אדוה קמחי חן

אדוה קמחי חן

נחושת

מכל הטבלה המחזורית להיות נחושת

אֲצִילָה לְמֶחֱצָה, לֹא יְקָרָה מִדַּי.
נוֹחָה לְרִדּוּד, נִתֶּנֶת לִמְתִיחָה.
לְהוֹלִיךְ חֹם, לְהוֹלִיךְ חַשְׁמַל. לִשְׁמֹר
עַל פְּעִילוּת כִימִית נְמוּכָה. לַעֲנוֹת
כְּשֶׁצָּרִיךְ גַּם לַשֵּׁם נְחוּשָׁה.

לִהְיוֹת עֲמִידָה בִּפְנֵי הַשְׁפָּעוֹת
הָאַטְמוֹסְפֶרָה. לְהִתְעַטֵּף בְּשִׁכְבָה
מְגִנָּה אַחֲרֵי חֲשִׂיפָה אֲרֻכָּה
בַּאֲוִיר רָטֹב, בַּאֲוִיר טוֹב. בְּמִקְרִים
נְדִירִים לִהְיוֹת טְהוֹרָה.

אַל תַּעֲשֶׂה מִמֶּנִּי מִזְבֵּחַ, לֹא דֶּלֶת
לֹא כִּיּוֹר, לֹא חֶלְקֵי רִהוּט
כַּאֲבִיזְרֵי קִשּׁוּט. הֲנַח לִי לִהְיוֹת
חֹמֶר גֶּלֶם לִכְלִי נְשִׁיפָה. הֲנַח
לָאֲוִיר לַעֲבֹר דַּרְכִּי.

פלמנקו

                                                                          לאלי הירש

אוּלַי תִּכְתְּבִי עַל הַפְלָמֶנְקוֹ? מַצִּיעַ הָעוֹרֵךְ לִפְנֵי שֶׁהוּא שׁוֹלֵחַ אוֹתִי לַדֶּרֶךְ, בָּטוּחַ שֶׁשָּׁם טָמוּן הַזָּהָב, שֶׁשָּׁם אַתִּיר אֶת לוּלְאוֹת הַסֵּדֶר, אֶזְנַח אֶת מוֹשְׁכוֹת הָרֶסֶן, מִשָּׁם תְּחֻלַּץ שְׂפַת הַסֵּתֶר. כְּתַלְמִידָה טוֹבָה אֲנִי יוֹצֵאת אֶל הַפְלָמֶנְקוֹ. תֶּכֶף יִתְגַּלּוּ כָּל הַסּוֹדוֹת. דֶּרֶךְ הַמּוּזִיקָה אֲנִי בָּאָה, דֶּרֶךְ הַסְּפּוֹטִיפַי, דֶּרֶךְ הַפְּלֵיְלִיסְט – מַיְטֶה מַרְטִין, סִילְבְיָה פֶּרֶז קְרוּז, תּוֹמָטִיטוֹ. וְשׁוּם דָּבָר אֵלַי לֹא בָּא. הַמִּלִּים מִתְבַּצְּרוֹת. לֹא נַעֲנוֹת לְצַו הַקְּרִיאָה שֶׁלִּי. אֲנִי מַחְלִיפָה אֶת שִׁירֵי הַחִמּוּם שֶׁל הַשִּׁעוּר הַקָּבוּעַ בְּשִׁירֵי הוֹפָעוֹת וּבָמָה. דְּמָעוֹת כְּבָר יֵשׁ, וּמִלִּים – נָאדָה. אֲנִי נָעָה וְנָדָה בְּזִכְרוֹנִי אֶל דִּירָה שְׂכוּרָה בִּרְחוֹבוֹת, אֶל פְּסַנְתֵּר הַיָּמָהָה הֶחָדָשׁ, מַתְּנַת חֲתֻנָּה מֵאִמָּא וְאַבָּא, אֶל הַבָּלָדָה שֶׁל שׁוֹפֵּן שֶׁעָלֶיהָ לֹא הִפְסַקְתִּי לְהִתְאַמֵּן. הַשְּׁכֵנָה דָּפְקָה בַּדֶּלֶת עִם הַשְּׁאֵלָה אִם אוּכַל לְלַמֵּד אֶת בִּתָּהּ. וְעַד כַּמָּה שֶׁרָצִיתִי הַכְנָסָה נוֹסֶפֶת, בְּשִׂיא הַנִּימוּס הֵשַׁבְתִּי שֶׁלֹּא אוּכַל. הִיא נִסְּתָה לְהָבִין אֶת פֵּשֶׁר הַהִתְעַקְּשׁוּת. וַאֲנִי נִמַּקְתִּי בְּאִינְסְטִינְקְט פָּשׁוּט: אֲנִי לֹא מְסֻגֶּלֶת לְעַרְבֵּב תְּשׁוּקָה בִּמְלָאכָה, לַחְלֹק מַעֲשֵׂה רוֹקְחוּת פְּנִימִי. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאוֹתוֹ הַכְּלָל חָל עַל הַיּוֹגָה, עַל הָאָסָאנוֹת, עַל הַנְּשִׁימוֹת – אֵיךְ אֲתַרְגֵּם אֶת רִשּׁוּם הַגּוּף לְפֶלֶט מִלִּים בְּלִי לַחְטֹא? אֵלִי, אֵלִי, שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם רִשְׁרוּשׁוֹ שֶׁל הַגּוּף, שֶׁתִּשָּׁאַרְנָה הַמִּלִּים תְּלוּיוֹת בֶּחָלָל, שֶׁתִּשָּׁמֵטְנָה אֶל מִתַּחַת לְמִזְרַן הַתִּרְגּוּל, אֶל תּוֹךְ הַקְּלִידִים, הָעֲקֵבִים, שֶׁתְּתֹעַדְנָה בִּתְהוּדַת הַגּוּף. וּבַאֲשֶׁר לַפְלָמֶנְקוֹ, הִנֵּה אֲנִי כּוֹתֶבֶת – טִיקוֹ טָה טִיקוֹ.

כל תרחישי הפלצות מונחים על האפוד שלי

יָמִים אֲרֻכִּים לֹא תּוּכְלִי לִדְלוֹת הֶגֶה
מִתּוֹךְ בְּאֵר הַנּוֹרָאוֹת. מִלִּים גְּדוֹלוֹת
כְּמוֹ "מִלְחָמָה", "נִצָּחוֹן", "אֵין־בְּרֵרָה"
יַעֲשׂוּ אוֹתָךְ שְׁתוּקָה וְרֵיקָה. מַרְאוֹת
שֶׁאֲמוּרִים לַעֲקֹר אֶת לִבֵּךְ יַעַבְרוּ לְיָדֵךְ
לִכְאוֹרָה לְלֹא זִיעַ, עִקְבוֹת זֵעָה קְלוּשָׁה.

לֹא שֶׁאַתְּ לֹא מַרְגִּישָׁה שׁוּם דָּבָר.
לְהֵפֶךְ: מִשְׁקָל כָּבֵד רוֹבֵץ עַל בֵּית
הֶחָזֶה. הַנְּשִׁימָה כְּלוּאָה בִּשְׁרִיר
הַסַּרְעֶפֶת. הדֹּפֶק מוּאָץ. זֶה רַק

הַסֶּכֶר שמִּתְבַּצֵּר בְּתוֹךְ הַקֹּשִׁי. קְרַב
עֲנָקִים בֵּין נַחְשׁוֹל הַמִּדַּפֵּק מֵאֲחוֹרָיו לְבֵין
הַשַּׁכְפָּ"ץ שֶׁחָשַׁבְתְּ שֶׁאַתְּ עוֹטָה רַק לְרֶגַע,
לְשֵׁם מֶרְחַק זְמַנִּי, טְוַח בְּטִיחוּת (עֶשְׂרִים
וְאַחַת, עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם...), וּבֵינְתַיִם כְּמוֹ עֲלוּקָה

הוּא נִצְמַד אֵלַיִךְ. מוֹצֵץ מִמֵּךְ כָּל חָזוּת אֱנוֹשִׁית. וְאוּלַי
מְדֻיָּק יוֹתֵר לוֹמַר כְּמוֹ דֶּבֶק מַגָּע מָהִיר. שָׁלוֹשׁ שְׁנִיּוֹת
וּכְבָר הוּא חֵלֶק מִגּוּפֵךְ (שׁוּם לַחַץ לֹא נִדְרַשְׁתְּ לְהַפְעִיל).
לֹא, לֹא כְּמוֹ דֶּבֶק. כְּמוֹ יֶלֶד. פָּעוֹט כָּזֶה. בְּפִּיגָ'מָה וּמוֹצֵץ.
תּוֹפֵס בַּחֲצָאִית אִמּוֹ. לֹא, לֹא בַּחֲצָאִיתָהּ, בְּכַף יָדָהּ. כַּף
יָדִי. לֹא עוֹזֵב לֹא שׁוֹמֵט לֹא מַרְפֶּה. אֵפוֹד מִסְכֵּן אֵפוֹד
אַמִּיץ מְחָרֵף נַפְשׁוֹ לְמַעַן כָּל הַבְּרִיחִים שֶׁעֲדַיִן לֹא נִפְרְצוּ

לו הלתה

לוּ הַלֵּתֶה הָיְתָה דֶּלֶת
פְּתוּחָה אֲפִלּוּ לְמֶחֱצָה
הָיִית יוֹצֵאת דַּרְכָּהּ
שׁוֹתָה, נִרְטֶבֶת, שׂוֹחָה
שׁוֹכַחַת אֶת קוֹל
הַנְּקִישׁוֹת, פַּעֲמוֹנֵי
הַשִּׁתּוּק וְהַפַּחַד, אִישׁ
לֹא הָיָה מַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ לִשְׁאֹל
אֵיךְ חָצִית לְבַדֵּךְ אֶת הַשְּׁאוֹל.

אֲבָל אַתְּ נִשְׁאַרְתְּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּתֵךְ,
לֹא לָךְ הִיא אֶרֶץ הַנְּשִׁיָּה.
בַּחֲלוּק רַחְצָה יָבֵשׁ
עַל גְּדַת הַדֶּלֶת
אָטַמְתְּ אֶת הָעֵינִית
וּפַעֲמַיִם אֶת הַבְּרִיחַ
סוֹבַבְתְּ.

לא מתחרטת

עַל כָּל הַבֵּן אֵנְד גֵ'רִיס לַמְרוֹת הַיְּרֵכַיִם.
עַל כָּל הַגּוּיָבוֹת לַמְרוֹת תּוֹלַעַת אַחַת.
עַל לִמּוּדֵי הַפַּרְסִית שְׁנָתַיִם בְּלִי לְהַגִּיעַ.
עַל כָּל שְׁעוֹת הָאִמּוּן בַּפְּסַנְתֵּר
לַמְרוֹת קִזּוּז שֶׁל חֲבֵרָה אוֹ שְׁתַּיִם.
עַל כָּל כּוֹסוֹת הַיַּיִן וְסִפְלֵי הַקָּפֶה.
עַל הַתּוֹפֶסֶת בַּהַפְסָקָה לַמְרוֹת
הַקֶּשֶׁת הַמְּצֻלֶּקֶת מֵעַל הָעַיִן.
עַל נְשִׁיקָה חֲפוּזָה מֵאֲחוֹרֵי
כְּנֵסִיַּת סַן מִישֶׁל לַמְרוֹת
הַטַּעַם הַזָּר, הַנִּמְהָר
שֶׁנִּשְׁאַר לִי בַּפֶּה הַרְבֵּה אַחֲרֵי.
עַל הַגְּרָאס שֶׁנִּסִּיתִי בְּאַמְסְטֶרְדָּם
לַמְרוֹת הַהַבְטָחָה שֶׁלֹּא, גַּם
לֹא, אֲפִלּוּ לֹא, בְּעִקָּר לֹא
עַל הַגֵּרוּד הַהֶכְרֵחִי שֶׁלֹּא דָּחִיתִי
מֵחֲמַת זַעַם וְעַד זוֹב דָּם.

אני הנר

אֲנִי הַנֵּר
שֶׁדָּלַק מֵעַל עוּגַת יוֹם הֻלַּדְתְּךָ.
לֹא חִפַּשְׂתָּ אוֹתִי. לֹא יָכֹלְתָּ לָדַעַת
שֶׁאֲנִי כְּבָר פֹּה. לֹא עָבַרְתִּי בַּדֶּלֶת
כַּמְּקֻבָּל. לֹא צִלְצַלְתִּי בַּפַּעֲמוֹן. לֹא
הֵבֵאתִי אִתִּי שׁוּם בָּלוֹן.

אֲנִי הַנֵּר שֶׁנָּשַׁפְתָּ אֵלָיו
מֵעַל עוּגַת יוֹם הֻלַּדְתְּךָ.
רֶגַע לִפְנֵי שֶׁכִּבִּיתָ אוֹתִי
עָצַמְתָּ את עֵינֶיךָ. קַבְּלַן
בִּצּוּעַ שֶׁל מִשְׁאָלוֹת, אֵין
לְךָ צֹרֶךְ בֶּאֱמוּנוֹת טְפֵלוֹת
וּבְכָל זֹאת לְרֶגַע עָצַמְתָּ.

עָשָׁן אָפֵל. סִלְסוּלֵי גְּרָפִיטִי
בָּאֲוִיר הַסָּמוּךְ לְפִיךָ. לֹא
יוֹתֵר מֵרֶגַע עַד שֶׁאֶתְנַדֵּף,
עַד שֶׁתְּנַקֶּה אֶת קְצוֹת
אֶצְבְּעוֹתֶיךָ מִשְּׁאֵרִיּוֹת
קַצֶּפֶת, שְׁאֵרִיּוֹת
שַׁלְהֶבֶת.

שִׂים אוֹתִי בַּצַּד אוֹ הַשְׁלֵךְ
בְּהֶסֵּחַ הַדַּעַת אֶל הַפַּח.
אֲנִי נֵר קִשּׁוּט שֶׁפָּשׁוּט
הָיָה מֻנָּח. תַּחְתֹּךְ, בְּנַחַת
תַּחְתֹּךְ. כַּבֵּד אֶת אוֹרְחֶיךָ
בַּחֲתִיכוֹת. אַל תַּחְשֹׁשׁ.

שׁוּם דָּבָר כְּבָר לֹא בּוֹעֵר.

כששוב אני לא מצליחה להעיר אותך בזמן לבית הספר

בְּחָסוּת הָרִיב הַגָּדוֹל שֶׁלָּנוּ הַבֹּקֶר
אֲנִי מְאַחֶרֶת לָעֲבוֹדָה. בְּחָסוּתוֹ
אִחֲרוּ גַּם אַחְיוֹתֶיךָ לְכִתּוֹתֵיהֶן. אֲנִי מַכְבִּידָה
אֶת רַגְלִי עַל דַּוְשַׁת הַגָּז בְּנִסָּיוֹן לְמַזְעֵר אֶת הַנֶּזֶק.

שֵׁם הַחִבָּה שֶׁלְּךָ עַל הַצָּג חוֹזֵר וּמְהַבְהֵב.
אֲנִי מִשְׁתַּכְנַעַת אוֹ נִכְנַעַת. (הַאִם יִתָּכֵן
שֶׁהֶרְגֵּלָיו שֶׁל אָדָם חֲזָקִים מִמֶּנּוּ? וְאֵיךְ
זֶה שֶׁהַחֻלְשׁוֹת חוֹלְשׁוֹת עָלֵינוּ פַּעַם אַחַר פַּעַם?)

מַטַּח שְׁאֵלוֹתֶיךָ – אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֶת זֶה
בְּכַוָּנָה? שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְאַחֵר? בֶּאֱמֶת נִרְאֶה לָךְ
שֶׁאֲנִי רַק מַעֲמִיד פָּנִים שֶׁקָּשֶׁה לִי? אֵיךְ אַגִּיעַ
עַכְשָׁו לְבֵית הַסֵּפֶר? אַתְּ בִּכְלָל שׁוֹמַעַת אוֹתִי, אִמָּא? –

חוֹבֵט בִּי מִתּוֹךְ דָּפְנוֹת הַבֶּטֶן, מֵעִיר
שְׁטָחִים שֶׁרֻקְּנוּ מִשִּׁלְיָה וּמִדָּם.
גֵּט טֶקְסִי, אֲנִי מְשִׁיבָה
וְגוֹדַעַת.

זוֹ רַק לִכְאוֹרָה שְׁאֵלָה שֶׁל תַּעֲבוּרָה.
בֵּין קְרָב לַקִּרְבָה שַׁרְשֶׁרֶת אֲרֻכָּה,
חֲרוּזֵי גְּשָׁרִים וּגְדִיעוֹת,
קוֹשֶׁרֶת בֵּינֵינוּ.

חשבון אחרי השבעה

שָׁנָה וְחֹדֶשׁ וְעוֹד שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת
נִדְרַכְתִּי לִשְׁלוֹמְךָ (אִם אוֹצִיא
לְרֶגַע אֶת מִנְיַן חָדְשֵׁי הַדִּכָּאוֹן)
וְיוֹתֵר מִכָּךְ לָרֶגַע שֶׁתַּעֲזֹב –
שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ קַר, שֶׁלֹּא
תִּכְאַב, שֶׁלֹּא תַּרְגִּישׁ לְבַד.

בְּתוֹךְ גְּרוּרוֹת הַפַּחַד שֶׁכִּרְסְמוּ
בְּמָה שֶׁהִכַּרְנוּ, בְּמִי שֶׁהָיִינוּ,
דָּחַקְתִּי אֶת פְּקַעַת הָרִיק,
כִּסִּיתִי עַל הַתּוֹךְ הַמְּעֻרְבָּב,
שִׁבְרֵי הַצַּעַר.

מִכָּל הַהַחְזָקוֹת שֶׁכָּרַכְתִּי בְּךָ אֲנִי
נִגְמֶלֶת עַכְשָׁו, נִשְׁאֶרֶת עִם מְלַאי חָדָשׁ
פָּשׁוּט לְמַדַּי – גַּעְגּוּעַ, לֵב רוֹפֵס,
אִינְפוּזְיָה רֵיקָה וְאִמָּא

נוֹצָה בָּרוּחַ.

חצי שנה אחרי שאבא מת אני שמה לב

                                                           לזיו ואסף

קָשֶׁה לְהַנִּיחַ אֶת הָאֶצְבַּע
בְּדִיּוּק מָתַי – אֲבָל זֶה קָרָה. שָׁכַחְנוּ
לְדַבֵּר בְּלִי לִפְתֹּחַ פִּנְקָס, בְּלִי לִמְדֹּד
עַל מֹאזְנַיִם אֶת מִשְׁקַל
הַמְּשִׂימוֹת, בְּלִי לְסַמֵּן
בַּמִּשְׁבֶּצֶת הַנְּכוֹנָה אִיקְס אוֹ וִי
בְּתוֹךְ עַמּוּדוֹת מִתְעַבּוֹת וְהוֹלְכוֹת
בִּלְשׁוֹן צִוּוּי תְּכוּפָה.

מִתּוֹךְ שֶׁשָּׁקַעְנוּ בִּהְיוֹתֵנוּ יַלְדֵיהֶם
הִתְאַהַבְנוּ בְּמִדּוֹת הַמְּסִירוּת,
הַגְּבוּרָה, וּמֵרֹב שֶׁרָדַפְנוּ אַחַר
צֶדֶק שֶׁמִּלְּכַתְּחִלָּה לֹא בִּקַּשְׁנוּ
לְעַצְמֵנוּ, שָׁכַחְנוּ אֶת יְסוֹד
אַהֲבָתֵנוּ – הֱיוֹתֵנוּ

אַחִים.

הוצאת לוקוס, 2026

 

קישורים חיצוניים:

"נחושת" בהוצאת לוקוס

"נחושת" בפייסבוק

"המוסך", מאי 2024 - שירים מאת אדוה קמחי 

כאן 11 כיסי אוויר: אדוה קמחי חן, שלומי חתוכה משוחח עם אדוה קמחי חן על ספרה "כיסי אוויר".

 

בחזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה"

הזנת תוכן: 5.8.26