ידידי, משורר קשיש, אמר:

      שירה היא מתנה –

      שאינה ניתנת לכל החיים. 

 

                            קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

daganyamcover front

מרתק למצוא את מה שלא חפשתי

במקום בו הסיכויים אינם ברורים.

 

                              

                      קראו עוד  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
pic2 

אדם מרחיב דרך
ולא דרך מרחיבה אדם                   

                         (קונפוציוס)

 

                     קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


pic3

האתר של נילי דגן

צביקה שטרנפלד

את שואלתzvika shternfeld newצילום: דינה גונה

אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי מַה זּוֹ נֶאֱמָנוּת,
וַאֲנִי מַצְבִּיעַ עַל הַסַּפָּר הַקָּשִׁישׁ,
עַל הַקְּלִיֶנְטִים שֶׁלּוֹ שֶׁהִקְרִיחוּ,
שֶׁאֵין שַׂעֲרָה עַל רֹאשָׁם,
הַשָּׁבִים אֵלָיו שׁוּב וְשׁוּב,
מִתְמַסְּרִים לְתַעֲרוֹ.

אֲנִי מַרְאֶה לָךְ חִיּוּךְ
שֶׁנָּטַשׁ זֶה כְּבָר וְהִפְלִיג לַמֶּרְחַקִּים.
הוּא שָׁב,
הַשִּׁנַּיִם הַתּוֹתָבוֹת אֵינָן מַכִּירוֹת בּוֹ,
אֲבָל קֶמֶט בְּזָוִית הַשְּׂפָתַיִם
מְאַמֵּץ אוֹתוֹ וּמְחַיֵּךְ.

נֶאֱמָנוּת, זוֹ הָאֲדָמָה הַמִּתְיַצֶּבֶת יוֹמְיוֹם
תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ,
מְקַוָּה שֶׁיִּהְיֶה אַחֶרֶת,
שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִדְבָּרִיּוֹת

 

 

 

פולנית

לִפְנֵי שֶׁלָּמַדְתִּי לוֹמַר 'אַבָּא'
אָמַרְתִּי 'טָטָה',
וְשׁוּב אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים פּוֹלָנִית,
נִשְׁמָרִים שֶׁהַשָּׁכֵן בַּמִּטָּה הַסְּמוּכָה לֹא יָבִין,
שֶׁאִשְׁתּוֹ לֹא תָּבִין,
מְכוֹפְפִים לְאָחוֹר
אֶת זְרוֹעוֹת הַזְּמַן
הַמִּתְעַקֵּשׁ לַחְנֹק קָדִימָה.

אֲנִי עוֹנֶה לוֹ שֶׁיֵּשֵׁב בַּמִּטָּה בְּפּוֹלָנִית,
כּוֹאֵב לוֹ בְּעִבְרִית,
מַאֲכִיל אוֹתוֹ עִבְרִית,
הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה יוֹתֵר בְּפּוֹלָנִית,
רַגְלָיו כּוֹאֲבוֹת בְּפּוֹלָנִית כְּפִי שֶׁלֹּא כָּאֲבוּ מֵעוֹלָם .
מֵעָיו מְצִיצִים בְּאֵלֶם,
וְכָל זֶה לֹא קָשׁוּר לַמַּחֲלָה
הַמְּלַהֶגֶת מִדָּמוֹ וְעַצְמוֹתָיו.

עַל חָכְמוֹת יַלְדוּתִי הִתְעַנֵּג לְאֹרֶךְ שָׁנִים.
בְּשִׁבּוּשִׁים בּוֹגְרִים אֵינִי מְשַׁעֲשֵׁעַ:
אַתָּה צָרִיךְ מַגֶּבֶת שֶׁלֹּא תִתְלַכְלֵךְ ?
הַמָּרָק עוֹד חַם.
תֹּאכַל.
הַחוּמוּס בָּרִיא. חָשׁוּב. כְּדַאי.
הַקָּפֶה בָּאוֹטוֹמָט בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה טָעִים.
שֶׁאָבִיא מַשֶּׁהוּ אַחֵר, אַבָּא ?
רוֹצֶה שֶׁאָבִיא ?

 

 

 

בִּשְׁנַת אֶלֶף תֵּשַׁע מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְאַרְבַּע
הִגִּישָׁה סוֹכְנוּת הֶחָלָל הָאָמֶרִיקָנִית
תָּכְנִית לַשָּׁנִים הַבָּאוֹת:
סְבִיב הַיָּרֵחַ,
נֹגַהּ,
וּשְׁפָּגָט עַל הַמַּאֲדִים.
שְׁנַת אֶלֶף תֵּשַׁע מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְשָׁלֹשׁ
הָיְתָה רְחוֹקָה
וְאַחֲרֶיהָ הַדְּבָרִים הַמּוּזָרִים
שֶׁאֲפִלּוּ סוֹכְנוּת הֶחָלָל הָאָמֶרִיקָנִית לֹא יָכְלָה לְנַבֵּא,
כְּגוֹן שְׂעַר הֶחָזֶה שֶׁלִּי מֻכֶּה לֹבֶן יָרֵחַ.

 

 

 

אֲנִי אוֹמֵר דִּמְדּוּמִים
אַתְּ אוֹמֶרֶת חֲשֵׁכָה
וּבְמַהֲלַךְ הַוִּכּוּחַ אַתְּ הוֹלֶכֶת וְצוֹדֶקֶת.

 

 

 

שיחה עם נערה אנורקטית

אֲנִי מְעַרְסֵל אֶת קוֹלֵךְ בְּעֶגְלַת תִּינוֹקוֹת,
מוֹשִׁיט לוֹ חִיּוּךְ.
אַתְּ מְעַגֶּלֶת אֶת הַקּוֹל לְחַמּוּקַיִם -
מְקַמֶּרֶת לְמַגַּע הַמִּלִּים,
וַאֲנִי צוֹחֵק שֶׁעֲצָמוֹת מְצִיצוֹת מִמֶּנּוּ,
עַצְמוֹתַיִךְ הַמְּשׁוּחוֹת בִּדְבַשׁ.

לְחַמּוּקַיִךְ אֵין קוֹל
וּמֵעֲלֵיהֶם צְלָעוֹת
מְנַסְּרוֹת אֶת יָפְיֵךְ.

אֲנִי מְשַׁכְנֵעַ שֶׁתֹּאכְלִי.
"תַּפּוּחַ", אַתְּ הוֹלֶכֶת לִקְרָאתִי,
"פְּרִי עֵץ לְיוֹם",
מְאַבֶּדֶת אֶת עַצְמֵךְ לְדַעַת,
מְמָאֶנֶת לְהוֹדוֹת שֶׁשָּׁדַיִךְ תַּפּוּחִים מְכֻוָּצִים
וְהַשְּׁקַעֲרוּרִיּוֹת בְּיַשְׁבָנַיִךְ
גֻּמּוֹת הַחֵן בְּחִיּוּכוֹ שֶׁל הַמָּוֶת

מתוך 'רקתה של הבדידות', קשב לשירה, 2008

 

 

 

קיפוד

חוּס עַל הַקִּפּוֹד שֶׁוִּתֵּר עַל קוֹצָיו
וְקָם לְחַבֵּק,
אַל תִּתֵּן לִפְעִימוֹת הַלֵּב
לְמַסְמֵר אוֹתוֹ אֶל נִשְׁמָתְךָ.
זְכֹר אֶת הָרוּחַ שֶׁאָהַבְתָּ,
אֶת קְרָעֶיהָ נִכְרָכִים בָּרְחוֹבוֹת
סְבִיב כָּל עֵץ רַעֲנָן מִמְּךָ,
לְמַד מֵהָעֵצִים
הַמַּעֲרִימִים עַל הָרוּחַ -
רְאֵה אוֹתָם מַשִּׁירִים לָהּ עָלִים
וּמַצְמִיחִים חֲדָשִׁים בָּעוֹנָה הַבָּאָה.

חוּס עַל הַקִּפּוֹד,
הֱיֵה לוֹ נוֹשֵׂא קוֹצִים.
לְמַד מֵהָעֶרֶב הַמְשַׁמֵּר אֶת כּוֹכָבָיו
אַף שֶׁקַּרְנֵיהֶם דּוֹקְרוֹת בַּשָּׁמַיִם.

גַּם אִם קפּוֹדְךָ חָשַׂף בֶּטֶן,
גַּם אִם פִּטְמוֹתָיו מְנַקְּרוֹת אֶת עֵינֵי הַבְּדִידוּת,
הָשֵׁב אֶת מַחְלְצוֹת הַקּוֹצִים,
שַׁקֵּר וְסַפֵּר שֶׁאֵין אַהֲבָה.

 

 

 

זיכרון

הַתֵּבָה שֶׁחָלְפָה עַל פָּנֵינוּ
הָיְתָה יָפָה מִשֶּׁלָּנוּ.
עַל סִפּוּנָהּ חָגְגוּ חַיּוֹת
שֶׁלֹּא רָאִינוּ לְאַחַר שֶׁקַּלּוּ הַמַּיִם.
רוּחוֹת עָצְרוּ זוֹ אֶת זוֹ לְמַרְאֶהָ
וְעִגּוּלֵי הָאַדְוָה הִתְכַּוְּצוּ לְאִישׁוֹן.

עַל הַתֵּבָה שֶׁשָּׁטָה בְּעִקְּבוֹתֵינוּ
הִתְנוֹסְסוּ סַהַר וּמָגֵן דָּוִד,
צְלָב וְדֶגֶל שׁוֹדְדֵי הַיָּם.

סְפוּנִים בַּתֵּבָה הָאֶמְצָעִית,
הִסְתַּוֵּינוּ בָּאָפֹר שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
מַיִם. בְּכָל מָקוֹם מַיִם.
לַשָּׁוְא הֵטַחְנוּ מַבָּטִים בָּאֹפֶק.

נוֹתַרְנוּ יְחִידִים.
קַל הָיָה לִבְדּוֹת
אֶת אַגָּדַת הַבִּלְעָדִיּוּת,
וְאֶת הַזּוּגוֹת הַפּוֹסְעִים פְּנִימָה
עַל מַרְבָד שֶׁל אֹשֶר.

מתוך 'על סף התיבה', קשב לשירה, 2012

 

קישורים חיצוניים

צביקה שטרנפלד בויקיפדיה

צביקה שטרנפלד בלקסיקון הספרות העברית החדשה

על ספרו של צביקה שטרנפלד - מפזר הזכוכית - במדור "אלי הירש קורא שירה"

רקתה של הבדידות / צביקה שטרנפלד באתר של "קשב לשירה"

 

לדף הראשי של סופ"ש שירה מספר 37

 

Share
صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل