פְּגִישָה בַּגֶּשֶם

מחר, י"ז בחשוון, 21.10.13, עורכת אגודת הסופרים העברים  בשיתוף עם מוזיאון בית בַּאוּ בתל-אביב אירוע מיוחד לציון 70 שנה לפטירת שאול טשרניחובסקי. לכבוד אירוע זה ולבקשת אוהבי טשרניחובסקי רבים מבין גולשי סופ"ש שירה מוּגש בזה שיר צנוע, המוּשתת על פגישה שאירעה באמת ובתמים, תמים מאוד...

בַּתַּחֲנָה שֶל קַו 5, שְמַרְיָהוּ לֶוִין, מִתַּחַת
שְׂמִיכַת פִּיקֶה שֶל עַנְנֵי חֶשְוָן סְמִיכֵי אָפֹר
שֶמַּשְפְּרִיצִים דִּמְעוֹת מָטָר כְּמוֹ טַאלְק דָּקִיק שֶל מַיִם
אוֹ שְלַל פְּתוֹתֵי קוֹנְפֶטִי בְּאוּלָם שֶל חֲתֻנּוֹת,
בּבֹקֶר קַר שֶל תֵל-אָבִיב קְטַנָּה וּמַנְדָּטוֹרִית,
בְּתוֹר הַמְּחַכִּים לָאוֹטוֹבּוּס כְּמוֹ לְגוֹדוֹ
רוֹאֶה הַיֶּלֶד טוּר בְּרִיּוֹת עוֹטוֹת מְעִילֵי-גֶּשֶם
וְיוֹדֵעַ שֶאַבָּא שֶלּוֹ מְלֻפָּף בְּאֶחָד מֵהֶם, אֶלָּא שֶלֹּא
בָּרוּר לוֹ מִי מֵהֶם זֶה הוּא וּמִי הֵם כָּל הַיֶּתֶר
כִּי מֵרֶגַע שֶבּוֹ נִשְמָטוֹת שְתֵּי יָדָיו הַקְּטַנּוֹת שֶעָיְפוּ מִלִּלְפֹּת
אֶת הַגּוּף הַמֻּכָּר הֶעָטוּף בַּמְּעִיל הָאָרֹךְ הֵם כֻּלָּם שָם בְּיַחַד
דּוֹמִים זֶה לָזֶה שֶפָּשוּט אִי אֶפְשָר לְהַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם כְּמוֹ חוֹמָה
סִינִית כָּזֹאת שֶל זָרוּת וְשֶל אֶרֶג אָטוּם לְחִלְחוּל מֵי הַגֶּשֶם
אַךְ גַּם לְזִהוּי הַמָּדוֹר-לְחִפּוּשׂ-הַקְּרוֹבִים שֶל עֵינָיו הַתּוֹהוֹת
אֶל מִי מֵהֶם לְהִצָּמֵד כָּעֵת שֶכְּבָר עוֹצֵר שָם
הָאוֹטוֹ כְּמִין נֶחָמָה שֶהִגִּיעָה
כִּמְעַט לִפְנֵי צֵאת נְשָמָה.

בְּלֵית בְּרֵרָה, כְּמוֹ מְהַמֵּר, עוֹשֶׂה הוּא אֶן-דֶּן-דִּינוֹ
מִנֹּמֶךְ קוֹמַת בֶּן הָאַרְבַּע שֶלּוֹ בְּעֵינָיו שֶאֵינָן מַגִּיעוֹת
אֶלָּא לְכָל הַיּוֹתֵר עַד מָתְנֵי הַגּוּפִים הַחוֹפְזִים שָם אֶל פֶּתַח
דֶּלֶת הָאוֹטוֹבּוּס, זוֹ הַנִּפְתַּחַת כְּפִיו הַפָּעוּר שֶל הַדָּג
שֶבָּלַע אֶת יוֹנָה הַנָּבִיא וְאָכֵן הוּא חוֹבֵק כְּמוֹ יָדָיו שֶל טוֹבֵעַ
חִיש, כְּגַלְגַּל-הַצָּלָה אֶת מָתְנָיו הַלּוּטִים מְעִיל-גֶּשֶם שֶל מִי
שֶנִּדְמֶה לוֹ פִּתְאֹם שֶזֶּה אַבָּא שֶלּוֹ, וְנִצְמָד אֵלָיו פֶּתַע בְּכוֹחַ
כְּמוֹ אֵיזֶה גוּר מִתְרַפֵּק עַל הוֹרֵהוּ וּכְמוֹ הַתְּמִימוּת עַל טָעוּת.

רַק שֶמֵּחוֹף-מִבְטַחִים זֶה מַרְעִים עָלָיו צְחוֹק הַהוֹפֵךְ בּוֹ לְקֶרַח
אֶת כָּל מַחְזוֹר-דָּמוֹ, וְאֵין זֶה רַעַם שֶל סוּפָה
וְלֹא צְחוֹקוֹ שֶל אַבָּא, כִּי מֵעַל אוֹתָם מָתְנַיִם
שֶהוּא מְחַבֵּק בְּטָעוּת מִקּוֹמַת-לִילִיפּוּט הַפָּתֵטִית שֶלּוֹ
רוֹאֶה הוּא אֵיזֶה גוּלִיבֶר מַפְחִיד וְלֹא מֻכָּר לוֹ
שֶתֵּכֶף עָמַד עַל מַהוּת טָעוּתוֹ שֶל הַיֶּלֶד וְעָט מֵעָלָיו
בְּרֹאש מְקֻרְזָל רַעֲמַת תַּלְתַּלִּים וְשָׂפָם מִסְתַּמֵּר כִּסְבַך-פֶּרֶא
שֶל הוֹד מַלְכוּתוֹ הָאַרְיֵה הַשּוֹאֵג בִּכְלוּבוֹ שֶבְּגַן-הַחַיּוֹת
שֶבְּפִנַּת רְחוֹב הֲדַסָּה וּשְלֹמֹה הַמֶּלֶךְ
לְיַד שְׂדֵרוֹת קָקָ"ל, אוֹ שֶל אָחִיהוּ הַמַּרְעִים
אַרְיָה דוֹמָה בַּלּוֹגוֹ הַמַּקְדִּים תָּמִיד כָּל סֶרֶט
שֶל מֶטְרוֹ-גוֹלְדְוִּין-מַאיֶר, וְכַפַּת אוֹתוֹ אֲרִי
צוֹנַחַת עַל רֹאשוֹ אֲבָל מוּזָר, הִיא לֹא דוֹרֶסֶת
אֶלָּא לוֹטֶפֶת שָם כָּל שְׂעָרָה שֶסָּמְרָה עַד עַכְשָיו מֵאֵימָה
וְהָרַעַם נוֹהֵם בַּמִּבְטָא הָרוּסִי לְאָבִיו הָעוֹמֵד בְּסָמוּךְ לוֹ:
"מַה הוּא נִבְהָל פֹּה הַמָּאלְצִ'יק (הַיֶּלֶד) שֶלְּךָ מִיָּדִי עַל רֹאשוֹ?
אֲנִי, כְּדוֹקְטוֹר מֶדִיצִינִי וּפּוֹאֶט גַּם יַחַד
מַבְטִיחַ לָכֶם שֶפּוֹאֶזְיָה אֵינָהּ מַחֲלָה מִדַּבֶּקֶת" – וְכָאן
הוּא שָב וְלוֹטֵף אֶת הָרֹאש הַקָּטָן וְהַתּוֹר מִתְקַדֵּם לוֹ אֶל דֶּלֶת
הָאוֹטוֹבּוּס אֵלָיו הֵם נִכְנָסִים כִּבְנֵי מָרוֹן.

בָּעֶרֶב, בְּשוּבָם לְבַר-כּוֹכְבָא 67,
קוֹמָה שְלִישִית, עוֹלֶה הַמַּאלְצִ'יק עַל כִּסֵּא-מִטְבָּח
וּמוֹרִיד מִגָּבְהֵי הָאָרוֹן תְּעוּדָה שֶנָּתְנָה לוֹ אֶסְתֵּר הַגַּנֶּנֶת
(זֹאת שֶתִּטְרֹף אֶת נַפְשָהּ אֲבָל לֹא מִפּוֹאֶזְיָה כִּי אִם מִבְּדִידוּת)
וְעָלֶיהָ כָּתוּב שֶהַיֶּלֶד בַּנְדִּיט לֹא קָטָן אֲבָל מָה, גַם שוֹקֵעַ
לֹא פַּעַם בְּמִין חֲלוֹמוֹת בְּהָקִיץ כְּמוֹ קוֹלֵט תִּשְדּוֹרוֹת עֲלוּמוֹת
מֵאֵיזוֹ מַמְלָכָה סוֹדִית שֶל כַּת פַנְטַזְיוֹנֶרִים
שֶהוּא כְּאִלּוּ מִין סוֹכֵן כָּפוּל שֶלָּהּ, וְעַל
הַתְּעוּדָה הַזֹּאת מֻדְבָּק, עַל תֶּקֶן שֶל גֻּשְפַּנְקָה
שֶל מָה שֶקָּרוּי אָז הַוַּעַד הַלְּאֻמִּי שֶל פַּעַם, בּוּל
שֶמִּתּוֹכוֹ נִגְלִים לוֹ שוּב אוֹתָהּ רַעֲמַת-פֶּרֶא
וְאוֹתוֹ שְׂפַם-אֵימִים שֶנִּרְאָה לוֹ הַבֹּקֶר
בַּתּוֹר הַמִּשְׂתָּרֵךְ לָאוֹטוֹבּוּס שֶל קַו 5,
וְהוּא יוֹרֵד מִן הַכִּסֵּא וְרָץ עִם זֶה, אֶכְּסְטָטִי
לְאַבָּא וְשוֹאֵל אוֹתוֹ: "זֶה לֹא אוֹתוֹ הַדּוֹד
שֶאָמַר עָלַי מַאלְצִ'יק?" וְאַבָּא אוֹמֵר לוֹ: "זֶה ד"ר שָאוּל טְשֶרְנִיחוֹבְסְקִי,
זֶה שֶלִּטֵּף אֶת רֹאשְךָ וְהִבְטִיחַ לְךָ שֶזֶּה לֹא מִדַּבֵּק."

הַיֶּלֶד חוֹזֵר וּמַבִּיט בּוֹ, בַּבּוּל, וְהַדּוֹד לֹא מַפְחִיד כְּבָר, לְהֶפֶךְ:
מַשֶּהוּ רַךְ וַאֲפִלּוּ צוֹבֵט אֶת הַלֵּב בְּתּוּגַת מַבָּטוֹ.
מָה שֶאוֹתוֹ הָאֲרִי הַשּוֹאֵג בְּמִבְטָא שֶל בֶּן קְרִים לֹא יוֹדֵעַ
וּמָה שֶהַיֶּלֶד עָתִיד לְגַלּוֹת תּוֹךְ שָנִים, בֵּין הַרְבֵּה לְחִישוֹת
הוּא זֶה שֶתּוֹךְ זְמַן לֹא אָרֹךְ מִן הַתּוֹר בִּשְמַרְיָהוּ לֶוִין וּבַגֶּשֶם
הַהוּא, הַדּוֹמֵעַ דְמָעוֹת עִבְרִיּוֹת, יִתְמוֹטֵט הָאֲרִי בְּתָאָהּ
שֶל נְזִירָה בּוֹדֶדֶת, רוּסִיָּה וּפְּרָבוֹסְלָאבִית
שֶפַּעַם הָיְתָה זוּגָתוֹ לְחַיִּים וּפִתְאֹם הִיא עֵדָה לְמוֹתוֹ
לֹא מִפּוֹאֶזְיָה כִּי אִם מִלּוֹקֶמְיָה, אֶצְלָהּ, בַּמִּנְזָר שֶמִּמֶּנּוּ
הִבְרִיחוּ אוֹתוֹ, כָּך סִפְּרוּ שָם בִּדְחִילוּ וּרְכִילוּ חוּגִים יוֹדְעֵי-סוֹד,
מִיָּד לַ"הֲדָסָּה" בְּהַר-הַצּוֹפִים פֶּן יֹאמְרוּ מוֹרְדֵי-אוֹר כִּי הַשִּיקְסֶע
זֹאת שֶגָּרְמָה לוֹ לִכְרֹעַ לְנֹכַח פִּסְלוֹ שֶל אַפּוֹלוֹ כִּשְּפָה
שוּב אֶת נַפְשוֹ וְצָרִיךְ לְהַכְשִיר בְּחוֹתַם הַבָּדָ"צ שֶל גְּלַאט כֹּשֶר
לֹא רַק אֶת שְמוֹ אֶלָּא גַם אֶת עַרְפֶל נְסִבּוֹת פְּטִירָתוֹ וּמְקוֹמָהּ.

וְרַק טָעוּת אַחַת, שֶל הַפּוֹאֶט וְשֶל הַדּוֹקְטוֹר,
יִזְכֹּר תָּמִיד הַיֶּלֶד מֵאוֹתוֹ לִטּוּף חָטוּף
בְּהִתְיַסְּרוֹ עִם כָּל עִלְּגוּת שִירָיו שֶלּוֹ כָּל לַיְלָה:
פּוֹאֶזְיָה הִיא כֵּן מַחֲלָה מִדַּבֶּקֶת
שֶטֶּרֶם הֻמְצָא לָהּ חִסּוּן...

לדף של יוסי גמזו בסופ"ש שירה 10