לימור אזולאי

מבעד לחרך הדלת ראיתיlimor azulaiצילום: גיל נחושתן

מֵצַח לְמֵצַח אַף לְאַף
יְשׁוּבִים אָבִי וְאִשְׁתּוֹ
עַל מִטַּת חָלְיָהּ,
נוֹשְׁמִים בְּקֶצֶב טִפְטוּף הַמּוֹרְפְיוּם.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ
הוּא לֹא אָמַר לָהּ.
אַהֲבָה, מָה לָהּ וְלַמִּלִּים. וּלְמִלִּים.

 

 

 

סוף סוף

כְּמוֹ אֵצֶל כֻּלָּם
הַנִּסּוּי הַחֶבְרָתִי קוֹרוֹנָה הִצְלִיחַ לִי,
כְּמוֹ שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי אָמַר, אַתְּ חֵלֶק מִקּוֹלֶקְטִיב!
זֶה לֹא פָּסַח עָלַי,
גַּם אֲנִי, כָּל יוֹם מְנַקָּה, מְבַשֶּׁלֶת, אוֹכֶלֶת וְאוֹכֶלֶת
אוֹגֶרֶת רֵזֶרְבוֹת בְּשַׂר אָדָם.
בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן מוּל הַפַּחַד מְמַלְּאָה אֶת חֶלְקִי בְּסֵדֶר הַיּוֹם הֶחָדָשׁ:
הַמֶּלֶךְ בָּנָה לָנוּ מִבְצָר סְבִיב הָאָמִיגְדָלָה,
דָּחַס אֶת כֻּלָּנוּ פְּנִימָה.
הַמֶּנְטוֹרִים עוֹלִים עַל הַבָּמָה בָּזֶה אַחַר זֶה:
הִכָּנְסוּ, הִכָּנְסוּ! הִזְדַּמְּנוּת
לְמָרֵק אֶת הַפָּנֶלִים, אֶת הַלֵּב.
בְּדִיּוּק לִפְנֵי שֶׁהַנִּסּוּי הִתְחִיל, הֶחְלַטְתִּי לָצֵאת אֶל הַשְּׁכוּנָה:
בּוֹאוּ, חֲבֵרִים, אַתֶּם מֻזְמָנִים אֵלַי לְסִיּוּר בִּפְנִים,
כְּבָר חֲמִשִּׁים שָׁנָה אֲנִי דְּחוּסָה כָּכָה,
סְגוּרָה בְּלִי חוּץ.
עַכְשָׁו כֻּלְּכֶם כָּמוֹנִי, אֲבָל אֲנִי כִּמְעַט אַתֶּם. הסר פסיק
לְכָל אָדָם יֵשׁ רֶגַע שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַחְלִיט –
לִמְרֹד אוֹ לְצַיֵּת.
אָז סוֹף סוֹף אֲנִי כְּמוֹ כֻּלָּם,
מְכַסָּה אֶת פָּנַי וְשׁוֹתֶקֶת.

 

 

 

זו לא רק אני

מְשׁוֹטֶטֶת עַל הַגַּגּוֹת, יוֹנֶקֶת מֵהָאֲרֻבּוֹת
אֶת עֲשַׁן הַקִּיּוּם, צַעֲקַת אִמָּהוֹת,
מַשְׂטֵמַת אַחִים, בְּגִידוֹת אוֹהֲבִים –
כָּל מָה שֶׁאֵינֶנּוּ מָוֶת,
כָּל פִּיחַ הַחַיִּים.

 

 

 

לוּ הייתי

אַבָּא שֶׁלִּי אָסַף שְׁעוֹנִים.
אֶת שְׁעוֹנָיו אָהַב יוֹתֵר מִילָדָיו,
יָדַע לְתַקֵּן מָחוֹג שֶׁנִּשְׁבַּר, גַּלְגַּל שִׁנַּיִם שֶׁנִּשְׁחַק
לִמְתֹּחַ, לְכַוֵּן, לִצְבֹּעַ, לְהַחְזִיר
חַיִּים לְשָׁעוֹן שֶׁשָּׁבַק.
לוּ רַק הָיִיתִי שָׁעוֹן תַּחַת יָדָיו.
לִבִּי הָיָה פּוֹעֵם בְּקֶצֶב סָדִיר
וּבְכָל שְׁעַת חַיִּים הָיָה מְצַלְצֵל בִּי
פַּעֲמוֹן אַהֲבָה.

אַבָּא לִמֵּד אוֹתִי לִקְרֹא שָׁעוֹן.
אַף פַּעַם מֵאָז לֹא שָׁאַל אוֹתִי מָה הַשָּׁעָה,
וְלֹא תִּקֵּן אֶת הַזְּמַן שֶׁאָבַד.

 

 

 

צלע

כְּבָר חָשׁוּךְ אָמַרְתָּ, בּוֹאִי רְדִי אֵלַי.
מָשַׁכְתִּי בְּחוּטֵי כַּדּוּרִי הַפּוֹרֵחַ
וְקָרָאתִי אֵלֶיךָ: בּוֹא לְתוֹכִי.
בְּאִישׁוֹן רָחָב מְזֻגָּג בִּתְשׁוּקָה
דָּבַקְתָּ בְּגוּפִי וַאֲנִי – בְּגוּפְךָ,
וּכְמוֹ אֵין מָחָר הָיִינוּ לְבָשָׂר,
נֶפֶשׁ אַחַת.

בַּבֹּקֶר אַתָּה לְבַד
עִם צֶלַע חֲסֵרָה, שׁוֹתֶה קָפֶה
מֵהַגַּרְגִּירִים הָאַחֲרוֹנִים בַּקֻּפְסָה.
כּוֹסִי עַל הַשַּׁיִשׁ,
מְחַכָּה, רֵיקָה.

 

 limor azulai book

 

מתחת כל אבן

בַּת שֵׁשׁ לָמַדְתִּי לִפְתֹּחַ אֶת הַמִּטָּה שֶׁלְּצִדִּי,
לִפְרֹשׂ בָּהּ כְּתֹנֶת זָהָב,
וּבַכְּתֹנֶת – אֶת אִמָּא, שֶׁתָּאִיר לִי אֶת הַלַּיְלָה.
בַּת עֶשֶׂר לִמֵּד אוֹתִי אַבָּא
לִצְלֹחַ מַעַבְרֵי חֲצִיָּה לְבַדִּי, לִנְסֹעַ לְבַד
אֶל לִבָּהּ הַסּוֹאֵן שֶׁל הָעִיר הַגְּדוֹלָה.
בָּאוֹטוֹבּוּס מָצָאתִי תָּמִיד
אֶת אִמָּא לָשֶׁבֶת לְצִדָּהּ.
בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלִּי
הָיָה רֵיק. אִישׁ לֹא כָּתַב לִי זִכָּרוֹן,
חוּץ מֵהַחֲבֵרָה שֶׁלִּי צִילִי, שֶׁכָּתְבָה לִי
"נְשִׁיקָה בַּמֵּצַח", לַמְרוֹת שֶׁכֻּלָּם אָמְרוּ
שֶׁהִיא לֹא קַיֶּמֶת.
בַּת שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה הָיִיתִי אִמָּא שֶׁל מִישֶׁהוּ
כִּמְעַט. חַיִּים שֶׁלִּי, רַק אַתָּה אִתִּי, הָיִיתִי לוֹחֶשֶׁת לוֹ,
לָעֻבָּר שֶׁהֻפַּל.

עַכְשָׁו אֲנִי יַלְדָּה גְּדוֹלָה, וְאַתָּה שׁוֹאֵל
אֵיךְ אֲנִי צוֹלַחַת אוֹתְךָ.
אַתָּה מֵבִין, אֵין לִי בְּרֵרָה –
אַחֲרֵי כָּל אֶבֶן שֶׁאֲנִי הוֹפֶכֶת בְּךָ
וּמְגַלָּה עַקְרָב, אֲנִי חוֹזֶרֶת
לַמְּאַהֵב הַדִּמְיוֹנִי שֶׁלִּי,
שֶׁמִּתַּחַת כָּל אֶבֶן שֶׁהוּא הוֹפֵךְ בִּי
מְגַלֶּה זָהָב.

 

 

 

חולפת

רְאִי, אִמָּא, אֲנִי בַּת חֲמִשִּׁים,
גְּדוֹלָה מִמֵּךְ בְּאַחַת-עֶשְׂרֵה שָׁנָה!
לְעוֹלָם לֹא אֵדַע לְמִי אֲנִי דּוֹמָה עַכְשָׁו.
אֶת שׁוֹאַת שְׁתִיקָתוֹ שֶׁל אַבָּא שָׂרַדְתִּי בֵּינְתַיִם –
אַתְּ לֹא, גַּם לֹא שִׁפְעַת שְׂעָרֵךְ הַזָּהֹב.

אֲנִי אֶת שְׂעָרִי קָצַצְתִּי,
עֲנָת אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה גָּזְזָה אֶת שֶׁלָּהּ בְּגִיל אַרְבָּעִים,
רֶגַע לִפְנֵי שֶׁתַּעֲשֶׂה זֹאת הַכִימוֹתֶרַפְּיָה.
אֲנִי כְּבָר גְּדוֹלָה מִמֶּנָּה הַיּוֹם בִּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים.
בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי חוֹלֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּרְאָה אֲנִי רוֹאָה
אוֹתָהּ. כְּמוֹ פְּרוֹמוֹ שֶׁל סֶרֶט אֵימָה –
זוֹ הִיא אוֹ אֲנִי?
אִם אֲגַדֵּל שֵׂעָר, אוּלַי אֶרְאֶה בַּמַּרְאָה אוֹתָךְ.
הַאִם אֶרְאֶה אוֹתִי?

השירים מתוך הספר "סימני חיים" עיתון 77, 2021

 

קישורים חיצוניים

לימור אזולאי בבטאון לוחמי הגיטאות
הספר "סימני חיים", עיתון 77
לימור אזולאי באנתולוגיה "ערה ביער", האתר של נילי דגן
עיון בספר 'סימני חיים' למשוררת לימור אזולאי, "קול ההמון"
"סימני חיים" באתר "פיוט"

 

הזנת תוכן: 4.12.22
חזרה לדף הראש "סופ"ש שירה 104"