בַּחֲלוֹמִי אֶרְאֶה
קַרְנֵי עַרְבַּיִם
הֶאֱדִימוּ אֶת
הַחֶדֶר.
בְּפָנַיִךְ הִשְׁתַּקְּפָה חוּשָׁנִיּוּת
שֶׁפָּג תָּקְפָּהּ.
עָזַבְתְּ לָךְ
עִם זַרְחַן הַשָּׁעוֹת
בֵּין הַצְּלָלִים שֶׁיָּרְדוּ
עַל הַחֶדֶר.
נוֹתַרְתִּי עִם שִׂפְתֵי
מְחוֹגָיו
לָסֹב עִמָּם אֶת
הַלַּיִל.
בַּחֲלוֹמִי אֶרְאֶה אוֹתָךְ
עִמִּי
בְּאַשְׁמֹרֶת לַיְלָה
בֵּין גַּחְלִילֵי סִיגַרְיָה
מְרַצְּדִים בְּפִיךְ
וּבֵינֵינוּ גֶּשֶׁר חֲבָלִים
מַרְעִיד לִפְסִיעוֹתֵינוּ.
עִם בֹּקֶר
זוּג יוֹנִים כִּרְבְּלוּ
רֹאשׁ בְּצַוָּאר בְּהֶמְיָה
רַכָּה
עַל אֶדֶן חַלּוֹנִי.
בָּכוּת
מִתְרוֹמֵם מִמַּעַל
לַהֶרְגֵּל.
מְטַהֵר נַפְשׁוֹ
בֵּין סִיבוּב וְעוֹד
סִיבוּב
שֶׁל מַאֲבָק.
בִּשְׂדוֹת הַקְּרָב.
צוֹפֶה
הַכֹּל זָר וּמוּזָר
כְּאִלּוּ
לֹא רָאָה מֵעוֹלָם.
הֲתִצְעַק הָאֲדָמָה לַמַּחְרֵשָׁה?
הֲיִצְהַל הַכֶּלֶב כְּאֵב?
מָה?
לָמָּה?
כֵּיצַד?
אֶרֶץ וְשָׁמַיִם
זָכָר וּנְקֵבָה
הַאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיוּ?
וּמָה טַעַם הַקִּיּוּם
שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא
הָיָה.
שׁוֹאֵל עַל הַבָּכוּת.
וְהַבְּרִיאָה מְאִירָה
לוֹ.
מְלַמֵּד זְכוּת
מְלַמֵּד זְכוּת עַל
רַע בָּעוֹלָם.
כְּשֶׁפּוֹגֵשׁ אִישׁ
פָּרַח כִּשְׁרוֹן
תִּפְאֶרֶת הַיֶּדַע
הַמִּתְגּוֹלֵל בְּפִנָּה
אַפְלוּלִית,
מְאַבֵּד אֶת כּוֹחוֹתָיו
עַל פַּת לֶחֶם.
כַּעֲסִי לַפֶּתַח יִרְבַּץ
אֵינִי מוֹצֵא טַעַם
וְחָשׁ בְּעֶלְבּוֹנוֹ שֶׁל
הָעוֹלָם.
אָזְלַת הַלָּשׁוֹן
בְּקָרְאִי בַּתָּנָ"ךְ וּבְפֵרוּשָׁיו
קוֹל רוּחַ קוֹדֵר
מַקִּישׁ בְּחַלּוֹן חַדְרִי
מְקַעְקֵעַ שְׂפָתִי.
חָשׁ בְּעֶלְבּוֹן לְשׁוֹנִי.
אָנוּס לְהַמְתִּין
יָמִים גְּדוּשִׁים רַבִּים
צָנוּף בֵּין נַחֲשֵׁי מִלִּים.
עַד שֶׁפָּג טַעַם הַקְּדֻשָּׁה.
שָׁב לְגַמְגֵּם
כְּבָרִאשׁוֹנָה.
יַלְדוּת
גַּג – כַּרְבֹּלֶת אֲדֻמָּה.
גֶּדֶר בּוּגֶנְוִילְיָה
סוֹבֶבֶת.
רֵיחַ אֶשְׁכּוֹלִית וְתַפּוּחַ
רֵיחַ אַבְקַת פְּרָחִים
נוֹזֵל מִן הַקִּירוֹת.
הֶבֶל חֲלַב עֵז
בַּנְּחִירַיִם.
שֶׁמֶשׁ בַּבַּיִת
בִּשְׁתִיקָתָהּ בִּשְּׁלָה
תַּבְשִׁיל.
יָרֵחַ פָּרַשׂ כְּנָפָיו
עַל צְלִילֵי רָזִין שֶׁל
אָקוֹרְדְּיוֹן בִּידֵי אָחִי.
עַל יִבּוּב כִּנּוֹרוֹ
צוֹהֵל מָרוֹר.
דֻּבִּי הַכֶּלֶב רוֹבֵץ
לְיַד מְלוּנָתוֹ
מִתַּחַת
לָאִזְדָּרֶכֶת,
בַּלֵּילוֹת עֲטַלֵּפִים
סוֹעֲדִים פִּרְיוֹ
בִּמְחוֹלוֹת מַחְשָׁךְ.
אֲדָמָה יְחֵפָה חוֹפֶנֶת
פַּקְעוֹת דַּלְיָה.
אָבִי חָרַשׁ אֶת הַחֶלְקָה
הַבְּתוּלָה
בְּעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת יוֹגְבוֹת.
גְּדִי קִפֵּץ וְצָהַל בַּחֲצֵרֵנוּ
עַד בּוֹא לַהַב פֶּסַח
בְּיָדוֹ שֶׁל צָדוֹק
הַשּׁוֹחֵט.
אָזְנַי צָוְחוּ וּבָרְחוּ
מֵאֲחוֹרֵי קִירוֹת וּדְלָתוֹת
וּתְרִיס סָגוּר.
יָמִים מְתֻיָּקִים
בְּאַלְבּוֹם לִבִּי.
הַחְמָצָה
בְּתַת-הַהַכָּרָה
נִגַּנְתִּי בְּתֻפִּים
מְחֻשְׁמָלִים.
בִּפְעִימוֹת לֵב שְׁעוֹנִי.
בְּבֶלֶם מַעֲצוֹרֵי הַמִּלִּים.
טִפַּסְתִּי בֵּין אֲמִירִים
וְאֵין עֵצִים.
בֵּין גַּלְגַּלֵּי הַצֶּדֶק
בֵּין גַּלְגַּלֵּי כְּלִמָּה
וּכְסִיל.
כְּשֶׁפְּסַנְתֵּר מְכֻשָּׁף
צוֹעֵק בְּכָל מְנַעַנְעֵי לֵב.
צְלִילֵי בֵּית יַלְדוּת
אֵם נָכָה מַנְדּוֹלִינָה
אָח אֶפִּילֶפְּטִי
כִּנּוֹר
פְּסַנְתֵּר
אָקוֹרְדְּיוֹן.
הַמַּנְגִּינָה בְּבֵית נִשּׂוּאַי
הָלְכָה לַמִּדְבָּר הַלָּבָן
עִקְבוֹתֶיהָ בְּחוֹל הַשָּׁעוֹת
אָבְדוּ.
חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ
שִׁירִי הוּא חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ
עִם מִשְׁפָּחָה
סְבִיבָה
בְּנֵי הָאָדָם הַסּוֹחֲפִים
בִּמְרוּצָתָם
עִם בּוֹרֵא עוֹלָם
עִם עַצְמִי
הַשָּׁרוּי תָּמִיד בְּהַמְתָּנָה
בְּנִבְכֵי יָמִים
גְּלוּיִים
סְמוּיִים
וַחֲלוּלִים
מוּל חֲלוֹמוֹת וּקְלַסְתֵּרֵי
פָּנִים נֶעֱלָמִים.
נַעַל שֶׁצּוֹנַחַת עִם שְׁקִיעַת חַמָּה
בְּלִי נַחַת
וּמַחְשְׁבוֹת שָׁוְא הַחוֹזְרוֹת
לִצְבֹּט מַבָּט.
השירים מתוך "לתלות שבילי שמים", צבעונים הוצאה לאור, 2021
אָבוֹקָדוֹס
פָּרַסְתִּי לִי פְּרוּסוֹת אָבוֹקָדוֹס,
כְּמוֹ שֶׁאִמָּא נָהֲגָה לִקְרֹא.
הוֹסַפְתִּי קִצּוּצֵי בָּצָל הָאָסוּר
עָלַי,
מָעַכְתִּי בֵּיצָה קָשָׁה בְּמַזְלֵג יָשָׁן
שֶׁנּוֹתָר מִבֵּית הוֹרַי.
טִפּוֹת שֶׁמֶן זַיִת שֶׁנָּסַכְתִּי
נִצְנְצוּ לָהֶם עִם דֶּמַע בְּעֵינַי.
דְּמוּת אֲחִי עוֹלָה בִּי
כְּשֶׁהֵבֵאתִי לוֹ,
אָבוֹקָדוֹס,
מַחֲנוֹת הַ"פְּרִימָדוֹנָה" שֶׁהָיְתָה
בְּסָמוּךְ לְבֵית הָאָבוֹת.
שֶׁשָּׁהָה בּוֹ בִּשְׁנוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת.
לֹא סִיֵּם לֶאֱכֹל ,עַד שֶׁלִּקֵּק
כָּל אֶצְבַּע וְאֶצְבַּע.
תּוּגָתוֹ פָּגָה,
בַּגַּאֲוָה סִפֵּר לְבָאֵי בֵּית הָאָבוֹת
עַל עֲצֵי הָאָבוֹקָדוֹס.
וּשְׁתֵּי עֵינָיו בָּרְקוּ.
נִזְכַּרְנוּ בַּחֲצַר יַלְדוּתֵנוּ בָּהּ
צָמְחוּ שְׁנֵי עֲצֵי אָבוֹקָדוֹס
עֲנָקִיִּים.
אָחִי וַאֲבִי
דִּשְׁנוֹ ,קָבְרוּ אֶת עֲלֵיהֶם שֶׁנָּשְׁרוּ
בְּגֻמּוֹת הַהַשְׁקָיָה שֶׁמִּסָּבִיב.
אֶת גִּזְעָם צָבְעוּ בְּסִיד לָבָן,
הָיוּ לָנוּ כִּשְׁתֵּי דּוֹדוֹת טוֹבוֹת.
גַּם הַשְּׁכֵנִים בָּאוּ עִם מַגְרֵפוֹת אֲרֻכּוֹת
לִקְטֹף מִפְּרִי הַמְּגָדִים שֶׁנִּשָּׂא.
וְלֹא הָיָה טָעִים מִמֶּנּוּ.
עִם כַּף אָסַפְתִּי אֶת הַמִּרְקָם שֶׁהֵכַנְתִּי
עַל פְּרוּסוֹת לֶחֶם הַקִּינוֹאָה,
זִכְרוֹנוֹת בֵּית אַבָּא עוֹלִים בִּי
וּמְטַּבְּלִים
אֶת כָּל אֲרוּחָתִי.....
השיר מתוך "ימים רעולים", צבעונים הוצאה לאור, 2021
קישורים חיצוניים:
הזנת תוכן: 06.04.24
