הבה להבא

      ידידי, משורר קשיש, אמר:

      שירה היא מתנה –

      שאינה ניתנת לכל החיים. 

 

                            קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

daganyamcover front

מרתק למצוא את מה שלא חפשתי

במקום בו הסיכויים אינם ברורים.

 

                              

                      קראו עוד  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
pic2 

אדם מרחיב דרך
ולא דרך מרחיבה אדם                   

                         (קונפוציוס)

 

                     קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


pic3

גיליון 002 have lehabe

כתב העת הבה להבא מנסה לנסח תמונה שירית עתידנית שאינה "מדברת" עם שירת המאה ה – 20 ואינה דבוקה לקונטקסט הלוקאלי, העכשווי, החברתי בישראל.
קריאה בשירים ובמאמרים בכתב העת מייצרת חוויה שלעתים גובלת בסוריאליזם. משחקי שפה, משמעויות תלושות ואקספרמנטליות מנחים את הקורא לאורך ולרוחב הגליון.

מתוך פתח הדבר לחוברת:

ואנחנו אומרים: שואות המאה (הו, המאה ה!) לא התחוללו בגלל יומרנות יתר, אין בכלל יומרנות יתר, יש רק שמרנות על, כי אנחנו לא רוצים רפורמות, אנחנו רוצים מהפכות, גאולה, תיקון עולם, כי אנחנו ה-100%, כי כולנו אוברקווליפייד, אנדררייטד, אנדרפייד, כי אין לגוגל מספיק נקודות כסף או רייטינג לנקד נשיקה אחת שלי, כי...

 

אמיר מנשהוףamir manshof

 

*

כּוֹחַ אָדָם בּוֹ

לִפתֹּחַ יוֹם בְּאָדָם

לִזרֹחַ

 

הַזְּמַן זָ כָּל כָּך

הַזְּמַן זָ

וּמִתמַזֵּל

דּוֹחֵף אֶת הַקִּירוֹת בְּכוֹחַ מְעַניֵן

שֶׁיּוֹתֵר נִשׁמָע מֵהֶם

וּפָחוֹת מֻכָּר

וְלֹא נִראֶה שֶׁאֶפשָׁר

לִנגֹּחַ בּוֹ

וְלָנוּ הַדּחוּפִים נוֹתָר

לְהִדָּחֵף

לְהִדָּחֵף הֲכִי חָזָק קָדִימָה

בָּרָצוֹן הֲכִי גָּדוֹל

הֲכִי שָׁחֹר

 

 

 

עודד כרמליoded carmeli

בְּלִי שָׁדַיִם

מִבַּעַד מִיקְרוֹסְקוֹפּ אוֹ טֵלֶסְקוֹפּ

נִרְאֶה אוֹתָךְ

בְּלִי שָׁדַיִם

מִבַּעַד מִיקְרוֹסְקוֹפּ אוֹ טֵלֶסְקוֹפּ

נִרְאֶה אוֹתָךְ

מָה כְּבָר נִרְאֶה

בְּלִי שָׁדַיִם

מִבַּעַד מִיקְרוֹסְקוֹפּ אוֹ טֵלֶסְקוֹפּ

נִרְאֶה אוֹתָךְ

מָה כְּבָר נִרְאֶה

לָךְ שֶׁנִּרְאֶה

בְּלִי שָׁדַיִם

מִבַּעַד מִיקְרוֹסְקוֹפּ אוֹ טֵלֶסְקוֹפּ

נִרְאֶה אוֹתָךְ

מָה כְּבָר נִרְאֶה

לָךְ שֶׁנִּרְאֶה

לָךְ

בְּלִי שָׁדַיִם

מִבַּעַד מִיקְרוֹסְקוֹפּ אוֹ טֵלֶסְקוֹפּ

נִרְאֶה אוֹתָךְ

 

 

 raiskinder

רייסקינדר

אֲנִי לֹא בֶּן אָדָם אֲנִי

שָׁלָב בָּאֵבוֹלוּצְיָה

 

 

 

יואב עזראyoav ezra

בנהר התופת האנושי

דְּמוּת אַחַת נִסְחֶפֶת

וּדְמוּת אַחֶרֶת נֶאֱחֶזֶת בִּכְנַף חֻלְצָתִי

אֲנַחְנוּ חֲבֵרִים

בִּנְהַר הַתֹּפֶת הָאֱנוֹשִׁי

אֲבָל הַמַּאֲבָק לַחַיִּים

מֵהַטֵּרוּף הָיִיתִי יָכוֹל לַהֲרֹג אֶת שְׁנֵיהֶם וְהֵם יָכְלוּ

לַהֲרֹג אוֹתִי

בִּנְהַר הַתֹּפֶת הָאֱנוֹשִׁי

 

 

 

נוית בראלnavit barel

מחדש

בָּעִיר לֹא חָל שִׁנּוּי. שׁוּם דָּבָר לֹא נַעֲשָׂה קָטָן יוֹתֵר

כִּי הַגּוּף גָּדַל. כָּכָה מַתְחִילִים זִכְרוֹנוֹת. נִתְגַּבֵּר עַל

עַצְמֵנוּ כְּדֵי לְהַתִּירָם. רַק הַמַּחְשָׁבָה חֲדָשָׁה, לֹא הַחֶדֶר.

לְמוּל הַחַלּוֹן חַלּוֹנוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. אִישׁ אֵינוֹ

מוֹדִיעַ לָנוּ שֶׁהָאֲרוּחָה מוּכָנָה, הַחֶשְׁבּוֹן שֻׁלַּם, הַגָּדֵר

תֻּקְּנָה. זוֹהִי עִיר הַמְּבֻגָּרִים, עִיר וּמְלוֹאָהּ, אֲרֻכָּה

וּמְפֹרֶטֶת עַד לְאֵין תֵּאוּר. חֶלְקֵנוּ זָעוּם עַד כְּדֵי חֶרְפָּה.

עִם כָּל צַעַד אֲנַחְנוּ תּוֹלְשִׁים קְצָת מִמֶּנָּה. מְפַזְּרִים מִלָּה

אַחַת בְּכָל מָקוֹם, תְּנוּעָה אַחַת שֶׁל הָרֹאשׁ, שֶׁקֶר אֶחָד