אֵאוּזֶ'נְיוּ דֶה אַנְדְרָדֶה, שם העט של ז'וּזֶה פוֹנְטִינִיאָש, נולד בפוֹנְדָאוּ שבמזרח פורטוגל בשנת 1923 ומת בפּוֹרְטוּ בשנת 2005. בגיל עשר עבר לגור בליסבון בגלל גירושי הוריו. במשך שלושים וחמש שנים עבד כמפקח מנהלי של משרד הבריאות הפורטוגלי. דֶה אַנְדְרָדֶה פירסם עשרות ספרים, הן שירה והן סיפורת, וכמו כן תירגם לפורטוגלית שירה מספרדית, מצרפתית ומיוונית. בשנת 2001 הוענק לו על מכלול יצירתו פרס קמואש, הפרס הספרותי היוקרתי ביותר בארצות שלשונן פורטוגלית.

המשורר, מבקר התיאטרון והמתרגם יָאנִיס וַרְוֵרִיס נולד באתונה בשנת 1955 ומת בעיר הולדתו בשנת 2011. וַרְוֵרִיס נמנה עם "משוררי שנות השבעים", כינוי הרווח ביוון למשוררים שהתחילו לפרסם את שירתם בתקופת הדיקטטורה הצבאית ובשנות הדמוקרטיה הראשונות שבאו אחריה. בסך הכול פירסם שנים-עשר ספרי שירה, ארבעה קבצים של ביקורת תיאטרון, שלושה ספרי מסות ומחקר ספרותי אחד. בשנת 2001 זכה בפרס קוואפיס ובשנת 2010 הוענק לו פרס יוקרתי על מכלול יצירתו.

המשורר, מבקר התיאטרון והמתרגם יָאנִיס וַרְוֵרִיס נולד באתונה בשנת 1955 ומת בעיר הולדתו בשנת 2011. וַרְוֵרִיס נמנה עם "משוררי שנות השבעים", כינוי הרווח ביוון למשוררים שהתחילו לפרסם את שירתם בתקופת הדיקטטורה הצבאית ובשנות הדמוקרטיה הראשונות שבאו אחריה. בסך הכול פירסם שנים-עשר ספרי שירה, ארבעה קבצים של ביקורת תיאטרון, שלושה ספרי מסות ומחקר ספרותי אחד. בשנת 2001 זכה בפרס קוואפיס ובשנת 2010 הוענק לו פרס יוקרתי על מכלול יצירתו.

דוּלוֹס מִיקֶל הכותבת בקטלאנית נולדה בעיר לְיֶיְדָה שבצפון-מזרח ספרד בשנת 1960. עיקר עיסוקה בכתיבה ספרותית, בכתיבה עיתונאית ובהוראה. עם ספריה נמנים, בין השאר, "הרוח והבית הסגור" (1990), "ספר הגברים" (1998), "שירי הייקו של נהג המשאית" (1999), "צוענייה רוק" (2000), "חזיר בר" (2001), "רוחות האדמה" (2004), "הצופה בטלוויזיה" (2010), "הפרח הסמוי מן העין" (2011), "כפפת הפלסטיק הוורודה" (2016), "איכתיאוזאורוס" (2019) ו"תֶּפֶר" (2021).

דוּלוֹס מִיקֶל הכותבת בקטלאנית נולדה בעיר לְיֶיְדָה שבצפון-מזרח ספרד בשנת 1960. עיקר עיסוקה בכתיבה ספרותית, בכתיבה עיתונאית ובהוראה. עם ספריה נמנים, בין השאר, "הרוח והבית הסגור" (1990), "ספר הגברים" (1998), "שירי הייקו של נהג המשאית" (1999), "צוענייה רוק" (2000), "חזיר בר" (2001), "רוחות האדמה" (2004), "הצופה בטלוויזיה" (2010), "הפרח הסמוי מן העין" (2011), "כפפת הפלסטיק הוורודה" (2016), "איכתיאוזאורוס" (2019) ו"תֶּפֶר" (2021).

הֶנְרִיקָּה טָוִי נולדה בשנת 1978 בנפת וֶהְקָלַהְטִי שבדרום-מזרח פינלנד וכיום גרה בבירת פינלנד. למדה באוניברסיטת הלסינקי פילוסופיה תיאורטית, אסתטיקה וספרות כללית. המשיכה ללימודי תואר שלישי באוניברסיטת יִיבַסְקִילָה. ספרי השירה שלה: "לדוגמה אֵסָה" (2007, פרס הספרות של העיתון הֶלְסִינְגִין סָנוֹמָט), "מילון" (2010), "התקווה" (2011, פרס קָלֵוִי יֶנְטִי ופרס "הדוב המרקד" מטעם רשות השידור הפינית) ו"כל יום הוא יום הסוכריות" (2014). עובדת כמורה לפינית בתיכון שלשון ההוראה בו שוודית, ומתרגמת ספרות שוודית וגרמנית לפינית.

הֶנְרִיקָּה טָוִי נולדה בשנת 1978 בנפת וֶהְקָלַהְטִי שבדרום-מזרח פינלנד וכיום גרה בבירת פינלנד. למדה באוניברסיטת הלסינקי פילוסופיה תיאורטית, אסתטיקה וספרות כללית. המשיכה ללימודי תואר שלישי באוניברסיטת יִיבַסְקִילָה. ספרי השירה שלה: "לדוגמה אֵסָה" (2007, פרס הספרות של העיתון הֶלְסִינְגִין סָנוֹמָט), "מילון" (2010), "התקווה" (2011, פרס קָלֵוִי יֶנְטִי ופרס "הדוב המרקד" מטעם רשות השידור הפינית) ו"כל יום הוא יום הסוכריות" (2014). עובדת כמורה לפינית בתיכון שלשון ההוראה בו שוודית, ומתרגמת ספרות שוודית וגרמנית לפינית.

שושנה גדליהו היא גננת במקצועה. בוגרת הסמינר ע"ש אליעזר שיין בפתח תקווה. למדה מדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב וחינוך באוניברסיטת בר-אילן. פרסמה שישה ספרי שירה: "שורות אישיות" (1995), "ניצוצות חיים" (1997), "קסם השירה" (2000), "השירה כמראה" (2005), "שירי חיוך ודמע (2020) ו"כוחה של שירה" (2022).

שושנה גדליהו היא גננת במקצועה. בוגרת הסמינר ע"ש אליעזר שיין בפתח תקווה. למדה מדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב וחינוך באוניברסיטת בר-אילן. פרסמה שישה ספרי שירה: "שורות אישיות" (1995), "ניצוצות חיים" (1997), "קסם השירה" (2000), "השירה כמראה" (2005), "שירי חיוך ודמע (2020) ו"כוחה של שירה" (2022).

גילה ג. שחר היא ביבליותרפיסטית ומרצה לקולנוע. בעלת תואר שני בקולנוע, ספרות עברית וביבליותרפיה מאוניברסיטת חיפה בשילוב אוניברסיטת ת"א ותואר שלישי בחינוך לאומנות מאוניברסיטת קולומביה פסיפיק. פרסמה שני ספרי עיון, "שיעור קולנוע, האגדה הקולנועית, היבט עיוני-חינוכי-טיפולי" (אח, 1996) ו"מילים מתכוונות: תבניות כתיבה ככלי לפיתוח חשיבה יצירתית" (מופת, 2005), וספר שירה לילדים, "דום שתיקה" (עקד, 1977). "פנגיאה" הוא ספר הפרוזה הראשון שלה (כרמל, 2021).