אדלינה קליין

אִישׁ שָׁחוֹרadelina klain

                למשורר Aaron Antonio Vessup

אִישׁ הָאָקָדֶמְיָה
שֶׁרַגְלָיו רוֹקְעוֹת
שֶׁרַגְלָיו רוֹקְדוֹת;
אִישׁ שָׁחוֹר
הָרוֹאֶה לָבָן;
אִישׁ הַ - peace
שֶׁרוֹצֶה עוֹלָם מְאֹהָב,
רוֹצֶה יְלָדִים,
רוֹצֶה אִשָּׁה,
רוֹצֶה גַּן יָרָק,
רוֹצֶה עָנָן בִּתְכֵלֶת,
רוֹצֶה...
וְנֶעֱלָם
חֻקֵּי הַגּ'וּנְגֶל
קָרְאוּ לוֹ לְתוֹפֵף;
חֻקֵּי הָאֲקָדֶמְיָה
קוֹרְאִים לוֹ לִכְתֹּב שִׁירָה.
וְהוּא רוֹקֵד וּמַזִּיעַ...
רוֹקֵד וּמַזִּיעַ...
אִישׁ שָׁחוֹר
הָרוֹאֶה לָבָן;
רוֹצֶה שָׁלוֹם
וְאֵין.


___________
(1)אהרון אנטוניו ושופ, עורך כתב-העת "cultures in focus intl"
(Creative Visions for Multi Cultural Harmony) מוכר בעולם הספר, כמשורר יוצא דופן המופיע בהקראות יצירותיו בנושא: "השלום העולמי", בעודו משלב בהופעותיו, ריקודים וצלילים פולקלוריסטים מקוריים.

 

 

 


טַנְגּוֹ

גַּם טַנְגּוֹ אִטִּי לֹא לוֹקֵחַ אֶת שְׁנֵינוּ
אֶל מַעֲמַקִּים, כָּאֵלּוּ בָּהֶם הַטֶּבַע דּוֹרֵךְ
בִּמְלֹא עֻזּוֹ עַל בְּהוֹנוֹת הָרַגְלַיִם.
אֲנַחְנוּ נֶאֱחָזִים בַּמַּעֲקֶה פֶּן נִפֹּל.
חֲצִי הַסַּהַר מְעַגֵּל עַצְמוֹ בְּאַדְמוּמִיּוּת מְבֻיֶּשֶׁת.
הָרוּחַ הוֹדֶפֶת אוֹתְךָ מֵעִמִּי הַלְאָה, הַלְאָה,
הָרוּחַ מַרְקִידָה אוֹתְךָ שׁוּב לְעֶבְרִי.
רוֹאָה אוֹתְךָ רוֹקֵד כְּפַנְתֵּר בְּעָשָׁן סָמִיךְ,
שְׁנֵינוּ מְעֻרְפְּלֵי חוּשִׁים.
בַּבֹּקֶר, מְפֻקָּחִים, מוֹדְדִים,
נֶעֱצָרִים לְהַבִּיט, כְּזָרִים.
אֲנִי עַל סִפּוּן נְטוּל מַעֲקֶה.
בַּצָּהֳרַיִם, אַתָּה מַגִּישׁ לִי פֶּרַח מִדְבָּר,
מְנַשֵּׁק בְּהוֹנוֹתַי.
מוּל הֶהָרִים הַשּׂוֹחֲקִים
אֲנִי פֶּרַח. אֲנִי הַר. אֲנִי רוּחַ.
וְאַתָּה הָאִישׁ שֶׁלִּי.

 

 

 adelina klain book

לִדְאוֹת

לִדְאוֹת רַמְזוֹרִים
בִּכְבִישׁ סוֹאֵן
גְּשָׁמִים זוֹעֲפִים
לְהִתְבַּלְבֵּל
בְּמַעֲלִית שְׁקֵטָה
שָׁמַעְתִּי הִמְהוּם קָטָן
מַבָּטְךָ -
מֵיתְרֵי בָּתִּים שׁוֹתְקִים
בְּשָׂדוֹת רְחוֹקִים
נִבָּטִים
יָצָאתִי לִשְׁאֹף אֲוִיר
צָפוּף כָּאן בָּעִיר.

 

 

 

לִטּוּף

פָּגַשְׁתִּי בִּצְלָלִית מַבָּטְךָ עַל פָּנַי
לְמַרְגְּלוֹת מַדְרֵגָה.
עֵינֵינוּ קָבְעוּ מִפְגָּשׁ.
עוֹד בְּטֶרֶם הֵאִיר כּוֹכָב
פִּרְחֵי הַבְּשָׂמִים הֵדִיפוּ נִיחוֹחַ כּוֹבֵשׁ;
שִׁנֵּי יַהֲלוֹמִים הִבְזִיקוּ
נִיצוֹצוֹת חִיּוּךְ חָבוּי בְּגֻמַּת לֶחִי.
פָּקַחְתִּי עֵינַי לְתוֹךְ רִיסִים
מַנְמִיכִים רַכּוּתָם
אֶל שְׂפָתַי הַגּוֹמְעוֹת.

 

 

 

סֻכּוֹת וְרִמּוֹנִים

אוֹתוֹ קַנְקַן
קָפֶה טוּרְקִי מַהְבִּיל
בְּפֶתַח עַכּוֹ! רֵיחַ יָם,
אֲנָשִׁים,
פֶּסְטִיבָל.
אוֹתוֹ קַנְקַן קָפֶה טוּרְקִי -
דָּגִים מְטֻגָּנִים -
בַּחוּרִים לְבוּשִׁים בְּעֵירוֹם!
בַּחוּרוֹת מְפַתּוֹת בְּבִגְדֵי גּוּף:
עֲגִילִים, צַמּוֹת, צִחְקוּקִים, לֵיצָנִים -
הֲמֻלָּה רַבָּתִי.
תֵּיאַטְרוֹן אַחֵר בַּמַּעֲלֶה וּבַמּוֹרָד;
הָעִיר הָעַתִּיקָה.
אוֹתוֹ קַנְקַן קָפֶה טוּרְקִי
מַהְבִּיל מִשֶּׁהָיָה.
סֻכּוֹת וְרִמּוֹנִים.

 

 

 

רַעְיוֹן

הָיָה מְעַנְיֵן לִרְאוֹת אֵיךְ שִׁיר אֶחָד קָטָן
מְפַלֵּס לוֹ נָתִיב לְלֵב אֲנָשִׁים,
חוֹדֵר עָמֹק עָמֹק כָּל כָּךְ
עַד מוּכָנוּתָם לְדַבֵּר עָלָיו,
לְהַבִּיעַ רַחֲשֵׁי לִבָּם.
לֹא. לֹא אֶת הַכֹּל כָּתַבְתִּי.
אַךְ תָּמִיד נִדְמֶה -
כְּמוֹ כָּתַבְתִּי עַל הַכֹּל.
אֵין זֶה כָּךְ, מִסְתַּבֵּר.
אִם כָּתַבְתִּי 'פַּרְפַּר'
לֹא רָשַׁמְתִּי אֶת רִבְבוֹת הַצְּבָעִים
בָּהֶן הוּא מִתְעַטֵּף.
גַּם לֹא צִיַּנְתִּי -
מִכְלוֹל אִפְיוּנָיו שֶׁל הַ'זַן',
לֹא הִתְמַקַּדְתִּי בְּעָרִים אוֹ בִּמְדִינוֹת
בָּהֶן הוּא מָצוּי.
לֹא הֶחְשַׁבְתִּי אֶת מֶזֶג הָאֲוִיר,
אוֹ דֶּרֶךְ הִתְרַבּוּתוֹ הַטִּבְעִית,
אֵיךְ הוּא נֶעְלַם כְּלֹא הָיָה?!
הַאִם פָּסַק הַשִּׁיר?
לֹא. כִּי הַשִּׁיר מִתְקַיֵּם:
לְצוּרוֹתָיו. לְרַעְיוֹנוֹתָיו. לְהֶבֵּטָיו.
כָּךְ גַּם הַפַּרְפַּר.

 

 

 

רִקּוּד הַצְּרָצַר

בְּהַצָּתָה פִּתְאוֹמִית בַּת חֲלוֹף הִבְחַנְתִּי
בְּמִקְסַם מַרְבַדֵּי גַּעְגּוּעַ, נִשְׁקָף מִמַּבָּט
בָּרִקּוּד הַסּוֹעֵר -
צְעָדֵינוּ קַלִּילִים, מִן הַסְּתָם.
לוּ הָיִיתָ שׁוֹאֵל: "לַיְלָה?"
הָיִיתִי מְשִׁיבָה: "בֹּקֶר."
חָשַׁבְתִּי לְנַעֵר עַצְמִי בְּנַדְנֵדַת יַלְדוּת
עַד שִׁכְרוֹן חוּשִׁים.
מָחָר אַשְׁכִּים לְהִתְעַשֵּׁת.
שְׁנֵינוּ - מֶרְחַק נַעֲלַיִם תּוֹעוֹת
מִדֶּלֶת סוֹבֶבֶת עַל צִיר, חוֹרֶקֶת לַבָּאוֹת,
אוֹ חַלּוֹן מִתְנַגֵּשׁ בְּקִיר, בּוֹעֵט בַּדְּפָנוֹת
בְּכָל זָוִית, שֶׁל אִי-רָצוֹן לְהִתְנַגֵּשׁ
הִתְנַגְּשׁוּת חֲזִיתִית, לֹא נִמְנַעַת.
אָז יָשַׁבְנוּ בַּחֹשֶׁךְ הַדּוֹמֵם,
הַשֶּׁקֶט הִפְרִיעַ לַצְּרַצָּרִים לְחַזֵּר:
פַּעֲמוֹנִים קְטַנִּים דִּנְדְּנוּ
בַּחֲצֵרוֹת הַנְּעוּלוֹת.
הַאִם זֹאת אַהֲבָה?!

 

השירים מספרה של אדלינה קליין "ריקוד הצרצר" הוצאת "עקד", 2009

 

 

 

כשֶּׁנֶּאֶמְרוּ הַמִּלִּים

מִלִּים אֵין לְהָשִׁיב
אֶל הַחֵיק כְּלֹא הָיוּ.
כשֶּׁנֶּאֶמְרוּ,
קָשֶׁה לִפְסֹעַ הָלְאָה וְלוֹמַר,
שָׁבַרְתִּי אוֹתָן
וְהִשְׁלַכְתִּין לְכָל רוּחַ.
מִלִּים לֹא נִתָּן לִשְׁבֹּר אוֹ לְהַעֲלִים
הֵן עוֹמְדוֹת כִּרְאִי
צְלוּלוֹת; בְּהִירוֹת; כְּפֶלֶג מַיִם זַכִּים
מִמַּעְיָן בְּרֵאשִׁיתִי
וּמַשְׁקִיפוֹת עָלֵינוּ מִכָּל עֵבֶר.

 

 

 

גֶּשֶׁר

הוּא רַק צִיּוּר שֶׁל סֻלָּם גָּבוֹהַּ
הַיּוֹצֵא מֵהַמִּדְרָכָה
וְרֹאשׁוֹ מִתְרוֹמֵם אֶל עַל
לְהַרְאוֹתְךָ שֶׁנִּתָּן לִבְנוֹת גֶּשֶׁר –
בְּשׁוּם מָקוֹם אֶחָד,
וְלַחֲצוֹתוֹ, בְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵר
וַעֲדַיִן לְהִשָּׁאֵר
שָׁפוּי וּמַמְצִיא.

 

 

 

שׁוּב צָצה צִפּוֹר

שׁוּב צָצה צִפּוֹר הַמַּחֲשָׁבָה הַטּוֹרְדָנִית
שֶׁל 'מְדִינִיּוּת הַיָּד הַקְּפוּצָה' הַקְּמוּצָה
הַמְאֻבֶּנֶת הַשְּׁבוּיָה בְּמַיִם קָרִים
שֶׁל כִּמְעַט וָואקוּם.
אַנְשֵׁי הַשֵּׁנָה, אֵינָם יְשֵׁנִים. כָּל הַיּוֹם חוֹשְׁבִים...
בְּלֵילוֹת רַבִים אֶת מַחֲשַׁבְתָּם בְּתוֹךְ הַכַּר.
בּוֹנִים פִּירָמִידוֹת חֲלוֹמִיּוֹת לֹא יִשּׂוּמִיּוֹת

אֶת מִי הֵם מְרַמִּים?
כֻּלָּם בְּתַחֲרוּת 'לְהַגִּיעַ אֶל הַגֶּשֶׁר' וְלַחֲצוֹתוֹ...
נִתָּן לְדַלֵּג עַל נִצְחוֹן הַתַּשְׁתִּיּוֹת
'הַלֹּא יִשּׂוּמִיּוֹת' (שֶׁל רַעְיוֹנוֹת מַעֲלֵי אָבָק).
נִתָּן לְיַשֵּׂם שְׁתִיָּה כְּבֵדָה בְּמַנְגְּנוֹן פָּאבִים –
הַנִּפְתָּחִים 'בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת'.
יַזָּמִים שֶׁל מְשַׁדְּרֵי 'אַקְטוּאַלְיָה', עֵרִים
וּמְרִיעִים בִּתְחוּשַׁת 'שִׁכְרוֹן הַחוּשִׁים'
לְתַשְׁדִּירֵי פִּרְסוּם חַסְרֵי הִגָּיוֹן
הַמְשָׁרְתִים אֶת עֲלוּת הַמָּסָךְ
אוּלַי, לִקְרַאת מַהְפָּךְ אֶפְשָׁרִי בְּהִשָּׂרְדוּת?
מְשַׁלֵּם הַמִּסִּים הַקָּטָן, מֵכִין אֶת הַקָּפֶה הַבֻּצִּי
בְּשֶׁקֶט עִקְבִי 'הָרוֹעֵשׁ' אֶת הַלַּיְלָה
בְּטֶרֶם יִטָּבַע בַּשִּׁטְחִיּוּת הַקּוֹלֶקְטִיבִית הַמְאֻבֶּנֶת
דָּבָר אֵינוֹ נָע לְלֹא רֹאשׁ הַמָּנוֹעַ הָרוֹעֵם
בְּמִרְדָּף חֲסַר הַפֵּשֶׁר אַחַר 'הַזְּמַן', שֶׁאֵינֶנּוּ נִמְדָּד
וְהַמָּמוֹן חֲסַר הָעֵרֶךְ, שֶׁאֵינוֹ מְאַפְשֵׁר פֻּרְקָן.

 

קישורים חיצוניים

אדלינה קליין בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מאמרים של אדלינה קליין באתר News1

על ספריה של אדלינה קליין "עצי האקץ" ו"ריקוד הצרצר" מאת עזרא מורד

 

אדלינה קליין ב"סופרים קוראים", ארכיון הוידאו של כלל סופרי ישראל של מרכז הספר והספריות ומפעל הפיס

 

חזרה לדף הראשי של סופ"ש שירה 43