
וְכֶתֶם אֲדַמְדַּם הוֹפֶכֶת לְצִפּוֹר
לָעוּף עִמָּהּ אֶל זְרוֹעוֹתָיו שֶׁל הָאוֹהֵב
הַיָּם יָכוֹל גַּם לְחַבֵּר אִם רַק נִזְכֹּר

כֵּן, דֶּרֶךְ הַמֵּצַר שֶׁל גִּיבְּרַלְטָר עַכְשָׁו
אָשׁוּט אֵלַיִךְ בְּסִירָה מֵעֵץ אֱגוֹז
בִּשְׁמָהּ שֶׁל הַזִּקָּה הַמֻּכְחָשָה לַשָּׁוְא
תִּקּוּן בְּטֶרֶם בְּדַל אוֹר אַחֲרוֹן נָגוֹז

חַיַּיִךְ עֲמוּסִים אַךְ נִשְׁמָתֵךְ רֵיקָה
הֵן אַתְּ הַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרְחִי שׁוּב בְּחֵיקָהּ

 

 

 

ליקוי חמה

יוֹשֵׁב לִי עַל סַפְסָל בְּצֵל עֵץ רַעֲנָן
לָנוּחַ בּוֹאֲכָה קִינְג גּ'וֹרְגּ' מוּל בּוּגְרָשׁוֹב
מִתַּחַת שְׁמֵי אָבִיב כְּחֻלִּים לְלֹא עָנָן
אֲבָל הַשֶּׁמֶשׁ עוֹד חָרְפִּית, הַזְּמַן לַחְשֹׁב
עָלַיִךְ רְחוֹקָה אֲבָל קְרוֹבָה מִכֹּל
עַל שֶׁמֵּעֵבֶר לַנָּקִי, לַמְּלֻכְלָךְ
וְעַל הַבִּלְתִּי-אֶפְשָׁרִי שֶׁעוֹד יָכוֹל ...
לְמִי כְּבָר מְיֻתָּר, לְמִי אִכְפַּת, כְּלוּם לָךְ?

זוּג עַל פָּנַי חוֹלֵף וְכָל אֶחָד לְחוּד
מְתֵי מְעַט אֲשֶׁר נוֹתְנִים בִּי מַבָּטָם
וַדַּאי רוֹאִים כִּי גַּם אֲנִי עַכְשָׁו אָבוּד
עֲלֵה נָא בַּשְּׂדֵרָה לְהִתְבּוֹנֵן בַּיָּם
וְאִם אֶמְצָא שָׁם עוֹד דִּמּוּי יָפֶה, אָז מָה?
כַּמָּה יָכוֹל לְהִמָּשֵׁךְ לִקּוּי חַמָּה?

 

 

 

אלייך

אֵלַיִךְ כָּל חַיַּי אֲנִי הוֹלֵךְ
מְשַׁחֵר אֶל תּוּגַת שְׁעַת בֵּין עַרְבַּיִם
מִלַּיְלָה סְחוּף פָּנַיִךְ וְקוֹלֵך
אֶל לַיְלָה טְרוּף שֵׁנָה בְּשַׁעַר בַּיִת

קוֹרֵא בִּשְׁמֵךְ הָאֲמִתִּי הַתָּם
לְיוֹם בְּרָכָה תַּשִּׁילִי עוֹד טַבַּעַת
בְּקוֹל צָלוּל לִי שׁוּב תֹּאמְרִי אַתָּה
לֹא עוֹד חֶרְדַּת חֵרוּת מְתַעְתַּעַת

סִפּוּק צָרְכֵי הַגּוּף אַהֲדָדֵי
הַמְּכֻנֶּה מִשּׁוּם-מָה אַהֲבָה
לֹא בּוֹ הַמַּשְׁמָעוּת כִּי בִּלְעֲדֵי
תְּשׁוּקַת-עוֹלָם רֵיקָה כָּל תַּאֲוָה

לָךְ אַתְּ עַד כְּלוֹת אֹמַר וַאֲשׁוֹרֵר
עַד נִשְׁמָתֵךְ אֵלַיִךְ תִּתְעוֹרֵר

 

 

 

חיים

וְלִפְעָמִים נוֹבֵט בַּמְּשׁוֹרֵר נָבִיא
כְּמוֹ בֶּרְגְמַן וְטַרְקוֹבְסְקִי בְּלִי קוֹל נְכָאִים
מוּל שְׁאֵלַת הַמָּוֶת תִּתְעוֹרֵרְנָה בִּי
הַשְּׁאֵלוֹת הַחֲשׁוּבוֹת שֶׁל הַחַיִּים

לִמַּדְתִּי אוֹתָךְ אֶת שְׁמוֹת הַכּוֹכָבִים
אוֹדֵךְ כִּי לִמַּדְתִּינִי חֹסֶר הָאוֹנִים
בֵּית נִשְׁמָתִי אִתָּךְ, אַתְּ כֹּחַ הַחַיִּים
גַּלִּי אוֹתָם בָּךְ, בִּי, עוֹד בָּנוּ נְכוֹנִים

עַכְשָׁו מִשֶּׁהַסְּתָו נִכָּר בַּחֲזָקוֹת
אֶתְגַּעְגֵּעַ אֶל פָּנַיִךְ הַזַּכּוֹת
יָדַיִךְ הַטּוֹבוֹת, שָׁדַיִךְ הַחַמִּים

עוֹדֶנִּי חַי, פּוֹעֵם נִפְעָם וּמִתְפַּעֵם
נוֹשְׂאֵךְ לִקְפֹּץ מִקְּצֵה הַצּוּק עִמִּי כָּעֵת
כִּי מֵעָלָיו וּמִתַּחְתָּיו כָּאן הַחַיִּים

 

 

 

היום הקצָר

בְּרֶדֶת הַקָּרָה הַיָּם אֲגַם צְפוֹנִי לְפֶתַע
עָמֹק קָפוּא מֻנָּח שָׁטוּחַ וְעָצוּם כְּמוֹ בְּדִידוּתִי
בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל לַיְלָה אֵינְסוֹפִי עוֹרֵג לְפֶתַח
בַּת-חֶסֶד, רֶגַע קֶסֶם, הֶרֶף-עַיִן, קוֹל יְדִידוּתִי

הַיּוֹם הֲכִי קָצָר שֶׁל הַשָּׁנָה קוֹצֵב כָּל צֶבַע
הַצִּפּוֹרִים נִרְאוֹת כְּמִתְלַבְּטוֹת לְאָן לִנְדֹּד עַתָּה
אַתְּ עֲנֻגָּה פִּרְאִית, אַתְּ עֲדִינָה וְכֹחַ-טֶבַע
אַתְּ אֳנִיַּת הוֹד-מַלְכוּתָהּ דַּקָּה לִפְנֵי הַפְלָגָתָהּ

אֲנִי לָךְ הַמִּפְרָשׂ בָּרוּחַ, רֶטֶט אוֹר-יָרֵחַ
חָשְׂפוּ לָנוּ אוֹקְיָנוֹסִים אֶת סוֹד חֲצִיָּתָם
אֶל מוּל הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת כְּכַדּוּר פּוֹרֵחַ
דַּיָּג אֶת חַכָּתוֹ זוֹרֵק, יֵשׁ וְיִפֹּל בָּהּ לִוְיָתָן

חִמְקִי חַמָּה רַכָּה כַּחֲזָקָה, לְמָה אַתְּ מְחַכָּה?
לְמִי זָרָה, בְּמִי מַחֲזִיקָה, לְמִי זִקָּה זַכָּה

 

 

 

בין הצדפים העזובים

לִקּוּי חַמָּה חֶלְקִי יוֹרֵד עַל הַסִּפּוּן
בְּלֵב שָׁלֵם בֵּין הַצְּדָפִים הָעֲזוּבִים
נִזְכַּרְתִּי: בְּסוֹפָהּ שֶׁל עוֹד תְּקוּפַת סִנּוּן
כָּתַבְתְּ לִי שֶׁשִּׁירַי יָפִים אַךְ עֲצוּבִים

אֲבָל הָעֶצֶב הַנִּכְתָּב הוּא אַךְ מִשְׁלַח
הַמְּצִיאוּת אַתְּ שֻׁתָּפָה בִּיצִירָתָהּ
הַשִּׁיר בּוֹרֵא מִמֶּנּוּ יֹפִי בָּהּ נִשְׁכַּח
וּבוֹ עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ גַּם עַתָּה

לַמְרוֹת שֶׁאַתְּ כְּבָר מִזְדַּהָה עִם הַסּוֹהֵר
כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים, כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה כְּאֵב
מִתּוֹךְ הֶחֳרָבוֹת עֲדַיִן אוּד זוֹהֵר

אוּלַי לָכֵן אֶכְתֹּב סוֹנֶטוֹת, זֶה טִיבָן:
בְּתֹם הָאֵשׁ אוֹ הַקָּרָה עוֹלוֹת כְּאֵד
שָׁלוֹשׁ שׁוּרוֹת אוֹ שוּרָתַיִם שֶׁל תִּקְוָה

 

 

 

שתיקה

בְּנִסָּיוֹן לִשְׁכֹּחַ אֶת שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם
כָּתַבְתְּ לִי: הַדְּבָרִים כֹּה מֻרְכָּבִים, לֹא קַל לִי
אַךְ בִּיסוֹדָם פְּשׁוּטִים הֵם כְּאָדָם נוֹשֵׁם
הַשַּׁעַר בֵּין הַמִּתְפַּשֵּׁר וְהַטּוֹטָלִי

לֹא קַל: אַתְּ מִתְכַּסָּה שְׁתִיקָה שֶׁל פּוּךְ אוֹדֵם
קוֹלִי נִשְׁמָע רוֹטֵט מִבַּעַד לִתְפָרֶיהָ
קוֹלֵךְ בּוֹקֵעַ מִתּוֹכָהּ בְּלֵב הוֹלֵם
זִקַּת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁאֵין לָהּ אָח וָרֵעַ

פִּתְאוֹם כְּהֵד מַעֲמַקִּים, כְּעֵין שָׂרִיד
תְּלוּיָה לְרֶגַע שְׁתִיקָתֵךְ עַל הַקּוֹלָב
הַכֹּל עוֹמֵד עַל חֹד שׁוֹבֵר שִׁוְיוֹן אֶחָד

עַל קַו הַגְּבוּל בֵּין הַמֻּרְכָּב לְהַחֲרִיד
וְהַפָּשׁוּט מִכֹּל נוֹפֵל עַכְשָׁו כּוֹכָב
וּלְאוֹרוֹ עוֹלָם בְּלִי שֵׁם עָגֹל וְחַד

 

השירים מתוך "בזרם הכמיהה ישנן אדוות של חסד, סונֶטות מן העיזבון", הוצאת ספרי 'עתון 77' 2014

 

קישורים חיצוניים

 נועם ויסמן בלקסיקון הספרות העברית החדשה

נועם ויסמן וספרו "אהבת עולם" באתר אינדיבוק

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 57"