נילי דגן, מתוך מחזור "שירים לאמא", 2019
השירים פורסמו בגיליון 412 , עיתון 77 , אפריל-מאי 2020
כֹּשֶׁר
אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁלֹּא נוֹתַר לָךְ עוֹד זְמַן
וּמַגְבִּירָה אֶת הַקֶּצֶב.
חָמֵשׁ וָחֵצִי בַּבֹּקֶר
וְאַתְּ שׁוּב צוֹעֶדֶת בְּמֶרֶץ
בְּאִמּוּנִית אֲפֹרָה
דֶּרֶךְ הַפַּרְדֵּסִים לְמַגְדִּיאֵל.
קַר בַּחוּץ.
"זֶה מְזַכֵּךְ אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת,"
אַתְּ אוֹמֶרֶת.
"לָמָּה שֶׁלֹּא תִּצְעֲדִי אִתִּי?
לֹא יַזִּיק לָךְ קְצָת כֹּשֶׁר.
כְּדַאי גַּם שֶׁתַּפְעִילִי אֶת הָאֶצְבָּעוֹת.
תִּרְאִי כַּמָּה אָבָק הִצְטַבֵּר
עַל הַפְּסַנְתֵּר."
מֶטְרוֹנוֹם
אַתְּ פּוֹתַחַת לִי אֶת הַדֶּלֶת,
שַׂעֲרוֹתַיִךְ עֲשׂוּיוֹת בִּקְפִידָה.
חֲלוּקֵךְ הֶעָבָה מְטַשְׁטֵשׁ אֶת
רְזוֹן הַחֹלִי. "שְׁבִי."
שׁוּם דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה.
תְּמוּנַת הַיַּלְדָּה מֵעַל הַפְּסַנְתֵּר,
יָדֶיהָ עַל בִּרְכֶּיהָ.
הַמֶּטְרוֹנוֹם מְתַקְתֵּק.
סַבָּא בַּכֻּרְסָא, מַאֲזִין תּוֹךְ
נִמְנוּם לְשִׁעוּר הַנְּגִינָה,
אֲנִי מִתְיַשֶּׁבֶת לַפְּסַנְתֵּר,
"שְׁבִי זְקוּפָה," אַתְּ אוֹמֶרֶת,
"הַקְפִּידִי עַל אֶצְבָּעוֹת עֲגֻלּוֹת."
מָרָק
אִי הַשֶּׁקֶט מְרַשְׁרֵשׁ בַּצַּמָּרוֹת.
אֲנִי מַחְלִיפָה פְּרָחִים בַּכַּד, מֵיטִיבָה כָּרִית.
"אַתְּ נִרְאֵית טוֹב מִכְּדֵי לִהְיוֹת חוֹלָה, אִמָּא."
אֲנִי מַגִּישָׁה לָךְ מֵהַמָּרָק, וְדִמְעָה נִבְלַעַת
בֵּין הַיְּרָקוֹת וְהַגְּרִיסִים.
"אֶצְלֵנוּ לֹא בּוֹכִים!" אַתְּ אוֹמֶרֶת,
וּמְנַגֶּבֶת דִּמְעָה מִלֶּחְיֵךְ.
קֶה סֶרָה סֶרָה
אֶמֶשׁ הֵזִיזוּ אֶת הַשָּׁעוֹן, אִמָּא.
אֲנִי מְעִירָה אוֹתָךְ בִּנְשִׁיקָה, מֻקְדָּם יוֹתֵר.
בֵּין שְׁנֵי עֲצֵי אָרָאוּקַרְיָה בַּחֲזִית הַבַּיִת
עֲרוּגַת הָאַמְנוֹן וְתָמָר שֶׁשָּׁתַל סַבָּא
פּוֹרַחַת לְיוֹם הֻלַּדְתֵּךְ.
מֵהַמִּרְפֶּסֶת רוֹאִים אֶת בֵּית הַקּוֹלְנוֹעַ הַקֵּיצִי,
הַפָּתוּחַ לַשָּׁמַיִם. אֶפְשָׁר לְטַפֵּס בְּסֻלָּם
לְגַג הַבַּיִת, מִשָּׁם נִשְׁקָף הַמָּסָךְ הַגָּדוֹל.
דּוֹרִיס דֵּיי רוֹקֶדֶת וְשָׁרָה 'קֶה סֶרָה סֶרָה'.
כֻּלָּנוּ כָּאן, עוֹד מְעַט יֵצְאוּ הַכּוֹכָבִים
וְתִצְטָרְכִי לְהַבִּיעַ מִשְׁאָלָה.
בַּסּוֹף הַכֹּל פָּשׁוּט, מָה שֶׁיִּהְיֶה יִהְיֶה.
הִפְסַקְתִּי לְהִשְׁתּוֹקֵק
לִדְבָרִים בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִיִּים.
שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנִים אַחֲרֵי מוֹתֵךְ
אֲנִי יְכוֹלָה לְתַכְנֵן מֵחָדָשׁ אֶת הַחַיִּים.
