חנה סולטן ברק

מחוץ למיםhana-sultan

כֵּיצַד נַעֲשֵׂיתִי הָאִשָּׁה שֶׁאֲנִי?
מְנַסָּה לְהִכָּנֵס לָעֳבִי הַקּוֹרָה,
לְתוֹךְ הַתּוֹךְ שֶׁל תּוֹכְכִי.
שׂוֹחָה לְאָחוֹר, הַיָּם שָׁקֵט,
כָּחֹל עַל כָּחֹל נוֹשֵׁק
לָעֳמָקִים.

 

 

 

אמצע הלילה

בְּצֵל גִּנָּה מְעֻלֶּפֶת וְעֵצִים גּוֹסְסִים,
אֲנִי קַשּׁוּבָה לְרַחֲשֵׁי לִבִּי הַבּוֹכֶה
עַל אָבְדַן חֲלוֹמוֹתַי.
יוֹשֶׁבֶת מוּל דַּף חִוֵּר,
דָּרוּךְ לִקְרַאת מַפַּל הַמִּלִּים
שֶׁרוֹצוֹת לְהִכָּתֵב, לְהֵאָנֵס
לְשִׁיר.

 

 

 

קול היד האחת

הַיָּד הִיא שִׁירָה
נֶחְבֶּטֶת מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶט.

 

 

 

2005

שִׁבְעָה יָמִים אָרַךְ הַגֵּרוּשׁ
וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָחוּ הַיְּהוּדִים,
הַמְּגָרְשִׁים וְהַמְּגֹרָשִׁים,
לְפִי פְּקֻדָּה.

שְׁלוֹשָׁה דּוֹרוֹת נֶעֶקְרוּ מִשֹּׁרֶשׁ,
נוֹתְרוּ רַק עִיֵּי חֳרָבוֹת
שֶׁעָרְמוּ שִׁנֵּי הַדַּחְפּוֹרִים לְפִי פְּקֻדָּה.

מִשְׁפָּחוֹת מְבַכּוֹת אֶת בָּתֵּיהֶם,
בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁנִּרְמְסוּ,
חֲבֵרֻיּוֹת שֶׁנִּגְדְּעוּ וְחַיִּים שֶׁנֶּעֶצְרוּ.
עוֹדָם מַמְתִּינִים לַהַבְטָחוֹת.

מִנֶּגֶד, חַוַּת הַשִּׁקְמִים שׁוֹקֶקֶת,
מַמְשִׁיכָה בְּהַשְׁבָּחַת הַצֹּאן וּשְׂדוֹתֶיהָ.
מַשְׁקִיפָה עַל מַה שֶׁהָיָה
וְאֵינֶנּוּ.

 

 

 hana-book

 

האיילה שבי

הָאַיָּלָה שֶׁבִּי יְשֵׁנָה שָׁנִים.
שְׁנַת חֹרֶף, שְׁנַת קַיִץ וְצָהֳרַיִם גַּם.
אוּלַי חוֹלָה, אוּלַי כְּבָר מֵתָה,
וְאוּלַי הִיא סְתָם חַמְקָנִית.
מוֹפִיעָה כְּשֶׁאֲנִי יְשֵׁנָה.
זֶה לֹא זְמַן לְאַיָּלוֹת,
הִיא מְפַזֶּרֶת הָרִים וְגֵיאָיוֹת.
אֲנִי מְלַקֶּטֶת וְאוֹסֶפֶת מִלָּה וְעוֹד
מִלָּה אַךְ מִתְעוֹרֶרֶת אַיָּלָה שְׁתוּקָה
בְּגַב תָּפוּס.

 

 

 

דמותו השותקת

עוֹד עוֹמֵד בָּאֲוִיר רֵיחַ הַנְּסֹרֶת
מִן הַנַּגָּרִיָּה שֶׁל אַבָּא.

דְּמוּתוֹ הַשּׁוֹתֶקֶת נוֹכַחַת.
פָּנָיו צְרוּבֵי הַשֶּׁמֶשׁ חֲרוּשׁוֹת,
אֲפוּפוֹת עֲשַׁן סִיגַרְיוֹת וְאֵין
בָּא לְתוֹכָן.
בְּאַהֲבָתוֹ הַשְּׁקֵטָה,
הֲנָאוֹתָיו קְטַנּוֹת מְסַפְּקוֹת.
שְׁלִישׁ כּוֹס תֵּה חָזָק, שָׁחֹר
וְקֹמֶץ בָּטְנִים בַּתַּחְתִּית,
עֲלִיצוּת נְכָדָיו הַקְּטַנִּים
וְהַמּוּזִיקָה
שֶׁלּוֹ בִּלְבַד.
פָרִיד אֶלְאַ'טְרָשׁ, אוּם כּוֹלְתּוּם
וּנְגִינַת הָעוּד הַשְּׁמֵימִית שֶׁפָּרְטָה
רַכּוֹת בְּנִימֵי נַפְשִׁי, וַאֲנִי
הִתְכַּחַשְׁתִּי לָהּ כְּמוֹ אַהֲבָה
אֲסוּרָה.
הוּא לֹא דִּבֵּר בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָנוּ,
רַק עֵינָיו דִּבְּרוּ וְיָדַעְנוּ –
אֵין לוֹ אַהֲבָה אַחֶרֶת זוּלָתֵנוּ.

מִמַּעֲמַקִּים חוֹזֵר אֵלַי הַנִּגּוּן
שֶׁהָיָה לִי בַּיִת.

 

 

 

נדוניה

בְּתַחְתִּית הָאָרוֹן בְּשַׂקִּית נַיְלוֹן
מְקֻפָּל כִּסּוּי הַמִּטָּה שֶׁרָקְמָה אִמָּא בִּנְעוּרֶיהָ –
נְדוּנְיָה לְבֵיתָהּ הֶחָדָשׁ.
יָמִים עַל יָמִים רָקְמָה בְּחוּטִים דַּקִּים,
בָּהֶם נֶאֶרְגוּ חֲלוֹמוֹת וְתִקְווֹת לְשִׁדּוּךְ הוֹלֵם.
כִּסּוּי הַמִּטָּה הַמְּפֹאָר מֵעוֹלָם לֹא נִפְרַשׂ,
מִפְּאַת יָפְיוֹ וּמִשּׁוּם הַיְּלָדִים הַקְּטַנִּים שֶׁהִגִּיעוּ צְפוּפִים,
שֶׁמָּא יִפָּרְמוּ הַחוּטִים בִּקְפִיצוֹתֵיהֶם עַל הַמִּטָּה.
הַכִּסּוּי נוֹתַר בְּשִׁמְמוֹנוֹ כְּמֻצָּג מוּזֵאוֹנִי גָּנוּז
וְחַיֵּי אִמִּי הִמְשִׁיכוּ לְהֵאָרֵג בְּחוּטִים אֲחֵרִים,
הַרְחֵק מִן הָעַיִן.
חֲלוֹמוֹתֶיהָ נִקְשְׁרוּ בְּרִקְמַת נְעוּרֶיהָ
וְהַמַּלְאָךְ הַקָּטָן הָרָקוּם לְתִפְאָרָה בַּמֶּרְכָּז,
נִרְדַּם עֶשְׂרוֹת שָׁנִים וּכְבָר לֹא שׁוֹמֵר
עַל כְּלוּם.

 

השירים מתוך "בלילה בוראת אותך שוב", ספרי עיתון 77, 2019

 

קישורים חיצוניים

"בלילה בוראת אותך שוב" באתר של עיתון 77

"בלילה בוראת אותך שוב" באתר של הספריה הלאומית

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 100"