מאת יוסי גמזו
צַנְחָן וָתִיק עוֹמֵד נִרְגָּש בִּירוּשָלַיִם
מוּל בִּנְיָנָהּ שֶל שַגְרִירוּת אַרְצוֹת הַבְּרִית
שֶבְּאִחוּר שִבְעִים שָנָה פָּקְחָה עֵינַיִם
לַאֲמִתָּהּ שֶל הַהִיסְטוֹרְיָה הָעִבְרִית.
וְהוּא זוֹכֵר אֵיךְ באיר תָּי"ו-שִי"ן-כָּ"ף-זַיִ"ן
פָּרַץ לָעִיר עִם עֲמִיתָיו הַצַּנְחָנִים
וְכָל דַּקָּה מֵאוֹתוֹ יוֹם טְבוּעָה עֲדַיִן
בְּזִכְרוֹנוֹ שֶלֹּא קָהָה עִם הַשָּנִים.
וְהוּא זוֹכֵר אֶת הַגִּבְעָה וְהַתַּחְמֹשֶׁת
וְאֶת הַמָּוֶת רָץ זִיג-זָג בַּחֲפִירוֹת
וְאֶת רִגְעֵי הָאֵין-בְּרֵרָה שֶל אוֹ שֶ, אוֹ שֶ
יוֹקְדִים בִּפְנֵי הַחַיָּלִים הָאֲפֹרוֹת.
וְהוּא זוֹכֵר אֵיךְ נִחֲתָה עָלָיו בְּכֹחַ
מַכַּת הַדָּם הַנּוֹרָאָה וְהַטְּרִיָּה
וְהוּא זוֹכֵר אֶת מַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁכֹּחַ:
אֶת עֲקֵדַת רֵעָיו עַל הַר הַמֹּרִיָּה.
וְהוּא זוֹכֵר בָּךְ כָּל סִמְטָה, יְרוּשָלַיִם,
וְהוּא זוֹכֵר בָּךְ אוֹר שֶל שַחַר שֶאָדַם
וְאֵיךְ הָרֵי מוֹאָב נָגְעוּ בּוֹ בַּשּוּלַיִם
כְּמוֹ אֶצְבָּעוֹת שֶל נְבוּאָה טְבוּלָה בְּדָם.
עֲרוּץ הַוַּאדִי נֶהֱפַךְ לְגֵיא צַלְמָוֶת
וְהַדְּמָמָה קָרְסָה כְּמִין בִּנְיַן קְלָפִים
וְלֹא אֶחָד מִנַּעֲרֵינוּ שֶאָהַב אֶת
יָפְיֵךְ וּשְמֵךְ נִקְצַר בְּאֵש הַצַּלָּפִים.
כֵּן, הוּא זוֹכֵר בָּךְ אֶת הַקְּרָב, יְרוּשָלַיִם
וְהוּא זוֹכֵר אֶת הַצְּרוֹרוֹת הַמִּתְפַּצְּחִים
וְהוּא זוֹכֵר אֶת הַפְּרִיצָה לְהַר-הַבַּיִת
וְאֶת הַשֶּקֶט שֶל תּוּגַת הַמְּנַצְּחִים.
וְאַתְּ הָרִים סָבִיב סָבִיב לָךְ, עִיר הַנֵּצַח,
וְאַתְּ אֵימַת הָאֵש עַל אֶרֶץ עֲשֵנָה
שֶאִחֲתָה בָּךְ אֶת הַחֶתֶךְ וְהַפֶּצַע
אֲשֶר בִּתֵּר אוֹתָךְ לִתְשַע-עְֶשׂרֵה שָנָה.
יְרוּשָלַיִם הַנִּכְבֶּשֶת לְלֹא הֶרֶף
מִדּוֹר לְדוֹר בִּידֵי כָּל מִי שֶבָּא הֲלוֹם,
עַמִּים, צְבָאוֹת וּמַמְלָכוֹת, בְּאֵש וָחֶרֶב –
מָתַי יִכְבֹּשׁ אוֹתָךְ סוֹפְסוֹף גַּם הַשָּלוֹם?
זֶהוּ סִפּוּר עַל קַרְנוֹ עַתִּיקַת הַיָּמִים שֶל הָאַיִל
זֹאת שֶמִּמֶּנָּה הִתְקִין אַבְרָהָם, כָּךְ סִפְּרוּ לִי, שוֹפָר
שֶעָבַר מִן הָאָב אֶל הַבֵּן וּמִבְּנוֹ, דֶרֶךְ כָּל שְנוֹת אַלְפַּיִם,
עַד לְסַבָּא שֶלּוֹ שֶמִּזְּמַן כְּבָר חָזַר מֵעָפָר אֶל עָפָר.
אַךְ כְּשֶסַּבָּא הָיָה בַּשּוֹפָר שְלַל תְּקִיעוֹת מוּל הַכֹּתֶל תּוֹקֵעַ
בִּתְפִלַּת רֹאש שָנָה, וְאַחַת – לְאַחַר נְעִילַת יוֹם כִּפּוּר
הוּא הָיָה מְדַמֶּה בְּלִבּוֹ כִּי לִצְלִיל שוֹפָרוֹ כְּבָר רוֹקֵעַ
חֲמוֹרוֹ שֶל מָשִיחַ שֶבָּא וְנִכְנַס לוֹ
לְפֶתַע לְתוֹךְ הַסִּפּוּר.
וּמֵאָז הוּא הֵוֹגֶה כָּל יָמָיו בְּחֶלְקוֹ הַנּוֹרָא שֶל הָאַיִל
שֶעָלָיו לֹא הִזִּיל הַתָּנָ"ךְ שוּם דִּמְעָה כְּשֶנִּדּוֹן שָם לָמוּת,
כִּי חֶטְאוֹ הַיָּחִיד הָיָה זֶה שֶתַּחְלִיף לֹא נִמְצָא לוֹ עֲדַיִן
בְּעוֹלָם בּוֹ הַחַף מִכָּל חֶטְא מְשַלֵּם אֶת מְחִיר הַתְּמִימוּת.
זֶהוּ סִפּוּר עַל יָמִים שֶמַּלְכוּת הָרִשְעָה לֹא הִתִּירָה
צְלִיל תְּקִיעָתוֹ שֶל שוֹפָר יְהוּדִי מוּל הַכֹּתֶל,
אַךְ סַבָּא לֹא סָר
לִפְקוּדַת הַשַּלִּיט וְהֵלִיט בַּטַלִּית
שֶכִּסְּתָה עַל פָּנָיו וְהִסְתִּירָה
אֶת הַצַּו שֶהוּפַר וְתָקַע בַּשּוֹפָר אַךְ נִתְפַּס וּמִיָּד נֶאֱסַר.
וְהִגִּיעוּ יְמֵי הָרָעָה וְְאֻלְּצוּ לוֹחֲמֵינוּ לִגְלוֹת אֶל
גִּדְרוֹת תַּיִל בִּשְבִי הַלִּגְיוֹן, וְרַבִּים הַנּוֹפְלִים בַּמָּצוֹר.
אֲבָל סַבָּא הִטְמִין בְּהֶסְתֵּר, בְּאַחַת הַגֻּמְחוֹת שֶבַּכֹּתֶל
אֶת אוֹתוֹ הַשּוֹפָר הָעַתִּיק, וְלָחַש: "אֱלֹהֵינוּ יִנְצֹר."
וְהַבַּיִת בְּ"חַארְת אֶל יָאהוּד",
הוּא רָבְעָם שֶל מְאוֹת יְהוּדֶיהָ
שֶל אוֹתָהּ כִּבְרַת עִיר עַתִּיקָה בָּהּ חָיִינוּ דוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת,
נֶהֱפַךְ לְבֵיתָם שֶל זָרִים בְּעוֹד אָנוּ קָרְבָּן בְּיָדֶיהָ
שֶל שִׂנְאַת יִשְמָעֵאל לְאָחִיהוּ יִצְחָק
הַמֻּמְטָר בִּפְגָזִים וּצְרוֹרוֹת.
וְצַנְחָן זֶה זוֹכֵר כָּל יָמָיו אֶת אוֹתָם עֲקוּרִים פְּלִיטֵי חֶרֶב
שֶאוֹתָם מֵעוֹלָם לֹא כִּנָּה הָעוֹלָם "עֲקוּרִים" אוֹ "פְּלִיטִים",
כִּי חֶטְאָם הַיָּחִיד הָיָה זֶה שֶנִּמְנוּ עַל אֻמָּה מְיֻסֶּרֶת
הַחוֹלֶמֶת, בִּמְקוֹם עַל גִּ'יהָאד,
עַל כִּתּוּת חֲרָבוֹת לְאִתִּים.
זֶהוּ סִפּוּר עַל שָנִים שֶהָעִיר חֲצוּיָה בָּן לִשְנַיִם,
אֵש צַלָּפִים עַל חוֹמוֹת הָאֵיבָה מוּל יָשִיש מְמַלְמֵל אֲמָרָיו:
"לַשָּׁנָה הַבָּאָה בְּעִירְךָ הַפְּדוּיָה, רִבּוֹנִי הַצּוֹפֶה מִשָּמַיִם
וְרוֹאֶה אֵיךְ אֲנַחְנוּ בְּסוֹף מַעֲרָב וְהַכֹּתֶל בְּכֶבֶל עֲרָב."
אֲבָל גַּם לַשָּנָה הַבָּאָה יֵש שָנִים הַבָּאוֹת אַחֲרֶיהָ
וְלֵב סַבָּא יוֹצֵא אֶל עִירוֹ עַד הַרְעֵם לוֹחֲמִים בִּכְלֵיהֶם
אוֹתוֹ בֹּקֶר כ"ח בְּאִיָּר בּוֹ עוֹמְדוֹת רַגְלֵיהֶם בִּשְעָרֶיהָ
כְּבָנִים הַשָּבִים לִגְבוּלָם – וְנֶכְדוֹ הַצַּנְחָן בֵּינֵיהֶם.
וְהַנֶּכֶד זוֹכֵר כְּמִין קוֹד, כְּסִסְמָה מַחְתַּרְתִּית שֶנָּסַבָּה
עַל הַכֹּתֶל הַהוּא שֶעֵינָיו בּוֹ כָּל אֶבֶן בּוֹלְעוֹת וְגוֹמְעוֹת,
אֶת מְקוֹם הַשּוֹפָר הַנִּסְתָּר בַּגֻּמְחָה בָּהּ הִטְמִין אוֹתוֹ סַבָּא
וְזוֹכֶה לְקַיֵּם בּוֹ אֶת "אָז יִתָּקַע בַּשּוֹפָר" בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת.
וְעוֹדוֹ מְהַרְהֵר כָּל יָמַי עַל כֹּחָהּ הַמֻּפְלָא שֶל הָרוּחַ
הָעוֹלָה כְּאוֹתוֹ עוֹף-הַחוֹל מֵאֶפְרָן הַצּוֹנֵן שֶל שָנִים
וְנוֹפַחַת פִּתְאֹם בַּשּוֹפָר הָעַתִּיק שֶנִּדְמָה כְּשָכוּחַ
אֶת נִגּוּן הָאָבוֹת הַנִּצְחִי הַפּוֹרֵץ מִשִּׂפְתֵי הַבָּנִים...
הזנת תוכן: 14.5.2018 - יום פתיחת שגרירות ארצות הברית בירושלים
חזרה לדף הראשי "יוסי גמזו - לחכימא בגמיזא"
