המצעד
כַּזַמָּר הַקוֹפֵץ אֶל קְהָלוֹ וְנִישָּׂא עַל יָדָיו
עוֹבֵר הַמִּצְעָד בּעִיר.
מָחָר מְהַגְּרִים כִּבְדֵי-רַגְלַיִם יְטַאטְאוּ אֶת הַשְּׁאֵרִיוֹת הַצִבְעוֹנִיוֹת
וַאֲחֵרִים יְלַקְטוּ מִפְּאַת-הַשָּׂדֶה אֶת הַבַּקְבּוּקִים הַמִּינֶרָלִיִים
וַאֲהוּבִי וַאֲנִי נֵלֵךְ כָּאן חֲבוּקִים
וְנִרְצֶה לִהְיוֹת שְׁכוּחִים כְּמוֹתָם.
מהמעון לנשים מוכות
כֵּמַבָּט מֵהֵשְּׁפֵלָה עַל הִינוּמַת הָעַרְפְּיחַ מֵעַל מִישׁוֹר הַחוֹף
הַחוֹשֶׂפֶת בְּחַדּוּת דָּבָר יָדוּעַ וּמֻדְחָק לַנִּמְצָא תַּחְתֶּיהָ
אַתּ מִתְבּוֹנֶנֶת מֵהַמֶּרְחָק עַל חַיַּיִךְ:
זָר לֹא יָבִין
כֵּיצַד כִּילָּה הוֹפֶכֶת לִכְלִיאָה מִבְּלִי שֶׁשַּׂמְתְ לֵב לִנְקוּדַּת הַמַּעֲבָר.
הַבְּרִיחָה לֹא תּהְיֶה שְׁלֵמָה:
לְאַחַר שֶׁהַגּוּף יַחְלִים,
גַּם אִם כָּל הַפְּסִיקוֹת יִהְיוּ לְטוֹבָתֵךְ
וְדַוְקָא אִם הַיְּלָדִים יִשָׁאֲרוּ אֶצְלֵךְ
פָּנָיו יוּטְחוּ בְּפָנֵיךְ
שׁוּב וְשׁוּב דֶּרֶךְ תְּוַאי פְּנֵיהֶם הַמְּשֻׁתָּפִים.
לְפָחוֹת יֵשׁ סִכּוּי שֶׁיִּגְדְּלוּ בַּאֲוִיר נָקִי.
בשובי
בְּשׁוּבִי אֲנִי מוֹצֵא אוֹתְךָ יָשֵׁן בְּמַעֲרֻמֶּיךָ
כִּשְׂדֵרַת הַכְּנִיסָה הַדִּקְלִית הַסְּגוּרָה לְמִקְוֵה-יִשְׂרָאֵל:
יוֹפִי שֶׁאֵינֶנוּ נָגִישׁ.
אַתָּה מִתְהַפֵּךְ בַּמִּטָּה וּמוּתִיר אוֹתִי דוֹרֵשׁ כְּרַבִּי יִרְמְיָה
הַתּוֹהֶה עַל הַגוֹזָל אֲשר רַגְלוֹ הָאַחַת מֵעֵבֶר לֵחֲמִישִים הָאַמּוֹת מֵהַשּׁוֹבָךְ
- אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִגְזוֹל אֶת שְׁנָתְךָ.
אַךְ אֵיבָרֶיךָ נוֹעֲצִים בִּי אֶת מַבִָּטָם:
גוּרִים בְּמִכְלָאָה הַמִּתְחַנְּנִים לְאִמּוּץ.
בעצם הייתה זו מכה שנייה
עוֹד לֹא הִסְפַּקְת לְהִתְרַוֵּחַ
לְהַחְסִיר מַהֲדוּרוֹת
לֹא הִסְפַּקְת לֹא לָקוּם בַּלַּיְלָה לְהַשְׁתִיק אֶת הַחֶסֶר בָּעֲרִיסָה הַפְּנִימִית
לִמְחֹּל לִי עַל אִי-יְצִיאָתִי מֵהַשֵּׁרוּת בַּשְּׁטָחִים עֲבוּרֵנוּ
עוֹד לֹא הִסְפַּקְת לֵהָנוֹת מֵהִתְקַלְּפוּת מַעֲטֵה קְשִיחוּתִי
כָּעוֹר לְאַחַר כְּוִיָה,
לֹא הִסְפַּקְתִי לַחְזוֹר לִהְיוֹת נוֹכֵחַ בֶּאֶמֶת
להשלים משפט
לִהְיוֹת לְלֹא זַעַם
וְזֶה בָּא
אֵיךְ לֹא – לֹא מַמָּש בְּמִילִים שְׁלֵמוֹת:
חִשּׂוּף מָהִיר וּבְּרוּטָלִי
שֶׁמָּחַק בְּאַחַת אֶת טִפּוּחָם שֶׁל פְּנֵי-שִׁטְחִי.
וְנִצַבְתְ שָׁם
שָׁנִים
מְסֻגֶּרֶת
חֲרֵדָה לְגַלּוֹת מַה יוֹפִיע עַכְשַׁו מֵהַדֶּלֶת
כְשֶׁאֶכָּנֵס בֶּאֱמֶת
עִם אִישִׁי.
על סף דלתך
עַל סַף דַּלְתְּךָ
הַיָּד מְאִטָּה אֶת תְּנוּעָתָהּ,
בוֹלֶמֶת אֶת תְּנוּפָתָהּ,
עַד שֶּׁנְּקִישּׁוֹתַי רָפוֹת מִכְּדֵי ששֶּׁתְּקַדִם אֶת פָּנַי,
נִסְיוֹן הַעֲצָמָתָן דּוֹעֵךְ:
מוֹרָא אֶצְבְּעוֹתַי עוֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל,
מֵעַי הוֹלְמִים בִּי,
מְצָאוּנִי בֵּין הַסּוֹבְבִים בָּעִיר בְּהִתְפָּרְצוּיוֹת מַעֲצָר,
בֶּהָלַת רַגְלַיִם יְחֵפוֹת,
סְרִיקַת חֲדָרִים עַד הַמַּטָּה הַמְּבֻקֶּשֶת:
סָדִין מַסְתִּיר כֻּתֹּנֶת-לַיְלָה רוֹעֶדֶת-מְכֻוֵּצֵת
וְעֵינַיִם-קְרוּמוֹת הַנִּפְעָרוֹת בְּעַל כָּרְחָן לְזִהוּי.
(מתוך "למרות שהמשורר הזהיר", הוצאת "גוונים", 2011)
לקוואפיס
לוּ הָיִיתָ כָּאן
בְּהֶצֵּף הַגֵּאוּת
הַאִם הָיְתָה זוֹ שְׁעָתְךָ לְהִתְגַּלֵּם?
הַאִם הָיִיתָ רוֹגֵעַ בְּאַהֲבָתְךָ בָּאוֹר הֶחָשׂוּף
בַּחֶדֶר הַקִּדְמִי, עַל הַמִּרְפֶּסֶת, בַּטַּיֶּלֶת?
הַאִם אֶחָד הָיָה נוֹתָר עִם שַׁחַר?
הַאִם הָיִיתָ מֵעִיד עַל הַמִּנְעָד עֲדֵי-עַד שֶׁל הַנּוֹכֵחַ
עַל הָאֹפֶק הַנִּשְׁקָף בְּעֵינָיו
עַל הָעֹנֶג בְּפָנָיו
עַל הַגַּעְגּוּעַ הַמַּקְדִּים פְּרֵידָה-עַד-עֶרֶב?
הַאִם הַזָּרוּת הָיְתָה נִדֶּפֶת
אוֹ שֶׁמָּא הָיְתָה מַצִּילָה בְּעִקְבוֹתֶיךָ
בּוֹנָה אֶת חוֹמוֹת הַפְרָדָתְךָ
טוֹוָה אֶת מְקוֹמְךָ בְּקַוֵּי-הַתֶּפֶר
בְּשׁוּקֵי הַהִתְחַכְּכוּת שֶׁל הַחַי
הָרוֹגֵשׁ, הַמִּתְקוֹמֵם,
הַמִּתְבַּהֵר עִם תְּנוּעָתוֹ?
שירה אחרֵי
וַיְהִי-אוֹר
"פִּטְרִיַּת-אָטוֹם"
אָמַר הָאָדָם
וְרוּחַ אֱלֹהִים תָּהָתָה עַל-פְּנֵי תְהוֹם:
"מַעֲשֵׂי יָדַי טוֹבְעִים בַּיָּם וְאַתֶּם אוֹמְרִים שִׁירָה?"
קישורים חיצוניים
ספרים של דניאל באומגרטן לרכישה באינדיבוק
חזרה לדף הראשי של סופ"ש שירה מספר 29