רַק עַל עַצְמִי – לֹאצילום: שרון לנגר

           רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי.
                      רחל
רַק עַל עַצְמִי
– לֹא
יָדַעְתִּי.
חוֹפֵי פִּלְאִי
נוֹתְרוּ
בְּעִזְבוֹנָם.

אוֹרוֹת מְהַבְהֲבִים
הַרְחֵק
מֵעֵבֶר לְמָסַךְ
הַתַּעְתּוּעַ 

סִפּוּרֵי אֲחֵרִים לְסַפֵּר
לִמְּדוּנִי
עוֹלָמוֹת-לֹא לִי
מִקְלַעַת
אוֹר אַכְזָב.

שְׁבוּיָה

רְחוֹקָה מִלֵּב,
סְמוּיָה מִן הָעַיִן,
בְּמֶרְחָב שׁוֹמֵם
מִתַּחְבִּיר, מִלִּים
וְשָׂפָה.

שָׁנִים אַחֲרֵי הַשִּׁחְרוּר,
וַעֲדַיִן, הִנָּךְ
שְׁבוּיָה.

שִׁירִים לֹא מוֹדְדִים בְּמֶטֶר

שִׁירִים לֹא מוֹדְדִים בְּמֶטֶר
לֹא מְחַשְּׁבִים
מִלּוֹתָיו שֶׁל שִׁיר
רֹחַב הַמִּלָּה
בְּיַחַס לְאֹרֶךְ הַשּׁוּרָה
לֹא מַעֲלִים בָּרִבּוּעַ
לֹא מוֹצִיאִים שֹׁרֶשׁ
לֹא שׁוֹקְלִים
מִשְׁקַל הָאוֹתִיּוֹת
לֹא מְמִירִים בְּגִימַטְרִיָּה
וְלֹא נֶעֱזָרִים בְּנֻסְחָאוֹת
גַּם לֹא בְּטַבְלָאוֹת.

שִׁיר אֵינוֹ נִמְדָּד
אֶלָּא מוֹדֵד
אֶת הָעוֹלָם
בְּמִלּוֹתָיו

כְּשֵׁם שֶׁאַתְּ מוֹדֶדֶת
שִׂמְלָה אוֹ סְוֶדֶר,
כָּךְ תּוּכְלִי לָשֵׂאת בְּרֹאשׁ חוּצוֹת
לְכָל מָקוֹם
אֶת שֶׁאֵינוֹ מָדִיד
בְּמֶטֶר רָץ

לִרְקֹם חַיִּים

וְאֵיךְ תּוּכְלִי לַחְשֹׁב,
לִרְקֹם סִפּוּר חַיַּיִךְ,
בְּחוּטִים צִבְעוֹנִיִּים,
לְפִי רְאוּת עֵינַיִךְ,
אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הֻטְמַע בָּךְ הַמַּבָּט
שֶׁאוֹתָךְ מַדִּיר?

לְהִסְתַּכֵּל סְבִיבֵךְ
בְּמַבָּטֵךְ שֶׁלָּךְ

לַעֲטֹף עַצְמֵךְ
בִּרְדִיד חָכְמָה וְרֶגֶשׁ
שֶׁל אֲמִירָה בְּרוּרָה –

לְאַחַר שֶׁהִפְנַמְתְּ כְּבָר
אֶת שֶׁאֵינֵךְ?

הַאִם תּוּכְלִי לִמְחֹל?

הַאִם תּוּכְלִי לִמְחֹל
עַל דֶּרֶךְ מִתְאָרֶכֶת
עַל נֵטֶל זָר
שֶׁעַל כְּתֵפֵךְ הוּשַׂם,
עַל פְּרִי
שִׁפּוּט, קִטְלוּג, אַשְׁמַת
מִגְדָּר, מוֹצָא, וְצֶבַע –
שֶׁלֹּא הָיָה שֶׁלָּךְ?

הַאִם תַּצְלִיחִי לִתְפֹּס
חֲזָקָה מְחֻדֶּשֶׁת
עַל הֲוָיָתֵךְ,
לְאַמֵּץ נָשִׁיּוּתֵךְ וּמוֹרַשְׁתֵּךְ,
עַל מָה שֶׁבְּטָעוּת
וּמִתּוֹךְ מִשְׂחֲקֵי הַכּוֹחַ
נֶחְשָׁב חֻלְשָׁה?

שֶׁהֲרֵי, בְּעֶצֶם הֱיוֹתֵךְ
אַתְּ
טְמוּנָה עָצְמָה.

בֵּין הַשְּׁתִיקוֹת

אֶת שְׁתִיקָתִי הָרִאשׁוֹנָה,
שְׁתִיקָתָן שֶׁל נָשִׁים,
לָמַדְתִּי עוֹד בְּגִיל יַנְקוּת.
דַּרְכָּהּ, כָּךְ נֶאֱמַר,
יָכֹל הַיֹּפִי הַנָּשִׁי לִזְהֹר בְּרֹךְ.
אִם לֹא נֵחַנְתְּ בּוֹ,
מוּם כָּבֵד הוּא הַדָּבָר,
אֲבָל לְתַקְּנוֹ תּוּכְלִי
בְּאַמְּצֵךְ מִדּוֹת שֶׁל עֲנָוָה
וְחֵן.

אֶת שְׁתִיקָתִי הַשְּׁנִיָּה,
שְׁתִיקַת הַבּוּז
מוּל עָוֶל מִתְמַשֵּׁךְ וְאִי-הַצֶּדֶק,
לִמְּדָה אוֹתִי הַדֶּרֶךְ
בַּמֶּרְחָבִים בָּהֶם
גַּם אִם תָּרִימִי קוֹל –
הוּא לְאִטּוֹ יִגְוַע.
מוּל חֹסֶר קֶשֶׁב
וַאֲטִימוּת מִמְשָׁל.

אֶת שְׁתִיקָתִי הַשְּׁלִישִׁית,
שְׁתִיקַת הִתְבּוֹנְנוּת נוֹכַחַת,
גִּלִּיתִי לְאַחַר שֶׁמָּצָאתִי
אֶת קוֹלִי.

בֵּינוֹת לִשְׁלוֹשָׁה סוּגֵי שְׁתִיקָה
שׁוֹכֵן עַכְשָׁו כְּאֶפְשָׁרוּת קַיֶּמֶת
הַקּוֹל שֶׁבְּמַאֲמָץ נִקְנָה

השירים מתוך "לפרוש כנף", ספרי עיתון 77, 2021

קישורים חיצוניים

בלקסיקון הספרות העברית החדשה 
שלומית ליר באתר "עברית"
שלומית ליר באתר "מאזניים"

הזנת תוכן: 7.12.22
חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 104"