רונן בלומברג

מסע הצלבronen blumberg

אָדָם אֲשֶׁר הִפְסִיד הַכֹּל
נִשְׁמָתוֹ חָפְשִׁיָּה

אָדָם אֲשֶׁר הַצֶּדֶק בָּגַד בּוֹ
הָאֱמֶת תְּנַחֲמוֹ

אָדָם אֲשֶׁר נִבְגַּד בִּידֵי בְּנֵי הָאָדָם
יִמְצָא שַׁלְוָתוֹ בְּאַהֲבַת הָאֵל

אָדָם אֲשֶׁר הָיָה שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל
שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם פְּתוּחִים בְּפָנָיו

אָדָם אֲשֶׁר כָּל חַיָּיו סָבַל
בַּסֵּבֶל קָנָה אֶת עוֹלָמוֹ לָעַד

כְּשֶׁאָנוּ מְאַבְּדִים הַכֹּל
וּמוּבָלִים עֵירֻמִּים בִּפְנֵי אֲסַפְסוּף
שׁוֹאֵג שׂוֹנֵא וְלוֹעֵג
לִקְרַאת הֲפִיכָתֵנוּ לִכְלוּם
אָז אָנוּ טְהוֹרִים וּמוּכָנִים כָּלִיל
לְרֶגַע הַגְּאֻלָּה.

 

 

 

אל תקנא

אַל תְּקַנֵּא בַּנּוֹף הַנִּשְׁקָף מֵחַלּוֹנְךָ
אַל תְּקַנֵּא בַּזְּרִיחָה וְלֹא בַּשְּׁקִיעָה
לֹא בַּגִּנָּה וּבַפְּרָחִים
אַף לֹא בַּדֶּשֶׁא הַיָּרֹק יוֹתֵר

אַל תְּקַנֵּא בַּנּוֹף הַנִּשְׁקָף מֵחַלּוֹן לִבְּךָ
אֶלָּא פְּתַח אוֹתוֹ וְהָיָה אֶחָד עִם הַחַיִּים...

 

 

 

האם ובנה

הָאֵם וּבְנָהּ הַקָּטָן – קַיָּמִים לָנֶצַח
בַּסְּרָטִים שֶׁל כָּל הַתְּקוּפוֹת
בְּסִרְטֵי ווֹלְט דִּיסְנִי וְצַ'ארְלִי צַ'פְּלִין יְשָׁנִים
בְּקוֹמֶדְיוֹת שֶׁל דֶנִי קֵיי
שֶׁעָבְרוּ תַּהֲלִיךְ טֶכְנִיקוֹלוֹר
וְנוֹתְרוּ צְעִירִים

הָאֵם וּבְנָהּ הַקָּטָן – קַיָּמִים לָנֶצַח
בְּבֵיתָם הַקָּטָן הַנָּעִים וְהַמּוּגָן
מוּל שִׁדּוּרֵי הַטֶּלֶוִיזְיָה הַחִנּוּכִית
בְּסוֹף שְׁנוֹת הַשְּׁמוֹנִים וּתְחִלַּת הַתִּשְׁעִים
שׁוֹקוֹ גְּלִידָה וְקוֹקָה קוֹלָה קָרִים
בְּקַיִץ שֶׁל אֹשֶׁר אֲשֶׁר אֵין לָדַעַת אֶת פִּשְׁרוֹ
שֶׁל כֵּיף אֲשֶׁר אֵין לָרֶדֶת אֶל סוֹפוֹ
אֶלָּא רַק לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת
כְּשֶׁהַבֵּן שֶׁגָּדַל כְּבָר
יַחְזֹר לְבַקֵּר בְּבֵית הוֹרָיו הַזְּקֵנִים
אָז יְגַלֶּה כִּי

 

 

 

מאחורי כל משורר

מֵאֲחוֹרֵי כָּל מְשׁוֹרֵר
עוֹמֵד מַשֶּׁהוּ חָסֵר
שִׁגָּעוֹן אוֹ מַחֲלַת נֶפֶשׁ
פֶּצַע מְדַמֵּם

מֵאֲחוֹרֵי כָּל מְשׁוֹרֵר
עוֹמְדִים גַּם הַטִּפְּשׁוּת
וְהַפָּתֶטִיּוּת
הַתְּלִישׁוּת שֶׁל זְמַן וּמָקוֹם
הִיבְּרִיס אוֹ חֲלוֹם יַלְדוּת
תִּסְכּוּל עָמֹק
אִינְפַנְטִילִיּוּת וּמֶגָלוֹמַנְיָה
נַרְקִיסִיזְם וּגְרָפוֹמַנְיָה

כֵּן כָּל אֵלֶּה
גַּם כָּל אֵלֶּה עוֹמְדִים
מֵאֲחוֹרֵי הַמְּשׁוֹרֵר וְהַשִּׁירָה
וְלַמְרוֹת זֹאת וְאַף עַל פִּי כֵן
יִמְחַל הָאֱלֹהִי לָאֱנוֹשִׁי
כִּי הַשִּׁירָה נִכְתֶּבֶת לְאֵלִים

 

 

 

נאהבתי

בִּימֵי טַל הַיַּלְדוּת
לִפְנֵי עִדְּנֵי הַשִּׂנְאָה
בִּימֵי טִיּוּלֵי הַשַּׁבָּת בַּפַּרְדֵּסִים וּבַגִּנּוֹת
לְיַד הַבַּיִת
הָיִיתִי נֶאֱהָב
הָיִיתִי נֶאֱסָף אֶל הָאַהֲבָה אֲשֶׁר אֵין לָהּ גְּבוּל
מְחֻבָּק עַל יְדֵי מִשְׁפַּחְתִּי
וְלֹא יָדַעְתִּי מָה רַב מַזָּלִי
בִּימֵי גַּן הָעֵדֶן שֶׁל הַיַּלְדוּת
לִפְנֵי עִדְּנֵי הַחֹלִי
הָיִיתִי מוֹצֵא אֶת שַׁלְוָתִי
בִּימֵי מַחֲלָתִי עַל סַפַּת הַסָּלוֹן
וְסָבָתִי הָיְתָה מְרַפֵּאת אוֹתִי בְּדַאֲגָתָהּ
הָיִיתִי נֶאֱסָף אֶל הַשַּׁלְוָה אֲשֶׁר אֵין לָהּ גְּבוּל

אָכֵן נֶאֱהַבְתִּי בְּחַיַּי
נֶאֱהַבְתִּי בִּידֵי הָאֵל

 

 

 

דיוקן עצמי

תְּמוּנָה יְשָׁנָה –
תְּמוּנַת דְּיוֹקַן אָדָם צָעִיר
מַבִּיט כְּיוֹדֵעַ כֹּל
מַבָּטוֹ נָמֵר הוֹלֵךְ לִטְרֹף אֶת הַחַיִּים
סִיגַרְיָה בְּזָוִית פִּיו
לָבוּשׁ בְּמֵיטַב מַחְלְצוֹתָיו
מְפַתֶּה אֶת הַמַּצְלֵמָה
יָהִיר כָּל-כָּךְ יָהִיר
דְּיוֹקַן הָאָדָם הַצָּעִיר
שְׂעָרוֹ טֶרֶם נָשַׁר טֶרֶם הִלְבִּין
בִּטְנוֹ טֶרֶם הִתְנַפְּחָה
שִׁנָּיו טֶרֶם הִצְהִיבוּ וְנִרְקְבוּ
שִׂכְלוֹ הֶחָרִיף וְהַצִּינִי
טֶרֶם קָהָה וְדָהָה
בְּגָדָיו הֵם בְּרוּחַ הָאָפְנָה וְהַתְּקוּפָה

חַכֵּה חַכֵּה אָדוֹן צָעִיר

 

 

 

אשפוז ראשון

הַטֶּלֶכַּארְט כְּבָר כִּמְעַט רֵיק מִשִּׂיחוֹת
וּבְיָד רוֹעֶדֶת הֵם מְחַיְּגִים אֶת הַמִּסְפָּר
מִישֶׁהוּ עוֹנֶה –
וְהֵם בּוֹכִים וּמִתְחַנְּנִים עַל נַפְשָׁם
עוֹמְדִים וְרוֹעֲדִים בֶּחָצֵר הַפְּנִימִית הָעֲלוּבָה
הַמְּלֵאָה זֻהֲמַת בְּדָלֵי סִיגַרְיוֹת וְעָדְפֵי סֶרַח
רֵיחַ חָרִיף שֶׁל שֶׁתֶן עוֹמֵד בָּאֲוִיר
מִתְחַנְּנִים שֶׁיָּבוֹאוּ לָקַחַת אוֹתָם הַבַּיְתָה
עַד אֲשֶׁר אֶחָד מֵאֵלֶּה שֶׁפַּעַם הֶאֱמִין בָּהֶם
אַבָּא אוֹ אִמָּא אוֹ סַבְתָּא
אָח אוֹ אוּלַי אָחוֹת
מַבְטִיחִים לָבוֹא לְבַקֵּר
מַבְטִיחִים שֶׁלֹּא שָׁכְחוּ אוֹתָם
שֶׁעֲדַיִן אוֹהֲבִים אוֹתָם וְחוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶם
וְשֶׁיּוֹם אֶחָד יִשְׁתַּחְרְרוּ מִשָּׁם
וְיָשׁוּבוּ הַיָּמִים הַטּוֹבִים
אֲבָל אַחַר סוֹף הַשִּׂיחָה אוֹטְמִים אֶת לִבָּם

 

 

 

כל המשפחות המאושרות

             "...כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת הַמְּאֻשָּׁרוֹת דּוֹמוֹת זוֹ לָזוֹ
               אַךְ הַמִּשְׁפָּחוֹת הָאֻמְלָלוֹת אֻמְלָלוֹת כָּל אַחַת עַל פִּי דַּרְכָּהּ..." (לב טולסטוי)

יֶשְׁנָהּ מִשְׁפָּחָה מְאֻשֶּׁרֶת
אֲשֶׁר אֵינָהּ יוֹדַעַת שֶׁהִיא מְאֻשֶּׁרֶת
מֻקְרֶנֶת בְּחַלּוֹן הַסָּלוֹן שֶׁלָּנוּ
בְּעִקָּר בִּימֵי שִׁשִּׁי וְשַׁבָּת אַךְ גַּם בְּיֶתֶר יְמוֹת הַשָּׁנָה
אָנוּ מְצִיצִים בָּהֶם מִבַּעַד לְקִרְעֵי בֵּיתֵנוּ הַבָּלוּי
וְלִבֵּנוּ נִצְבָּט וְאָנוּ מְקַנְּאִים וְאוּלַי אַף בּוֹכִים בִּפְנִים
וְאָנוּ אוֹמְרִים לְעַצְמֵנוּ
אֱלֹהִים כַּנִּרְאֶה אוֹהֵב אוֹתָם יוֹתֵר
חַיֵּיהֶם שְׁקֵטִים שִׁגְרָתִיִּים עַל מֵי מְנוּחוֹת

וּבְשִׁישִׂי בָּעֶרֶב כְּשֶׁהָאָב חוֹזֵר מִתְּפִלַּת הָעַרְבִית
כֻּלָּם יוֹשְׁבִים כְּמוֹ בְּנֵי מְלָכִים לִסְעוּדַת הַשַּׁבָּת
וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים וְהֵם עוֹשִׂים קִדּוּשׁ
וְאָנוּ רוֹאִים כָּל זֹאת וּמִתְגַּעְגְּעִים
לְבֵית אַבָּא וְאִמָּא וְלָאֹכֶל שֶׁל סַבְתָּא ז"ל
לְיַלְדוּתֵנוּ וְנַעֲרוּתֵנוּ שֶׁל פַּעַם
כְּשֶׁלֹּא יָדַעְנוּ שֶׁאָנוּ מְאֻשָּׁרִים
וְלֹא יָדַעְנוּ כַּמָּה טוֹב לָנוּ
לִפְנֵי הַחֲרָדוֹת הָאִשְׁפּוּזִים הַתְּרוּפוֹת וְהָרוֹפְאִים
לִפְנֵי שֶׁיָּצָאנוּ לְגוֹרָלֵנוּ בְּעוֹלָם אַכְזָר בְּלֵב חוֹשֵׁשׁ וּבְלֵית בְּרֵרָה
לִפְנֵי שֶׁהָאֹשֶׁר נִהְיָה מַדָּע בִּדְיוֹנִי עֲבוּרֵנוּ

יֶשְׁנָהּ מִשְׁפָּחָה מְאֻשֶּׁרֶת מוּל חַלּוֹנֵנוּ בַּסָּלוֹן
וּמִדֵּי פַּעַם אָנוּ מְצִיצִים בָּהֶם מִבַּעַד לְקִרְעֵי חַיֵּינוּ הַבְּלוּיִים.

 

השירים מתוך "המשוגע בעליית הגג", "ספרי עיתון 77", 2013

 

רונן בלומברג בלקסיקון הספרות העברית החדשה

יקום תרבות:  יוצר על סף השיגעון: הדחויים על פי רונן בלומברג

מנחם בן על שירתו של רונן בלומברג ב-nrg

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 40"