האתר של נילי דגן

 מקבץ מתוך "רשיון לשגיאות כתיב" צילום: סיון צדוק

#פְרַגְמֶנְטִים שֶׁל גֶ'ז #מְאַהֲבִים
[אֶפִּילוֹג]

אֲנִי מְקַלֶּפֶת מִלִּים מִמַּשְׁמָעוּתָן,
כְּמוֹ שֶׁמְּקַלְּפִים תַּפּוּז.
נְשֹׁרֶת נַקְבּוּבִית נֶעֱרֶמֶת עַל הַשַּׁיִשׁ לְיַד הַכִּיּוֹר.
כָּרִיּוֹת הָאֶצְבָּעוֹת נִמְשָׁחוֹת כָּהֳלִיּוּת מְבַשֶּׂמֶת.
הַמִּלִּים הָעֲרֻמּוֹת מֻנָּחוֹת פְּלָחִים־פְּלָחִים
בְּצַלַּחַת אִיקֵאָה מְשֻׁבֶּרֶת שָׂפָה.
אֹכַל אוֹתָן לְאַט. אֶלְאַט אוֹתָן בְּרֹךְ.
תְּחִלָּה אֶת הָ־אֲנִי.
אַחַר־כָּךְ אֶת הָ־אוֹהֶבֶת.
אֶת הָ־אוֹתְךָ אַשְׁאִיר עַל הַצַּלַּחַת.
הִיא תַּגִּיר אֶת מִיצֶיהָ וְתִצְטַמֵּק
בְּשֶׁמֶשׁ לֵאָה שֶׁל אַחַר הַצָּהֳרַיִם.

#מְאַהֲבִים #גַּם בַּמִּזְרָח אֵין כָּל חָדָשׁ
[נְמִיכוּת]

הוּא טָעַן שֶׁאֲנִי יוֹרֶדֶת נָמוּךְ,
שֶׁשִּׁירָה אֲמוּרָה לְדַבֵּר גָּבוֹהַּ,
כִּי שִׁירָה הִיא פִּכְפּוּךְ מְרֻמָּז שֶׁל דִּכְדּוּךְ,
שֶׁל רָצוֹן מְיֻסָּר לְדַמֵּם וְלִגְוׄעַ.

מְשֻׁיֶּפֶת מִלִּים, נְטוּלַת זֻהֲמָה,
שִׁיר שֶׁל בֹּקֶר חָדָשׁ מְאֹהָב לְתִפְאֶרֶת.
כִּי שִׁירָה כְּמוֹ שֶׁלִּי הִיא מִשְׁכַּב בְּהֵמָה
שֶׁיּוֹרֶה מִטְּוַח אֶפֶס לֵחָה שֶׁל עוֹפֶרֶת.

כִּי שִׁירָה קִיצוֹנִית, הִיא כְּמוֹ מַקְפֵּצָה
לְתוֹךְ רֶפֶשׁ־אֱנוֹשׁ, בְּלִי תְּנָאִים וּבְלִי פַּחַד.
כִּי שִׁירָה כְּמוֹ שֶׁלִּי הִיא חֲרִיץ הֲצָצָה
יְשִׁירוֹת אֶל הַלֵּב מֵהַחוֹר שֶׁל הַתַּחַת.

#גַּם בַּמִּזְרָח אֵין כָּל חָדָשׁ #שִׁירִים לִיהוֹרָם #מוּסַף תַּרְבּוּת
[מֶחֱוָה לְאֶרִיךְ מָרִיַה רֵמַרְק]

אֲנִי רוֹצָה שֶׁתִּהְיֶה כָּאן מִלְחָמָה.
וּתְגֻיַּס.
וְאֶעֱבֹד בְּמִפְעַל נֶשֶׁק.
וַאֲנַשֵּׁק אֶת תְּמוּנָתְךָ בְּלַיְלָה שֶׁל מִשְׁמָרוֹת כְּפוּלוֹת,
וּבְבֹקֶר שֶׁל חֶלְקֵי חִלּוּף מְשֻׁמָּנִים לַטַּנְקִים.
וְתִשַּׁק לִתְמוּנָתִי בְּלַיְלָה שֶׁל חֲפִירִים הַפְגָּזוֹת וּמָוֶת.
וְנִתְגַּעְגֵּעַ, כְּמוֹ שֶׁנִּדּוֹנִים מִתְגַּעְגְּעִים —
בְּרֹךְ, חֶמְלָה וְהַבְטָחַת נֶצַח.
וְהָעוֹלָם יִתְבּוֹסֵס בְּמִלְחַמְתּוֹ,
וַאֲנַחְנוּ — בְּאַהֲבָתֵנוּ.

#שִׁירִים לִיהוֹרָם #אוּרְבָּנִיקָא
[זִכְרוֹן מִדְרָכוֹת רְטֻבּוֹת]

לֹא אֲגַלֶּה לְעוֹלָם
אֵיךְ הִתְנַשַּׁקְתִּי אִתְּךָ
עַל פְרִישְׁמַן פִּנַּת בֶּן יְהוּדָה
בְּיוֹם שֶׁל גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן.
אֵיךְ חֲתִיכוֹת לִבִּי
שָׁטוּ עַל פְּנֵי שְׁלוּלִיּוֹת
רְדוּדוֹת, שַׁמְנוּנִיּוֹת.
הֵן אֳנִיּוֹת נְיָר,
מְקֻפָּלוֹת מְרֻשָּׁל.
הֵן קֻבִּיּוֹת מֵעֵץ,
חֲלוּלוֹת, צִבְעוֹנִיּוֹת.
אֵיךְ פִּתְאֹם הָרְחוֹב
הִסְתַּחְרֵר כְּנֶגֶד עֵינַי —
כְּמוֹ מִטְרִיַּת פַּסִּים
עִם יָדִית אֲדֻמָּה.
אֵיךְ מָסַרְתִּי פְּרוּטָה
לְנַהַג הַמּוֹנִית,
וְאִתָּהּ, בְּטָעוּת —
זִכְרוֹן מִדְרָכוֹת רְטֻבּוֹת.

#מוּסַף תַּרְבּוּת
[אֶלֶף אֵלוֹת מְשֻׁנּוֹת]

הָאֵלָה עֲנָת
פָּקְדָה עָלַי
אֶלֶף מִטּוֹת מְשֻׁנּוֹת.
וּבְכָל מִטָּה
מְחַכֶּה לִי מוֹתִי
וְרֹאשׁוֹ הֶעָרוּף שֶׁל נָבִיא.
הָאֵלָה עֲנָת
קִלְלָה אוֹתִי
בְּאֶלֶף מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת.
וּבְכָל מוֹתִי
מְחַכָּה לִי מִטָּה
וְרֹאשָׁהּ הֶעָרוּף שֶׁל אִשְׁתִּי.

#מוּסַף תַּרְבּוּת
[שִׁירָהּ שֶׁל גְרֵטְכֵן — מֶחֱוָה לְפָאוּסְט שֶׁל גֵתֶה]

הוּא הִתְגַּנֵּב אֵלַי לַלֵּב
כָּל כָּךְ מַהֵר, כָּל כָּךְ הֵיטֵב,
וְלִי נִשֵּׁק מִתּוֹךְ חֲלוֹם
עַד שֶׁשָּׁכַחְתִּי אֵיךְ לִנְשֹׁם.
אַךְ לִפְנוֹת בֹּקֶר הוּא הָלַךְ.
וְזֶה כּוֹאֵב, כּוֹאֵב כָּל כָּךְ.
גּוּפִי נֶחֱרַב, רוּחִי נִגְזַל,
וּבְתוֹכִי נִשְׁתַּל גּוֹזָל —
צִפּוֹר קְטַנָּה שֶׁל זִכָּרוֹן
שֶׁל לֵיל עִנּוּג וַאֲבַדּוֹן.
עַל אַף שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אִתִּי,
אוֹתוֹ אֶזְכֹּר עַד יוֹם מוֹתִי.
עַד יוֹם מוֹתִי, קָרֵב וּבָא,
כָּל יוֹם הוּא חַג שֶׁל אַהֲבָה!

#שִׁירהֲגִירָה
[הַגְדָּרָה עַצְמִית]

— אַתְּ נִרְאֵית לֹא מִפֹּה.
— אַתְּ נִרְאֵית לֹא מִשָּׁם.
— לָמָּה קַר לָךְ? אַתְּ רוּסִיָּה!
— לָמָּה חַם לָךְ? אַתְּ מִיִּשְׂרָאֵל!
— יוּ! אֵין לָךְ מִבְטָא.
— דַּוְקָא יֵשׁ לָךְ מִבְטָא.
— אַתְּ יְהוּדִיָּה? מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים?
— כַּמָּה זְמַן אַתְּ בָּאָרֶץ?
— עֶשְׂרִים שָׁנָה בָּאָרֶץ וְעוֹד לֹא הִתְרַגַּלְתְּ?
— מֵאֵיפֹה הִגַּעְתְּ?
— (אֲנִי מִתְכַּוֵּן — מִשָּׁם)
— (אֲנִי מִתְכַּוֵּן — מִפֹּה)
— שְׂמֹאלָנִית? מוּזָר. אַתְּ רוּסִיָּה!
— יֵשׁ חָבֵר? אֵין? מוּזָר. אַתְּ רוּסִיָּה!
— לֹא תִּזְדַּיְּנִי אִתִּי? לֹא מַתְאִים. אַתְּ רוּסִיָּה.
— הִזְדַּיַּנְתְּ אִתּוֹ? כְּבָר? נוּ בֶּטַח, אַתְּ רוּסִיָּה.

מתוך הספר "רישיון לשגיאות כתיב", הוצאת "אלרום", עורכת: ד"ר דורית זילברמן, 2015

קישורים חיצוניים

יקום תרבות - על הספר "רישיון לשגיאות כתיב" 

שירים של ריטה קוגן ב-Ynet

הספר "רישיון לשגיאות כתיב" בנוריתה

אילן ברקוביץ על ספרה של ריטה קוגן בעיתון הארץ

ריטה קוגן - יְפֵהפִיַּת הַיּוֹם

ריטה קוגן - ערס פואטיקה 16

ריטה קוגן - ערס פואטיקה 27

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 71"