יעקב ברזילי

 

 

 

לֹא אֶכְתֹּב שִׁירִים לְעוֹלָםYaakov5

לֹא אֶכְתֹּב שִׁירִים לְעוֹלָם,

גַּם לֹא אַצְבִּיעַ בַּבְּחִירוֹת

לֹא אֲקַבֵּל פְּרָס יִשְׂרָאֵל,

וְלֹא אֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ

מִמְעוֹף הַצִּפּוֹר.

לֹא אֶתְגַּיֵּס לַסַּיֶּרֶת,

גַּם לֹא אָמוּת בְּמִלְחָמָה

לֹא אָבוֹא בְּשַׁעֲרֵי אִשָּׁה,

וְלֹא אֶרְאֶה אֶת בְּכוֹרִי נוֹלַד.

כִּי גַּם אֲנִי לֹא נוֹלַדְתִּי.

הָיִיתִי אָמוּר לִהְיוֹת

בְּנוֹ שֶׁל יַאנֶק, יַאנֶק גְּרִינְבֶּרְג,

זֶה שֶׁפְּגַשְׁתֶּם בְּהַר הָאֵפֶר,

שָׁם, בְּמַיְדַאנֶק.

 

הולחן בידי המלחין אהרון חרל"פ

 

 

אִמָּא רָעָה

עָמַדְנוּ בְּמִגְרַשׁ הַמִּסְדָּרִים בְּבֶּרְגֶּן-בֶּלְזֶן

וְצָפִינוּ בַּנְּעָרִים הַמִּתְנַדְנְדִים

עַל עַמּוּדֵי הַתְּלִיָּה.

אֲחוֹתִי חָשְׁבָה שֶׁנִּמְצֵאת בְּגַן – שַׁעֲשׁוּעִים

וְרָמְזָה לְאִמָּא שֶׁגַּם הִיא רוֹצָה לְהִתְנַדְנֵד.

וּכְשֶׁאִמָּא סֵרְבָה לָקַחַת אוֹתָהּ לַנַּדְנֵדוֹת

הִיא לָחֲשָׁה לָהּ בָּאֹזֶן:

"אֲנִי הֲרֵי יָדַעְתִּי שֶׁאַתְּ לֹא אוֹהֶבֶת אוֹתִי".

 

• זכה במקום ראשון בתחרות בינלאומית לשירה בהונגריה ב 1998

• הולחן בידי המלחינים אהרון חרל"פ וסופיה קיש

 

 

הַחִיּוּךְ

אַבָּא הִמְשִׁיךְ לְחַיֵּךְ מִלֶּחִי עַד לֶחִי.

הוּא לֹא הִפְסִיק לְחַיֵּךְ גַּם כְּשֶׁנִּפְתְחוּ שַׁעֲרֵי הַמַּחֲנֶה

וַעֲגָלָה רְתוּמָה לִשְׁנֵי סוּסִים כְּחוּשֵׁי בָּשָׂר

נִשְׂתָּרְכָה פְּנִימָה בַּעֲצַלְתַּיִם

לְכִוּוּן מִגְרָשׁ הַמִּסְדָּרִים.

פְּנֵי הַסּוּסִים דּוֹמוֹת הָיוּ לִפְנֵי אָדָם.

אַבָּא שָׁכַב עַל הַדַּרְגָּשׁ לְלֹא תְּנוּעָה וְרַק חִיֵּךְ.

הַסּוּסִים מָשְׁכוּ אֶת הָעֲגָלָה לְיַעַד קָבוּעַ מֵרֹאשׁ

מִבְּלִי שֶׁעֶגְלוֹן יִנְהַג בָּהֶם,

הָיָה בַּסּוּסִים הַלָּלוּ מַשֶּׁהוּ אֱנוֹשִׁי מְאֹד, נוֹגֵעַ לַלֵּב.

לְאִמָּא נִדְמֶה הָיָה שֶׁאַבָּא רוֹצֶה לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ

אֲבָל הוּא לֹא דִּבֵּר, הוּא כָּל הַזְּמַן חִיֵּךְ.

רַגְלֵי הַסּוּסִים דִּשְׁדְּשׁוּ בַּשֶּׁלֶג הַכָּבֵד

שֶׁכִּסָּה אֶת מִגְרָשׁ הַמִּסְדָּרִים.

כְּשֶׁהֵנִיחוּ אֶת אַבָּא עַל הָעֲגָלָה, חָשַׁבְתִּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קַר

וְעוֹד מְעַט פָּנָיו יִתְעַוְּתוּ מֵהַקֹּר הַמַּקְפִּיא,

אֲבָל זֶה לֹא קָרָה וְהוּא פָּשׁוּט הִמְשִׁיךְ לְחַיֵּךְ.

פָּחַדְתִּי שֶׁיְּקַבֵּל דַּלֶּקֶת רֵאוֹת,

אַךְ לֹא הֵעַזְתִּי לְהַגִּיד דָּבָר, שָׁתַקְתִּי.

כַּעֲבֹר זְמַן הֵנִיחוּ לְיַד אַבָּא

עוֹד מִישֶׁהוּ שֶׁפָּנָיו הִבִּיעוּ כְּאֵב

וְהָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁזֶּה יְקַלְקֵל אֶת מַצָּב רוּחוֹ,

הִתְבָּרֵר שֶׁגַּם הַפַּעַם טָעִיתִי

כִּי הַחִיּוּךְ לֹא מָשׁ מֵעַל פָּנָיו.

כְּשֶׁהֵבִיאוּ עוֹד אֲנָשִׁים

כְּבָר לֹא הָיָה מָקוֹם עַל מִשְׁטָח הָעֲגָלָה

וְשָׂמוּ אוֹתָם עַל הַגּוּף שֶׁל אַבָּא.

חָשַׁשְׁתִּי שֶׁהוּא יֵחָנֵק,

אֲבָל רָאִיתִי שֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ לְחַיֵּךְ

וְאָז שָׂמַחְתִּי שֶׁלְּפָחוֹת לֹא יִהְיֶה לוֹ קַר.

כְּשֶׁלֹּא הָיָה כְּבָר מָקוֹם בָּעֲגָלָה,

אַחֲרֵי שֶׁהֶעֱמִיסוּ עָלֶיהָ עֲרֵמָה גְּדוֹלָה שֶׁל אֲנָשִׁים

הִתְחִילוּ הַסּוּסִים לִמְשֹׁךְ אֶת הָעֲגָלָה לְכִוּוּן הַשַּׁעַר.

אִמָּא הֵרִימָה אֶת אֲחוֹתִי בִּזְרוֹעָהּ הַשְּׂמָאלִית

וּבִימִינָהּ לָפְתָּה אֶת יָדִי בְּחָזְקָה,

אַחַר-כָּךְ הִתְחַלְנוּ לִצְעֹד בַּשֶּׁלֶג הַטּוֹבְעָנִי

וְהָלַכְנוּ מֵאֲחוֹרֵי הָעֲגָלָה.

סַבָּא גָּרַר אֶת עַצְמוֹ מִימִינִי

אָחַז בְּיָדִי הַשְּׁנִיָּה וְאָמַר לִי:

" תַּגִּיד נֶכְדִּי תַּגִּיד אַחֲרַי"

וַאֲנִי אָמַרְתִּי אַחֲרָיו: "יִתְגַּדָּל וְיִתְקַדָּשׁ שְׁמֵי רַבָּא..."

וְנֹאד הַדְּמָעוֹת שֶׁל אִמָּא נִקְרַע

וְדִמְעוֹתֶיהָ הַבּוֹעֲרוֹת שָׂרְפוּ אֶת הַשֶּׁלֶג מִתַּחַת לְרַגְלֵינוּ.

כְּשֶׁנִּנְעֲלוּ הַשְּׁעַרִים בְּצֵאת הָעֲגָלָה

כְּבָר לֹא רָאִיתִי יוֹתֵר אֶת פְּנֵי אָבִי

רַק הַחִיּוּךְ שֶׁלּוֹ בִּצְבֵּץ מִתּוֹךְ עֲרֵמָה שֶׁל כְּאֵב.

 

 

הַשָּׁכֵן מִבֶּרְגֶן-בֶּלְזֶן

צֶלֶה הִיא עִיר צִיּוּרִית יְפֵהְפִיָה

מֵאַלְבּוֹם הַתְּמוּנוֹת שֶׁל הַטֶּבַע

תוֹשָׁבֶיהָּ סוֹגְדִים לְיֹפִי

כִּסְגוֹד אוֹתֶלוֹ לְדֶסְדֶמוֹנָה

אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָם

פַּעַם הָיִינוּ שְׁכֵנִים

בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה גַּרְתִּי בְּבֶּרְגֶן-בֶּלְזֶן

לַמְרוֹת הַקִרְבָה לֹא יָצָא לָנוּ לְהִפָּגֵשׁ

רָאִיתִי אוֹתָם מִבַּעַד לְגֶדֶר תַּיִל דּוֹקְרָנִי

נִהַלְתִּי אָז קְרָב מַגָּע עִם הַקֹּר

וְהֵם, מְכוּרְבָּלִים בִּמְעִילֵי פַּרְווֹת

לִוּוּ יְלָדִים קְטַנִּים לְבֵית הַסֵּפֶר.

 

בְּעוֹנַת הַהַפְשָׁרָה

עַל פִּי רֹב בִּימֵי רִאשׁוֹן, יְמֵי הַקַּרְנָבָל

תּוֹשָׁבִים שְׁטוּפֵי בִּירָה

רָקְדוּ בָּרְחוֹבוֹת,

אֶצְלֵנוּ הִתְקַיֵּם אָז טֶכֶּס רַב רֹשֶׁם

טֶכֶּס תְּלִיַּת יֶלֶד קָטָן

שֶׁגָּנַב סֶלֶק בְּהֵמוֹת

לְהָפִיג אֶת הָרָעָב

הַסֶּלֶק הָיָה מְיֹעָד לְכַלְבֵי שְׁמִירָה

שֶׁשָּׁמְרוּ עָלֵינוּ מִפְּנֵי זְאֵבִים רְעֵבִים

מְשׁוֹטְטִים בַּלֵּילוֹת.

 

לְיָמִים הִזְדַּמַּנְתִּי לְצֶלֶה

טִיַּלְתִּי בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ

נִפְגַּשְׁתִּי עִם מַכָּרִים וָתִיקִים

וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָם אִם הֵם זוֹכְרִים אוֹתִי

הַשָּׁכֵן מִבֶּרְגֶן-בֶּלְזֶן

"בֶּרְגֶן-בֶּלְזֶן?" שָׁאֲלוּ

"אֵיפֹה הַמָּקוֹם הַזֶּה?"

 

 

נִסָּיוֹן לְשֹׁחַד

כֹּל יָמַי הָיִיתִי שׁוֹמֵר חֹק.

מֵעוֹלָם לֹא חָצִיתִי כְּבִישׁ

בְּרַמְזוֹר אָדֹם,

גַּם לֹא בַּמִּדְבָּר

בַּחֲצוֹת הַלַּיִל.

לֹא הִלְבַּנְתִּי פְּנֵי אָדָם בָּרַבִּים

גַּם לֹא יָדִּיִתִי אֶבֶן בָּחַלָּשִׁים.

לֹא אֲנִי כָּתַבְתִּי

"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמְּךָ"

אֲנִי רַק הָיִיתִי

הַמּוֹצִיא לַפֹּעַל.

אֵין אִישׁ שֶׁדִּבַּרְתִּי בּוֹ סָרָה

גַּם לֹא הוֹצֵאתִי דִיבָּתוֹ רָעָה.

לֹא קִנֵּאתִי בְּחָכְמַת יָדִיד

גַּם לֹא חָמַדְתִּי יְבוּלֵי שדוֹתַיו.

וְדַוְקָא עַכְשָׁו

בּוֹאֲכָה גְבוּרוֹת

חָשַׁבְתִּי לְשַׁחֵד אֶת אֱלֹהִים

שֶׁיַּסְכִּים לִדְחוֹת, וְלוּ בִּמְעַט

טֶכֶּס הוֹרָדַת הַמָּסָךְ.

 

 

המשורר יעקב ברזילי בויקיפדיה

המשורר יעקב ברזילי בלקסיקון הספרות העברית החדשה

אלי הירש קורא שירה - על שירתו של יעקב ברזילי

הרצל חקק מראיין את המשורר יעקב ברזילי

 

יעקב ברזילי - מתוך ארכיון "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות ומפעל הפיס

You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

היצירה "עד מתי?" - יצירה מוסיקלית בת 5 שירים קצרים מאת יעקב ברזילי

בביצוע תזמורת אנסמבל סולני תל אביב, בניצוחו של ברק טל, ובקולה של זמרת הסופרן הבינלאומית קלייר מגנאג'י

You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 21"