"קרני ירח" / נילי דגן

בָּעֶרֶב בּוֹ נָחֲתָה חֲלָלִית סִינִית
בְּצִדּוֹ הָאָפֵל שֶׁל הַיָּרֵחַ,
יָדַעְתִּי שֶׁתָּבוֹאִי.
אֲנִי מְדַמְיֶנֶת אֶת הַמָּוֶת שֶׁלָּךְ
כְּמוֹ מַסָּע בָּאֵינְסוֹף.
אַתְּ לֹא חָשָׁה בְּדִידוּת?
"אִם מְבִינִים אֶת דְּפוּסֵי הַכּוֹכָבִים,"
אַתְּ אוֹמֶרֶת, "אֶפְשָׁר לָדַעַת מָה יִקְרֶה."
קַרְנֵי הַיָּרֵחַ נֶאֱרָגוֹת לְסוֹנָטָה,
מִתְמַזְּגוֹת עִם הַיְּלָלוֹת מִתַּחַת לַבִּנְיָן.

אֲנִי חוֹלָה, אִמָּא, אֲנִי אוֹמֶרֶת
"אַתְּ תִּהְיִי בְּסֵדֶר, יַלְדָּה,
בּוֹאִי נֵרֵד לְהַאֲכִיל אֶת הַחֲתוּלִים."

פורסם בנתיבים אוגוסט 2019, גיליון"השמים וכל צבאם", בעריכת נעמה ארז ושמעון רוזנברג

הזנת תוכן: 01.05.26