בבואך אל השירה
בְּבוֹאֲךָ אֶל הַשִּׁירָה -
קַח עִמְּךָ אֶת הַשּׁוֹט וְהַצְלֵף
בַּצְּבִיעוּת פֶּן תָּסוּר אֶל סַף דַּלְתְךָ.
הַכֵּה בַּצַּדְקָנוּת
בַּל תָּהִין לָבוֹא בִּשְׁעָרֶיךָ.
וּכְשֶׁלִּבְּךָ יִתְעַרְטֵל מִלְּבוּשָׁיו
(וְיִגּוֹלוּ מְבוּשָׁיו)
- דַּע אוֹתָהּ.
בין השורות
רוּחַ עַזָּה
נָשְׁבָה בֵּין הַשׁוּרוֹת
טִאטְאָה אֶת כָּל הַחוֹלְמִים
וְהַסְּגוֹלִיִּים
זָרְתָה קִבּוּצִים
הֵעִיפָה קְמוּצִים וּצְרוּיִים שְׁלֵוִים
וְרַק הַשָּׁרָשִׁים עֲדַיִין עוֹמְדִים
בְּמִרְיָם.
חילופי תפקידים
הַהוֹדִי מְנַקֶּה לִי אֶת הַבַּיִת
וּשְׁמוּאֵל מְטַפֵּל בַּמְּכוֹנִית.
אִלּוּ הִתְחַלְּפוּ בַּמְּשִׂימוֹת
הָיִיתִי יְכוֹלָה לָלֶכֶת לָנוּחַ עַכְשָׁו
בַּמִּטָּה.
מִצַּד שֵׁנִי: אִלּוּ הִתְחַלַּפְתִּי עִם שְׁמוּאֵל,
הַהוֹדִי לֹא הָיָה מְדַבֵּר כָּל הַזְּמַן
בַּטֶּלֶפוֹן.
וּמִצַּד שְׁלִישִׁי: אִלּוּ הִתְחַלַּפְתִּי עִם הַהוֹדִי
הַהוֹדִי הָיָה כּוֹתֵב שִׁיר גַּעְגּוּעִים
לִבְנוֹ.
מלחמת יום הכיפורים שלי
תֵּל הַשּׁוֹמֵר
בְּרָגִים לוֹפְתִים אֶצְבָּעוֹת חֲרוּכוֹת
נְטוּלוֹת בָּשָׂר
הָרֹאשׁ צָרוּר בְּתַחְבֹּשֶׁת
רַק הָעֵינַיִם בּוֹהוֹת בַּאֲרֻבּוֹתֵיהֶן
"אַתָּה נִרְאֶה נִפְלָא!" אֲנִי אוֹמֶרֶת
וּמִתְעַלֶּפֶת
מִתְעוֹרֶרֶת בְּמִטָּה.
לִמְרַאֲשׁוֹתַי שְׁתֵּי אֲחָיוֹת
"מַיִם. אֲנִי זְקוּקָה לְמַיִם"
שְׁפִיּוּת דַּעְתִּי מִזְדַּחֶלֶת מִמֶּנִּי
"מַיִם. אֲנִי צְרִיכָה לִשְׁתוֹת."
שְׁפִיּוּתִי מִתְיַשֶּׁבֶת עַל הַגָּדֵר
וּמִתְבּוֹנֶנֶת בִּי בְּשִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ
עַד שֶׁנִּמְלֶכֶת בְּדַעְתָּהּ
וְשָׁבָה אֵלַי בְּהִסּוּס
הודעות נמסרו למּשפחות
הַמִּשְׁפָּט הָאוּלְטִימָטִיבִי: "הוֹדָעוֹת נִמְסְרוּ לַמִּשְׁפָּחוֹת"
הוּא שֶׁמַּחְזִיק אֶת רֹאשִׁי בְּיָמִים אֵלֶּה מֵעַל הַבִּצָּה הַטּוֹבְעָנִית
שֶׁאֲנִי שוֹקַעַת בָּהּ אַט אַט
הוֹדָעוֹת נִמְסְרוּ לַמִּשְׁפָּחוֹת, וַאֲנִי לֹא קִבַּלְתִּי הוֹדָעָה.
פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁאֵינֶנִּי קְשׁוּרָה מִשְׁפַּחְתִּית וְלוּ לְחַיָּל
אֶחָד מֵאֵלֶּה שֶׁנֶּהֶרְגוּ הַיּוֹם בְּבִינְת גְ'בֵּל.
פֵּרוּשׁוֹ שֶׁאֵינֶנִּי אֲחוֹתוֹ וְגַם לֹא אִמּוֹ.
אוּלַי אֲנִי בַּת־דּוֹדָתוֹ וְאוּלַי דּוֹדָתוֹ.
אַךְ הַסְּבִירוּת לְכָךְ נְמוּכָה, שֶׁכֵּן יֵש לְהַנִּיחַ
שֶׁאִלּוּ הָיוּ פְּנֵי הַדְּבָרִים
כָּךְ
כְּבָר הָיִיתִי יוֹדַעַת.
שְׁלוֹשָׁה יָמִים אֲנִי צְמוּדָה לָרַדְיוֹ
לְיָדִי נִמְצָא הַטֶּלֶפוֹן וְגַם הַסֶּלוּלָרִי
וְגַם הַסֶּלוּלָרִי שֶׁל בִּתִּי
וְגַם הַסֶּלוּלָרִי שֶׂל בְּנִי
אֵין לָדַעַת מֵאַיִן יִתְקַשֵּׁר הַחַיָּל. אֲנִי צְרִיכָה לִהְיוֹת מוּכָנָה
לְכָל אֶפְשָׁרוּת.
שְׁלוֹשָׁה יָמִים אֲנִי רְתוּקָה לָרַדְיוֹ.
הוּא אָמַר לָנוּ שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְקַשֵּׁר בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים,
בְּיָמִים אֵלֶּה מְדַבְּרִים הַקְּרָבוֹת, לֹא הַקְּרוֹבִים,
הַקְּרוֹבִים רְחוֹקִים עַתָּה.
הוּא הִבְטִיחַ לְהִתְקַשֵּׁר לְאַחַר שְׁלוֹשָׁה יָמִים. כָּרֶגַע
הוּא בִּפְעִילוּת בַּצָּפוֹן.
הַיָּד הַמְּלַטֶּפֶת אֶת זְרוֹעִי,
מְעִירָה אוֹתִי מֵחֶזְיוֹנוֹתַי:
רַק רָצִיתִי לוֹמַר לָךְ שֶׁהוּא הִתְקַשֵּׁר.
הוּא מַרְגִּישׁ נִפְלָא
הוּא חָזַר מִפְּעֻלָּה
הוּא מָתַח גִּיד וְעַתָּה הוּא נָח בַּבָּסִיס
הַמְאֻלְתָּר.
הוֹדָעָה נִמְסְרָה לְמִשְׁפַּחְתּוֹ
בחזרה מברצלונה
שׁוֹטֵר מוֹרֶה לְכֻלָּנוּ לָקוּם
אָנוּ נֶחְסָמִים מִכָּל עֲבָרֵינוּ
"גְּבָרִים לְחוּד, נָשִׁים לְחוּד"
שׁוֹאֲגִים לוֹבְשֵׁי מַדִּים בִּסְפָרַדִּית
אֵין מְקוֹמוֹת יְשִׁיבָה
אֲנִי נוֹטֶפֶת זֵעָה. רַגְלַי כּוֹאֲבוֹת.
חַם. שְׁמוּאֵל נֶעֱלַם. הָלַךְ
לִקְנוֹת בַּקְבּוּקֵי שְׁתִיָּה.
וּלְפֶתַע - בִּדּוּק בִּטְחוֹנִי נוֹסָף.
הַאִם שְׁמוּאֵל יִמְצָא אוֹתָנוּ?
שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת
לְהָרִים יָדַיִם.
יָדַיִם מְמַשְּׁשׁוֹת אֶת גּוּפִי
אֶצְבַּע מְשַׁלַּחַת אוֹתִי
לַמָּטוֹס
לָאָרֶץ הַמְּאֻבְטַחַת.
קירות סוגרים עליי
בֶּן זוֹמָא מַזְמִין אוֹתִי לַפַּרְדֵס לְהָצִיץ
בַּזֹּהַר הַצָּהֹב
אֱלִישָׁע מְשַׁדְּלֵנִי לְקַצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת וּמַבְטִיחַ
שִׁפּוּר בִּצְמִיחָתִי.
וַעֲקִיבָא הַצָּנוּעַ נוֹשְׂאֵנִי
עַל כַּפָּיו
וְעוֹטֵר לְרֹאשִׁי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב -
אַךְ בְּלִבִּי חוֹמָה.
בקרוב איאסף אל אבותיי
בְּקָרוֹב אַף אֲנִי אֵאָסֵף אֶל אֲבוֹתַי
וְאִיש לֹא יֵדַע שֶׁעָבַרְתִּי בָּעוֹלָם
וְאִיש לֹא יֵדַע כִּי עָבַרְתִּי מִן הָעוֹלָם
כְּמוֹ אֲבוֹתַי שֶׁטֶּרֶם עָבְרוּ מִן הָעוֹלָם.
השירים מתוך "סַפְסָל בִּקְצֵה הַגַּן", הוצאת "פיוטית" 2017
קישורים חיצוניים
רחל נפרסטק בלקסיקון הספרות העברית החדשה
רחל נפרסטק קוראת את שירה "פרגוד" - "שירה עברית" קול ישראל, רשת ב
חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 85"
