נילי דגן

 

1.

 

מֵחַלּוֹן הַמֶּדִיקַל אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הָעוֹרְבִים

חָגִים בַּכִּכָּר מְבַשְּׂרֵי רָעָב

נוֹקְשִׁים עַל גַּג הַמּוֹנִית שֶׁל עֶזְרָא

בּוֹלְסִים בַּפְּרוּסָה שֶׁהִשְׁאִיר.

הַבִּלְתִּי נִמְנָע לֹא יִקְרֶה בְּקָרוֹב.

הַכֹּל בָּהִיר מִדַּי,

חָזָק מִדַּי,

הַרְבֵּה מִדַּי.

סְטֶלָה הַמַּגִּישָׁה מַעֲמִיסָה כַּף אִיקְרָה גְּדוּשָׁה

הָאִישׁ שֶׁיָּמָיו תַּמּוּ בַּשֻּׁלְחָן הַסָּמוּךְ

אֵינוֹ פּוֹגֵשׁ אֶת מַבָּטִי.

(אוּלַי הוּא נָס מִמַּשֶּׁהוּ

שֶׁהַזִּכָּרוֹן אֵינוֹ יָכוֹל לְשֵׂאתוֹ.)

הָאִשָּׁה הַיָּפָה מִמּוּל פּוֹקַחַת לְרֶגַע

עֵינֶיהָ בְּהִבְהוּב הַכָּרָה,

מְמַלְמֶלֶת "טוֹב שֶׁיֵּשׁ יְדִידִים"

חִיּוּכָהּ כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ בְּסִיבִּיר

וְאָז, הַגֶּשֶׁם מוֹחֵק

נוֹפֵי מַחְשָׁבָה.

 

2.

 

אִישׁ לֹא חָזַר מִשָּׁם לְסַפֵּר לָנוּ אֵיךְ הָיָה.

אֲנָשִׁים נֶאֶסְפוּ

הָיְתָה הֲמֻלָּה

קָרְאוּ בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ

זֶה הָיָה אוּלַי קֶבֶר צַדִּיקִים

מָגִנֵּי דָּוִד בּוֹהֲקִים עַל קִיר

אַחַר כָּךְ דְּמָמָה שֶׁהֵעִיקָה

וְעֶצֶב עָצוּר.

בְּאוֹתוֹ יוֹם שָׁתְקוּ הָעוֹרְבִים.

 

3.

 

אָמְרוּ לָהּ שֶׁחוֹלְמִים אֵינָם נִתָּנִים לְרִסּוּן.

בְּאֵיזוֹ זְכוּת תֹּאמַר לוֹ שֶׁחֲלוֹמוֹתָיו חַסְרֵי שַׁחַר?

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה טֵרוּפִים עָבַר

מַקְפִּיד לְהַסְתִּיר אֶת הָעֹנֶג שֶׁבַּשִּׁגָּעוֹן.

הִתְעוֹרֵר אַחֲרֵי יָמִים רַבִּים

לְחַיִּים שֶׁלְּתוֹכָם הֻרְדַּם,

מְחַבֵּק בְּרֶגֶשׁ אֶת הָאָחוֹת שֶׁרָכְנָה אֵלָיו.

"רְאִיתִיךְ חוֹלֶפֶת בַּמִּסְדְּרוֹן, מְצִיצָה בָּנוּ בַּחֲשַׁאי"

אָמַר לִי.

חָשׁ נָבוֹךְ.

"הֲרֵי לֹא הָיִיתִי כָּאן" הֵשַׁבְתִּי

"הַכֹּל מַמָּשִׁי"פָּסַק, פּוֹתֵחַ חַלּוֹן לְדִיּוּן מְמֻשָּׁךְ.

(מֵעוֹלָם לֹא הֵבַנְתִּי אֶת תֵּאוֹרְיַת הַמְּצִיאוּת הַמַּקְבִּילָה.

מוּזָרָה תּוֹרַת הַקְּוַנְטִים.

מַה שֶּׁרוֹאִים אֵינוֹ מַה שֶּׁרוֹאִים.)

 

4.

 

שׁוּב הִרְחִיק לֶכֶת

וּשְׁנָתָהּ נָדְדָה

הָיָה קַר וְהַדְּמָמָה כְּבוּיָה

לֹא יָדַע בְּדִיּוּק מִי הוּא וְהֵיכָן הוּא נִמְצָא.

 

"הוּא יָקִיץ, אַל תִּדְאֲגִי" אָמְרוּ הָרוֹפְאִים

"אֲפִלּוּ רַק לְחָדְשַׁיִם" בִּקְּשָׁה,

כִּי מַה תַּעֲשֶׂה בִּלְעָדָיו בָּאָבִיב?

 

בְּעוֹדוֹ מֵאִיץ בַּחֲלוֹמוֹת

שַָׁב בִּסְעָרָה עַל כִּסֵּא אֵלִיָּהוּ

מְנוֹפֵף לְשָׁלוֹם לַאֲנָשִׁים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִכִּיר.

 

נִרְאֶה שֶׁבְּכָל זֹאת אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת גּוֹרָלוֹת.

לוּ רַק הָיָה הַבִּלְתִּי צָפוּי עוֹטֶה תָּמִיד

פָּנִים כֹּה מְאִירוֹת.

 

5.

"כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה אֶת הָעֲקֻמָּה בְּמוֹנִיטוֹר" מִתְיַצֶּבֶת

"עוֹלֶה בְּדַעְתִּי שֶׁרָמַת הָאֹשֶׁר שֶׁלָּנוּ דֵּי קְבוּעָה,

כְּמוֹ טֶמְפֶּרָטוּרַת חֹם גּוּף מְמֻצַּעַת" אָמְרָה.

 

"עַכְשָׁו שְׁבִי בְּשֶׁקֶט וְאַל תַּעֲשִׂי דָּבָר" -

רַק הִתְבּוֹנְנִי בְּפֵשֶׁר הַחַיִּים" אָמַר

 

6.

הוּא מוּנָע עַל יְדֵי דַּחַף מְסֻכָּן

מַפְקִיר אֶת הַגּוּף

קוֹפֵץ לְמַעֲמַקִּים

נִבְלָם בַּקַּרְקָעִית

בְּיוֹם בָּהִיר שֶׁכָּזֶה רוֹאִים הַכֹּל מִלְּמַעְלָה

 

וְשׁוּב מַפְגִּין מֶרֶץ מְחֻדָּשׁ

מַזְנִיק אֶת הַחַיִּים מִכִּסֵּא גַּלְגַּלִּים

עוֹלֶה לָקַחַת אֲוִיר

לְהַסְדִּיר נְשִׁימָה

וְעִם הַתְּנוּעָה הַחוֹזֶרֶת הַזֹּאת

נֶאֱלֶצֶת לְהוֹדוֹת

בְּבֶהָלָה אֲיֻמָּה

שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת לִצְלֹל.

 

7.

וְהַיָּמִים הֵם מֵרוֹץ בִּלְתִּי פּוֹסֵק

כַּמָּה מַתִּישׁ לְהַשִּׂיג בְּלִי הֶרֶף

גַּם אִם קְצָרָה הָרֶגֶל מִלִּפְסֹעַ;

יֵשׁ לְיַצֵּב מַבָּט

לְהַעֲרִיךְ כַּמָּה מְרֻחָק הָאֹפֶק

וּלְדַלֵּג בְּאֶלֶגַנְטִיּוּת

מֵעַל מִשְׂחֲקֵי הֶעָבָר.

 

מחזור השירים פורסם בגג - כתב עת לספרות - ביטאון איגוד כללי של סופרים בישראל, קיץ 2012, גיליון 26

 

חזרה לעמוד הראשי