מאגזין 'ערב ערב באילת', מקומון העיר אילת
גיליון 2476
שירתה של נילי דגן מצלמת פיסות מציאות ומתרגמת אותן לאירועים בעלי משמעות: מלחמה, אובדן, מחלה, ידידות, נסיעה, היזכרות, שמחת חיים ועוד. בספר מחזור שירים הספוג בהוויה האילתית. דקלים, ים, מדבר, שמים וחופש.
ב-1986 נישאה שנית בחתונה הראשונה שנערכה בטאבה לפני שהועברה בהסכמי השלום למצריים. במשך כ-25 שנה עבדה לצד בעלה לואיס דגן בניהול עסקי המשפחה באילת, עסקים שכללו בנייה, נדל"ן ויזמות.
בגיל +50 לאחר קוצב לב שהושתל בחזה ושינה את חייה, השאירה דגן את הלחץ והיזמות מאחור ועברה לכתיבה וליצירה. "הכל החל למעשה בלוויה של נעמי שמר ששודרה בטלוויזיה, ובה שר דודו אלהרר ארבעה שירים שנעמי ציוותה לו", משחזרת דגן, "מצאתי עצמי חורזת פזמון לזכרה ושלחתי אותו לאלהרר שבחר לקרוא אותו בתוכניתו בגל"צ".
זו היתה תחילת הדרך. בהמשך נפגשה נילי עם המשורר והעורך עמוס לויתן והחלה לכתוב שירה לירית אמנותית.
אהבת השירה החזירה אותה לספסל הלימודים היישר ללימודי ספרות בשלוחת אוניברסיטת 'בן-גוריון' באילת, ופילוסופיה באוניברסיטת ת"א, ולסדנאות שירה בבית אריאלה בהדרכת המשוררים מאיה בז'רנו, רחל חלפי, אורי ברנשטיין ואחרים.
על ספר השירים הראשון...
"בכל אדם יש ארבעה בנים", הוא פרויקט ייחודי אמנותי בארבעה ממדים- שירה, תרגום, מוסיקה וקריאה, בליווי תקליטורים בהפקת דודו אלהרר. הספר ראה אור בעברית ובאנגלית בהוצאת "אבן חושן" (2008) וגם במהדורה ביבליופילית מצומצמת בעיצוב אמן הספר עידו אגסי, שהכין מארז מיוחד, כרך את הספרים בעור, כשביניהם חוצצת מגזרת המתכת 'רביעייה' של האמן דוד גרשטיין. היצירה נבחרה להיות מוצגת בין ספרי האמן המיוחדים בשדרת ספרי האמנות של יריד הספרים ה-60 בפרנקפורט (באוקטובר 2008). דגן בראיון קודם ל'מה נשמע' סיפרה על השימוש באמצעים ויזואליים, פיסוליים, ציוריים, מוסיקליים ושמיעתיים, וכעת גם צילומיים, כדרך להרחבת חווית הקריאה של השיר המילולי.
הספר הראשון זכה להצלחה עולמית...
"שירים משירי הספר תורגמו לאנגלית על ידי סוזן ואד קודיש, לערבית על ידי המשורר פרופ' נעים עריידי, ולספרדית על ידי קלאודיה אסא. התרגומים הובילו לפרויקט מוסיקלי- "קונצרט שירה בארבעה קולות", הכולל שמונה קטעים אינסטרומנטליים מקוריים שהלחין והפיק דודו אלהרר ועיבד קן ברג'ס, המשלבים קריאה אמנותית של טקסטים מספר השירים, בביצוע ארבע שחקניות ובארבע שפות".
מעבר להיותה משוררת ויוצרת בזכות עצמה, משקיעה נילי את כישוריה העסקיים והניהוליים במיזמי שירה: ב-2009 שימשה כחברת מערכת בעיתון המקוון "עיין ערך שירה", והגישה מדור סיקורת על משוררים ושירתם. בפסטיבל מטולה ה-12 יזמה "הפקה אינטרנטית" של הפסטיבל. היה זה ניסיון ראשון מסוגו לתעד פסטיבל שירה שלם, חגיגת שירה וצליל בהשתתפות כ-60 משוררים ויוצרים.
לאחרונה השלימה דגן ספר שירי ילדים "ילדה של פעם", המספר על ילדותה בבית המשפחה החקלאית בכפר סבא, ובהכנה ספר ילדים חדש. כמו כן, ממשיכה דגן בשנה שנייה של לימודי מחזאות ושוקדת על כתיבת מחזה.
כששירה וצילום נפגשים
טרולוסים
מִבַּעַד לַחַלּוֹן חוֹפְנוֹת כַּפּוֹת דְּקָלִים אֶת הַיָּם.
כְּשֶׁעוֹצְמִים עַיִן אַחַת אֶפְשָׁר לָצוּד
פִּסָּה מִמֶּנּוּ בֵּין עֳפָאִים.
הַכֹּל מַיִם וְשָׁמַיִם.
בְּרִבּוּעֵי הַמִּכְמֹרֶת, טְרוֹלוּסִים זְעִירִים, נִדְחָקִים פְּנִימָה וְחוּצָה, נִלְכָּדִים אֲחוּזֵי סְנַפִּיר, מְפַרְפְּרִים אֶת נַפְשָׁם הָאִלֶּמֶת בְּמַאֲבָק לִפְעֹר פֶּה אוֹ לִנְשֹׁם מִתַּחַת לַמַּיִם.
אֲנִי מַעֲמִידָה פָּנִים שֶׁטָּבַעְתִּי.
שירתה של נילי דגן מצלמת פיסות מציאות ומתרגמת אותן לאירועים בעלי משמעות: מלחמה, אובדן, מחלה, ידידות, נסיעה, היזכרות, שמחת חיים ועוד. בספר מחזור שירים הספוג בהוויה האילתית. דקלים, ים, מדבר, שמים וחופש. חלק מהשירים כמעט ויזואליים ולכן חיבורה למצלמה של ממש הוא כמעט מתבקש מאליו.
ספרי על ספר שירייך השני...
"הספר 'מאחורי המלחמה רואים את הים', מכיל 46 שירים בשישה שערים: שיר הנושא הפותח את הספר- "רואים את הים" נכתב בינואר 2009 בימי המלחמה בעזה במבצע "עופרת יצוקה". שירים מלסטובו נכתבו בעקבות מסע בחבלים מוכי המלחמה ביוגוסלביה לשעבר / שישה שירים ללאה הם תיעוד שירי חשוף מימיה האחרונים של חברה מאילת שהלכה לעולמה ממחלה סופנית. גם המחזור אומרים רק מה שמוכרחים, החותם את הספר, מורכב משירי פרידה מידיד שהלך לעולמו. שירי ביני לביני קולטים ברזולוציה גבוהה הפכים קטנים מחיי היומיום; שירי טרולוסים הם שלל תמונות צבעוניות מאילת. גלויה מבורנו, הם שירים בעקבות נסיעה בנופים שדבר מה קודר ומאיים מהלך בהם".
מניין לקוחים הצילומים המלווים את הספר?
"מתוך הפרויקט של גדי דגון- "רחובות רג'יו אמיליה, איטליה".
מיהו גדי דגון?
"גדי יליד 1957 מהצלמים הבולטים בישראל, אמן ואוטודידקט. בעל מנעד מקצועי נדיר. מצלמי הפרסום המובילים, צלם עיתונות ומגזינים, צלם ספורט, צלם אופנה, מאסטר בצילום דיוקנאות- מדינאים, אישי ציבור, ספורטאים ובכירי שוק ההון.
מתמחה בצילום אמנויות הבמה: תיאטרון, אופרה ומחול. משמש צלם הבית של להקת בת-שבע (כעשרים שנה), תיאטרון החאן, תיאטרון תמונע ותיאטרון גשר. דגון זכה בפרסים רבים והשתתף בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות. חי ועובד ביפו".
