יוסי גמזו - לחכימא בגמיזא

      ידידי, משורר קשיש, אמר:

      שירה היא מתנה –

      שאינה ניתנת לכל החיים. 

 

                            קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

daganyamcover front

מרתק למצוא את מה שלא חפשתי

במקום בו הסיכויים אינם ברורים.

 

                              

                      קראו עוד  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
pic2 

אדם מרחיב דרך
ולא דרך מרחיבה אדם                   

                         (קונפוציוס)

 

                     קראו עוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


pic3

סָטִירַת-לֶחִי אַקְטוּאָלִיתyossi gamzu2

מעט יוסי גמזו

גַּם לַשִּירָה הָאֲנִינָה, שֶסְּגִירוּתָהּ הֶרְמֵטִית
בִּמְרוֹם מִגְדַּל-הַשֵּיין הָאִסְטְנִיסִי הַמְּטֹהָר
מִשֶּמֶץ אַקְטוּאַלְיָה, כִּי שִירָה פּוֹלִיטִית חֵטְא הִיא
וּפְגָם בְּטַעַם הַ-Snoblesse oblige שֶל L'art pour l'art –

גַּם לְשִירָה פַיְנְשְמֶקֶרִית כָּזֹאת, בִּזְבֶּנְג גָּמוּז פֹּה
מֻתָּר לִתְקֹעַ פֶּנְדֵּל מוּל פִשּוּל אוֹ תַקָּלָה
שֶל מִי שֶמִּתְחַנֵּן מַמָּש לַחְטֹף מֵאָה עַכּוּז פֹּה
מִין בְּעִיטַת-עוֹנְשִׁין שֶל עַרְס-בּוֹעֵטִיקָה קַלָּה...

 

שְנֵי שִירֵי שְׂרֵפוֹת שֶל צִיּוֹנִי שָׂרוּף

א). צָלָ"ש לַכַּבָּאִים!

בְּאֶרֶץ בָּהּ מוּל אֵש הָרֶשַע שֶל אוֹיְבֶיהָ
הַמִּתְנַכְּלִים כָּל דּוֹר וָדוֹר לְכַלּוֹתָהּ
אַךְ נִכְשָלִים בְּכָךְ וְלֵב הָעָם תּוֹבֵעַ
לוֹמַר תּוֹדָה לִגְבוּרָתָם הַמַּרְטִיטָה
שֶל נְעָרִים בְּחָאקִי הַנּוֹתְנִים לֹא פַּעַם
אֶת הַיָּקָר מִכֹּל, אֶת עֶצֶם חַיֵּיהֶם,
עַל קִיּוּמֵנוּ חֵרֶף כָּל קְרָבוֹת הַזַּעַם
וְזֶה תָמִיד בִּמְחִיר שְכוֹלָם וּנְכָאֵיהֶם

שֶל אָב וָאֵם שְבוּרִים וְרַעֲיָה אוֹהֶבֶת
וְיֶלֶד רַךְ הַמִּתְיַתֵּם מֵאָב צָעִיר
כְּשֶשּוּם מִלַּת הֶסְפֵּד מִפִּי אֻמָּה כּוֹאֶבֶת
לֹא תְנַחֵם עַל הֶחָלָל שֶזֶּה מַשְאִיר;

בְּאֶרֶץ בָּהּ הַלֵּב רוֹחֵש תּוֹדָה חַמָּה פֹּה
לְחַיָּלֶיהָ שֶיּוֹמָם וָלֵיל בָּאִים
לְגוֹנְנָהּ, חוֹבָה לוֹמַר תּוֹדָה דוֹמָה פֹּה
דַוְקָא הַיּוֹם כָּאן – לִגְבוּרַת הַ כַּ בָּ אִ י ם,

לְלוֹחֲמֵי-הָאֵש, אִם מִמְּרוֹמֵי שָמַיִם
בְּכָל מְטוֹס-כִּבּוּי הָעָט עַל סְבַךְ בּוֹעֵר
וְלַשּוֹלְפִים מוּלוֹ אֶת זַרְנוּקֶי-הַמַּיִם
בְּהַקְרָבָה ועֹז שֶאֵין כְּלָל לְתָאֵר

אֶת הַגְּבוּרָה הַזֹּאת שֶשּוּם צָלָ"ש לֹא דַּי לָהּ
וְשֶבִּמְאוּם אֵינָהּ פְּחוּתָה מִגְּבוּרָתָם
שֶל חַיָּלֵינוּ הָעוֹמְדִים יוֹמָם וָלַיְלָה
דְרוּכֵי נִשְקָם וְחוּשֵיהֶם עַל מִשְמַרְתָּם.

נוֹרָא לִרְאוֹת אֵיךְ נוֹתָרוֹת פִּתְאֹם בְּלִי בַּיִת
הַמִּשְפָּחוֹת שֶמְּעוֹנָן עָלָה בָּאֵש
וּמְעוֹרֵר-כָּבוֹד כֵּיצַד דְּמוּעוֹת-עֵינַיִם
הֵן מְסָרְבוֹת עַל אַף הַכֹּל לְהִתְיָאֵש

וּמַתְחִילוֹת מוּל הֶרֶס מְפֻחָם, פָטָאלִי
שֶל כָּל אֲשֶר יָקָר הָיָה וְלֹא בִּכְדִי
לְהִתְנַעֵר בִּזְכוּת הָאֹמֶץ הַמֶּנְטָאלִי,
בִּזְכוּת אוֹתוֹ קְשִי-עֹרֶף עַז וְיִחוּדִי
שֶל עוֹף-הָחוֹל הָעַקְשָנִי וְהַוִּיטָאלִי,
שֶל כָּל אוֹתוֹ אַף-עַל-פִּי-כֵן כֹּה יְ ה וּ דִ י

הַקָּם תָּמִיד לִתְחִיָּתוֹ מִתּוֹךְ הָאֵפֶר
עִם אֵיזוֹ סְטָמִינָה שֶמָּה שֶלֹּא יִהְיֶה
הִיא חֲקוּקָה עַל לוּחַ-לֵב וְלוּחַ-סֵפֶר
וְהִיא אוֹמֶרֶת "לֹא אָמוּת כִּי אִם אֶחְיֶה!"

כִּי מוּל אָבְדָן רְכוּש שֶנֶּאֱגַר בְּיֶגַע
שֶל שְנוֹת עָמָל רַבּוֹת שֶזְּדוֹן-הָאֵש כִּלָּה
כַּמָּה הֵירוֹאִית הִיא הַהִתְיַצְּבוּת מוּל פֶּגַע
שֶל לְהָקִים שוּב אֶת הַכֹּל מֵהַתְחָלָה

וּמָה רַבָּה הַהַשְרָאָה שֶהִיא שוֹאֶבֶת
מִן הַדֻּגְמָה וְהַמּוֹפֵת הַמֻּפְלָאִים
בָּהֶם אֶל מוּל כָּל צַעַר אֲבֵדָה כּוֹאֶבֶת
תָּמִיד נִזְכֹּר אֶת נְחִישוּת הַכַּבָּאִים,

אֶת הַגְּבוּרָה הַזֹּאת, שֶאֵין אוֹצָר רַב-עֵרֶךְ
שֶיִּשְתַּוֶה לָהּ בְּמְחִירוֹ וּבוֹ חוֹזֶה
בְּהִשְתָּאוּת מוּל הַסִּכּוּן וּמוּל הַפֶּרֶךְ
וּבְתוֹדָה נִרְגֶּשֶת כָּל הָעָם הַזֶּה.

אֶת הַנְּתִינָה הָאֵינְסוֹפִית הַזֹּאת, אֶת כּוֹחַ-
הָעֲמִידָה מוּל גָּבְהֵיהֶן הַנִּשָּׂאִים
שֶל נַחְשוֹלֵי הַלֶּהָבוֹת אָסוּר לִשְכֹּחַ
לֹא רַק הַיּוֹם, גַּם בְּיָמֵינוּ הַבָּאִים

וְכָל אֶזְרָח יִשְׂרְאֵלִי שֶעֵד הָיָה פֹּה
לְתַבְעֵרַת מוֹקְדִי הַלַּהַט הָאָיֹם
יְזְכֹּר תָּמִיד בְּרֶגַע חַד שֶל דּוּמִיָּה פֹּה
כַּמָּה אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לָהֵם יוֹם-יוֹם.

 

ב). שַאֲלִי, שְׂרוּפָה בָּאֵש

קִינָתוֹ הַמָּסָרְתִּית שֶל כְּבוֹד הַמָּהָרָ"ם
הוּא הָרַב מֵאִיר מֵרוּטְנְבּוּרְג, מֵאַדִּירֶיהָ
שֶל שַלְשֶלֶת הַפּוֹסְקִים אֲשֶר לִשְמָם הָרָם
בַּמֵּאָה הַשְּלוֹש עֶשְׂרֵה לֹא אָח הָיָה וָרֵעַ;

קִינָתוֹ שֶל רַב זֶה שֶהֻשְלַךְ לְמַאֲסָר
בְּאֶלְזָס, בְּכֶלֶא אַיְנְזִיסְהַיְם, עַל שוּם הַ"פֶּשַע"
שֶל צֵאתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶהַקֵּיסָר
רוּדוֹלְף לֹא מָחַל עָלָיו וְאֶת חֲסַר-הַיֶּשַע

הַיָּשִיש הַזֶּה דָן לִכְלִיאָה וּכְבוֹד הָרַב
לֹא נֵאוֹת לְהִשְתַּחְרֵר מִמֶּנּוּ כְּשֶהִצִּיעוּ
יְהוּדֵי אַרְצוֹ סְכוּם כֹּפֶר רָב אֲשֶר עָרַב
לְהִשְתַּחְרְרוֹ מִשָּם, אַךְ בְּכִלְאוֹ הִפְצִיעוּ

מִן הַגּוּף הַשָּׂב הַזֶּה רִגְשוֹת-עֲנָק שֶיֵּש
בְּכוֹחָם גַּם עַד הַיּוֹם הַזֶּה לְהַמְּמֵנוּ
בְּעָצְמַת קִינָה זוֹ, "שַאֲלִי, שְׂרוּפָה בָּאֵש"
עַל שְׂרֵפַת תַּלְמְוּד בָּעִיר פָּארִיס, שֶעַד יָמֵינוּ

מְצֻטֶּטֶת הִיא בְּפִי יוֹדְעֶיהָ כָּל דַּקָּה
שָחוֹוָה אֻמָּה זוֹ שוּב אֶת הַצָּתַת בָּתֶּיהָ
אֶלָּא שֶכַּיּוֹם, בְּיִשְׂרָאֵל הַחֲזָקָה
יֵש לָנוּ תְשוּבוֹת בְּרוּרוֹת עַל כָּל שְאֵלוֹתֶיהָ.

שַאֲלִי, שְׂרוּפָה בָּאֵש, מַדּוּעַ זֶה וְאֵיךְ
גַּם כְּשֶתַּבְעֵרוֹת עָטוֹת עָלַיִךְ כְּעוּט עַיִט
אַתְּ אֵינֵךְ פּוֹסֶקֶת עַד שֶאוּד אַחְרוֹן דּוֹעֵךְ
לְמַגֵּר אֶת הַדְּלֵקוֹת גַּם אִם נִשְׂרַף הַבַּיִת.

שַאֲלִי, שְׂרוּפָה בָּאֵש, כֵּיצַד עוֹד לֹא הִכְרִית
גַּל הַתַּבְעֵרוֹת הַזֶּה אֻמָּה שֶלֹּא שְבָרוּהָ
כְּשֶכַּמּוּת הַהַצָּתוֹת וַדַּאי אֵינָהּ מִקְרִית
וּמְקוֹרָן, כְּמוֹ אִינְתִּיפָדַת הַדְּקִירוֹת, יָדוּעַ.

שַאֲלִי, שְׂרוּפָה בְּאֵש שֶל נֶזֶק וְאָסוֹן
אֵיךְ אֵינֵךְ נִתְקֶפֶת בְּיֵאוּש מוּל כָּל הֱנֵף-אֵש
כְּשֶדְּלֵקוֹת-הָרֶשַע נִשְבָּרוֹת מוּל עַם חָסוֹן
שֶהוּא סוּפֶּר-טַנְקֶר שֶל תַּעֲצוּמוֹת הַנֶּפֶש.

שַאֲלִי, שְׂרוּפָה בָּאֵש, אֵיךְ בֵּין הָאַכְזָרִים
בְּמַרְאוֹת הַהֶרֶס וּמוֹרְאוֹת כְּלָיָה כֹּה דְרַסְטִית
מִתְלַכֵּד פִּתְאֹם עַם מְפֻצָּל לְמִגְזָרִים
וּמַפְגִּין עַרְבוּת וְסוֹלִידָרִיּוּת פַנְטַסְטִית.

שַאֲלִי, שְׂרוּפָה בָּאֵש, כְּשֶשּוֹט הַלַּהַב דָּש
יִשּוּבִים רַבִּים כָּל-כָּךְ בְּלִי לְעָקְרָם מִשֹּרֶש
אֵיךְ אַתְּ נְחוּשָה לִבְנוֹת כָּל בַּיִת מֵחָדָש
וּבִשְחוֹר-הָאֵפֶר שוּב וָשוּב לִנְטֹעַ חֹרֶש.

אֵיךְ כְּשֶמְּטוֹסֵי-כִּבּוּי כָּאן מַמְטִירִים מִמְּרוֹם
תְּכוֹל שָמַיִךְ חֹמֶר מְעַכֵּב דְּלֵקָה בּוֹלַעָת
כְּלוּם לֹא מְעַכֵּב שוּם לוֹחֵם-אֵש פֹּה מִלִּתֱרֹם
אֶת מֵיטַב כָּל כּוֹחוֹתָיו לְהַדְבָּרַת הַלַּהַט.

אֵיךְ שוֹטְרִים, אַנְשֵי צָבָא וּמָדָ"א בֶּחָזֶה
הֶחָשׂוּף לָאֵש נוֹתְנִים מוּל כָּל סִכּוּן וּפַחַד
אֶת הֲכִי נִשְׂגָּב וְנֶאֱצָל בָּעָם הַזֶּה,
אֶת הַהַקְרָבָה וְאֶת תַּמְצִית תְּחוּשַת הַיַּחַד.

וְכֵיצַד, כְּהִפּוּכָם שֶל מַצִּיתֵי זָדוֹן
מַצִּיעִים עַרְבִים לֹא מְעַטִּים בְּלִי סְיָג וָרֶתַע
אֶת קוֹרַת-בֵּיתָם לְמִי שֶאֵש-הָאֲבָדּוֹן
הִשְאִירַתְהוּ בְּלִי קוֹרַת-גּגּוֹ שֶלּוֹ לְפֶתַע.

שַאֲלִי, שְׂרוּפָה בָּאֵש, אֵיךְ מוּל אָבְדַן רְכוּש
וּקְרוֹס בַּיִת שֶשּוּם שִיר לֹא יְבַטְּאוֹ בְּאֹמֶר
יֵש בְּיִשְׂרָאֵל שֶלִּי מִין אוֹן נִסְתָּר, נָחוּש
הַמַּפְגִּין פֹּה אֶת נִצְחוֹן הָרוּחַ עַל הַחֹמֶר.

 

הזנת תוכן: 3.12.2016

חזרה לדף הראשי "יוסי גמזו - לחכימא בגמיזא"