וַאֲנִי כְּבָר נוֹלַדְתִּי
"לְהַגֵּר זֶה כְּמוֹ לָמוּת וּלְהִוָּלֵד מֵחָדָשׁ"
וַאֲנִי מַה יָּכוֹל לַעֲשׂוֹת עִם שְׁנוֹתַי הָאֲבוּדוֹת
הַאִם יָכוֹל לְבַקֵּשׁ אוֹתָן שׁוּב
הַאִם יָכוֹל לְבַקֵּשׁ חַסְדָּן שֶׁל אֵלֶּה שֶׁחָלְפוּ
מִבַּעַד לְחַיַּי
הַאִם יָכוֹל אֲנִי לְבַקֵּשׁ אוֹתָן שֶׁיְּהַגְּרוּ אִתִּי
הַאִם יָכוֹל אֲנִי לִשְׂכֹּר אוֹתָן לִשְׁאֵרִית חַיַּי
כְּדֵי שֶׁיַּשְׁכִּימוּ אִתִּי אֶל בֹּקֶר מֻכָּר
לִרְאוֹת צִפֳּרִים עַל עֵץ שֶׁנָּטַעְתִּי
הַאִם אוּכַל לִפְרֹק אֶת רִגְשׁוֹתַי
בְּתוֹךְ שְׂדֵרוֹת הַהֲגִירָה
הַאִם אוּכַל לְתַרְגֵּם אֶת הַצְּבָעִים הַלֹּא-מֻכָּרִים
דֶּרֶךְ אִישׁוֹנַי
וַאֲנִי כְּבָר נוֹלַדְתִּי
יוֹם יוֹם אֲנִי כּוֹתֵב אֶת שֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לִקְרֹא
וְאַתָּה אָבִי לֹא יָדַעְתָּ אֵיךְ מָסַרְתָּ לִי אֶת הָאוֹתִיּוֹת
בְּיוֹמְךָ הָאַחֲרוֹן
לִפְנֵי שֶׁעָזַבְתָּ נָתַתָּ לִי אוֹתָן
אוֹתִיּוֹת שֶׁכָּל חַיֶּיךָ הַצְּעִירִים שַׂמְתָּ עַל שֻׁלְחַן הַדְּפוּס בְּטוּנִיס
תְּמוּרַת שָׂכָר יוֹמִי
וַאֲנִי קִבַּלְתִּי אוֹתָן בְּאַהֲבָה וּבִמְסִירוּת
מְנַסֶּה לִכְתֹּב לְךָ שֶׁעָשִׂיתִי מֵהֶן מִלִּים גַּם אִם לֹא בִּשְׂפַת אִמְּךָ
וְעָשִׂיתִי מֵהֶן מִשְׁפָּטִים לְפִי רוּחֲךָ
וְכָתַבְתִּי בָּהֶם שִׁירִים וְהֵבֵאתִי תְּמוּנוֹת לְהַרְאוֹת לְךָ
וְשַׁרְתִּי אוֹתָם לִכְבוֹדְךָ
וְאַתָּה לֹא יָדַעְתָּ
יַם הַמֶּלַח
כָּל שָׁנָה יוֹרְדִים בְּאוֹתָם מוֹרָדוֹת מְפֻתָּלִים
הַצֶּבַע הַצָּהֹב-חוּם מִשְׁתַּלֵּט עַל הַנּוֹף הַמִּדְבָּרִי
הַמְּקַבֵּל אֶת פָּנֵינוּ שׁוּב בְּשַׁאֲגַת נִצְחוֹן הַטֶּבַע
גָּוֶן מִתְחַלֵּף שֶׁל מַיִם מֵתִים,
כְּמוֹ מַרְאָה מְאֻבֶּקֶת,
מַזְכִּיר לִי אֶת הַצַּדִּיק מִסְּדוֹם
אֶת הַסֶּדֶק שֶׁל הַפְּלָנֶטָה
סֶדֶק שֶׁטָּרַף אֶת כֻּלָּם
מִלְּבַד אֶת מִי שֶׁיָּצָא כְּמוֹ סֵיסְמוֹגְרָף עַתִּיק
אוֹ אוּלַי חוּשׁ נֶעְלָם שֶׁאוֹתוֹ יֵשׁ לִמְעַטִּים
וְהֵם שֶׁיָּדְעוּ לְהִמָּלֵט מִמְּקוֹם הַסַּכָּנָה
וַאֲנַחְנוּ בָּאִים לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ בַּמַּיִם הַמֵּתִים
רוֹאִים אֶת הַבּוֹלְעָנִים הַמְּצִיצִים אֵלֵינוּ
מֵהַמִּדְבָּר וְנָוֵהוּ הָעַתִּיק
נִכְנָעִים לְתַאֲוַת הַחַיִּים שֶׁנִּשְׁכְּחָה מֵהַמָּקוֹם
שֶׁנִּרְדַּם סֶדֶק גַּעֲשׁוֹ וְנִרְדְּמָה לַהֶבֶת תְּשׁוּקָתוֹ
זוֹ שֶׁפָּרְצָה בַּיּוֹם הַהוּא
בּוֹ נִמְצָא הַצַּדִּיק
הָאַחֵר
הַמַּנְחֶה שֶׁל הַסַּדְנָא בִּקֵּשׁ לִכְתֹּב עַל הָאַחֵר
וְהָאַחֵר הוּא לֹא אֲנִי אָז אֵיךְ אֶכְתֹּב עָלָיו
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ עַל הַתּוֹרָה שֶׁאֶפְשָׁר לְלָמְדָהּ כֻּלָּהּ
עַל רֶגֶל אַחַת
אֲנַסֶּה לְסַפֵּר אֶת סִפּוּרִי:
לָדַעַת לָתֵת וְלָדַעַת לְקַבֵּל
זוֹהִי כָּל הַתּוֹרָה שֶׁלִּי עַל רֶגֶל אַחַת
וַהֲרֵי יֵשׁ שֶׁיּוֹדֵעַ לָתֵת אַךְ לֹא לְקַבֵּל
וְיֵשׁ אֶת הִפּוּכוֹ: יוֹדֵעַ לְקַבֵּל וְלֹא יוֹדֵעַ לָתֵת
וְהַגָּרוּעַ מִכֹּל הוּא אָחִי
לֹא יוֹדֵעַ לָתֵת וְלֹא יוֹדֵעַ לְקַבֵּל
השירים לקוחים מתוך "ספינות מותרות", הוצאת "עמדה", 2012
עיצוב עטיפה: צופית ברבי
*
צְבִיקָה הֵבִיא לַאֲחוֹתִי סַחְלָבִים
וְהַבַּיִת כְּבָר מָלֵא בָּהֶם, בִּצְבָעִים שׁוֹנִים.
וַאֲנִי כְּבָר כָּתַבְתִּי שֶׁהַסַּחְלָבִים כּוֹתְבִים
אֶת הַשִּׁירִים,
וּמַה יִּכְתְּבוּ עַכְשָׁו עַל הַבַּיִת
שֶׁבּוֹ נִשְׁזֶרֶת
צַמַּת הַחַיִים וְהַמָּוֶת?
*
וּכְשֶׁיָּבוֹא יוֹם הֻלַּדְתִּי אֶזְכֹּר
אֵיךְ הִקְפַּדְתְּ לְפָנַי
וּבְחוּשׁ הַהוּמוֹר שֶׁעָמַד לִרְשׁוּתִי
אָמַרְתִּי לָךְ, עֲדַיִן יָכוֹל גַּם אֲנִי
לְבָרֵךְ אוֹתָךְ
שֶׁהֲרֵי רַק יוֹם עָמַד בֵּינֵינוּ
וְעַכְשָׁו מָה
הַאִם נֶצַח יַעֲמֹד
*
תִּשְׁעָה בְּאָב
קְצָת מוּזָר בְּעֵינַי הַיּוֹם בּוֹ מְבַקְּשִׁים אוֹתִי לְהִתְעַצֵּב
וְאֵיךְ אוּכַל שֶׁשָּׁרוּי אֲנִי בְּעִצְּבוֹן אֲחוֹתִי
וְאֵיךְ אֶפְשָׁר עַתִּיק מוּל חָדָשׁ
לוּ רַק הָיִינוּ לוֹמְדִים מִכָּךְ
הָיִינוּ מְדַבְּרִים עַל הַיֻּהֲרָה הַגִּזְעָנוּת
וְשִׂנְאַת הַחִנָּם וּמְלַמְּדִים עַצְמֵנוּ מִנְהָגִים חֲדָשִׁים
כִּי אָז לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לָעֶצֶב
השירים מתוך "צלצול מאחותי", הוצאת עמדה 2015
רִים
אֲנִי נִזְכָּר בַּשֵּׁם רַזַאלָה מִיַּלְדוּתִי,
וְזוֹ הָיְתָה מֵהָעִיר נַאבֶּל בְּטוּנִיס.
עִיר הַנָּשִׁים הַיָּפוֹת, כָּךְ אָמְרוּ,
וְנִקְרֵאת הִיא רַזַאלָה וְיָפְיָהּ
נִרְאֶה מִשָּׁם,
מֵהָעִיר הַהִיא,
אֲלֵיהֶן עָלוּ לָרֶגֶל מֵרַחֲבֵי טוּנִיס הַיְרֻקָּה.
וְרִים זוֹ גַּם אַיָּלָה שְׁלוּחָה בַּמֶּרְחָבִים;
וּבְדַהֲרָתָהּ תָּעִיף אוֹתָהּ הָרוּחַ,
יִצְחַק לָהּ הַגֶּשֶׁם
וִינוֹפְפוּ לָהּ עַנְפֵי הָעֵצִים
וְהַצִּפֳּרִים תְּנַתֵּרְנָה לְעֵבֶר יַעֲדָן.
וְהִיא, רִים, חִיּוּכָהּ יִקְרָא לַחֹפֶשׁ
וְיָפְיָהּ עָטוּף בַּעֲטִיפַת חִיגַ׳אבּ צִבְעוֹנִית,
כַּעֲלֵי
הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל הַיֹּפִי
נסרין
מַה מַּשְׁמָעוּת שְׁמֵךְ? אֲנִי שׁוֹאֵל
וְהִיא עוֹנָה בְּחֵן הַיֹּפִי: ״וֶרֶד לָבָן״
וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי עַל וֶרֶד אַהֲבָה אָדֹם
וְהִיא בַּחֵן הַשֶּׁקֶט וּבִצְנִיעוּת מוֹרִיקָה
אֶת לבֶן אִישׁוֹנֶיהָ עוֹטְפוֹת עֵינֵי פֶּחָם
וַעֲלֵי כּוֹתֶרֶת מְחַגְ׳בִּים שְׂעָרָהּ הַכֵּהֶה
חוֹשֶׂפֶת הִיא קֶשֶׁת לֹבֶן חִיּוּכָהּ
וּמִלּוֹתֶיהָ כַּעֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת
שֶׁל הַוְּרָדִים הַלְּבָנִים
רִיהַם
אֵלֶּה הֵם הַטִּפְטוּפִים הָרִאשׁוֹנִים,
הִיא עָנְתָה לִשְׁאֵלָתִי עַל מַשְׁמָעוּת שְׁמָהּ;
וְאֵלֶּה הֵן הַנְּמָלִים שֶׁיּוֹצְאוֹת לְאַחַר
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן,
שֶׁיִּתְּנוּ לָךְ תּוֹדָתָן אֲנִי עוֹנֶה;
וְזוֹ אַתְּ שֶׁמְּסַמֶּנֶת אֶת חֹרֶף הַבְּרָכָה
שֶׁמֵּבִיא לָנוּ מַיִם יְרֻקִּים,
שֶׁצּוֹבְעִים אֶת חַיֵּינוּ בְּוָרֹד.
נַעֲרָה יָפָה מְטַפְטֶפֶת מִלּוֹתֶיהָ
בִּנְעִימוֹת שֶׁל גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן;
מְסַפֶּרֶת שֶׁהָרְתָה בִּימֵי הָרִיהַם
וְאֶת צֶאֱצָאֶיהָ מְבִיאָה
לִפְנֵי חַג הָרָמָדָאן
סָמוּךְ לְטִפְטוּף
אַחֲרוֹן.
מתוך "פועלים - סניף קלנסואה" עורכים רוני סומק ורן יגיל/ תרגום אחמאד עאזם, הוצאת עמדה 2017
קישורים חיצוניים
ספר הפרוזה ג'רבה מאת דוד ברבי, באתר 'עברית'
הבלוג של דוד ברבי באתר "בננות"
"ביקור בית" עם דוד ברבי על ספרו "מרחק נגיעה"
שיריו של דוד ברבי בבלוג של רני יגיל - מעריב nrg
על הספר "מרחק נגיעה" במדור "ספרים", עיתון הארץ
אילן ברקוביץ על שירתו של דוד ברבי
דוד ברבי מתוך ארכיון "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות ומפעל הפיס
"מישהו" – מילים: אבי אליאס ז"ל לחן: דוד ברבי
דוד ברבי שר שיר של רוני סומק "מכתב לגבריאל בלחסן". ציור רוני סומק
חזרה לדף הראשי של סופ"ש שירה 31