לצד התארים הידועים: "הטרובדור של הזֶמֶר העברי"
וּ"מלחין התקומה" ניתן להעניק למרדכי זעירא את התואר "מלחין ה-Zeitgeist" (רוח הזמן). זעירא יצר בתקופת התפר שבין 26 שנה לפני תקומת ישראל בארצו ל-20 שנה לאחר הקמת המדינה. הוא חש את דופק התקופה המשתנה בכל יום ונתן לו ביטוי מוסיקלי בהתאם. המנגינות קליטות לכל אוזן ובכל זאת טעונות ברבדים מלאי קסם.

הפרשנות המוסיקלית של זעירא עושה חסדים עם המילים – גם אם "אחד היה טרף, שני מת בחרב וזה שנותר את שמךְ לא זכר..." המנגינה רוגעת בסערה מאופקת כי צריך לכבות את הנר ולהירדם. אפילו הכפר השקט והרוגע שכינס את עדריו ותבע מנגינה לירית נוגה, מתעורר באמצע השיר לקפץ ולנתר כי אין זה לילה בעלמא, זהו ליל גליל! עם הרוח הקַל קָלִיל, ושמי מָרוֹם מעל, ועל ההר שוכן ענן ושביל מוליך אל הירדן. לאו מילתא זוטרתא היא! יש ערך לכל גרגר חול ואגל של טל והם ראויים לצלילים של אהבה שהיתה בלבו בשפע רב.

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה

זמרשת

לילה לילה – נתן אלתרמן;  שירה: הארי בלפונטה

ליל גליל – נתן אלתרמן; שרה: שושנה דמארי

היו לילות – יעקב אורלנד; שירה: אסתר עופרים

הזנת תוכן: 23.10.2014

חזרה לדף הראשי "מלחיני משוררים ישראלים"