רחל מדר

      ידידי, משורר קשיש, אמר:

      שירה היא מתנה –

      שאינה ניתנת לכל החיים. 

 

                            קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

daganyamcover front

מרתק למצוא את מה שלא חפשתי

במקום בו הסיכויים אינם ברורים.

 

                              

                      קראו עוד  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
pic2 

אדם מרחיב דרך
ולא דרך מרחיבה אדם                   

                         (קונפוציוס)

 

                     קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


pic3

הסלע, העשבrachel madar

הַסְּלָעִים צָמְחוּ בְּשֶׁקֶט, גַּרְעִין
נְבִיטָתָם עָמֹק בָּאֲדָמָה.

עֶפְרוֹנִים מְשֻׁעֲמָמִים פִּטְפְּטוּ,
נָחֲתוּ עֲלֵיהֶם בַּחֲטָף וְהִתְכַּדְרְרוּ.

הָיִיתִי צְרִיכָה לָשֶׁבֶת שָׁם
כַּמָּה שָׁנִים, לַהֲפֹךְ לְאֶבֶן,

לַעֲקֹב אַחַר הָעֵשֶׂב הַנָּע
מִקֶּדֶם לְיָם וַחֲזָרָה.

 

 

 

בחוף כינרת

שִׁכְבִי כָּאן, חַפָּה מִלַּחְשֹׁב,
כּוֹכָבִים נִכְפָּלִים בְּעֵינַיִךְ.
שְׁקֵטָה, סוֹפֶגֶת בַּאֲחוֹרַיִךְ
גַּרְגְּרִים נִגְרָסִים בַּחוֹף.

 

 

 

מקום, זמן, גוף

גּוּף אֲנִי, גּוּף הָיִיתִי.
גּוּף בִּסְמִיכוּת וְגוּף בְּיָחִיד.
מִי שֶׁהוֹצִיא שֹׁרֶשׁ, מָצָא מִשְׁפָּחָה.
גּוּף מָצָא גּוּף, נוֹלַד גּוּף.
גּוּף אֲנִי, גּוּף אַתָּה.
מְשַׁנֶּה מָקוֹם
יִמְצָא אֶת גּוּפוֹ.

 

 

 

אמי

אִמִּי, גַּן פּוֹרֵחַ
כּוֹבָעִים וּצְעִיפִים.

כְּשֶׁצָּעַדְתְּ נָעוּ פְּרָחִים
בְּשִׂמְלָתֵךְ, עַל אַגָּנֵךְ,

וַחֲרוּזִים צִבְעוֹנִיִּים
נָקְשׁוּ עַל חָזֵךְ הַדָּשֵׁן.

אִמִּי הַשּׁוּלַמִּית, שָׂדֶה פּוֹרֵחַ
בְּלֵב מוֹשָׁבָה תְּמֵהָה,

נָשִׁים בְּמִטְבְּחֵיהֶן הִטּוּ אֹזֶן כְּשֶׁעָלוּ,
מֵחַלּוֹנֵךְ, רְנָנִים שֶׁל בֹּקֶר.

 

 

 

הים

אִשָּׁה אַחַת קָרְאָה אֵלֶיהָ אֶת הַיָּם
וְהוּא בָּא כָּנוּעַ, שָׁקֵט כִּמְשָׁרֵת.
נוֹשֵׂא עַל גַּבּוֹ אֶת בֵּיתָהּ, חֲצֵרָהּ וַעֲצֵי פִּרְיָהּ.

לְעֵת עֶרֶב נָשְׂאָה עֵינֶיהָ מִבַּעַד לְחַלּוֹנָהּ וְהִנֵּה הַיָּם,
הַקֶּצֶף הַלָּבָן בְּפַסֵּי כָּחֹל, עוֹטֵף אֶת
חֲצֵרָהּ, פִּרְיָהּ וְצִפּוֹרֶיהָ כְּטַלִּית.

 

 

 

ראִיות

בַּמּוּזֵאוֹן רָאִיתִי

קַבְקַבֵּי עֵץ גַּסִּים וּרְצוּעַת בַּד עֲלֵיהֶם.
וְעָלוּ אֵלַי קוֹלוֹת קַב קַב קַב
עַל מִדְרָכָה.

כִּמְעַט יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת

שְׁלוֹשָׁה מְגַשְּׁשִׁים יַד בְּיַד לַמִּקְלַחַת
בְּיוֹם בּוֹ הָעֲרָפֶל סָמִיךְ מֵחָלָב.
אַתְּ עִם צַמָּה, אַתָּה עִם בְּלוֹרִית

וַאֲנִי, פְּעוּרַת עֵינַיִם.

 

 

 

ים סין הדרומי

הָרוּחַ מְעַרְבֶּלֶת
קוֹקְטֵיל טְרוֹפִּי מֵרֵיחוֹת
פָּאפָּאיָה יְרֻקָּה חֲרִיפָה
וְרֹטֶב דָּגִים.

מֵי הַמִּפְרָץ פָּלֶאטָה שֶׁל כָּחֹל,
שֶׁהֵכִין צַיָּר חָרוּץ בִּמְיֻחָד.

יָם סִין הַדְּרוֹמִי הִשְׁאִיר
בִּי גַּעְגּוּעַ שֶׁל תַּיָּר
הַשָּׁב עַל עִקְּבוֹתָיו,
מוֹתִיר אֶת הַמֶּרְחָב
לִמְשׁוֹרֵר מְקוֹמִי.

 

מתוך "שירת האדמה", הוצאת שופרא לספרות יפה , ת"א . תשרי תשע"ד.

 

קישורים חיצוניים

האתר של רחל מדר

 

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 63"